שיחת ויקיפדיה:סוגיות משפטיות

לשון הרע והגנת אמת דיברתי

בוויקיפדיה אנחנו נוהגים לפרסם פעמים רבות גם עובדות לא נעימות אודות אנשים שונים בערכים ביוגרפיים (ולעתים גם מוסדות, למשל מוסדות שיש להם מוצרים מפוקפקים). נחשפתי היום לפוסט הזה של שרון שפורר שעוסק בכתבה של שפורר על ראש לשכת עו"ד אפי נוה ([1]). הפוסט עצמו פחות חשוב, אך מופיעה בו תגובה של דוברת של נוה. אצטט את החלק הרלוונטי עבורנו בתגובה: "יצוין, כי על פי כל דין, גם פרסום דברי לשון הרע הנסמכים על לשון הרע של גורם שלישי, מהווים הוצאת דיבה". בהמשך יש איום על תביעה וכו'. מכאן עולה השאלה: האם זה אכן כך? אם כן, מה עלינו לעשות אם פורסמה ידיעה בעיתון לפיה פלוני (אדם או מוסד) ביצע עבירה מוסרית (למשל שיקר או הציג מסמכים לא אמינים) או עבירה פלילית של ממש והדבר טרם הוכרע בבית משפט. הרי רק חלק קטן מהדברים האלה מגיע בסופו של דבר להכרעת בית משפט. מה דרך הפעולה שעלינו לנקוט בה כדי למזער את הנזק האפשרי לוויקיפדים שבסך הכל רוצים לעדכן את הערך בתום לב. חשבתי, לתומי, שאם הדבר פורסם בבמה ציבורית מרכזית (למשל עיתון או תכנית טלוויזיה) אז עומדת פה הגנת "אמת דיברתי". אם פלוני סבור שיש פה לשון הרע אז עליו לתבוע את המפרסם המקורי (העיתון). האם זה שגוי? אם זה אכן שגוי אז מה עלינו לעשות במקרה זה?

אני חושב שעלינו לגבש כללים ברורים כדי שנדע כיצד לפעול במקרים שבהם עלינו לכתוב טקסט לא מחמיא אודות אישים ומוסדות שמוזכרים בערכים שלנו. גילגמש • שיחה 07:50, 17 בינואר 2019 (IST)

יכול להיות שיש הבדל בין הצגת עובדה בהסתמך על גורם שלישי, לבין אזכור פרסומו של הגורם השלישי ”בעיתון א/ב/ג נטען שפלוני ד/ה/ו”. אם זה ככה, אז אין בעיה.david7031 • שיחה • י"א בשבט ה'תשע"ט • 09:38, 17 בינואר 2019 (IST)

אכן, צריך לציין במפורש שזה פורסם ב XYZ ולא כ"עובדה". אמא של גולן - שיחה 10:13, 17 בינואר 2019 (IST)

Lostam, איך צריך לנהוג ? צחי לרנר - שיחה 11:23, 17 בינואר 2019 (IST)

כמו שדוד כתב צריך לייחס האשמות למקורן. גם בלי החשש מתביעה, לא ייתכן למשל להציג טענה עיתונאית שהאדם עצמו מכחיש כאילו היא עובדה מוחלטת. צריך גם להפעיל שיקול דעת עד כמה הטענה רצינית ורלוונטית. אוסיף עוד שאפשר תאורטית לתבוע כל אחד על כל דבר (להשיג הרשעה כמובן קשה יותר) ומי שמאוד חושש מזה עדיף לו לא להתעסק עם דברים כאלה. נרו יאיר • שיחה • י"א בשבט ה'תשע"ט • 12:01, 17 בינואר 2019 (IST)

