שיחות פריז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיחות פריז
Les Causeries d’`Abdu'l-Bahá à Paris.jpg
מידע כללי
מאת עבד אל-בהאא עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1912 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שיחות פריז הוא אוסף של נאומיו של עבד אל-בהאא', שנשא בעת שהותו בפריז בשנת 1911 בשלבים הראשונים של מסעותיו למערב. הספר פורסם בשנת 1912 במקור תחת הכותרת "שיחות שנשא עבד אל-בהאא בפריז", ( בצרפתית Les Causeries d’`Abdu'l-Bahá à Paris)[1][2][3][4].

עבד אל-בהאא הוא בנו הבכור של בהאא אללה מייסד הדת הבהאית. המדובר למעשה על שעתוק/תמלול של השיחות והראיונות שהעניק עבד אל בהאא שערכו ליידי בלומפילד ובנותיה, היא הייתה בין ראשוני המאמינים המערביים בדת החדשה, סופרת ומתרגמת והתקבלה כחברה במועצה הבהאית הבריטית שנוסדה ב-1922. עבד אל-בהאא לא קרא ולא אימת את תמלילי שיחותיו בפריז, ולכן אמיתות השיחות עודנה נתונה בספק והאמור גם נכון לדברים שנשא בביקורו בלונדון אותה שנה. שוגי אפנדי, ראש הדת הבהאית במחצית הראשונה של המאה העשרים, ונכדו של עבד אל-בהאא אמר כי אף על פי שהטקסטים אינם מאומתים, הם עדיין בעלי ערך עבור המאמינים שיכולים להסתייע בהם. עדיין מתנהל מחקר שמטרתו לקבוע אילו חלקים הם אותנטיים[5].

הקונטקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבאס אפנדי לקח את התואר 'עבד אל-בהאא' ("משרת תפארת האל") לאחר פטירת אביו ב-29 במאי 1892. בהאא אללה מינה אותו בצוואתו (כתאב-י עהדי)[6] כיורשו וכאחראי על הנהגת הקהילה הבהאית, וכאחראי והמוסמך הבלעדי על תרגום ופרשנות של כתביו. אף על פי שהיה עצור במשך שנים רבות על ידי האימפריה העות'מאנית, הוא עדיין הצליח לתרום להפצת האמונה הבהאית מעבר לגבולות המזרח התיכון, בעיקר באמצעות קשר ישיר עם המאמינים המערביים הראשונים. כמנהיג החדש של הקהילה הבהאית, עבדאל-בהאא היה מודע לחלוטין לתפקידו, למחויבותו להסביר את חזונו של אביו ולאחריותו להפיץ אותו בעולם. עלכן, לאחר שחרורו מהשבי על ידי הטורקים הצעירים בשנת 1908, החל עבדאל-בהאא בגיל 67 במסע במטרה להציג באופן אישי את עקרונות הדת הבהאית בפני העולם המערבי. מסעו הראשון מחוץ לארץ ישראל ואיראן היה למצרים בשנת 1910 שם שהה כשנה, ואחריו מסע קרוב לחמישה חודשים בצרפת ובבריטניה בשנת 1911[7]. לאחר שחזר למצרים, יצא שוב למסע הפעם לצפון אמריקה ב-1913 שנמשך כמעט שמונה חודשים במהלכו ביקר בערים רבות ברחבי ארצות הברית, גם במונטריאול בקנדה. לאחר מסעו בצפון אמריקה חזר וביקר במדינות שונות באירופה, בהן צרפת, בריטניה וגרמניה במשך שישה חודשים, ואחריה שהייה של שישה חודשים במצרים חזר לחיפה. במהלך מסעותיו השתתף עבד אל-בהאא במפגשים, נשא נאומים, ענה על שאלות וקירב לבבות. ביקוריו במערב נתנו לקהילה הקטנה המערבית הבהאית הזדמנות לגבש ולאמץ חזון רחב יותר של הדת; הדת החדשה משכה את תשומת ליבם של מנהיגים דתיים, אקדמיים וגם ופעילים חברתיים והסיקור העיתונאי סייע בפרסום ברבים את המסר האלוהי.

