שיחת משתמש:אברהם אמיר/ארכיון 6

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוכים הבאים לדף השיחה שלי ארכיון

אני מבקש לרכז את כל הפניות אלי בדף שיחה זה. כל כמה זמן ירוקן דף השיחה לארכיון. אשתדל לענות לכל הודעה בהקדם האפשרי.
אקבל בברכה כל פונה, ואשמח לעזור בשטחי ההתעניינות שלי - היישוב העברי בארץ ישראל, ציונות, נוסטלגיה, היסטוריה של מדינת ישראל.

כללים:

  • בניגוד למנהג בוויקיפדיה אני נוהג לענות לפניות בדף השיחה של הפונה. כך אני בטוח שקיבל את התשובה.
  • אשמח לדון בכל עניין ולעזור לכל ויקיפד, ולהעזר בנסיונו ובעצותיו.

דפי הארכיון:

ארכיון 1 | ארכיון 2 | ארכיון 3 | ארכיון 4 | ארכיון 5

עוד דברים מעניינים נוספים שקשורים אלי:

התוכל לאשר האם זו היא בתמונה? הידרו - שיחה 18:40, 10 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

ראיתי את אלישבע מיכאלי על הבמה במספר מחזות, אם אינני טועה ב"מראה מעל לגשר", ב"פיזיקאים" ו"בביקור הגברת הזקנה". הנערה שבתמונה דומה לשחקנית אותה ראיתי, אך אך כנראה בגיל צעיר יותר מן התקופה שהופיעה כשחקנית. אינני יכול לומר בודאות שזו היא. מהו מקור התמונה ?

אברהם אמיר - שיחה 18:56, 10 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

משתמש חדש שזו תרומתו היחידה העלה וכתב שזה מאוסף משפחתי. הידרו - שיחה 19:05, 10 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
אם זה מאד חשוב לך הידרו, תיצור קשר עם ארכיון התיאטרון או עם תיאטרון הקאמרי והם כבר יענו לך. מיכאלי - שיחה 06:26, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

מאד נהניתי מהערך על אלכסנדר יולין. כיצד השגת את החומר? אמורים להיות מקורות לערך, כך שיהיה בסיס איתן לאמיתות הערך. כל הכבוד המשך כך. בברכה: מיכאלי - שיחה 06:23, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

ערך מרתק! גם אני ממש נהניתי לקרוא אותו. אגב, באותו העניין, התוכל בבקשה לראות את השאלה שנשאלה בדף השיחה? בברכה, נטע - שיחה 18:28, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
לחברים שלום,
הוספתי הערב לערך את שני המקורות העיקריים. מלבדם מצאתי איזכורים רבים, חלקם מפורטים, באתרים שונים לאחר שהקלדתי את שמו של אלכסנדר יולין בגוגל העברי. אם מצאתם ענין בערך זה אני בטוח שיענין אתכם הערך ישראל בר המתבסס על אותם מקורות.
אשמח לשמוע תגובותיכם אם תקראו ערכים נוספים שאותם ערכתי. הרשו לי להציע את פרשת סטולרו - יכמן - צ'צ'קס, פרשת הרצח בגן מאיר, הרצח בגן הוואי, הרצח בחולות תל נוף ופרשת לזרוביץ-קירז'נר.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 20:42, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
נ.ב.
לגבי תאריך לידתו - אנסה לברר. אברהם אמיר - שיחה 20:48, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

וידאתי שוב, הוא נולד ב-1916 אברהם אמיר - שיחה 12:19, 6 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

תודה וכל הכבוד. לגבי הערכים שכתבת בעבר ועליהם המלצת למעלה - כבר קראתי אותם וגם מהם מאד נהניתי, בעיקר מפרשת הרצח בחולות תל נוף, שהיא בעלת קשר ישיר לאדריכלות. מיכאלי - שיחה 13:49, 6 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

האם היא הגברת שעומדת לימנו של יצחק גרינבוים? הידרו - שיחה 19:41, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אינני יכול לאשר מזכרוני איך נראתה פייגה אילנית. היא הייתה חברת כנסת צנועה ותמונתה לא הופיעה בעיתונות התקופה. אם נשווה תמונה זאת עם התמונה המופיעה בערך בויקי (ותמונות דומות ב"גוגל תמונות"), זו ככל הנראה תמונתה מתקופת סוף חייו של יצחק גרינבויים שנפטר ב- 1970, כ-15 שנים לערך מתקופת התמונה שמופיעה בערך. לדעתי כדאי לפנות למזכירות גן שמואל כדי לברר זאת. אברהם אמיר - שיחה 21:42, 26 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

מרדכי בנטוב[עריכת קוד מקור]

האם הוא עומד כאן באמצע? הידרו - שיחה 20:33, 16 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

האיש העומד באמצע הוא אכן מרדכי בנטוב. ראה תמונותיו בערך אודותיו ובערך מנהלת העם (יושב בקצה השמאלי של השולחן שבצורת "ח"). לאיש סימני היכר מובהקים. שערו הלבן, גבותיו העבותות, שפמו ומשקפי המסגרת העגולים-כהים.

אברהם אמיר - שיחה 22:59, 16 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אולי תוכל לעזור[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם,

אולי תוכל לבדוק במקורות הזמינים לך באשר לשאלת שהתעוררה בשיחה:העלייה החמישית. מה היה מספר העולים הכולל בעלייה זו, וכמה מהם הגיעו מגרמניה, אוסטריה וצ'כיה? לא סביר בעיניי שרק רבע מהעולים בעלייה זו. ‏Harel‏ • שיחה 15:31, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

להראל ערב טוב,
הרשה לי להשיב בדברים בשם אומרם:
"מקובל לזהות את העלייה החמישית עם יוצאי גרמניה. "עליית הייקים" (כך כונו העלים מגרמניה, בדרך כלל במשמעות לא אוהדת) היה ביטוי שגור באותם הימים, ונתפש כך גם בספרות התקופה. לאמיתו של דבר, העלייה החמישית, ברובה הגדול ובדומה לכל קודמותיה, באה מאירופה המזרחית. כמו העלייה הרביעית, היו יוצאי פולין כמחצית מכלל העולים בשנים 1939-1932. אבל החידוש הגדול היה, כי בשנים אלה היוו יוצאי גרמניה (שעד אז חלקם בעלייה היה מבוטל) כעשרים אחוז מכלל העולים. אם נוסיף אליהם את העולים מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה (שהיו בעלי תרבות השפה הגרמנית), נגיע למסקנה כי כרבע מכלל העלייה החמישית בא ממרכז אירופה.
לעלייה זו של כחמישים אלף יהודים מגרמניה, אם כי היו, כאמור, רק מיעוט מכלל העולים, היתה השפעה ניכרת, עד להיווצרות אותה תדמית מוטעית בדבר משקלה המספרי. ההסבר להשפעה זו נבע בראש ובראשונה מן השוני הבסיסי בין ותיקי היישוב ממזרח אירופה לבין לבין העולים החדשים מגרמניה. בעוד הראשונים עזבו ארצות בעלות רמת התפתחות כלכלית נמוכה יחסית, באו החדשים מהמדינה המפותחת ביותר באירופה, בעלת רמה תרבותית וטכנולוגית גבוהה ביותר. נוסף לכך, ובמידה רבה כתוצאה מההבדל הנזכר, חלק ניכר מעולי גרמניה השתייכו למעמד הבינוני הגבוה, בעוד קודמיהם השתייכו ברובם למעמד הבינוני הנמוך. הבדל חשוב נוסף נעוץ בעובדה, כייהודי גרמניה היו מעורים בסביבתם התרבותית וראו עצמם חלק בלתי נפרד ממנה, בניגוד לרוב יהודי מזרח אירופה, שהיו מנוכרים לסביבתם. יהודי גרמניה נהנו זה כמה דורות משוויון זכויות מלא וראו עצמם כאזרחים לכל דבר בארצם, לעומת יהודי מזרח אירופה, שהיו נתונים בסד של רדיפות ואפליות, גלויות וסמויות. לנוכח כל זאת, ליהודים מרוסיה, מפולין או מרומניה, קל היה יותר לנתק את עצמם מעברם ומסביבתם התרבותית, והם מצאו ללא קושי את מקומם בארץ החדשה. לא כך היה לגבי רוב יוצאי גרנמניה, להוציא מעטים יחסית שהיו חניכי תנועות נוער חלוציות או ציונים בעלי הכרה מגובשת. רוב העולים מגרמניה המשיכו לראות עצמם חלק מן התרבות הגרמנית, שהיו גאים בה והספוגה כל כך בדמם, גם אחר שארצם הקיאה אותם מקרבה. חשוב להדגיש כי תרומתם של יהודי גרמניה (על אף היותם פחות מאחוז אחד מכלל האוכלוסיה) לתרבות ארצם, היתה גדולה ובולטת בכמה תחומים חשובים כמו רפואה, תיאטרון, עיתונות, ספרות ומוסיקה, ללא השוואה עם זו של יהודי מזרח אירופה (שהיו אחוז הרבה יותר גדול באוכלוסיה; בפולין כעשרה אחוזים).
הבחנה נוספת, שהיתה לה משמעות מרחיקת לכת בהבדל שבין שני הציבורים, נעוצה בכך שאחוז ניכר מעולי גרמניה היו היו יוצאי ערים גדולות, בעוד שהעולים ממזרח אירופה באו מעיירות או מערים הגודל ביניני. כתוצאה מכך, אופי הרכבם המקצועי היה שונה. בעוד שהסוחר היהודי הטיפוסי בפולין או ברומניה היה חי בעיר שדה ועמד בקשרים עם האיכרים שבסביבה, חלקם נבערים מדעת, היה הסוחר היהודי הטיפוסי בגרמניה תושב כרך שניהל עסקי מסחר הקשטרים במערכות תעשיתיות מודרניות; בעוד שהמשכיל היהוד הטיפוסי בעיירה היה מורה ("מלמד") או רב, היה המשכיל היהודי בגרמניה עיתונאי בעל מוניטין או מרצה באוניברסיטה. מספר הפרופסורים לרפואה או מנהלי בנקים יהודים בברלין (שהיו בה בתחילת שנות השלושים כ-150 אלף יהודים) עלה לאין שעור על מספרם בכל רחבי פולין (שהיו בה כשלושה מליון יהודים)."
מרדכי נאור ודו גלעדי: ארץ ישראל במאה העשרים, מיישוב למדינה. עמ' 231,232.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 22:25, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
תשובה טובה מזו לא יכולתי לבקש! חן חן! חג שמח, ‏Harel‏ • שיחה 22:29, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בעד, כמו הראל!--‏sir kiss שיחה 14:42, 2 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

בוקר טוב!
אשמח אם תציץ בתרומת האלמוני בערך בנושא רוחב המסילה, תודה!--‏sir kiss שיחה 09:36, 7 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

הסיבה לרוחב המיוחד של המסילה אינה ידועה לי. אני סבור כי תוכל לקבל תשובה מאוצר מוזיאון הרכבת [1] ששמו חן (שם משפחתו לא זכור לי). אברהם אמיר - שיחה 10:57, 9 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

שלום אברהם,

נראה לי כי ערך זה הוא בתחום העניין שלך, ואשמח אם תעבור עליו ואם תוכל להוסיף לו מידע. אביהושיחה 14:16, 11 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

