שיחות ישראל–לבנון (2020)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האזורים הכלכליים הבלעדיים של ישראל ושכנותיה.

המשא ומתן בין ישראל ללבנון בקביעת הגבול הימי-כלכלי בין המדינות החל ב-14 באוקטובר 2020. זו הפעם הראשונה מזה כ-30 שנים שהמדינות יושבות יחדיו בשולחן המשא ומתן.[1][2] גודל השטח שבמחלוקת הוא כ-550 ק"מ רבוע.[3] הזכויות הכלכליות העיקריות שהצדדים רואים בשטח הם במאגרי הגז הטבעי שעשויים להיות בשטח. המשא ומתן מתקיים במפקדת יוניפי"ל בעיירת החוף הדרומית א-נאקורה. המשתתפים בו הם שר האנרגיה הישראלי, יובל שטייניץ, יו"ר הפרלמנט של לבנון, נביה ברי, נציג האו"ם בלבנון, יאן קוביש, ועוזר מזכיר המדינה האמריקאי דייוויד שנקר, אשר תיווך בין הצדדים. מתווך נוסף שהוזכר הוא ג'ון דארוצ'ר.[4]

המשא ומתן נקבע לאחר משברים רבים שחוותה לבנון, בהם הפיצוץ בנמל ביירות, המשבר הכלכלי במדינה וכן המחאות בעקבותיו. עם זאת, שנקר אמר כי אינו יודע מה גרם דווקא כעת לממשל הלבנוני להסכים לפתוח בשיחות עם ישראל וכי הדבר בא אחרי תהליך תיווך מתמשך שארך כשלוש שנים. על פי התכנון, אם ולאחר שיושג ההסכם יחתמו עליו נציגים מטעם לבנון, ישראל וכן מכוח יוניפי"ל.

שלבי המשא ומתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המשא ומתן מפקד צבא לבנון, גנרל ג'וזף עון דרש כמעט 1,500 קמ"ר נוספים מהמים הכלכליים של מדינת ישראל, בטענה שהגבול צריך להיקבע על פי זה שסומן בין בריטניה וצרפת ב-1923. משמעות הדרישה היא תביעת בעלות על שדה הגז כריש הנמצא כבר בבעלות חברת גז יוונית ואמור לספק גז החל משנת 2021, וכן בעלות על בלוק 72 בו תכננה ישראל להתיר קידוחים. צוות המשא ומתן הישראלי הודיע שלא יקיים משא ומתן דרומית לאזור המחלוקת.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


World, administrative divisions - Nmbrs - colored.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יחסי חוץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.