הביקור בפריז[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבד אל-בהאא הגיע לפריז לאחר ביקור בלונדון, ב-3 באוקטובר 1911 ושהה בה במשך תשעה שבועות, עד 2 בדצמבר 1911. בבירה הצרפתית סייע בידיו איפוליט דרייפוס-בארני[8][דרוש מקור] ואשתו לורה דרייפוס-בארני[דרוש מקור], וכן על ידי ליידי בלומפילד מלונדון[דרוש מקור]. בני הזוג דרייפוס-בארני תרמו רבות להצלחת שהותו של עבד אל-בהאא בפריז, הם היו מהראשונים שאימצו את הדת הבהאית ועמלו על הפצתה שם. הם תרגמו לצרפתית חלק גדול מיצירות בהאא אללה, שנתיים לפני בואו של עבד אל-בהאא לפריז, הכינו בכך את הקרקע לקראת בואו של עבד אל-בהאא ותרמו להצלחת הביקור. בין ה-16 באוקטובר ל-26 בנובמבר העביר מנהיג האמונה הבהאית הרצאה כמעט מדי יום ולפעמים אפילו מספר הרצאות ביום. רוב ההרצאות והמפגשים התקיימו במעונו. עבד אל-בהאא עזב את צרפת ב -2 בדצמבר 1911 והמשיך במסעו למערב. אנו חווים את פרסום שיחות פריז לארבע נשים אנגליות שתיעדו את ההרצאות והשיחות, ליידי שרה לואיזה בלומפילד[דרוש מקור], שתי בנותיה - מרי אסתר בלומפילד ורוז אלינור ססיליה בלומפילד - וכן ביאטריס מריון פלאט[9]. עבד אל-בהאא דיבר פרסית, ואילו מר דרייפוס-בארני ואשתו תרגמו את דבריו לצרפתית. רק מאוחר יותר תרגמה ליידי בלומפילד לאנגלית את כל התמליל של הנאומים שנשא ראש הקהילה הבהאית. בהמשך תורגמה היצירה לצרפתית על ידי ביאטריס מריון פלאט, בשנת 1939; הגברת לינץ 'וגברת דרייפוס-בארני תרמו להדפסת הספר בז'נבה. הגרסה המקורית פורסמה כאמור בשם "שיחות שנשא עבד אל -בהאא בפריז" הכילה אז רק את נאומי עבד אל-בהאא בפריז בין חודשי אוקטובר -דצמבר 1911. מהדורה שנייה, שפורסמה בשנת 1915, הכילה את השיחות שהתקיימו באנגליה. שיחות פריז התפרסמו גם בארצות הברית תחת הכותרת "חכמת עבד אל-בהאא ".

פרק ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק הראשון מכיל תמלול הנאומים שנשא עבד אל-בהאא בין ה-16 באוקטובר ל-26 בנובמבר 1911. המסע של ראש הקהילה הבהאית לאירופה התנהל כאמור ערב מלחמת העולם הראשונה, ועבד אל-בהאא התאים את נאומיו לקהל היעד ולתהפוכות התקופה. הוא שם את הדגש על החשיבות על הסולידריות בין העמים (היופי וההרמוניה ברבגוניות, שיחה 15 מה 28 באוקטובר[10]. הוא היה גם מודע היטב לעובדה שביקורו בפריז מתקיים במדינה בעלת מסורת נוצרית ועל כן נדרש להציג את עמדת הדת שאליה מטיף ביחס לנצרות ולתפישת המשיחיות. הוא הרבה להיתיחס לישו במרבית שיחותיו ואף השווה אותו להתגלות של בהאא אללה. הוא אף טען שעבור בהאא אללה ישו הוא אכן המשיח שהיהודים ציפו לו אך מאנו וסירבו להכיר בו. בהקבלה בהאא אללה ממלא אף הוא הציפיות המשיחיות והדת הבהאית מתאימה את המסורת להקשר המודרני (שיחה מספר 16, מיום 30 באוקטובר)[11]. הוא נידרש לספר על ההיסטוריה של בהאא אללה ועל העקרונות הבסיסיים של הדת (במיוחד בשיחות מנובמבר 6 וה 8)[12]. בנאומים הבאים, עבד אל-בהאא פנה לקהל שלו בדברי עידוד ובשלל עצות והמלצות ליישום עקרונות הדת, כגון "הבהאים חייבים לשאוף בכל ליבם לשפר את מצבה של האנושות" או "אל תתייאש מלהיות במספרים קטנים" שיחות מנובמבר 19 ו 20[13].