לאביהו שלום,
נתקלתי בראשונה בשמה של יחידה זו כשערכתי את הערך על ישראל כרמי. הערך שכתבת ממצה ואין לי מה להוסיף עליו. נקודה אחת שיש לברר היא כי בערך על כרמי ציינתי (ממקור שאינו זכור לי כרגע) כי ביחידה שרתו 38 חילים יהודים. ראה במקורותיך האם עובדה זו נכונה. בהקשר ליחידה זו אני מציע לך ערך מענין לכתיבה והוא צבאו הפרטי של פופסקי Popski's Private Army. בעברית הופיע גם ספרו של מפקד היחידה ולדימיר פניאקובVladimir Peniakoff "צבאו הפרטי של פופסקי", הוצאת מערכות, 1985.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 21:23, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
הצעה נוספת לכתיבה: קבוצת המדבר ארוכת הטווח - Long Range Desert Group Long Range Desert Group אברהם אמיר - שיחה 21:30, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
שלום אברהם.
  • יש שתי עדויות על מספר החיילים ששרתו ביחידה ובהערות השוליים בערך פירטתי את המקורות. אריה שי ששירת ביחידה טוען שהיו 20, מוריס טיפנברונר טוען שהיו 38. אני מניח שמספר זה כולל גם את המפקד הלא יהודי, ושני העריקים הגרמנים הארים ששירתו ביחידה.
  • לגבי "צבאו הפרטי של פופסקי". שני דברים. הראשון, קראתי את הספר לפני שנים. השני, ייתכן שאעשה זאת, אם הבן שלך לא יקדים אותי, אבל לא כרגע. אבל בנושא זה יש לי שאלה. יש לך במקרה את הספר? הבוקר הייתי בספרייה בכפר סבא ולא מצאתי אותו שם. יש בשיחת משתמש:Yanshoof/ארגז חול 5#עוצבה? דיון ארוך ומייגע בשאלה איך צריך לתרגם את שמה של היחידה Long Range Desert Group. גילגמש החליט שאסור לתרגם את Group כקבוצה ותרגם כעוצבה. הצלחתי לשכנע אותו שאם בספרים שיצאו בהוצאת מערכות תורגם השם כ"קבוצה" הוא יתרצה. בינתיים מצאתי את "מפקד הרפאים" של וירג'יניה קואלס (סיפורו של דייוויד סטירלינג מייסד הSAS (קומנדו)) שתומך בעמדתי. פניאקוב השתמש בשירותי ההסעות של ה-Long Range Desert Group, כך שבטוח שגם בספר זה יש התייחסות לשם בעברית. בינתיים הייתה לי התנגשות עריכה עם התוספת שלך ואני שמח שגם אתה חושב ששמה בעברית הוא קבוצת המדבר ארוכת הטווח.
  • נראה לי שהערך על המחלקה הגרמנית זקוק לשינוי קל. בערך כתבת "אנשי המחלקה לא נטו לעזוב את המסגרת הייחודית של הפלמ"ח ולהצטרף לצבא הבריטי ורק שלושה מהם הסכימו להצטרף ליחידתו של הסרן הבריטי בשובו למצרים." באתר הפלמ"ח מצאתי סיפור טיפה אחר: "באוגוסט 1942 יצאו שמעון אבידן, יהודה (בריגר) בן חורין ושמואל (אולי) גבעון (הקר), לאימונים משותפים עם עמיתיהם מהמחלקה הגרמנית הבריטית (S.O.S , בה שירתו גם מגוייסים ארץ-ישראלים). לאחר שמפקדם, קפטן בק, התרשם לטובה מרמת 'המחלקה הגרמנית' של הפלמ"ח. השלושה ירדו למצריים אולם חזרו כלעומת שבאו מכיוון שהמיפקדה בקהיר התנגדה לשיתוף מעין זה."(ה-S.O.S נראה טעות היה צריך להיות SIG). כלומר, לא מדובר על הצטרפות אלא על שיתוף פעולה, והשלושה שירדו למצרים היו בכלל מפקדי המחלקה הגרמנית.
חג שמח, אביהושיחה 21:53, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אתקן את הערכים בהתאם. התוכל למסור לי יותר פרטים על ה- SOS ? לא מצאתי קישורים על יחידה זו בגוגל. לגבי הספר"צבאו הפרטי של פופסקי", לאחרונה קראתי אותו בנעורי בשנות החמישים, לאחר שהופיע לראשונה בעברית ב- 1954 והוא לא נמצא בידי. יתכן שאפשר להשיגו בספריה הלאומית או בבית אריאלה.

חג שמח, אברהם אמיר - שיחה 17:03, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

הוא שכתבתי, אין יחידה כזו (SOS). זו טעות של אתר הפלמח. היחידה היא SIG (כלומר קבוצת החקירות המיוחדת). לגבי הספר, חבל, אנסה בדרכים אחרות. תודה בכל אופן.
חג שמח, אביהושיחה 17:46, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

שלום!

חיפשתי מידע על הארגון הזה ברחבי הרשת וחיפושי העלו חרס. יש סיכוי שתוכל לכתוב על הארגון יוצא הדופן הזה?האביר בן דמות היגון - שיחה 18:46, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

השם הנכון הוא "תנועת הידידות ישראל-ברית המועצות". התנועה פעלה במשך כ-40 שנה מראשית שנות ה-50 והיתה מורכבת מאנשי שמאל, בינהם אנשי האגף השמאלי של מפ"ם ואנשי מק"י. כן פעלו בה אנשי רוח כדוגמת מרדכי אבי שאול ומרגוט קלאוזנר (בערך על מרגוט קלאוזנר בויקיפדיה נכתב בטעות כי התנועה "פעלה לקירוב יהודי ברית המועצות והעלאתם לישראל" ולא היא; הנועה פעלה לקירוב דעת הקהל בישראל לברית המועצות וערכיה). בגוגל העברי ישנן 9 תוצאות ובינהן נזכר הספר "קורותיה של ידידות" מאת רות לוביץ' בהוצאת מק"י על הספר נאמר באתר בוקספר כי הוא מספר על "תולדות תנועת הידידות 'ישראל ברית -המועצות', על תקופותיה השונות, על מניעיה ופעיליה במרוצת 40 שנות קיומה. עובדת היותה של המחברת ממנהיגיה הבולטים של התנועה, מאז ימיה הראשונים ועד היום (1984)". אני בטוח כי בספר זה תשיג את מבוקשך ואף תוכל לכתוב עליו ערך.



אברהם אמיר - שיחה 21:34, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
תודה! אבדוק את הספר כשיהיה לי פנאי.האביר בן דמות היגון - שיחה 23:06, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מזל טוב ליום ההולדת[עריכת קוד מקור]

מזל טוב ליום ההולדת!! הלוואי ותזכה לימי הולדת רבים נוספים בהם תהיה מוקף, כמו היום, בילדים, בנכדים, בחברים טובים, ובאשתך היקרה. אלמוג 18:20, 25 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אמן! אביעדוסשיחה 18:23, 25 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
מזל טוב! יניב שיחה 18:55, 25 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
מזל טוב !!גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 18:56, 25 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
מזל טוב, עד 120. דוד שי - שיחה 19:01, 25 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
מזל טוב, --אחד שחושב - שיחה 19:03, 25 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]


תודה מקרב לב לכל מברכי.
אברהם אמיר - שיחה 22:29, 25 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
מזל טוב !
כדי שאני ורבים אחרים לא נפספס את יום הולדתך בשנים הבאות, האם אתה מאשר לי להוסיף את יום הולדתך ל-לוח השנה המלא לקהילת ויקי ? ‏ΔΜΫ‏ • שיחה • 10:34‏, 26/04/2009 • ב' באייר ה'תשס"ט
מזל טוב! תומר - שיחה 10:38, 26 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אתמולדת שמח! יחסיות האמת • ב' באייר ה'תשס"ט 17:25:23
תודה גם לכם. ול DMY - אני מסכים להוספת תאריך הולדתי 25 באפריל, אך חלילה לך מלציין את השנה 1942.
אברהם אמיר - שיחה 21:49, 26 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
1942 ? אז אתה צעיר .... הוספתי ללוח השנה ‏ΔΜΫ‏ • שיחה • 15:08‏, 27/04/2009 • ג' באייר ה'תשס"ט
מזל טוב! עד 120 לפחות! ‏עמיחי 16:56, 28 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
מזל טוב! סקרלטשיחה 08:26, 30 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
מזל טוב! ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 08:31, 30 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אכן מזל טוב • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 18:16, 7 במאי 2009 (IDT)[תגובה]
קצת באיחור, או בזמן המתאים (כי ציפור קטנה לחשה לי, שהיום חוגגים את יום הולדתך), מזל טוב וצרור פרח בשבילךפרח בשבילךפרח בשבילך Hanay שיחה 08:30, 14 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
מזל טוב אברהם. צחי לרנר - שיחה 08:34, 14 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

מיזם השכתוב[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם אמיר,

אני רוצה להזמין אותך למיזם השכתוב שלנו שנועד לקדם את ויקיפדיינתו למקום טוב יותר לקראת חגיגות 100,000 ערכים. הצטרף בבקשה למיזם השכתוב ועזור לנו בבקשה. לדעתי, התחום שהכי יתאים לך הוא ישראל, אך אתה יכול, כמובן, לבחור בתחום אחר. הכתובת היא: ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם שכתוב. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 21:10, 3 במאי 2009 (IDT)[תגובה]


התלבטתי ימים אחדים והחלטתי לבסוף לא להשתתף במיזם. מתרוצצים לי בראש המון ערכים שברצוני לכתוב (למשל: אדוארד שולטה תעשיין גרמני שהעביר לבנות הברית את סוד הפתרון הסופי, המרד בכלא שאטה ב-1958, ברקינריץ' לונג - Breckinridge Long , איש מחלקת המדינה האמריקאית שסיכל הצלת יהודים בזמן השואה, גנריך ליושקוב - Genrikh Samoilovich Lyushkov, קצין יהודי בכיר ב- אנ קה וה דה שערק ליפאן לפני מלחמת העולם השנייה) ואני נותן להם קדימות. אני מאחל עבודה פוריה למי שישתתף במיזם.
אברהם אמיר - שיחה 22:24, 6 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

שלום לך אברהם,
במסגרת מיזם השכתוב אשר אנו מפעילים בימים אלו ציפור קטנה לחשה לי שהערך על גח"ל יתאים לתחומי עניינך. האם תוכל להרים את הכפפה? • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 18:14, 7 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

שוב מיזם השכתוב[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם,

אף שבחרת לא ליטול חלק פעיל במיזם, אולי בכל זאת תרצה לטפל בהרברט פלומר? גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 07:25, 9 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

לגילגמש ועודד[עריכת קוד מקור]

כנראה שאין לי ברירה אתכם. אבל, לאט בקצב שלי. אברהם אמיר - שיחה 17:33, 9 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

בלי לחץ, בזמנך החופשי, אומר לגח"לניקים להמתין בסבלנות עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 17:51, 9 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

למה אתה לא מבקש ממני?[עריכת קוד מקור]

רשע שכמוך, איך מצאת ??? אברהם אמיר - שיחה 21:24, 14 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

ונסה גם כאן יש תמונות אלמוג 21:33, 14 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

שתי בקשות[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם,

יש לי אליך שתי בקשות הקשורות בשנות ה-60:

1) האם אתה זוכר את התקרית הבאה שלהערכתי התרחשה בסוף שנות ה-60 או בתחילת שנות ה-70 בשדה התעופה בן גוריון (אם כי אז בהחלט ייתכן שהיה קרוי סתם שדה התעופה לוד). בסוף שנות ה-60 או תחילת שנות ה-70 נתנה הבקרית במגדל הפיקוח אישור למטוס מטען של חברה זרה להמריא ממסלול שעליו היה מטוס בואינג נגרר על ידי טרטקטור נהוג על ידי עובדי התעשייה האווירית. הטייס במטוס המטען הבחין בדקה ה-90 במטוס הנגרר וניסה להמריא אבל הוא היה קרוב מדי, זנב הבואינג הנגרר חתך את תא הדלק של מטוס המטען ודלק בוער נשפך על הבואינג ועל הטרקטור שלפניו ומטוס המטען התרסק על המסלול. עד כמה שאני זוכר, שלושת אנשי התעשייה האווירית בטקרטור נשרפו חיים בעוד שהטייסים של מטוס המטען יצאו בפציעות בלבד. שני המטוסים נהרסו כמובן. במשפט שנערך לבקרית התברר כי דעתה הוסחה משום שפטפטה עם הבקרים של חיל האוויר שאז ישבו יחד איתה.
חיפשתי באינטרנט ולא מצאתי כלום. אולי יש לך מקורות כתובים מתקופה זו?
2) תרגמתי מתוך ויקיפדיה האנגלית את הערך על ג'ורג' בול שהיה תת שר החוץ האמריקני בממשל קנדי וג'ונסון והשגריר באו"ם לתקופה קצרה. אני יודע שהנ"ל היה אנטי ישראלי קיצוני והשאלה האם יש לך מה להוסיף לערך מהזווית הישראלית.

תודה, אביהושיחה 22:24, 19 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

לאביהו שלום,
צר לי שאינני יכול לעזור. את המקרה בשדה התעופה אינני זוכר כלל ובענין ג'ורג' בול ידיעתי מסתכמת בכך שהיה עוין למדינת ישראל, אך לא מעבר לכך.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 20:27, 20 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

חיל הספר העבר-ירדני[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם, האם תוכל לכתוב את הערך חיל הספר העבר-ירדני? הוא מוזכר בשני ערכים שכתבת. בוויקי האנגלית יש את en:Transjordan Frontier Force, אך אין בו מידע רב (אם כי יש בו מקורות רבים). מצאתי גם מקור עברי טוב למדי. תודה, דוד שי - שיחה 21:20, 2 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]

כבר מזמן "שמתי עין" על נושא מענין זה ראה, ובכל פעם צצה קדימות אחרת. עכשיו אני נתון בענין השגרירים הסוביטיים. מקווה להתפנות לחיל הספר כשאסיים משימה זו. בברכה, אברהם אמיר - שיחה 20:23, 3 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]

בעבודה מתיישנת[עריכת קוד מקור]

בס"ד

שלום אברהם אמיר,
הצבת תבנית "בעבודה" על הדף "ל. פלטשר פראוטי" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הדף למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה עליו. אם בכוונתך לסיים את המלאכה – זו תזכורת, ואם החלטת לזנוח את העבודה על הדף – יש להסיר את התבנית, ולהחליפה במידת הצורך בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה, ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 18:01, 10 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]

לא זנחתי את הערך. פשוט נסחפתי למיזם של כתיבת ערכים על כל שגרירי בית המועצות בישראל פבל יירשוב, אלכסנדר אברמוב, מיכאיל בודרוב, ו-דימיטרי צ'ובאחין, אותו סימתי רק היום. אני מתכוון לחזור לפראוטי בהקדם. אבקש מעט אורך רוח.