מטבע הדברים, בערך אנציקלופדי מפרסמים גם דברים לא נעימים על אנשים. במקרים שבהם מדובר על עובדה בלתי ניתנת לערעור, כמו הרשעה בפסק דין של בית משפט - אין כל בעיה. במקרים אחרים צריך להסתמך על מקור חיצוני אמין ולציין אותו בערת שוליים בערך. במקרה שיש מחלוקת על אמינות המידע או דרישה של מושא הערך להסירו, יש לדעתי לקיים על כך דיון בדף השיחה של הערך ולבחון כל מקרה לגופו, לפי סוג המידע, אמינות המקור וכו'. Lostam - שיחה 13:33, 17 בינואר 2019 (IST)

אני מסכים עם לאסתם. ההצעה שמציע דוד מוגזמת. לא צריך לכתוב במפורש "בעיתון פלוני נטען". יש הערה עם מקור סמוך למשפט, וברור שהמשפט מסתמך עליו. יזהר ברק • שיחה • י"א בשבט ה'תשע"ט • 14:11, 17 בינואר 2019 (IST)

נראה פשוט שכאשר האדם או גורמים משמעותיים אחרים מכחישים ולא מדובר בפסק דין יש לציין זאת. נרו יאיר • שיחה • י"א בשבט ה'תשע"ט • 14:46, 17 בינואר 2019 (IST)

ומה אם הפרסום המקורי הוא בבחינת לשון הרע? נניח שהעיתון שיקר. הרי אין לנו יכולת לבדוק את הדברים. מצד שני יש בעיה להסיר את הטענה רק כי הייתה בקשה להסיר או איומים משפטיים. גילגמש • שיחה 18:35, 17 בינואר 2019 (IST)

אז נפרסם שהעיתון כתב א, ופלוני טוען ב. david7031 • שיחה • י"ב בשבט ה'תשע"ט • 18:56, 17 בינואר 2019 (IST)

אני חושב שעל פי דין ברגע שאתה כותב: "ב-1 בינואר פורסם כי יוסף נחשד בקבלת שוחד" ומוסיף הערה עם הפניה - למיטב הבנתי אין בסיס חוקי לתביעה, אבל צריך לשאול את דרור אבי. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 19:05, 17 בינואר 2019 (IST)

ההיגיון שלי עובד כמוך, אבל לכאורה לבי מה שגילגמש כתב בתחילת הפסקא, זה לא ככה david7031 • שיחה • י"ב בשבט ה'תשע"ט • 19:14, 17 בינואר 2019 (IST)

סעיף 1 לחוק קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(לסעיפים 4,3 לא התייחסתי, משום שהם עוסקים במשרה ובגזע).

כך בודק תחילה בית המשפט אם הפרסום מהווה לשון הרע או לא, ואחר כך נדרש להקלות הקבועות בחוק ("אמת דיברתי" וכדומה).

מסיבה זו לא נראה לי שהסתמכות על מקור תהווה מוצא. אם המקור הראשון מהווה לשון הרע, גם פרסומו מהווה לשון הרע, אף אם מדובר ב"אמת דיברתי" וכדומה. Dgw (שיחה) 19:19, 17 בינואר 2019 (IST)

צווי איסור פרסום

בדף המדיניות כתוב: "בלי קשר לשאלה האם צו איסור פרסום מחייב את ויקיפדיה או שאינו מחייב אותה, ויקיפדיה העברית אינה נוהגת להפר צווי איסור פרסום." אני לא יודע מה ה"ויקיפדיה העברית אינה נוהגת" הזה אמור להביע, מעבר לצורך במקורות אמינים, ולכפיפות של עורכים לחוק במדינתם, שכבר מובהרים, מה המקור למנהג שנטען שיש לויקיפדיה לכשעצמה? זה רלוונטי, כי צווי איסור פירסום חלים רק בטריטוריה מסויימת (למשל ישראל או רצועת עזה), בעוד שיכולים להיות מקורות אמינים למידע בטריטוריות אחרות. בברכה, גנדלף - 01:51, 02/04/19

כאשר יש צא"פ שהוצא בישראל, אנחנו לא מפרים אותו, גם אם בחו"ל פורסם מידע בנושא. דוד שי - שיחה 06:25, 2 באפריל 2019 (IDT)