פרק שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק השני של הספר מוקדש לעקרונות האמונה. עבד אל-בהאא ציין בקצרה בנאום בפני האגודה התאוסופית את אחד-עשר עקרונות יסוד של האמונה כפי שבהאא אללה הצהיר עליהם[14].

עיקרון ראשון: חיפוש אחרי האמת

עיקרון שני: אחדות המין האנושי

עיקרון שלישי: הדת כגורם מאחד

העיקרון הרביעי: יחסי גומלים בין הדת והמדע

העיקרון החמישי: ביטול דעות קדומות

העיקרון השישי: הזדמנות שווה לפרנסה

העיקרון השביעי: שוויון בפני החוק

העיקרון השמיני: שלום אוניברסלי

העיקרון התשיעי: הפרדה בין דת לפוליטיקה

העיקרון העשירי: חינוך והדרכת נשים

העיקרון האחד-עשר: כוחה של רוח הקודש

עבד אל-בהאא פירט את העקרונות בזה אחר זה בעשרה מפגשים שקיים במעונו בפריז בין ה-10 ל-18 בנובמבר 1911[15].

עיקרון ראשון: חפש אחרי האמת.

על בני האדם לחפש את האמת המשותפת לכל הדתות. ההבדלים ביניהן נובעים כתוצאה מדעות קדומות, וזו הסיבה שעל בני האדם להיפטר מכל הדעות הקדומות כדי לגלות את האמת.

עיקרון שני: אחדות המין האנושי.

לכל הגברים והנשים יש מקור זהה: כולם נולדו מחלציו של אדם. כולם שווים בפני אלוהים, ללא הבדל של לאום. כולם נוצרו על ידי אותו אל.

עקרון שלישי: הדת כגורם מאחד.

ייעודה של הדת לאחד בין הבריות, להפיח בקרבם רוחניות ולהאיר את נשמתם. בכך היא תורמת למניעת חוסר הסכמה.

עיקרון רביעי: יחסי גומלים בין דת למדע

דת אינה יכולה להתקיים ללא מדע. שניהם נחוצים כדי שהאדם יגיע לאמת. כל דת השוללת את המדע דוגלת למעשה בבורות. עבד אל-בהאא הסביר שלדת יש שני היבטים חיוניים: ההיבט הרוחני וההיבט המעשי. ההיבט הרוחני לא משתנה לעולם, מכיוון שכל הנביאים העבירו את אותה אמת, בעוד שההיבט המעשי, כולל טקסים וצורות דת חיצוניות, חייב להסתגל לצורכי השעה. זו הסיבה שהצד הרוחני הוא החשוב יותר. המנהיג הרוחני המשיך ואמר שכאשר הדת תתנער מאמונות התפלות, המסורות והדוגמות הבלתי מובנות, היא תשיג התאמה עם המדע. אז יופיע בעולם כוח מאוחד גדול שישים קץ לכל המלחמות והסכסוכים.

העיקרון החמישי: ביטול דעות קדומות.