ראה שאלה בשיחה:שבתי טבת.--‏Avin שיחה09:44, 13 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]

ראיתי באותו דף שיחה כי בינתיים כבר מצאת את התשובה. אברהם אמיר - שיחה 11:19, 13 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]
כנראה שהשם מגדל צדק היה בעבר למחצבות מגדל צדק על שם הכפר מג'דל צאדק הסמוך.‏Avin שיחה11:32, 13 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]

פבל יירשוב[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם. ראה נא שאלתי בשיחה:פבל ירשוב#שם הערך. דוד שי - שיחה 07:13, 23 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]

שיניתי את השם. דוד שי - שיחה 19:55, 23 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]

ד"ש עם שיר[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם. אתה חושב שאולי תוכל להרחיב את הערך ד"ש עם שיר? אנא ראה שיחה:ד"ש עם שיר. תודה, דורית 18:08, 28 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]

צר לי על העיכוב בתשובה, אך לא הייתי ממאזיניה של תוכנית זאת ואחרות בגל"ץ, אשר בשנות החמישים והשישים שידוריה לא נקלטו טוב בעיר מגורי עפולה. אברהם אמיר - שיחה 20:43, 7 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]
תודה רבה על התשובה בכל זאת. שבוע טוב, דורית 23:24, 11 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

אלק קירקברייד[עריכת קוד מקור]

שלום,
ראה נא את שאלתי כאן, בדף השיחה של הערך. תודה, 77.126.101.79 21:03, 1 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

? 77.126.188.189 22:15, 5 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]
הביטוי ""מגדולי המומחים של משרד החוץ הבריטי" שאוב ממאמר לזכרו (obituary) בעיתון בריטי כלשהו, שהיה אחד ממקורות רבים עליה התבססתי בכתיבת הערך. מלבד זאת - וכי אין קורות חייו והתפקידים שמילא עושים אותו ראוי לתואר זה ?
ככלל השקפתי היא כי אין לציין ליד כל פיסקה ופיסקה, בערך מערכי הויקיפדיה, את מקורה. באנצקילופדיה העברית לא נהוג לעשות זאת ולמייטב זכרוני גם בבריטניקה. שם נהוג רק לציין בסיום כל ערך מספר מצומצם של מקורות עיקריים שאם תאמר אחרת אזי מאין לי כי האיש נולד באילינוי, ושמא נולד בקמצ'טקה ? אברהם אמיר - שיחה 20:57, 7 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

במקרה שיחזרתי השחתה בערך הזה ורציתי לציין שמדובר בערך קצר אך מעניין מאוד. יישר כוח. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 04:26, 8 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

שלום, אני מחפש מידע על אבקריוס, ובעיקר על לאה טננבאום. מכיוון שאתה כותב הערך המקורי, רציתי לשאול האם אתה יכול להפנות אותי למקורות בנושא. בתודה מראש, טוקיוני 20:54, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

כתבתי את הערך לפני שנה וחצי וקשה לי היום לשחזר את המקורות במדוייק. בגדול הסתמכתי על הארכיון של ה"פלסטיין פוסט" [2], בו העליתי את שמו של אבקריוס ביי במנוע החיפוש ומצאתי איזכורים רבים. כמו כן חיפשתי בגוגול בעברית חומר לפי מילות החיפוש "וילה לאה" וכדומה ומצאתי מספר מקורות. אגב, בארכיון של העיתון "דבר" [3] שעלה לאחרונה באינטרנט יש מספר רב של איזכורים, אך רובם מתייחסים למשפטים בהם הופיע ואין בהם חומר ביוגרפי.
אברהם אמיר - שיחה 21:30, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
אולי תכתוב על ורה דוכס? אלמוג 21:32, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
אכתוב עליה אם תביא לי לחופשתי את הספר של נורית גרץ על עמוס קינן.
אברהם אמיר - שיחה 22:14, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
בתקווה שהדבר הנוסף שאביא לחופשתך יניח לך לקרוא אותו... אלמוג 22:15, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
תודה. בדבר אכן מצאתי המון אזכורים של משפטים שאבקריוס השתתף בהם, אבל שום אזכור של חייו הפרטיים. בpalestine post לא מצאתי אזכור שלו. אם אתה נזכר במקור אחר תודיע לי, תודה רבה בכל מקרה! טוקיוני 00:15, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
ראה הספד בפלסטיין פוסט מ-9.9.1946. אני מקווה שזה יספק אותך.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 17:43, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

הזמנה לתחרות[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם,

אני תוהה אם תרצה להשתתף בתחרות הכתיבה החדשה. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 14:22, 23 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

שלום אברהם. במסגרת מקצרמר למובחר אני הולך לכתוב את ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ואשמח אם תוכל לעזור לי בנושא. בנוסף שאלתי אותך קודם לכן על לאה טננבאום ונסיב אבקריוס מכיוון שבמאמר שכתב סלים תמרי כתוב שבמסגרת הסהר האדום הירושלמי, במהלך מלחמת העולם הראשונה, קצינים טורקיים בכירים הכירו בנות יהודיות יפות, ובין היתר מצוין שמאהבתו של ג'מאל פחה היתה לאה טננבאום. ידוע לך משהו בנושא? אם הנושאים האלו מעניינים אותך אשמח לשוחח איתך, המייל שלי הוא yonitoker בgmail.com. תודה, טוקיוני 21:52, 27 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

ליוני שלום,
בנושאים אלה אינני בקיא. תחום התענינותי הוא בעיקר תקופת המנדט הבריטי. לשאלתך לגבי לאה טננבוים - היא לא היתה יכולה להיות מאהבתו של ג'מאל פחה. בערך נסיב אבקריוס ביי ציינתי שהיתה צעירה ממנו ב- 30 שנה, דהינו נולדה בסביבות שנת 1907 והיתה רק בת 10 כשהתורכים נסוגו מהארץ. מצאתי רמז ליהודיה אחרת שהיתה המאהבת של ג'מאל פחה; על כך נכתב באתר e-mago :
"ג'מאל פחה, או ג'מאל פאשה , היה בין מנהיגי "הטורקים הצעירים" והשתייך לשלישיה השלטת באימפריה העות'מנית. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הוא התמנה למושל מחוז סוריה, שכלל גם את ארץ ישראל וירדן. ג'מאל, שהיה בין האחראים העיקריים לרצח העם הארמני, נודע באכזריותו, אולם יחסו ליהודים בארץ ישראל היה אמביוולנטי. מצד אחד הטיל עליהם גזרות קשת, כגון גירוש האזרחים הזרים , כפיית התעת'מנות (קבלת אזרחות עות'מנית) וגיוס כפוי לצבא, אולם מצד שני, גילה לא פעם אהדה לציבור היהודי, שקיבל , בסופו של דבר , יחס טוב יותר מאשר הערבים. ג'מאל נהג לבקר במושבות היהודיות ולהצטלם עם מנהיגיהן ויש אומרים שהייתה לו מאהבת יהודיה בת המושבות שקרון רכבת מיוחד עמד לרשותה. בפורים שנת 1915 ביקר ג'מאל בת"א , הסביר פנים לתושבים, ביקר בגימנסיה הרצליה, ושיבח את השכונה. לאחר גירוש מנהיגי היהודים שהיו אזרחי מעצמות ההסכמה (רוסיה בעיקר) נעשה דיזנגוף מנהיג יהודי ארץ ישראל, ובתוקף תפקידו אכן נפגש מספר פעמים עם ג'מאל פחה". [ג'מאל פחה, או ג'מאל פאשה , היה בין מנהיגי "הטורקים הצעירים" והשתייך לשלישיה השלטת באימפריה העות'מנית. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הוא התמנה למושל מחוז סוריה, שכלל גם את ארץ ישראל וירדן. [4]
אם תגלה משהו מענין על תקופת המנדט, הודע לי בדף השיחה ונוכל להתכתב בדוא"ל.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 19:05, 28 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
תודה על הלינק! עוד הערה קטנה בנושא הזה הוא שבספר של עזיז בך שפרופ' אליעזר טאובר תירגם לעברית כתוב בתחילת הפרק שעוסק בנילי ששרה אהרונסון היתה מאהבת של ג'מאל פחה, אבל בספר הזה יש המון אי דיוקים ובמקרה זה נראה לי שעזיז בך התבלבל (כל היהודיות היפהפיות אותו דבר...). טוקיוני 20:40, 28 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

שלום אברהם. אודה לך אם תעיין בפנייתי כאן. תודה, ירוןשיחה 02:57, 29 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

לירון שלום,
בראשית שנות החמישים הועמדו לדין בישראל כחמישה אנשים ונשים שנאשמו בהתעללות ורצח בזמן ששמשו כקאפו במחנות הנאצים. חלקם נידונו למאסר ואחד מהם נדון למוות, אך לא הוצא להורג מאחר וב 1954 בוטל עונש המוות בישראל. לעומת זאת מעולם לא הועמד לדין בישראל אדם באשמת השתייכות ליודנראט.
ויכוח ציבורי התנהל בארץ במצע שנות החמישים בעקבות משפט קסטנר. המשורר נתן אלתרמן הביע
דעה ייחודית השוללת את חלוקת התנהגות היהודים בשואה לשתי דרכים "דרך הניוון ודרך הבגידה של היודנראט" כנגד "דרך הכבוד והלחימה שאליה קראה המחתרת". אלתרמן חקר את הנושא לעומק. לאחר פטירתו נמצאו בעזבונו כמה פנקסים משנות החמישים והשישים ובהם סיכומים וטיוטות בכתב ידו, לקראת כתיבת טורי הטור השביעי. בהם נמצאו שלושה פנקסים שנכתבו בחודשים מאי ויוני 1954 ובהם רשימות בעניין השקפתו על אותן "שתי הדרכים"; דרך היודנראט מזה ודרך המרד מזה. פנקסים אלו הובאו לאחר מותו בספר "על שתי דרכים - דפים מן הפנקס" שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 1989.
ברשימותיו בפנקסו ובשירי הפרק "מידות הדין" בספר השלישי של הטור השביעי, נקט אלתרמן עמדה בלתי מקובלת המסתייגת מן ההערכה כי היהודים הלכו "כצאן לטבח" וערער על הסטראוטיפ בדבר החלוקה לאותן שתי דרכים, דרך שיתוף הפעולה מחד ודרך המרד מאידך. אלתרמן מבקש לראות את המכלול כתופעה מורכבת ומסובכת שלה פנים רבות. לדעתו חלק מאנשי היודנראט עשו נסיון אמיתי ונואש (אך תמים) להצלת בני קהילותיהם, ולו אף הצלת אחדים על חשבון אחרים, והוא קורא להם "גבורי הפרנסים ושתדלנים". לעומת זאת, לדעת אלתרמן, לא הייתה דרך המרד פתוחה בפני המוני העם, אלא בפני קומץ של אנשים צעירים ונועזים, שפעלו בסביבה עוינת, בידיים כמעט ריקות מנשק מול כוח צבאי אדיר ואכזרי. עמדתו זו של אלתרמן עוררה בעת פרסום הטורים ויכוח ציבורי נוקב בישראל. בשיר "יום הזיכרון והמורדים" המופיע בפרק מידת הדין, שפורסם ב"דבר" ב-30 באפריל 1954, שבו חל באותה שנה יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מערער אלתרמן על הנטייה הרווחת לגנות את התנהגות היהודים בעת השואה וכנגדה להעלות על נס את גבורת המורדים. אלתרמן מעמיד את השיר כמונולוג של המורדים:
"אמרו הלוחמים והמורדים: מגבורתו ומכבודו חלק העם
גם לאבות יהודיים אשר אמרו "שואה תמיט עלינו המחתרת",
וגם לאותו ילד או ילדה אשר הלכו - הלכו עד אם אבדו אי שם
ולא הותירו כי אם גרב לבנה קטנה בבית הארכיון על אבן למזכרת".
את האמור לעייל בדבר עמדתו של אלתרמן העברתי לכאן בשיטת "העתק הדבק" (בשינויים קלים)מהערך "הטור השביעי. יכותי גם להפנותך לשם, אך בחרתי להעביר הדברים לכאן לתועלת הרבים.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 09:55, 29 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
תודה רבה. ירוןשיחה 20:48, 29 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

