שיחת משתמש:גנדלף/ארכיון 7

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

הגדה המערבית / יהודה ושומרון

מקובל (כיום) בוויקיפדיה להשתמש במונח "יהודה ושומרון" לתיאור השטח שהיה בשליטה ירדנית ונכבש בידי ישראל במלחמת ששת הימים. בשטח הזה גרו בשנים 1948-1967 רק פלסטינים, וגם היום רוב האוכלוסייה בו פלסטינית. הם קוראים לשטח הזה "הגדה המערבית".

המונח "יהודה ושומרון" הוא מונח גיאוגרפי, ואילו "הגדה המערבית" הוא מונח פוליטי, ואין חפיפה או זהות ביניהם. השימוש במונח הגיאוגרפי כדי לתאר את המונח הפוליטי הוא שימוש פוליטי. במיוחד צורם שימוש כזה כשהוא מתאר אירועים שמתרחשים בגדה המערבית שהם בעלי אופי פלסטיני ואינם נוגעים למיעוט היהודי שחי בה, למשל: "חגיגות סיום הרמדאן ביישובי יהודה ושומרון".

הייתי רוצה שהשימוש בביטוי "הגדה המערבית" יהיה לגיטימי בוויקיפדיה, ושיהיו קווים מנחים המסבירים מתי צריך להשתמש במונח "יהודה ושומרון" ומתי צריך להשתמש במונח "הגדה המערבית". כחלק מהתהליך, ייכתב ערך על הגדה המערבית, שיהיה נפרד מהערך על יהודה ושומרון ויסביר מה ההבדלים בין שני המונחים. הפרדה כזו קיימת בוויקיפדיה באנגלית וברוב השפות האחרות.

לפני שאני פותח דיון רחב יותר בנושא זה, אני מעוניין לשמוע מה דעתך.

תודה, --‏גבי‏ • שיח 17:51, 13 ביולי 2015 (IDT)

שלום גבי. אני מעריך את פנייתך אלי לצורך ההתייעצות הזאת.

ראשית כל, לא כל ההנחות שהצגת מדוייקות. בעוד שיהודה (חבל ארץ) והשומרון הם חבלי ארץ גאוגרפיים, יהודה ושומרון הוא מונח פוליטי, בדיוק כמו הגדה המערבית. "יהודה ושומרון" מתבסס באופן לא מדוייק על שמות חבלי הארץ הגאוגרפיים ועל השם הרשמי של המחוז במדינת ישראל, ו"הגדה המערבית" זהו השם המקובל בלועזית המתבסס על המינוח הירדני משנות החמישים והשישים. בוויקיפדיה האנגלית הערך העוסק ב"יהודה ושומרון" נקרא "West Bank", וזה נכון כי זה השם המקובל באנגלית. יש שם גם ערך על "Judea and Samaria Area", כלומר מחוז יהודה ושומרון, כמו שיש אצלנו ואצלם ערכים נפרדים על שאר מחוזות ישראל. למעשה, "הגדה המערבית" וכן "הגדה" סתם הם מונחים מקובלים בעברית, לצד "יהודה ושומרון" ו"איו"ש". ייתכן ויש טעם לקביעת כללים שיגדירו מתי יש להשתמש בכל אחד מהמינוחים, אבל לדעתי לא שווה להכנס לכך, אלא מוטב לבחור באחת החלופות (ישנן נוספות כמו "השטחים המוחזקים") ולהתמיד בה. לצורך שינוי הבחירה, ניתן לפתוח דיון שינוי שם בשיחה:יהודה ושומרון. באשר לניסוחים מוזרים כמו "חגיגות סיום הרמדאן ביישובי יהודה ושומרון", אני לא יודע היכן נתקלת בהם בוויקיפדיה. אם כן, נראה לי שאפשר לעקוף אותם באופן אלגנטי בלי לפתוח תיבות פנדורה. בהצלחה. בברכה, גנדלף - 00:22, 16/07/15

תודה על תגובתך. זה נכון, אין טעם לפתוח תיבות פנדורה. -- ‏גבי‏ • שיח 18:01, 16 ביולי 2015 (IDT)

