שיחה:21 (סרט)
פנקס חד פעמי[עריכת קוד מקור]
"חבורה משתמשת שוב ושוב באותן המחוות לשם העברת המסרים, בניגוד לכלל הבסיסי של הקריפטוגרפיה, לפיו אין להשתמש באותו קוד פעמיים, אלא להשתמש בפנקס חד-פעמי."
הציטוט הזה הופך סיבה ומסובב. כשמשתמשים בצופן הידוע בשם "פנקס חד פעמי", קריטי לא להשתמש באותו מפתח פעמיים; אבל קיימים צפנים רבים שכל הרעיון בהם הוא שניתן יהיה להשתמש באותו מפתח מספר רב מאוד של פעמים, כשהמשמעות היא אמנם שהבטיחות איננה מושלמת כמו הבטיחות של פנקס חד פעמי, אבל היא גם לא נפגעת את הפגיעה האנושה שגורם מיחזור מפתח כשמשתמשים בפנקס חד פעמי. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 19:51, 6 ביולי 2008 (IDT)
- אכן, וכדאי לנו ליטול קורה מבין עינינו לפני שאנו מבקרים את הסרט על אי הדיוקים שבו. נוי - שיחה 19:56, 6 ביולי 2008 (IDT)
- כאן לא מדובר במפתח הצפנה, אלא במילת קוד. שימוש חוזר במילת קוד הוא מתכון בטוח לפריצתה, ואבטחה מינימלית שלה, כאשר הדבר אינו פוגע ביכולת התקשורת, היא שימוש חד פעמי בה. דוד שי - שיחה 21:03, 6 ביולי 2008 (IDT)
- אם כך, זה לא פנקס חד פעמי. נוי - שיחה 11:14, 7 ביולי 2008 (IDT)
- כאן לא מדובר במפתח הצפנה, אלא במילת קוד. שימוש חוזר במילת קוד הוא מתכון בטוח לפריצתה, ואבטחה מינימלית שלה, כאשר הדבר אינו פוגע ביכולת התקשורת, היא שימוש חד פעמי בה. דוד שי - שיחה 21:03, 6 ביולי 2008 (IDT)
הכלל הבסיסי בקריפטוגרפיה[עריכת קוד מקור]
הסרתי את הטענה שהחבורה פועלת "בניגוד לכלל הבסיסי בקריפטוגרפיה, לפיו אין להשתמש באותה מילת קוד פעמיים", למרות שיש בערך יותר מלים איתה מאשר בלעדיה. עוזי ו. - שיחה 20:21, 22 באפריל 2009 (IDT)
- מעבר לזה שאתה מטבעך אוהב להסיר, יש לך גם נימוק? בדיון לעיל נראה שיש למשפט זה מקום. זו הייתה שגיאה פושעת שלהם. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ט בניסן ה'תשס"ט • 20:41, 22 באפריל 2009 (IDT)
- הם היו סתם מטומטמים - לא צריך לדעת קריפטוגרפיה או מתמטיקה כדי לדעת ששימוש חוזר באותן מחוות יביא ללכידתם. דוד שי - שיחה 21:02, 22 באפריל 2009 (IDT)
- אין כלל בסיסי בקריפטוגרפיה שלפיו "אין להשתמש באותה מילת קוד פעמיים". עוזי ו. - שיחה 22:42, 22 באפריל 2009 (IDT)
- אף שהם היו סתם מטומטמים, כמתמטיקאים היה עליהם מעט יותר על פיצוח צפנים ועל חולשתם של צפנים בעלי תבנית קבועה החוזרת על עצמה (ראו קריפטוגרפיה). ניסחתי את המשפט מעט אחרת. דוד שי - שיחה 18:02, 24 באפריל 2009 (IDT)
- אני לא חושב ששימוש בסימנים מוסכמים מראש להעברת מסר קבוע מראש קשור במשהו לקריפטוגרפיה. עוזי ו. - שיחה 18:08, 24 באפריל 2009 (IDT)
- OK, החלפתי קריפטוגרפיה להצפנה. אמנם, בעוונותינו הרבים, הצפנה מובילה לקריפטוגרפיה, אך אני מתכוון בכך לגוף הידע שקדם ליצירת הקריפטוגרפיה כענף מתמטי. בנוסף, שימוש בשני סימנים מוסכמים להעברה חד-פעמית של שני מסרים סמויים קבועים מראש אינו מצריך ידע בקריפטוגרפיה. שימוש במאה סימנים מוסכמים לשם העברה רב-פעמית של מאה מסרים סמויים קבועים מראש מצריך ידע בקריפטוגרפיה, כדי למנוע פענוח מהיר של המסרים. דוד שי - שיחה 20:56, 24 באפריל 2009 (IDT)
- אשר ל"מטומטמים" הייתי מסתייג מכך. מי שעשה כמה מיליונים קופה (לפי הספר) לא יכול להיות מטומטם... אבל רשלנות פושעת הייתה גם הייתה. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • א' באייר ה'תשס"ט • 21:20, 24 באפריל 2009 (IDT)
- OK, החלפתי קריפטוגרפיה להצפנה. אמנם, בעוונותינו הרבים, הצפנה מובילה לקריפטוגרפיה, אך אני מתכוון בכך לגוף הידע שקדם ליצירת הקריפטוגרפיה כענף מתמטי. בנוסף, שימוש בשני סימנים מוסכמים להעברה חד-פעמית של שני מסרים סמויים קבועים מראש אינו מצריך ידע בקריפטוגרפיה. שימוש במאה סימנים מוסכמים לשם העברה רב-פעמית של מאה מסרים סמויים קבועים מראש מצריך ידע בקריפטוגרפיה, כדי למנוע פענוח מהיר של המסרים. דוד שי - שיחה 20:56, 24 באפריל 2009 (IDT)
- אני לא חושב ששימוש בסימנים מוסכמים מראש להעברת מסר קבוע מראש קשור במשהו לקריפטוגרפיה. עוזי ו. - שיחה 18:08, 24 באפריל 2009 (IDT)
- אף שהם היו סתם מטומטמים, כמתמטיקאים היה עליהם מעט יותר על פיצוח צפנים ועל חולשתם של צפנים בעלי תבנית קבועה החוזרת על עצמה (ראו קריפטוגרפיה). ניסחתי את המשפט מעט אחרת. דוד שי - שיחה 18:02, 24 באפריל 2009 (IDT)