שלום אברהם,
ברכותי - הערך מומלץ כעת! התוכל לכתוב עבורו תקציר לעת יופיע בעמוד הראשי (כאן)? עודד (Damzow)שיחהמשתמש זה הוא מובחר! 15:54, 29 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

שלום אברהם[עריכת קוד מקור]

נפתח אסם לאיתור והצבעה על מומלצים ישנים. כרגע האסם מתרכז ב-64 ערכים שהומלצו בשנת 2004. מאחר ואחד מהערכים או יותר העומדים לדיון נכתב על ידך, נשמח אם תביע דעה בויקיפדיה:איך להקים אסם/רענון רשימת המומלצים. הרבה תודה, ‏Ori‏ • PTT15:04, 7 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

אני מכיר אותך בעיקר מערכיך המופלאים. כתבתי את הערך זיקת הנאה, ולפי דף המשתמש שלך והמלצת בנך, אתה מתמצא בתחום זה. מה שרציתי הוא ביקורת עמיתים רצינית על הערך זיקת הנאה, ו/או (השראה מהתחום המדובר :-) ) הפניות למאמרים אינטרנטיים רציניים בנושא בעברית (אני בקושי רב קורא אנגלית) (בעיקר על זיקת הנאה במשפט המקובל). התוכל לתרום לויקיפדיה מכישוריך הנפלאים?. בתודה מראש. בברכת כתיבה וחתימה טובה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 14:43, 13 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

הערך שכתבת מקיף ואין לי מה להוסיף עליו. ישר כח.
בברכת גמר חתימה טובה אברהם אמיר - שיחה 21:03, 21 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]
נראה לי שחסר הרבה בערך מידע על זיקת הנאה במשפט המקובל (כמעט כל הערך מתייחס למעמד זכות זו בישראל). אתה סבור שהערך שלם גם ככה? או שפשוט לך אין מה להוסיף עליו?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - ויקיפדיה אהובתי 21:51, 21 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

אדום בדף המשתמש[עריכת קוד מקור]

היי, רק רציתי להפנות את תשומת ליבך לכך שיש לך קישור אדום בין תיבות המשתמש. "משתמש:איכפת חוקי סמים" לא קיימת כבר כנראה, אז אולי שווה להוריד את השורה, או לשים את הקוד המקורי של התבנית, אבל ככה זה סתם נראה לא משהו, וחבל. שבוע מצויין, נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 14:57, 13 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

מצעדי צה"ל[עריכת קוד מקור]

אברהם שלום, ראה שיחה:מצעד צה"ל#מצעד 1967ΔΜΫ‏ • שיחה • 12:37‏, 24/09/2009 • ו' בתשרי ה'תש"ע

שלום וברכה, ראה תשובתי שם. אברהם אמיר - שיחה 22:06, 24 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

אולי תמצא עניין[עריכת קוד מקור]

במאמרי החדש: [5]. בברכת גמר חתימה טובה Dahlia - שיחה 20:16, 24 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

ויטולד קשישא[עריכת קוד מקור]

קורבן זה של אלימות הלח"י לא נקרא בשפת אמו בשם בו קראת לו בערך. נסה לפי האיות הסטנדרטי הפולני Witold Hulanicki. גוגל מעלה כמה אלפי תוצאות. רובן אמנם עוסקות באחד, ויטולד הולאניצקי, שהוא בעלה של מעצבת האופנה ברברה הולאניצקי, אבל יש בערימת הקש גם כמה פנינים... אלמוג 10:14, 26 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

לאברהם שלום.

לפי הערך על יצחק לוי (לויצה) הוא צריך להיות היום בן 102! (נולד ב-1907). זה כנראה בלתי אפשרי.

נא ברר בשיטות שלך את תאריך פטירתו (הלואי ואתבדה).

בברכת גמר חתימה טובה

Avi1111 - שיחה 10:24, 26 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

ויבדל"א :-) גם זאב בן-חיים, יליד אותה שנה... Dahlia - שיחה 11:47, 26 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]


לאבי - יצחק לוי נפטר בשנת 1994.
לדליה - לא הצלחתי לברר לגבי זאב בן חיים. קראתי את מאמרך על יצחק יציב והתרשמתי.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 08:48, 29 בספטמבר 2009 (IST)[תגובה]

ויטולד הולאניצקי[עריכת קוד מקור]

נראה לי שחסר משהו בקטע הבא: שטרן יצא בסוף יולי 1938 לוורשה כדי להתחיל לארגן את מחנות האימונים. ה מצידו את בקשת האצ"ל למשרד החוץ הפולני בוורשה. Yoavd - שיחה 11:07, 30 בספטמבר 2009 (IST)[תגובה]

אכן טעות. הנכון: הולאניצקי מצידו העביר את בקשת האצ"ל. תודה על תשומת הלב.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 13:02, 30 בספטמבר 2009 (IST)[תגובה]

your rare stamps[עריכת קוד מקור]

i just started there the work-in two of them--it will be better if you check again there, and after this sombody else or i will check it too-chag sameach.

בחינת המומלצים[עריכת קוד מקור]

שלום, במסגרת בחינת התאמתם של ערכים מומלצים מהעבר הרחוק לתואר "מומלץ", אנו בוחנים את הערכים שהומלצו בין החודשים ינואר עד אפריל 2005. נראה לנו כי אחד הערכים או יותר, נכתב על ידך. נבקש להביא את הדבר לידיעתך ולהפנותך אל דף ההצבעה בויקיפדיה:איך להקים אסם/רענון רשימת המומלצים/2005. הרבה תודה וחג שמח, ‏Ori‏ • PTT22:00, 1 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

עצה לגבי קטלוג ערכים במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם,
אלמוג הפנה אותי אליך על מנת לקבל עצה,
פתחתי לאחרונה 2 קטגוריות חדשות בתורת תחילתו של סדר בקטגוריות העוסקות במלחמות ישראל, בנסיון לקטלג את הערכים על פי החזיתות (סוריה, מצרים וכו'). פתחתי את קטגוריה:החזית המצרית במלחמת העצמאות ואת קטגוריה:החזית הירדנית במלחמת העצמאות, חשבתי לפתוח גם את קטגוריה: החזית הצפונית במלחמת העצמאות על מנת לקטלג שם את כלל הערכים העוסקים בקרבות מול הסורים ומול צבא ההצלה, אך עצרתי בעדי בכדי לבדוק האם נכון לקלטג אותן ביחד. בנוסף, אני מחפש שם בסגנון הזה בעבור החזית מול ערביי ארץ ישראל (יפו, רמל, לוד, השרון וכד') יש לך הצעות? תודה מראש • עודד (Damzow)שיחהמשתמש זה מרענן מומלצים 15:28, 9 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

לעודד שלום,
נראה לי כי את החזיתות במלחמת העצמאות יש לסווג לפי הצבא היריב ולא לפי הגזרה הגאוגרפית. בצפון היתה המלחמה עם שלושה צבאות הסורי, הלבנוני וצבא ההצלה. במרכז היתה המלחמה נגד הלגיון הערבי הירדני, חיל המשלוח העיראקי והצבא המצרי שהגיע לגזרת ירושלים מדרום מערב, דרך באר שבע וחברון. בדרום היה זה הצבא המצרי, שכאמור פעל גם בגזרת המרכז. מספר הקטגוריות צריך לדעתי להיות כמספר צבאות האויב.
לגבי המאבק עם ערביי ארץ ישראל, שפתח את מלחמת העצמאות מיד לאחר החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947 ואילמלא פלישת צבאות ערב ב 15 במאי 1948, היה מוכרע בנצחון ישראלי שהסתמן כבר בתום מבצע נחשון - בחירת השם לקטגוריה על מאבק זה היא שאלה קשה ונתונה להטיה בהתאם להשקפות הפוליטיות של כל אחד. אני היתי קורא לו על פי השקפתי "שלב הפתיחה במלחמת העצמאות - המאבק עם ערביי ארץ ישראל".
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 10:43, 10 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
ערב טוב אברהם,
תודה על התשובה המפורטת, ענית על שאלתי, עם כך נותרנו עם 7 קטגוריות אפשריות (סוריה, לבנון, מצרים, עיראק, צבא ההצלה, ירדן וצבא ההצלה), השאלה היא האם השם קטגוריה:החזית ה-XXX במלחמת העצמאות מתאימה לשמות הקטגוריות (החזית העירקית? חזית צבא ההצלה?) או שאולי יש לך רעיון לשם חלופי • עודד (Damzow)שיחהמשתמש זה מרענן מומלצים 20:09, 10 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]


אולי "החזית מול xxxx" ? "החזית מול צבא מצרים במלחמת העצמאות", "החזית מול צבא ירדן במלחמת העצמאות", "החזית מול צבא ההצלה במלחמת העצמאות", וכו'
אברהם אמיר - שיחה 20:37, 10 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
זה אכן רעיון, אך לא כלכך הולם את ה-NPOV, שמות קטגוריות מן הזוית הישראלית, אף על פי שניתן ליצור שם שכזה בעבור צבא ההצלה ועיראק, ולהשאיר "החזית הלבנונית", הסורית וכו' בשם עיקרון הניטרליות • עודד (Damzow)שיחהמשתמש זה מרענן מומלצים 20:46, 10 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
איני רואה כאן בעיית NPOV. כאשר צבא אחד נלחם כנגד כמה צבאות, ברור שהדברים ייראו מנקודת מבטו כדי לתת נקודת התייחסות. כך, למשל, להבדיל, "החזית המזרחית" במלחמת העולם השנייה היא מזרחית מנקודת הראות של הוורמאכט, והמערבית מנקודת הראות של הצבא האדום (שהייתה לו עוד חזית במנצ'וריה בסוף המלחמה). אלמוג 07:19, 11 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
ולכן קראתי לקטגוריות "החזית המצרית" ודומותיה... כי זה מתוך נקודת מבטה של ישראל (אני סותר את עצמי מעלי, אני יודע) ולגבי החזית הפנים ארץ ישראלית, אני חושב על שם כמו קטגוריה:החזית מול ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאותעודד (Damzow)שיחהמשתמש זה מרענן מומלצים 09:37, 11 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
חשבתי על זה שוב, קטגוריה:ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות נשמע לי הכי נייטרלי ונכון. לקרוא לזה החזית לא נשמע לי טוב, כי זה לה היתה בדיוק חזית. "המאבק" נשמע לי פיוטי מדי, והשם ההאחרון שהצעתי עוזר לקטלג בתוך הקטגוריה גם ערכים כמו הנכבה או ממשלת כל פלסטין לצד קטגוריות משנה על קרבות ומבצעים בגזרת ערביי הארץ. תודה לשניכם על הדיון הפורה והמעניין • עודד (Damzow)שיחהמשתמש זה מרענן מומלצים 21:32, 11 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

אברהם שלום,

האם לערך שבנושא זה יש חשיבות אנציקלופדית? אם כן, אודה לך אם תוכל להבהירה בדף השיחה. על פניו נראה כי אכן יש כזו, אך אתה ידוע כבקיא בתקופה זו בהיסטוריה. את נוסח המכתב יהיה צורך להעביר לוויקיטקסט. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:34, 13 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

המכתב לא היה מוכר לי עד כה. תיקון טעות בערך: שבט תש"ב זה פברואר 1942 ולא 1943. יוצא כי המכתב נכתב לפני פרסום צו הגיוס. בארכיון העתון דבר [6] יש איזכור מועט בתקופה זו לענין גיוס השמיניסטים, אך המכתב עצמו לא נזכר. בגוגל מצאתי שני איזכורים [7] [8]. למרות האיזכור המועט, מקריאת הערך נראה לי כי יש לו מקום בויקיפדיה העברית, אך יש לבדוק את ההשתלשלות הכרונולוגית.
אברהם אמיר - שיחה
האם מדובר בעצם במהדורה הראשונה ובמעין "אב רעיוני" של מכתב השמיניסטים? קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:52, 14 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
אינני סבור שבני השמונה עשרה של שנות השבעים ידעו על קיומו של המכתב משנת 1942. המשותף הוא גיל הכותבים והמעורבות ומכאן הדמיון בשמות המכתבים. אברהם אמיר - שיחה 21:43, 14 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

בחינת המומלצים[עריכת קוד מקור]

שלום, במסגרת בחינת התאמתם של ערכים מומלצים מהעבר הרחוק לתואר "מומלץ", אנו בוחנים את הערכים שהומלצו בין החודשים מצאי עד אוגוסט 2005. נראה לנו כי אחד הערכים או יותר, נכתב על ידך. נבקש להביא את הדבר לידיעתך ולהפנותך אל דף ההצבעה בויקיפדיה:איך להקים אסם/רענון רשימת המומלצים/2005ב. ההצבעה תחל ב-1 בנובמבר 2009 ‏Ori‏ • PTT16:13, 18 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

אברהם שלום,

בערך הזה כתבת כי הנרצחים היו בניו של עורך דין ידוע. האם ידוע לך מי הוא אותו עורך דין? קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:40, 19 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

