שיחה:תרדמת קיץ
יש זיקה ישירה מאוד בין שנת חורף אצל בעלי חיים מדבריים לבין הורדת תדר פעילות של שבב מחשב כשהמאוורר שלו מקולקל או מלא אבק. זו בדיוק אותה שיטת קירור. הפיזיאולוגיה נכנעת בדיוק לאותם חוקי תרמודינמיקה שלהם מצייתת גם הנדסת החשמל. מדובר כאן בדיוק בשיטת קירור. תודה.
- אני לא בטוח שאתה צודק. אמנם חוקי התרמודינמיקה זהים עבור עצמים דוממים ועבור יצורים חיים, אך קשה לי לדבר על יצור חי שמבצע קירור. יצור חי משיג את האפקט בצורה שונה לחלוטין. אפנה ויקיפדים נוספים לדיון. גילגמש • שיחה 14:01, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- דווקא קל לדבר על מערכות חימום וקירור ביצורים חיים. הזעה, למשל, היא בפירוש מערכת לפיזור חום. דהיינו לקירור. נחיריים רחבים מועילים בקירור בעוד נחיריים צרים מפחיתים אותו (ויש מחקר שלם על ההבדל בצורת האף בין הנאנדרטלים לבין ההומו ספיאנס). לממוטות היו אפרקסות קטנות כי אצל פילים האפרכסת משמשת כמו צלעות קירור. ממש לא חסרות דוגמאות. קרא למשל על גמלים או דובי קוטב.
- אתה צודק, אך יצור חי לא מפעיל מזגן או מאוורר כדי לפזר את חום גופו. יתכן שיש צורך בקטגוריה אחרת "ויסות חום בבעלי חיים". שיחד עם הקטגוריה שביקשת להוסיף לפה (קירור ומיזוג אויר) יהיו יחד משויכים לקט' על בשם "קירור" או משהו כזה. גילגמש • שיחה 14:12, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: ראשית, בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה:
. הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה.. שנית, כשמשהו נכלל בקטגוריה, הוא אמור להיות בעל זיקה ישירה אליה. אני לא מוצאת שיש כאן זיקה ישירה. בערכים רבים ניתן להניח קטגוריות רבות, אך משתמשים רק ברלוונטיות ביותר, אחרת ניתן היה להניח על כל אזכור של נושא בערך גם את הקטגוריה המתאימה לאזכור. הקטגוריה קירור ומיזוג אוויר עוסקת בערכים טכניים שזאת המשמעות שלהם, בעיקר כמכשירים מחוללי קור, לא כשזה תוצר הלוואי של הערך ומדובר בבעל חיים. איני חושבת שהקטגוריה מתאימה לערך. היא אפילו מעט מטעה בעיניי היות ומקריאה בערך לא ברור מדוע היא אמורה להופיע בו.Itzuvit • שיחה • המיזם המקורי! 14:13, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- מה פה תופעת לוואי? הזעה ותרדמת קיץ הם בדיוק מנגנוני קירור. לא תופעות לוואי. ממש כשם שהלב הוא משאבה ואי אפשר לומר ששאיבת דם היא מעין תופעת לוואי של פעולת הלב. הגישה של שניכם מתאימה לפילוסופיה הסינית שדוגלת בקיום רוח חי ייחודית בכל יצור חי ורואה את החיים כנעלים מחוקי הטבע. אולם, לפי המדע אין שוני מהותי בין הצורך של גוף האדם לשמור על הטמפרטורה המתאימה לו לבין הצורך של המנוע לשמור על הטמפרטורה המתאימה לו. 109.160.147.111
- אני מסכים עם Itzuvit. אם יש מקום לקטגוריה שעוסקת בפיזיולוגיה של התמודדות בעלי חיים עם חום וקור, עליה להיות נפרדת מהקטגוריה העוסקת בטכנולוגיה. דוד שי - שיחה 14:31, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- הדעה שלה בעייתית. ראשית היא חושבת שונאילטור ״מייצר קור״. שנית, הפירוש שלך לדעה שלה הופך את האדם ליצור חסר חיים. הרי הרבה מאווררים ומזגנים משמשים להתמודדות האדם והחיות המבוייתות עם עודף חום. שלישית, אין גבול ברור בין הטבעי למלאכותי. כשחיית בר חוסה בצל עץ שאדם נטע ומשקה בעזרת מים שהוא הוביל אל המקום ממרחקים, קשה לדעת אם היא נעזרת במשהו טבעי או מלאכותי. אני מציע שנדבוק בחוקי הטבע ולא בדעות קדומות ובאמונות טפלות. ~~
- אני מסכים עם Itzuvit. אם יש מקום לקטגוריה שעוסקת בפיזיולוגיה של התמודדות בעלי חיים עם חום וקור, עליה להיות נפרדת מהקטגוריה העוסקת בטכנולוגיה. דוד שי - שיחה 14:31, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- מה פה תופעת לוואי? הזעה ותרדמת קיץ הם בדיוק מנגנוני קירור. לא תופעות לוואי. ממש כשם שהלב הוא משאבה ואי אפשר לומר ששאיבת דם היא מעין תופעת לוואי של פעולת הלב. הגישה של שניכם מתאימה לפילוסופיה הסינית שדוגלת בקיום רוח חי ייחודית בכל יצור חי ורואה את החיים כנעלים מחוקי הטבע. אולם, לפי המדע אין שוני מהותי בין הצורך של גוף האדם לשמור על הטמפרטורה המתאימה לו לבין הצורך של המנוע לשמור על הטמפרטורה המתאימה לו. 109.160.147.111
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: ראשית, בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה:
- אתה צודק, אך יצור חי לא מפעיל מזגן או מאוורר כדי לפזר את חום גופו. יתכן שיש צורך בקטגוריה אחרת "ויסות חום בבעלי חיים". שיחד עם הקטגוריה שביקשת להוסיף לפה (קירור ומיזוג אויר) יהיו יחד משויכים לקט' על בשם "קירור" או משהו כזה. גילגמש • שיחה 14:12, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- דווקא קל לדבר על מערכות חימום וקירור ביצורים חיים. הזעה, למשל, היא בפירוש מערכת לפיזור חום. דהיינו לקירור. נחיריים רחבים מועילים בקירור בעוד נחיריים צרים מפחיתים אותו (ויש מחקר שלם על ההבדל בצורת האף בין הנאנדרטלים לבין ההומו ספיאנס). לממוטות היו אפרקסות קטנות כי אצל פילים האפרכסת משמשת כמו צלעות קירור. ממש לא חסרות דוגמאות. קרא למשל על גמלים או דובי קוטב.
האם הכוונה בסנאי אדמה, שיש לו לינק אדום, היא לסנאי קרקע, בע"ח שיש לו ערך בויקיפדיה העברית?
קישור חיצוני[עריכת קוד מקור]
אם אין התנגדות אוסיף קישור לטור באתר הידען:
יורם שורק, דברים שיורמים יודעים: לאן נעלמים השבלולים בקיץ?, באתר "הידען" גילוי נאות: אני המחבר. יורם שורק - שיחה 00:20, 27 בנובמבר 2020 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2024)[עריכת קוד מקור]
שלום,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתרדמת קיץ שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.ajtmh.org/content/62/6/726.long נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20191207174124/http://www.ajtmh.org/content/62/6/726.long לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 23:59, 22 באפריל 2024 (IDT)