שיחה:15 (מספר)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"הגיל לקבלת רשיון נהיגה"? איפה בדיוק?

גלגוליו של השימוש בגימטריה ט"ו (וגם ט"ז)?[עריכת קוד מקור]

ממתי? האם קיים גם מספור כזה בכתובות של שפות עתיקות אחרות? ובפרט שפות שמיות? שפות עם כתב אבג"ד? לפני כן? מאמרים? מקורות? בקיצור, אשמח לשמוע ואשמע בשמחה כל מידה ומידע. -- (משתמש:פשוט [משה]שו"ת) • י"א בשבט ה'תשפ"ב • 22:14, 12 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

שאלתי בעקבות הרש"י הארוך בדף היומי (ל') במסכת מגילה עם כלל זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו. ובי"ו פירושו שאם ראש חודש חל ביום ו', אזי ב' באדר, וגם י"ו באדר הם שבתות רגילות ואינן שבתות של ארבע פרשיות.
חבריי חכמי התלמוד ענו לי בקבוצפ והפנו אותי למקורות הבאים:
א. עדות ראשונה לגימטריה כמספר בכתבים עבריים: במטבעות החשמונאים: מלכא אלכסנדרוס שנת כה. (כבר ראיתי מאמרים שכותבים שנת "25" ולא מודעים כלל לחשיבות האותיות).
ב. פרופ' יעקב שמואל שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: בשערי הדפוס, ירושלים, תשע"ד, 390-381 ושם הפניות נוספות. בין היתר הוא אומר שם:
סיכום... הציון י"ה היה בשימוש בתקופה קדומה, כנראה לפחות בצפונה של ארץ ישראל.
בדרום הארץ כתבו ככל הנראה ט"ו. גם בצפון הארץ התערער מעמדו של י"ה,
ובסביבות שנת 1000 לספירה החלו לכתוב במקומו את הציון ה"י, אבל עדיין כתבו גם י"ה.
סביב לשנת 1050 אנו מוצאים י"ה בצור. אבל בירושלים בשנת 1055 מצאנו ט"ו.
בכל שאר המקומות אנו מוצאים את הציון ט"ו... בגרמניה (1251), טולידו בספרד (1342), איטליה (1378), סיציליה (1064), אלכסנדריה שבמצרים (1030), טוניס (1049), לוב (1065), ועדן (1133).
נמצא כי בתקופה שלפני הדפוס היו בשימוש שלושה ציונים שונים...
אמנם לאחר המצאת הדפוס דומה שמצאנו באופן מוחלט בכל המקומות רק את הציון ט"ו...
ג. עד המאה ה-18 רשמו רבים עדיין את המספר 16 בתור י"ו - במקום ט"ז, ורק מסוף המאה ה-18 כמעט אך ורק ט"ז.
-- (משתמש:פשוט [משה]שו"ת) • י"א בשבט ה'תשפ"ב • 03:37, 13 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
עדכנתי את גימטריה באנגלית עם מקורות טובים והסבר. אעדכן גם פה. (יש שם הדגשה יתרה על גימטריה בנצרות הקדומה) -- (משתמש:פשוט [משה]שו"ת) • י"א בשבט ה'תשפ"ב • 03:42, 13 בינואר 2022 (IST)[תגובה]