על האב כתב נתן דונביץ' בספרו "הנאשמים":
"אביה של נעמי, עורך-הדין מרדכי שטיין, היה קומוניסט-בולשיביק נלחהב, אך שינה כיוון ונעשה טרוצקיסט. בתל אביב של אז, היו שחששו כי יום אחד יירצח, כמו שרצחו שליחי סטלין את טרוצקי. שטיין, שברירי למראה, נראה תמיד כממהר למקום כלשהו, תיק עור מרופט תחת בית שחיו. שטיין הוא עורך דין אפור, שפרנסתו בדוחק. אבל, ממעט הכנסותיו הוא ממן עלון ושמו העיתון הדמוקרטי, שאותו הוא מפיץ בעיר במוצאי שבת, בעזרת קומץ נערים ונערות הנוהים אחריו. אחד מהם הוא אמנון זכרוני, לימים פרקליט נודע".
אברהם אמיר - שיחה 16:28, 20 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
יש מצב לערך? קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:29, 20 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
על האיש עצמו אין די חומר לערך. על התנועה שיסד, טרוצקיסטית -בונדיסטית, מועטת משתתפים, לה קרא תנועת הכוח השלישי, אנסה לערוך ערך.
אברהם אמיר - שיחה 20:26, 20 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
איפה חותמים להצטרף לתנועה? אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 20:34, 20 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
היתי מגלה לך, אך אני חושש שלא תעמוד בכללי המיון החמורים של התנועה שנועדו למנוע חדירת יסודות סטליניסטיים.
אברהם אמיר - שיחה 20:54, 20 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

שלום אברהם, יש לי תמונה מהאלבום המשפחתי שבה רואים את האונייה "קורינתיה" בה עלו הורי לארץ ב- 1947. רואים את הסיפון העליון עם שורה של אנשים ובניהם הורי, ובתחתית התמונה רואים את כל האונייה. (פוטו מונטאז' של שנת 1947). הורי עלו ממחנות העקורים בגרמניה, אבי עלה בעליה ד' כלומר על שם מישהו אחר ישראלי, אמי היתה ליגלית לחלוטין. אבי היה אמור לעלות באקסודוס כמו דודתי ובן דודי, אבל הוא התחנן בפני השליחים שיתנו לו לעלות עם אשתו כי אמי היתה עם תינוק בגיל 10 חודשים ובהריון עם אחותי. אני אסרוק את התמונה, ואני תוהה לאיזה ערכים התמונה מתאימה. אשמח לקבל ממך עצה. תודה Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 06:36, 26 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

לחנה שלום,
הייחוד של התמונה הוא לדעתי בהיותו של אחד העולים, אביך, מעפיל בעלייה ד'. בזמנו כשכתבתי את הערך לוי אברהמי קישרתי אותו לפרק עלייה ד' בערך ההעפלה. ראוי כי ייכתב על עלייה ד' פרק נפרד ומפורט יותר. בערך על לוי אברהמי יש הפניה לאתר הפל ים ובו סיפורה של תמר אשל על עלייה ד' [9].
בברכה,
אברהם אמיר - שיחה 23:21, 27 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
הי אברהם, תודה על התשובה, השאלה היא, לאן להכניס את התמונה? אם אין ערך מיוחד אני אכניסה ליד הפרק עליה ד'. השאלה היא האם יש פרק מיוחד המספר את הסיפור של העלייה הליגלית של היהודים ממחנות העקורים בגרמניה לאחר מלחמת העולם השניה. כי אז התמונה תוכל להתאים גם לערך זה Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 23:30, 27 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
בוקר טוב, אשמח לקבל תשובה לשאלתי. תודה Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 07:20, 31 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
לחנה שלום,
אין ערך מיוחד על עליית העקורים. יש שפע חומר בנושא. בגוגל ישנן 7,910 הפניות לשאילתא "עליית העקורים". אחת לדוגמא: [10]. אני מציע כי תכתבי את הערך ולו רק בשל התמונה. אני מבין את תחושתך; אני עצמי הוספתי את תמונת הורי מעולי העלייה החמישית על סיפון הספינה פולוניה שהביאה אותם לארץ בשנת 1937, יחד עם יתר העולים. אגב, מסמכים מעזבונם הוספתי לערכים שונים, כתעודת הזהות המנדטורית של אמי בערך תעודת זהות ישראלית ומכתב של תנועת החלוץ לאבי המבשר לו עלייתו לארץ בערך העלייה החמישית.
בברכה,
אברהם אמיר - שיחה 09:47, 31 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
הי אברהם, תודה על התשובה המפורטת. לגבי כתיבת הערך עליית העקורים, יצטרך לחכות . כי אני עסוקה בארכאולוגיה. אני אעלה את התמונה בינתיים לאחד הערכים שנראה מתאים. אולי או מחנות העקורים? ובעתיד אם אף אחד לא ירים את כפפת העקורים, אכתוב ערך. Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 10:00, 31 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

ערך מענין על נושא שלא הכרתי. צרפתי בקישור קטע מתוך סלם עם תמונה של הפרסום. Yoavd - שיחה 10:15, 27 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

שלום אברהם, אני מקווה שאתה זוכר אותי מהטיול לחיפה וממפגש הויקיפדיה בפארק הירקון. כתבתי את הערך חנה יהודית לנדאו, ורציתי לשאול האם יש לך מידע נוסף על האשה הנפלאה הזאת ועל פועלה? טוקיוני 01:04, 28 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

בהחלט זוכר. שמה של הגב' לנדאו לא היה מוכר לי ולמדתי עליה מן הערך שכתבת. כדרכי בזמן האחרון אני מחפש חומר הנוגע לשנות העבר הרחוק בארץ בארכיון העיתון דבר [11] ושם מצאתי דברים לזכרה [12].
בברכה,
אברהם אמיר - שיחה 22:20, 28 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

בקשת שני פרקים[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם!

אני מקווה ששלומך טוב. רציתי לבקש בבקשה שני פרקים (כל אחד בהיקף של בערך שלוש פסקאות) לערך היסטוריה של ארץ ישראל. הפרקים המבוקשים הם "תקופת המנדט הבריטי" ו"מדינת ישראל". אשמח מאוד אם תוכל להרחיב את הפרקים המדוברים. אל תכתוב בבקשה בפירוט היות שמדובר בערך כללי העוסק בתקופה שנמשכת על פני אלפי שנים כך שצריך לכתוב בצמצום רב.

תודה מראש,
גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 06:56, 2 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

לגילגמש שלום,
אכתוב כמבוקש בימים הקרובים.
אברהם אמיר - שיחה 09:23, 7 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]
תודה רבה גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 13:18, 7 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

האניה קורינתיה[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם, העלתי את התמונה של הורי על סיפון האניה קורינתיה לעלייה ד'. ראיתי שאתה כותב ערכים על ספינות שקשורות לעלייה לארץ ישראל. אולי יעניין אותך לכתוב גם על אניה זו. אשמח לדעת עליה יותר. תודה Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 04:35, 7 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

לחנה שלום,
הספינה היוונית קורינתיה לא הייתה ספינת מעפילים, אלא ספינה שהובילה נוסעים ועולים "לגליים" לארץ. ככזו אין עליה הרבה חומר. אשתדל לכתוב עליה ערך, או לפחות קצרמר.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 09:51, 7 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]
שלום אברהם,
תודה על הנכונות. אני יודעת שהיא לא היתה ספנית מעפילים. אבל כאמור אבי הגיע בה לארץ יחד עם עולים נוספים שחלקם היו בעלייה ד'. חשבתי שיהיה מעניין. מה עוד שיש תמונה שלה.
בברכה, Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 10:39, 7 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]
שלום אברהם,
יש בידי את תעודת העולה שאבי קיבל מהסוכנות היהודית. התעודה היא לא על שמו אלא על שם וילנסקי דוד, שזה היה השם שהוא עלה בו לארץ. חשבתי שיהיה מעניין לסרוק את התעודה כמסמך הוכחה לעלייה ד'. בנוסף יש תעודות Identity Card של אבי ואימי שקיבלו מ- Government of Palestine שהוכנו מראש. בתעודה זו אבי מופיע בשמו הנכון. התעודות נחתמו בחיפה ב- 19.7.1947, הם הגיעו לארץ ב- 22.7.1947 . מה דעתך? דרך אגב בתעודות שם האוניה נרשם קורינטיה.
בברכה, Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 23:10, 8 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]
לחנה שלום,
נראה לי כי מקומן של התעודות הסרוקות הוא בפרק "עלייה ד'", הנכלל בערך "ההעפלה" (או בערך נפרד על עלייה ד' לשכייכתב). בגלל האופי האישי של הסיפור אני מציע לכלול אותו בפרק משנה שייקרא "סיפורו של עולה". את התעודות הסרוקות אני מציע לכלול גם בערך "קורינתיה", כמסמכים של עולה שהגיע לארץ בספינה זו, אשר שמה של הספינה נקוב בהם במפורש, אולם מבלי להרחיב בסיפור האישי שמקומו, כאמור, בפרק או בכרך עלייה ד'.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 22:38, 10 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

לתשומת לבך[עריכת קוד מקור]

התבנית לגבי הסמים בדף המשתמש שלך אדומה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 22:13, 11 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

קורינתיה[עריכת קוד מקור]

מצאתי בספריית אוניב' חיפה אזכור של האניה, בהקשר לעלייתו של צוקרמן, אבל כתוב שם קורינטיה. מה הכתיב הנכון? הנסיך - שיחה 23:46, 12 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

זו אותה ספינה. השם הלועזי ניתן להכתב בעברית בשני אופנים אלה. זה בדוק. אברהם אמיר - שיחה 17:34, 13 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]
אז אולי כדאי לעשות הפנייה הנסיך - שיחה 21:08, 13 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]
הוספתי הפנייה. אברהם אמיר - שיחה 21:14, 13 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

אסם בחינת המומלצים 2004/5 - חלק ד' ואחרון[עריכת קוד מקור]

שלום, בבדיקת הגרסאות הקודמות של הערכים העומדים לבחינה, נראה כי כתבת את אחד הערכים או יותר. הבחינה וההצבעה יחלו ביום 1 בדצמבר 2009 כאן. הרבה תודה, ‏Ori‏ • PTT20:26, 24 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

לתשומת לבך אלמוג 11:32, 5 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

ה BFBS היא תחנה נהדרת. הייתי מאזין לה ב"ימי הרדיו", שקדמו לתחילת שידורי הטלוויזיה בישראל. התחנה נתנה לנו להרגיש קצת מטעמה של אירופה באזורנו. זכורים לי שידוריה בחג המולד שבהם שודרו מיטב הפיזמונים הבריטיים לקול צלצול פעמונים בין השירים. אם תתרגם את הערך, אוכל להוסיף מעט מזכרונותי.
אברהם אמיר - שיחה 11:53, 5 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
גם לי יש זכרונות נעימים מה-BFBS של שלהי שנות השישים ותחילת השבעים ביחוד כאשר הצלחתי לקלוט את התחנה בגל FM אחת התחנות היחידות ששידרו מוזיקה מערבית בגל זה. BFBS שידרה לאזורנו בגל FM מקפריסין, התחנות החזקות ביותר בהספק 20KW ו-10KW שידרו מאקרוטירי ודקליה אקרוטירי בתדר 92.1 מגה-הרץ ודקליה 99.6 מגה-הרץ. לפי:

World Radio TV Handbook Vol 32, Billboard Pablication, London 1978: Is operated by the Ministry of Defence to provide a service of information, entertainment as well as a link with home for HM forses in Cyprus. Announcement: "this is the British Forces Broadcasting Service Cyprus"

Avin שיחה15:52, 5 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
ואני זוכר שהאזנתי ל-BFBS בתחילת שנות התשעים, בגלל המוסיקה. ובכלל, באתי לדף הזה כדי לברך את אברהם אמיר על הערכים אודות תחנות רדיו ושידורים בעברית. טבעת-זרם - שיחה 22:31, 5 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

אברהם שלום,

קראתי בעניין רב את הערך שכתבת. שמתי לב כי בהתחלה יש קישור לדף הפירושונים "זיוף" במה שנוגע להרשעותיו של לוק. המגמה בקהילה היא לתקן קישורים כאלה, ולצערי אין לי מידע באיזה סוג של זיוף הוא הורשע. התוכל לבדוק זאת? קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:57, 9 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

נדון למאסר שנתיים על זיוף כרטיס עבודה
אברהם אמיר - שיחה 10:59, 9 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
תודה על הסיוע. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:46, 9 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

חנה'לה הנדלר[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם,

כמי שאמון על ערכי היישוב העברי, אולי תוכל להביע דעתך בשיחה:חנה'לה הנדלר. ראיתי שכתבת את הערך על אהרון מסקין למשל. תודה רבה וחנוכה שמח. ‏Harel‏ • שיחה 13:33, 11 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

להראל,
ראה תשובתי בדף השיחה.
אברהם אמיר - שיחה 19:27, 11 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
תודה רבה. אני מקווה שזה יספיק כדי להסיר את הפקפוק בחשיבות התמוה הזה. ‏Harel‏ • שיחה 19:49, 11 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

אני חושב שהתפספסה לך התבנית {{בעבודה}}. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:03, 26 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

וחוץ מזה, יכול להיות שיש לך טעות בתאריך, ראה דף שיחהΔΜΫ‏ • שיחה • 22:51‏, 28/12/2009 • י"ב בטבת ה'תש"ע
אכן כן התבנית התפספסה וגם התאריך שגוי. אכן כן - 16.9.1940. פתיחת הערך נעשתה בחטף, כדי שהערך יהיה מקושר לערך אברהם וילנצ'יק שאני עוסק עכשיו בכתיבתו. בחפזוני טעיתי כאמור. אין לי כלל כוונה שהערך יהיה קצרמר, אלא שיהיה ערך מפורט, כפי שתווכח בהמשך.
אברהם אמיר - שיחה 21:10, 29 בדצמבר 2009 (IST)

קישור לויקי האנגלית[עריכת קוד מקור]

לאברהם שלום.