דעות קדומות הן מקור לשנאה ולמחלוקת בין האנשים. עלינו להתייחס לכל האנושות כחלק מגזע אחד, החיים במדינה אחת. הרעיונות של דת, גזע ולאום שהונהגו על ידי האדם הן הסיבות למחלוקות המתעורריות ביניהם. כל האנושות מקורה בבריאה אחת וכולם שווים בפני האל.

עיקרון שישי: הזדמנות שווה לפרנסה.

לכל אדם יש זכות לחיות ברווחה מסוימת. כל אחד אמור להיות מסוגל להתפרנס בכבוד ולאכול לשובע. על מנת שתשרור הרמוניה יש להימנע מחיי מותרות בעוד שאחרים אינם משיגים את צרכם.

העיקרון השביעי: שוויון בפני החוק.

כולם שווים בפני החוק ועל ידי כיבוד החוק תתקיים אחווה וסולידריות בין בני האדם.

עקרון שמיני: שלום אוניברסלי.

עבד אל-בהאא המליץ על הקמת בית משפט עליון שמשימתו לדון בסכסוכים בין העמים וימנע בכך פרוץ מלחמות. הוא גם המליץ על כינון שפה אוניברסלית שתאומץ על ידי כולם, בנוסף לשפת האם, ותהווה גשר בין העמים.

העיקרון התשיעי: הפרדה בין דת לפוליטיקה.

עניינה של דת לדאוג לצד הרוחני והמוסרי בעוד הפוליטיקה מטפלת בצד הגשמי של החיים, האינטרסים שלהם אינם זהים. זו הסיבה העיקרית המחייבת הפרדה טוטלית בין הדת לפוליטיקה.

העיקרון העשירי: שוויון מגדרי.

לנשים יש זכויות שוות לאלה של הגברים בענייני דת וחברה, אם בחלק כלשהו של העולם המין הנשי נחשב לנחות מהמין הגברי, הדבר מעיד על בורות ולא על חוק הטבע. עבדאל-בהאא דיבר באופן ספציפי על חינוך נשים, כי דור העתיד כולו תלוי בחינוך של הנשים לילדיהן. עבד אל-בהאא מודה שהנשים במזרח לרוב אינן זוכות עדיין לגישה לחינוך.

עיקרון אחד-עשר: כוחה של רוח הקודש.

התפתחות רוחנית יכולה להתקיים רק בזכות רוח הקודש המוקנת לנביאים ומדריכה אותם אל האמת. היא המסייעת בידם להוביל את האנושות לדרך הנכונה ומקנה להם הכוח להשפיע על רבבות בני האדם. כך אנו לומדים מהדוגמה של ישו והשליחים. עבד אל-בהאא סים הנאום תוך הבעת אמונה ותקוה שרוח הקודש תנחה את המאמינים והם יאירו באמונתם על העולם.

מפגש סיכום ההביקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבדאל-בהאא סיים את שיחתיו בכך שהוא האיץ במאזיניו לשאוף לחיות ולפעול תמיד בהתאמה מוחלטת לתורתו ולחוקותיו של בהאא אללה. במפגש האחרון ב-1 בדצמבר המנהיג הרוחני נפרד מתלמידיו. הוא הביע הערכה או משאלה שהיסודות שהניח יישאו פרי, והקהילה הבהאית תתרחב ותפרח ואור רוח הקודש תאיר את פריז. הוא השווה את התנאים לאלו ששררו בתקופת ישו, שתחילה מספר המאמינים היה מצומצם אך עד מהרה מספרם גדל ופרח והביע את אמונתו שגורל זהה מצפה למאמנים הבהאים אשר זכו כבר בחסדי האל. הודות לבהאא אללה הקהילה זכתה ליסודות חזקים "דבריו אמת, וצוואתו היא שפע של אמת ורוח חיים".