תודה על הערתך לגבי מפקד חיל המשלוח המצרי. כיצד ניתן לעשות קישור לערך הזה המופיע באנגלית כפי שעשית בהערתך ולהכניסו לערך עצמו? ROSENMAN424 - שיחה 16:41, 31 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

הכנסתי את הקישור. ראה בערך.
אברהם אמיר - שיחה 20:03, 31 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

כ"ט בנובמבר[עריכת קוד מקור]

שאלת אותי בעבר האם החלטת האו"ם שודרה בקול ירושלים? לפי ד"ר מרדכי נאור, קול ירושלים לא שידר את החלטת האו"ם. מרדכי נאור אמר זאת בהרצאה במסגרת "אקדמיה באלף" (רשת א´, ימי שישי ב- 06:30) בסדרת ההרצאות: "השידור הציבורי בישראל - מימי ראשית הרדיו עד ראשית הטלויזיה". הסדרה בת 24 פרקים (23 דקות כ"א). אפשר להוריד קבצי קול של כל ההרצאות כאן בדף קבצי הקול של פורום רדיו, נושא השידור של החלטת האו"ם נמצא בפרק השמיני - ח' בתיזמון 15:30 דקות. בברכה, --‏Avin שיחה12:36, 10 בינואר 2010 (IST)[תגובה]

שלום אברהם, איחדתי את הסיפור של רצח קנדי לערך אחד. אתה מוזמן לבחון את התוצאה. דוד שי - שיחה 07:09, 17 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

as usual-thank you for the writing. Nachum - שיחה 16:29, 18 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

שלום אברהם, שושן פורים שמח! תודה רבה על כתיבת הערך הנ"ל. בימים אלו נכתב מחדש הערך המקביל באנגלית ואני מנסה לשמור על האובייקטיביות שלו, ע"פ הערך המצוין שכתבת. אך מעיר משכתב הערך שאין כמעט הפנייה למקורות בערך העברי. האם תוכל בבקשה לספק מקורות לערך? ואם יש לך כאלו באנגלית - אפילו יותר טוב! בתודה מראש, ‏עמיחישיחה 23:30, 28 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]


לעמיחי שלום,
המקור העיקרי הן כל כל הידיעות והכתבות שנתפרסמו בארכיון הדיגיטלי של ה פלסטיין פוסט. כיום ישנו כבר ארכיון נוסף והוא ארכיון דבר, שלא היה בזמן כתיבת הערך על פאראן. הנה שני הארכיונים: [13] [14]. אני עובד לפי סדר כרונולוגי של הידיעות, כאשר בדף "חיפוש מתקדם", בחלון "מיין לפי" אני בוחר ב"תאריך בסדר עולה". התוצאה היא תמונה מלאה על הנושא המבוקש בזמן ההתרחשות.
כמו כן נעזרתי בכתיבת הערך בספר תולדות ההגנה, חלק שלישי עמ' 929 - 935.
בנושאים מתקופת ראשית המדינה אני נעזר בכרכי דבר השבוע המצויים בספריתי וכן ב"כותרת ראשית" -לקט עיתוני מעריב ו"ספר היובל של ידיעות אחרונות", הדומה לו במתקונתו. על אירועי שנים אלה אני סומך גם על זכרוני, בעיקר על הלכי הרוח ששררו בכל תקופה או ארוע. דוגמה לכך היא הערך נסיגת צה"ל מסיני ועזה (1956 - 1957).
אשמח לענות גם על שאלות נוספות על ערכים שכתבתי.
בברכה,
אברהם אמיר - שיחה 22:22, 1 במרץ 2010 (IST)[תגובה]
תודה רבה! ‏עמיחישיחה 23:11, 1 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

ראשית - כל הכבוד על הערך. כנער האזנתי מידי פעם לתחנה. "התחנה משדרת בערוץ FM מאל עריש" - באיזה תדר? חזרתי - שיחה 00:50, 7 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

השידור העברי ברדיו קהיר נזכר במספר אתרים. לדוגמא: [15] [16] אולם בכל האתרים לא מופיע התדר. לעומת זאת את השידור העברי מרדיו קול דמשק אני שומע לאחרונה לעתים קרובות בגלים בינוניים 738 קילוהרץ. אברהם אמיר - שיחה 20:59, 7 במרץ 2010 (IST)[תגובה]
תודה (783 קה"צ כנראה). חזרתי - שיחה 22:52, 7 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

שלום אברהם אמיר,
הצבת תבנית "בעבודה" על הדף "משפטו של רפי נלסון אילון" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הדף למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה עליו. אם בכוונתך לסיים את המלאכה – זו תזכורת, ואם החלטת לזנוח את העבודה על הדף – יש להסיר את התבנית, ולהחליפה במידת הצורך בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה, Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 15:26, 9 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

סיימתי את העבודה מזמן ובטעות לא הסרתי את התבנית "בעבודה". אסיר אותה עכשיו. אברהם אמיר - שיחה 16:31, 9 במרץ 2010 (IST)[תגובה]
תודה רבה - המון אושר ובריאות - Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 13:43, 11 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

פרישת האצ"ל[עריכת קוד מקור]

שלום. הייתי שמח לשמוע את דעתך בעניין מחלוקת שנתגלעה בשיחה:ארגון צבאי לאומי#ניסוח בפסקת הפתיחה. תודה, יוסאריאןשיחהערביי הרצליה כבר לא כועסים 14:25, 23 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

לקחתי לתשומת לבי. אתייחס לנושא זה, הצריך בדיקה במקורות, בסוף השבוע. אברהם אמיר - שיחה 22:31, 23 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

האנדרטה בנשר[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם

בהמשך לשיחתנו, את צילום האנדרטה אתה יכול לראות בנשר (עיר)#מלחמת העצמאות תודה Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 13:15, 19 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

שלום אברהם, המידע שגיליתי אתמול על האנדרטה: האנדרטה שימשה לפני קום המדינה כעמדת בטון מבוצרת. האנדרטה הוקמה ביוזמתם של חברי ועדת הביטחון של ההגנה שפעלו במקום. התכנון והביצוע הופקדו בידי מהנדס בית החרושת נשר בלה שניטלנדר, פרופ' יוחנן רטנר והאמן מיכאל קארה. האנדרטה נחנכה בשנת 1950 תש"י.
האם אתה יכול לבדוק בספר של וילנאי מתי הוקמו האנדרטאות שהוא סוקר? תודה Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 07:48, 20 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
לחנה שלום,
בדקתי. צר לי וילנאי לא ציין תאריכים.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 21:28, 21 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

ציפורה קטנה לחשה לי שזה מחר. אבל החגיגות מתחילות מהיום. מ ז ל ט ו ב ! !!! סקרלטשיחה 08:09, 23 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

מזל טוב גם ממני. עושים כאן תחרות מי הראשון שמברך? אז הגעתי למקום השני, יותר טוב מהבן של נתניהו Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 08:58, 23 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
מזל טוב, עד 120 שנים של כתיבת ערכים נפלאים. דוד שי - שיחה 10:50, 23 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
מזל טוב! גילגמש שיחה 11:12, 23 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
מזל טוב! קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:13, 23 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
בס"ד קולולולולולולולולולו אברהם, ומזל טוב. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 11:14, 23 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
מזל טוב!! טוקיוני 12:54, 23 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

מזל טוב. שנילישיחה 13:04, 23 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

מ ז ל ט ו ב !ΔΜΫ‏ • שיחה • 18:04‏, 23/04/2010 • י' באייר ה'תש"ע
מזל טוב, עוד הרבה שנים של עשייה ברוכה, מתוך בריאות טובה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 18:13, 23 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
לכל המברכים: תודה, תודה.
אברהם אמיר - שיחה 10:16, 24 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

מזל טוב! איתן - שיחה 10:28, 24 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

למרות שאני הציפור הקטנה שלחשה לסקרלט והתחילה את הברכות, אני מצטרף לאיחולים ומצרף את ברכת נכדיך. אלמוג 10:38, 24 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
מזל טוב והרבה נחת עד 120 לפחות! ‏עמיחישיחה 12:33, 25 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
מזל טוב, וברכות חמות! אלדדשיחה 19:26, 25 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
מ ז ל ט ו ב ! . בברכה. ליש - שיחה 22:03, 25 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
מזל טוב. צחי לרנר - שיחה 01:29, 26 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

האם יש מקום לערך נפרד? אולי לשלב כפרק בקול אמריקה? בכל מקרה נראה לי ראוי לפתוח פרק ב"קול אמריקה" עם הפנייה לערך מורחב, אם היקפו יצדיק זאת. Ranbar - שיחה 09:18, 26 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

יש גם יש מקום לערך נפרד. הערך הוא אחד מקטגוריה שיצרתי הנקראית : "תחנות רדיו זרות בשפה העברית", הכוללת ערך זה וכן את הערכים קול דויד (השידור העברי של רדיו איראן), השידור העברי מרדיו קול דמשק, השידור העברי של ה-BBC ו- קול הרע"ם מקהיר. לכל אחד מערוצי שידור אלה היה מקום בהיסטוריה של מדינת ישראל, בעיקר לקול הרע"ם שהיה לו מקום בהיסטוריה (ובפולקלור) של מלחמת ששת הימים. לקול אמריקה בעברית, כפי שתראה בהמשך עריכת הערך, יש חשיבות ביחסי ישראל - ארה"ב והוא נוגע לשינוי בהתייחסות לישראל בהתחלף הממשלים של הנשיא טרומן בזה של אייזנהאואר. כשאסיים לערוך את הערך אשלב אותו בערך "קול אמריקה" עם הפנייה לערך המורחב. אברהם אמיר - שיחה 20:49, 26 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

מברק ריגנר[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם, בוודאי תגלה עניין במכתב שכותרתו ההנהגה היהודית ידעה ובתגובה לו שכותרתה סכנה ממשית. דוד שי - שיחה 21:53, 28 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

לדוד ערב טוב,
אני מודע להם. קראתי אותם היום במוסף "ספרים" של "הארץ", עיתון שאני ממשיך לקרוא על אף הדחף לאחרונה להפסיק את המינוי עליו. כשאגמור את עריכת הערך גרהארט ריגנר , עריכה אותה זנחתי מעט לטובת עריכת קול דויד ו השידור העברי של קול אמריקה, אכתוב את הערך מברק ריגנר ואכלול בו גם דברים אלה.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 22:18, 28 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

מאמר מדהים[עריכת קוד מקור]

על הז'נדרמריה הבריטית ועל חברך דאגלס דאף נמצא כאן. אני היום בטיול אלף מילים בנהריה, אז אם אתה יכול להדפיס אותו ולצרף אותו לכל המאמרים שנמצאים בתוך הספר "לקסיקון ציוני" בחדר שלי על השולחן, אז יהיה יופי. שבת שלום! אלמוג 08:01, 7 במאי 2010 (IDT)[תגובה]

שלום! ראיתי את הערך "ג'יימס פולוק", שכתבת.

רצוי לשים לב לכך שכעת הערך הזה "יתום", כלומר אין אף ערך אחר בוויקיפדיה שמקשר אליו.

  • אפשר לבדוק אילו ערכים מקושרים לערך, על ידי לחיצה על "דפים המקושרים לכאן" בתיבת הכלים מצד ימין בזמן הצפייה בערך, או על ידי לחיצה על הקישור הזה: מיוחד:דפים המקושרים לכאן/ג'יימס פולוק.
  • אם ידוע לך על ערך "מאמֵץ" שממנו ניתן לקשר לערך שכתבת, כדאי לעדכן זאת שם.
  • כדי למצוא ערך מאמץ, אפשר לחפש את שם הערך בערכים אחרים על ידי כתיבת השם בתיבת החיפוש ולחיצה על הכפתור "חיפוש".

תודה רבה! Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 15:31, 6 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]


גאלתי את ג'יימס פולוק מיתמותו. ראה המנדט הבריטי.
אברהם אמיר - שיחה 20:52, 6 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]
תודה רבה. אודה לך אם תוכל לבדוק גם את הערך היתום: השידור העברי של "תחנת שלום וקידמה" ממוסקבה. בתודה - Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 11:49, 29 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]
מאשר ביצוע. ראה: דימיטרי פרוקופייב אברהם אמיר - שיחה 22:34, 29 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]

הערה טכנית על דפי שיחה[עריכת קוד מקור]

כאשר את כותב הודעה, אתה בדרך כלל כותב אותה כך:

טקסט כלשהו

--חתימה

הבעיה היא שזה שימוש בהזחה מיותרת שלעיתים יוצרת בלבול, אך בשיחות ארוכות יוצרת בעיה, כי נהוג שכל תגובה מוזחת ביחס להודעה שלו היא עונה, למשל:

לכובע שלי שלוש פינות. --הכובען המטורף

שלוש פינות לכובע שלי. --אליס
אילולא היו לו שלוש פינות... --הארנביב
לא היה זה הכובע שלי. --הכובען המטורף

וכל שהדיון מתארך ההזחה גודלת והטקסט נדחף שמאלה. לכן, אני מציע שתכתוב הודעות בפורמט הנהוג:

טקסט כלשהו --חתימה

תודה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:07, 21 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]

בוקר טוב ושבת שלום[עריכת קוד מקור]

לא מצאתי את ארגז החול שלך אז אני שם את התמונות מ"גלינה" כאן -

שבת שלום! ד"ש מהנכדים.

אלמוג 11:19, 3 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]

תודה. בכוונתי לכתוב ערך על הספינה ועל המוזיאון המוקם בה שבטקס חנוכתו הייתי נוכח וצילמתי את התמונות.
אברהם אמיר - שיחה 11:35, 3 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]

סיור ליגור[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם, הסיור ליגור יתקיים מחר. מקווה לראותך. התווסף גם ביקור בארכיון של הקיבוץ. נראה לי שנושא זה יעניין אותך מאד. בגלל החום הצפוי מחר חלק מהסיור יעשה ברכבים Hanay שיחה 11:57, 5 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]

הנושא אכן מעניין, אך לאחר מספר ימי חופשה הצטבר עומס עבודה במשרדי ונבצר ממני להגיע. בכל אופן תודה.
אברהם אמיר - שיחה 21:38, 5 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]

היי אברהם,

אני תוהה אם תרצה לכתוב את הערך הזה. גילגמש שיחה 11:24, 6 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]

לגילגמש,
אין לי כנראה ברירה. לא אוכל להתחמק מהמשימה, מה גם שיש לי הרבה זכרונות אישיים מהתקופה. אני נמצא עכשיו באמצע כתיבת שרשרת ערכים: אדוארד שולטה - מברק ריגנר - גרהארט ריגנר - גאורג קארסקי - ריכרד ליכטהיים, כשאת האחרון בשרשרת (ליכטהיים) טרם סיימתי והמלאכה עוד מרובה. כשאסיים אתרכז בערך המבוקש. אגב: אשמח לשמוע דעתך והערותיך על השרשרת. בברכה, אברהם אמיר - שיחה 21:38, 8 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]
יופי. אני שמח. לגבי הערכים - ממה שראיתי, מדובר בערכים נאים מאוד. גילגמש שיחה 23:04, 8 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]

שלום וסליחה על ההתערבות באמצע העבודה. אם יורשו לי שתי הערות: 1) למילה "נפילה" בהקשר מלחמתי יש יותר קונוטציה של מוות בקרב מאשר נפילה במובן של כותרת הפרק. הייתי משאיר את כותרת הפרק "נפילת האלים" למרות היותו מליצי מה, אבל מתחיל את הפיסקה על גורודיש "מפלתו של..." 2)אמנם אני מניח שכוונתך להשוות בין הילתו לאחר מלחמת ששת הימים ומפלתו במלחמה שבנדון אך אין מקום להרחיב כל כך את תיאור הילה זו. תודה ושנה טובה. שנילישיחה 17:54, 10 בספטמבר 2010 (IDT)[תגובה]


לשנילי שלום ושנה טובה,
מקבל את הערתך בענין הנפילה. הדבר יתוקן מיד.
לגבי הרחבת התיאור על הילתו בין שתי המלחמות - אני סבור כי כדי להדגיש את גודל המפלה יש לתאר את הסולם הגבוה ממנו צנח לבירא עמיקתא. כמי שחווה את העידן שבין אותן המלחמות, אני סבור כי הדבר נחוץ.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 18:10, 10 בספטמבר 2010 (IDT)[תגובה]

ישראל במלחמות[עריכת קוד מקור]

היי אברהם,

נותר לך עוד הרבה לכתוב על הערך ישראל במלחמת יום הכיפורים? גילגמש שיחה 18:43, 8 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

כבר לא. אולי מחר אסיים.
אברהם אמיר - שיחה 18:45, 8 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

אם כך, באמת כדאי שתעביר את הפרק הרלוונטי לערך "ישראל במבצע קדש" ותשים שם תבנית "בעבודה" ותתחיל אותו אחרי סיום הערך הנוכחי. גילגמש שיחה 18:47, 8 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

אני חייב לנוח קצת אחרי הערך הנוכחי, ומה גם שהשארתי ערך לא גמור החשוב בעיני (אך לא אקטואלי) על ריכרד ליכטהיים שדורש עוד הרבה עבודה.
אברהם אמיר - שיחה 18:53, 8 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

אם כך, אני מציע שתעביר את הפרק ותכתוב ערך בסיסי בלבד בשלב זה (לא יותר מ-20 שורות) ותמשיך אחר כך כשתנוח. גילגמש שיחה 18:55, 8 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

נחשוב. אברהם אמיר - שיחה 19:25, 8 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

ישראל במלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור]

אברהם, ברכות להשלמת הערך המונומנטלי והחשוב ישראל במלחמת יום הכיפורים. דוד שי - שיחה 12:12, 9 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

תודה על הברכה. עכשיו הוטלה עלי משימה נוספת - ישראל במלחמת סיני.
אברהם אמיר - שיחה 12:21, 9 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
אני מצטרף לברכות. נראה לי שבפרק השבויים יש מקום להזכיר את פרשת עמוס לוינברג, שעל הרקע שלה אפשר אולי גם קצת להבין את היחס לשבויים שחזרו. אביהושיחה 07:27, 26 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
תודה גם לך. סיפורו של עמוס לוינברג חשוב כשלעצמו, אך לא נראה לי כי יש לשבצו בערך שדן על השפעת המלחמה על העורף ועל הציבור הישראלי. פרשת השבויים, כפי שמופיעה בערך, מתייחסת לעצם העובדה כי במלחמה זאת נפל מספר כה רב של חיילי צה"ל בשבי, לשידורי הרדיו הערביים שראיינו את השבויים, להחזרתם ולבידודם בבית ההבראה ולסיפוריהם על רצח ועינויים בשבי. כל אלה השפיעו קשה על המורל בישראל. פרשת לוינברג לא נודעה לציבור בזמן אמת. חשיבותה היא בערכים הנוגעים למודיעין, לביטחון שדה ולשבי, מנקודת מבט צבאית. אברהם אמיר - שיחה 21:37, 31 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
הסיבה שהזכרתי את עמוס לוינברג קשורה לתיאור הקשה של היחס לשבויים לאחר חזרתם כפי שאתם מתארו בערך ("החקירות שעברו פדויי השבי בבית ההבראה היו קשות ופוגעניות."). מסתבר שהיה רקע ליחס זה, שאותו לא הכרנו אז (וכנראה שמרבית השבויים לא היו מודעים לו) ורק מסיבה זו יש טעם להזכירו. אביהושיחה 21:48, 31 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

שלום אברהם,

יצרת ערך מונומנטלי על ישראל במלחמת יום הכיפורים. כל הכבוד. ידעתי שאני פונה לאדם הנכון כשפניתי אליך, אבל הפעם התעלת אפילו על עצמך. גילגמש שיחה 14:39, 30 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

גילגמש, אני מוקיר מאד את הערכתך ומודה לך עליה.
אברהם אמיר - שיחה 21:39, 31 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
מצטרף בכל פה לדבריו של גילגמש. ערך מעולה. קלונימוס - שיחה 22:05, 31 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
בס"ד אברהם, גם אני מצטרפת לברכות שנכתבו כאן, ערך מצויין ומרשים. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 22:07, 31 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
דבריכם הם השכר לעמלי. שוב תודה.
אברהם אמיר - שיחה 22:50, 31 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
מצטרף לכל הברכות! ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:23, 1 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
שאפו גדול על הערך! אשתדל לקרוא אותו לפני שיעבור להצבעת המלצה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:06, 1 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

בית המשפט[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם, בוודאי זכורה לך תוכנית הרדיו "בית המשפט", שהערב נכתב עליה ערך. האם זכורים לך משפטים נודעים שנכללו בתוכנית ותוכל לספר עליהם בערך? דוד שי - שיחה 18:19, 12 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

שלום לך,

העלית תמונה לוויקיפדיה העברית או לוויקישיתוף שעל פי הצהרתך בפרטי הרישיון, זכויות היוצרים של התמונה שייכות לאדם אחר. במקרה כזה יש לשלוח את אישורו של בעל הזכויות המתיר להעלות את התמונה ברישיון מתאים לוויקיפדיה, על פי הנוסח המופיע בדף ויקיפדיה:OTRS תחת הכותרת "הצהרת הסכמה לכל הבקשות", לכתובת: permissions-he@wikimedia.org, שכן ללא אישורו התמונה תימחק.
לסיוע נוסף, ניתן לפנות כאן ולהמשיך את השיחה, בדף שיחתי או בדלפק ייעוץ זכויות יוצרים.

תודה, מתניה שיחה 11:38, 7 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

למתניה שלום, שלחתי אישור במייל. תודה על העירנות. אברהם אמיר - שיחה 11:51, 7 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
תודה רבה, למען האמת זה לא נדרש. הרשיון הנכון הוא {{PD-Israel}}. זה רק למען הסדר הטוב. תודה בכל אופן מתניה שיחה 11:55, 7 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

בשעה טובה ומוצלחת[עריכת קוד מקור]

, מזל טוב, ישראל במלחמת יום הכיפורים הומלץ. יש לך עוד משימה אחת. להכין תקציר בן כ-100 מילים ולהעלות אותו לכאן ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 20:24, 6 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

תזכורת. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:30, 18 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

אחד מהערכים המרתקים שקראתי! ישר כוח! אור פ - שיחה 02:59, 17 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

ברצוני להביע את תודתי על כך שאתה כותב ערכים טובים וםענינים כל כך! Nachum - שיחה 10:34, 9 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

שלום , האם אתה מכיר מישהו בשם המשפחה המאירי או הורטינג , כמו כן איך אפשר לאתר היום את אלי תבור , כתב ידיעות אחרונות? תודה

יתכן שאוכל להשיב על שאלותיך, אך אינני מוכן לענות לאדם אנונימי. אם תזדהה - תענה.
אברהם אמיר - שיחה 16:59, 16 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

שלום , קוראים לי בועז המאירי ...

מצטער, זה איננו זהוי מספיק. אברהם אמיר - שיחה 19:22, 25 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

== פרשת לזרוביץ == אלי תבור היה כתב/עתונאי של שבועון העולם הזה בשנות השבעים לאחר פיטוריו של נעים גלעדי והפילוג בין אורי אבנרי לשלום כהן-נמסר באדיבות אתר בוקספר


שלום אברהם.