פרק שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק השלישי הוא תקציר של ביקור עבד אל-בהאא בלונדון, ביקור קצר לעומת ביקורו בפריז (4 לספטמבר – 23 בספטמבר 1911). הפרק כולל תמלול של מספר מצומצם של נאומים שניתנו בבתים פרטיים, בתי תפילה ומוסדות כגון האגודה התאוסופית, וכן שאלות ותשובות במספר נושאים רוחניים כגון מטרת החיים, הדת והעשייה הדתית, הרוע והנפש. עבד אל-בהאא הרחיב גם בדרשה בנושא אהבת האל לאנושות, אהבת האדם לאלוהות ואהבת בני האדם איש לרעהו[16]. ליידי בלומפילד אירחה בלונדון את עבד אל-בהאא, התלוותה אליו ותרגמה את דבריו. היא פרסמה אותם בספר "עבד אל-בהאא בלונדון" ב-1912[17]. היא לא הסתפקה בדיווח על השיחות אלא הרחיבה בתיאורים על קבלות הפנים שזכה להן, על המפגשים החברתיים, ההתרשמות שעשה על מארחיו, הביקור בעיר והראיונות לעיתונות. הנושאים שהועלו בעת הביקור בלונדון ועיקרי המסרים היו זהים במהותם לאלו שהועלו בפריז אך השהות הממושכת בעיר איפשרה הרחבה והעמקה של התכנים.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • .Abdu'l-Baha, Paris Talks, Addresses Given by Abdu'l Baha in 1911, Bahai Publishing Trust, 9P Canada1999
  • .Abdu'l-Baha in London,london Addresses and Notes of Conversations, Baha'i Publishing Trust, London 1987
  • http://bahai-library.com/sources_life_writings_abdul-baha
  • משה שרון, הדת הבהאית וכתב הקודש שלה - הספר הקדוש ביותר, הוצאת כרמל, 2005; מהדורה שנייה, מתוקנת ומורחבת, תשס"ח 2008

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: הדת הבהאית
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
  • משה שרון, הדת הבהאית וכתב הקודש שלה - הספר הקדוש ביותר, הוצאת כרמל, 2005; מהדורה שנייה, מתוקנת ומורחבת, תשס"ח 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Abdu'l-Baha, Paris Talks, Addresses Given by Abdu'l Baha in 1911, Bahai Publishing Trust, 9P Canada1999
  2. ^ Abdu'l-Bahá. Causeries d'`Abdu'l-Bahá à Paris, Maison d'Editions Bahá'íes Bruxelles – Belgique 2016.
  3. ^ http://www.bahai-biblio.org/centre-doc/etude/diaporama-foi-france/AbdulBaha/Sejours-Abdul-Baha-Paris.pdf
  4. ^ Paris Talks | Bahá’í Reference Library, באתר www.bahai.org
  5. ^ Texts, Authenticity of, באתר bahai-library.com
  6. ^ Médiathèque baha'ie: LE COVENANT (5/20), באתר www.bahai-biblio.org
  7. ^ Médiathèque baha'ie: ABDU'L-BAHA A LONDRES (1/3), באתר www.bahai-biblio.org
  8. ^ Médiathèque baha'ie: HIPPOLYTE DREYFUS, APOTRE D'ABDU'L-BAHA (sommaire), באתר www.bahai-biblio.org
  9. ^ Abdu'l-Bahá, Paris Talks, London, 1995, p.V
  10. ^ Abdu'l-Bahá. Paris Talks, pp 43-46
  11. ^ Abdu'l-Bahá. Paris Talks, pp 47-50.
  12. ^ Abdu'l-Bahá. Paris Talks, pp 69-70, 76-78.
  13. ^ Abdu'l-Bahá. Paris Talks, pp 99-106.
  14. ^ .Abdu'l-Bahá. Paris Talks, pp 129-135
  15. ^ Abdu'l-Bahá. Paris Talks, pp 138-172.
  16. ^ Abdu'l-Bahá. Paris Talks, pp 185-197
  17. ^ Abdu'l-Baha in london Addresses and Notes of Conversations, Baha'i Publishing Trust, London 1987