שמי מילנה בילייב מאורט סינגאלובסקי אני תלמידה במגמת תקשורת ואני עושה סרט על פרשת לזרוביץ. על מנת להיות כמה שיותר קרובה לתיאור מדויק של האירועים כפי שקרו אני זקוקה לכל סיוע אפשרי מהבחינה ההיסטורית של הפרשה. באתר ויקיפדיה נרשם שבני המשפחה נלקחו כבני ערובה לפני תחילת הקרב בעוד שעל פי ראיון שקיימנו עם הבן יפרח לזרוביץ הם שמעו את היריות נמלטו דרך החלון והסתתרו ולבסוף נלכדו על ידי הערבים. פרט נוסף שאנו מנסים לוודא הוא האם ההורים נרצחו כאשר החל האירוע או נפגעו על ידי יריות השוטרים הבריטים או שנרצחו מאוחר יותר על ידי הערבים. נשמח לקבל כל רמז ועובדה שיאפשרו לנו להפיק סרט דקומנטרי מהימן עד כמה שניתן חשוב לנו מאוד להביא לידיעת הציבור את הפרשייה הזו שלמרבה הצער נעלמת לתוך אבק ההיסטוריה. בכבוד רב מילנה בילייב מייל: milanabilayev14@gmail.com

למילנה שלום,
מצטער על העיכוב במתן מענה לפנייתך, עתה התפנייתי ואשיב. את הפרשה הכרתי מגילגולה השני, כאשר בשנת 1963 נתגלו הגופות של שלושת החטופים והדבר היה אז בגדר אירוע תקשורתי מרכזי. את כתיבת הערך ביססתי על עיתוני ה"פלסטיין פוסט" של התקופה, שהיו זמינים אז באתר "עיתונות יהודית היסטורית". בינתיים נוספו לאתר גם עיתוני "דבר" ומעריב" ובהם חומר רב:
דבר - 20.8.1938 עמ' 1.
מעריב - 7.8.1963 עמודים 1, 2.
8.8.1963 עמודים 1, 3, 5.
20.8.1963 עמ' 19. 22.8.1963 עמ' 11.
אני מאחל הצלחה בהפקת הסרט ואודה לך אם תמשיכי לידע אותי על התקדמות העבודה בהמשך.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 19:11, 25 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
הוספתי בגוף הערך קישורים לכתבות מ"דבר" ו"מעריב". ייתכן שניתן להרחיב את הערך לפי מידע שבהן. דוד שי - שיחה 08:31, 27 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

שלום אברהם,
נא ראה את הערתו של האלמוני בדף השיחה של הערך. תודה • עודד (Damzow)שיחההלוואי והייתי בדיקסי!20:26, 9 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

שלום, אברהם,
נהניתי מאוד לקרוא ערך מושקע ומקיף זה, שחשף אותי לצד במערך המלחמתי הבריטי שכלל לא הייתי מודע לו.

בהמשך לכך, שאלה לי אליך: "הוא שיכנע את שומעיו כי הפיהרר לא היה מתיר את טיסתו של הס, המכיר את כל תכניות הקרב וההתקפה של המטה הכללי, אל מחוץ לגבולות בריטניה". האם הכוונה פה היא לגבולות גרמניה? שבוע טוב, יניב שיחה 19:53, 2 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]


ליניב שלום,
אכן טעות סופרים היא. הנוסח הנכון צריך להיות: " לא היה מתיר את טיסתו לבריטניה של הס, המכיר את כל תכניות הקרב וההתקפה של המטה הכללי, אל מחוץ לגבולות גרמניה". תודה על תשוטמת הלב. הואל נא לתקן.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 21:27, 2 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
תיקנתי. תודה על תשובתך. יניב שיחה 21:30, 2 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

אני מוריד בפניך את הכובע[עריכת קוד מקור]

צחי לרנר - שיחה 23:14, 14 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

תציץ כאן פומפריפוזה - שיחה 13:08, 16 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

תזכורת, עדיין עם תבנית עבודה Tomtom - שיחה 19:56, 20 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

פרשת הרצח בחולות תל נוף[עריכת קוד מקור]

שלום אברהם! הערך עומד עכשיו להצבעה להמלצה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 23:31, 20 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

תוכל לעבור שם לראות שהכל בסדר? אם תוכל להוסיף גם על ההתנגדויות בוועדה המחוזית ועל מהלך המשפט אודה לך מאוד. שפם אדום - שיחה03:24, 22 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

מ ז ל ט ו ב ! . ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 16:01, 24 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

מזל טוב! קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:02, 24 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
אני מודה לך בשם אבא על הברכות, אבל אבא אוהב לחגוג את יום ההולדת בתאריך העברי - ח' באייר (התש"ב...) פומפריפוזה - שיחה 16:03, 24 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
אז נעשה מסיבה כפולה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:09, 24 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
לאברהם - הרבה מ ז ל ט ו ב ! , עד 120 !
ותשובה לפומפריפוזה: בקשתו של אביך היא דוקא לחגוג את יום הולדתו בוויקיפדיה בכ"ה באפריל.
אברהם, האם לשנות מ-25 באפריל ל-ח' באייר ? ‏dMy‏ • שיחה • 17:36‏, 24/04/2011 • כ' בניסן ה'תשע"א
דווקא שמעתי מפיו משהו אחר בימים האחרונים, אבל לא איכפת לי לשמוח פעמיים! פומפריפוזה - שיחה 17:38, 24 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
מזל טוב, מזל טוב! יום הולדת שמח! יניב שיחה 17:48, 24 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
מ ז ל ט ו ב ! וחג שמח! רחל - שיחה 17:50, 24 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
יום הולדת שמח שפם אדום - שיחה17:52, 24 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
מ ז ל ט ו ב ! וחג שמח איתן - שיחה - 23:25, 24 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
מזל טוב והמשך עבודה פורייה --Assayas - שיחה 09:54, 25 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
לכל מברכי,
תודה מקרב לב. ברכותיכם גורמות לי להרגיש, כדברי נתן אלתרמן בשירו "גן מאיר בתל אביב" [17], כי בגיל זה יש "גם משהו נחת".
ובפרוזה דלה - אני חוגג את יום הולדתי ב- 25 באפריל. השנה, בגלל השנה המעוברת, תאריך זה חל בפסח, ואמרתי לילדי ונכדי כי החגיגה המשפחתית תתקיים במועד העברי ח' באייר. בלב אני מרגיש את יום ההולדת היום, כך שברכותיכם הגיעו במועד. גם אני רוצה לברך את כולכם שתזכו לשנים רבות, שנות יצירה מלאות עניין.
ושוב תודה,
אברהם.

מזל טוב, המשך עבודה פורייה בוויקיפדיה ומחוצה לה. דוד שי - שיחה 11:06, 25 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

מ ז ל ט ו ב ! חוה - שיחה 14:01, 25 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
מזל טוב, המשך עבודה פוריה!Ewan2 - שיחה 01:26, 26 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
יום הולדת שמח והמון מזל טוב! ALC - שיחה 15:51, 26 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
עד 120 לפחות! ‏עמיחישיחה 20:23, 26 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
קצת באיחור... מזל טוב! עד 120! --כיכר השבת - שיחה 20:39, 26 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
קצת באיחור, או בזמן המתאים (כי ציפור קטנה לחשה לי, שהיום חוגגים את יום הולדתך), מזל טוב וצרור פרח בשבילךפרח בשבילךפרח בשבילך Hanay שיחה 08:30, 14 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

לאברהם שבת שלום וסוף שבוע נעים,
כשתוכל, ראה נא את שאלתי בדף השיחה של הערך. תודה רבה, יניב שיחה 14:11, 29 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

האיש שהיה[עריכת קוד מקור]

שוברט. פומפריפוזה - שיחה 19:41, 1 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

ברכות על הערך המומלץ החדש. תוכל לכתוב לו תקציר כאן? הערך יוצג בעמוד הראשי בין 1 ביולי ל-2 ביולי. תומר - שיחה 00:36, 13 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

תזכורת. תומר - שיחה 13:13, 20 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
היי תומר, הבטחתי לו שאני אעשה את זה, וזו אשמתי. יקרה היומחר. פומפריפוזה - שיחה 14:34, 20 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
אין בעיה. תומר - שיחה 17:13, 20 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

בערך אריה ניר אין שנת לידה ופטירה. לטיפולך.

בברכה

Avi1111 - שיחה 13:28, 16 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

לאברהם שלום.

לאחרונה קבלתי מצגת על פרשת החטיפה, בעקבות מפגש שערך במקום הבן יפרח שהציב שם שלט חדש על הפרשה. ביקרתי במקום לפני שבוע והוספתי לערך 3 תמונות - השלט החדש, השלט הישן ומגדל השמירה ששרד. המקום נמצא מעל תחנת הדלק בצומת בית אורן ולהגיע למקום יש לטפס קלות בדרך עפר הצמודה לחלק הצפוני של התחנה. מהמחנה נותרו רק שרידי יסודות בתים, מרצפות, מדרגות ומגדל שמירה אחד שנותר לפליטה.

Avi1111 - שיחה 10:48, 9 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

היישוב הישן[עריכת קוד מקור]

שלום רב אברהם,
האם תוכל לחוות את דעתך על הערך היישוב הישן? מה חסר בו? ומה יתר בו? האם יש מה לשנות? או לשפר? עלתה הצעה להעמידו לשיפוט כמומלץ, האם אתה רואה סיכוי לכך? תודה רבה, יעל 21:11, 21 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
ליעל ערב טוב,
לדאבוני לא אוכל לעזור. תחומי ההתענינות שלי בתולדות היישוב מתרכזים בעניני בטחון והגנה וקורותיהם של פקידי וקציני ממשלת המנדט. בנושא היישוב הישן אינני בקיא. הקשר היחידי שלי לנושא הוא העובדה שאשתי היא דור שמיני לאנשי היישוב הישן. משפחתה הגיעה לארץ ישראל בשנת 1794. המשתמש פרומפריפוזה יוכל אולי לעזור לך מאחר וחקר את שורשי משפחתו במשך הדורות הקודמים.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 21:41, 21 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
תודה רבה. ערב טוב, יעל 21:47, 21 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

הערך סובל מכמה כשלי ניסוח. בין השאר לא מתואר בו תהליך ההתקבלות של המימרה; הרקע, הסיבות, ומקומו של הסופר יוסף חיים ברנר בהנחלתה. בדף השיחה הבאתי מקורות לכך. אודה לך מאוד אם תחווה את דעתך. יום נפלא, יעל 07:05, 22 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

תודה על כתיבתך המעולה. Nachum - שיחה 10:32, 22 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

שלום אברהם. העליתי את הערך להצעת המלצה. ברשימת ההמתנה נכתב כי הפתיח לקוני מדי, ולפיכך הרחבתי אותו. ראה נא האם הפתיח מסכם את הערך כראוי, או שיש עוד מקום לשיפור ולשינויים. תומר - שיחה 13:08, 22 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]


לתומר שלום,
תודה על ההמלצה. הפתיח הנראה לי הוא כזה:

____________________________________________________________

"צבי רוזנבלט (26 בספטמבר 1911 - 26 ביולי 1984) היה אחד משני הנאשמים במשפט רצח ארלוזורוב.

ד"ר חיים ארלוזורוב, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, נרצח בחוף תל אביב ב-16 ביוני 1933. ברצח נטלו חלק שני צעירים, הנמוך שבהם היה היורה והגבוה האיר את פניו של ארלוזורוב בפנס במהלך ההתרחשות. צבי רוזנבלט נחשד להיות היורה, והחשד כלפיו התעורר לאחר הודעתה במשטרה של צעירה, פעילת בית"ר המקורבת ל"ברית הבריונים", תנועה קטנה המסועפת לתנועה הרוויזיוניסטית, שנחשדה בהסתה ובאחריותה לרצח.

לאחר חקירה של המשטרה וזיהוי מהוסס במידת מה של רוזנבלט כמבצע הרצח בידי אלמנתו של חיים ארלוזורוב, סימה, שהייתה עדה לרצח, הובא רוזנבלט למשפט בבית המשפט המנדטורי, יחד עם אברהם סטבסקי, שנחשד כמעורב השני ברצח. רוזנבלט זוכה לאחר פסק דין לקוני, על פי דיני הראיות שנהגו בארץ ישראל, ובהיעדר ראיה מהותית נוספת לבד מעדותה של סימה ארלוזורוב.

רוזנבלט האריך ימים ונפטר חמישים שנה לאחר המשפט. במהלך שנותיו אלו עסק בפעילויות ציבוריות שונות. לאחר פטירתו קראה עיריית תל אביב רחוב על שמו. _________________________________________________________________

בחרתי לקצר כדי שהכתוב בגוף הערך לא יהווה חזרה על הפתיח.
בברכה,
אברהם אמיר - שיחה 21:51, 22 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
מעולה. שינית בדיוק במקומות שלא הייתי בטוח לגביהם, והשינוי חיובי. אחליף לניסוח החדש. תומר - שיחה 22:25, 22 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אה, והוספתי בכל זאת את השם של רבקה פייגין בפתיח, כי מדובר בדמות משמעותית לדעתי ועדיף להזכיר את השם מאשר לתאר אותה מבלי להזכירו (וגם כי יצרתי הפניה בשם רבקה פייגין, אבל זו סיבה משנית). תומר - שיחה 22:28, 22 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

Dear Mr. Amir, I was delighted to find the chapter written by you about my mom Mrs Dorothea Livio

I have added some recent photos and links but most important I have shown it to my mom and brother. My mom was extremely touched by your article and would like very much to call you and thank you in person. ? Would it be possible for you to share with us your contact details

if you'd prefer to call her directly you'd be able to do so at her direct number 0544523267 or 039536116

  She is almost 88,  but mentally and physically very young ! 

my email is elon.cosla@ec-con.nl

I am living in the Netherlands. Eloncosla - שיחה 17:12, 23 באוקטובר 2013 (IDT)[תגובה]