עליה להר הבית (הלכה)

שלום. שיחזרת עריכות שלי והשמטת פסקים של הרבנים הראשיים לישראל - הרב לאו כתב על כך ב"שנה בשנה" תשנ"ה עמ' 163-169 והסיק לאסור; והובא שוב בספרו שו"ת יחל ישראל סימן פ"ח; והרב בקשי בתחומין כרך יד. נדמה לי שהנוסח שהגויים לא מוזהרים ורק ישראל אינו תואם את מסקנותיהם, והוא מוצג בחד צדדיותמיכאל משיכון בבלי - שיחה 14:35, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

שלום מיכאל.

התוספת שלך שהחלפתי[1] אינה נסמכת על המקורות שכעת ציינת, או על כל מקור אחר. הערתי על כך בתקציר העריכה וכתבתי במקום נוסח אחר בלווית מקור. מאחר שכעת גייסת מקורות, תוכל להציגם בערך, במקום בדף השיחה שלי.

בעיות נוספות שבגינן הנוסח נראה לי בעייתי: "תפילת גויים להר הבית מוזכרת בספר מלכים, אך ישנם חילוקי דעות האם הגויים נאסרו בכניסה לכל הר הבית, משום שהם נחשבים כטמאים בטומאת זב, או שמותרת כניסתם עד החיל." לענ"ד השימוש במילה "אך" כאן שגוי מבחינה תחבירית. הסיפא של המשפט אינה מסבירה את תפילת הגויים שברישא, כך שהמשפט אינו קוהרנטי.

המשפט על דיון הרבנות הראשית בשאלה האם לעודד תיירות איסלמית להר, כשהוא מוצג במנותק מההקשר ההלכתי של איסור כניסת גויים שהזכרת באופן אגבי למעלה, נראה לי לא ברור. אגב, ניסוח מדוייק יותר של הדיון, הוא האם מותר לסייע לביקור גויים בהר, והאם מותר לסייע לביקור גויים בישראל בכלל, אם הוא כולל או עשוי לכלול ביקור בהר.

באשר לחד צדדיות בנוסח שלי, כתבתי ש"יש שהסיקו" שהאיסור הוא רק על ישראל. מכאן ברור שהדבר אינו מוסכם. גם הרב לאו הזכיר את המחלוקת בעניין, ולא הכריע בה. תוכל להרחיב. בברכה, גנדלף - 22:39, 25/08/15

מיכאל, בהמשך לדיון הזה, הלילה כתבת בערך שהרב לאו והרב בקשי אסרו עידוד תיירות איסלמית לישראל גם אם יש רק חשש שהתיירים יכנסו להר. זה סותר קביעה מפורשת של הרב לאו, שאח"כ ציטטתי בתקציר העריכה שלי. האם עיינת בתשובות הנ"ל בעצמך והשתכנעת שהן מבססות את העריכה, או שרק הסתמכת על מה שמאן דהו טען שכתוב בהם? בברכה, גנדלף - 09:26, 26/08/15

בקשר לתיבת נוח

הממצאים נחשבים לפסאודו מדעיים מסיבה פשוטה והיא לא שהקהילה המדעית שוללת ממצא שכביכול מכיר בסיפור המבול על אף שכן מדובר בסתירה לראיות גיאולוגיות אלא בסה"כ שהם לא עומדים בסטנדרטים שהיו מצופים מכל ארגון מחקר אחר כמו פרסום הממצאים בכתב עת מדעי תוך כדי אפשרות לביקורות בידי עמיתי מחקר וכדומה . העריכה שלך גורמת לזה להשמע כאילו הסיבה שמדובר בפסאודו מדע הוא המחקר על המבול וזו טעות הסיבה היא שהם ארגון פסאודו מדעי שאינו משתמש בשיטה המדעית ,אם היה משתמש הממצאים לא היו נחשבים לפסאודו מדעיים ,ולכן התיקון שלי קריטי Lioness - שיחה 03:04, 6 בספטמבר 2015 (IDT)

זוהי דעתך האישית. המקורות שהעתקת מהערך האנגלי והוספת כרפרנס לדבריך אינם מחלקים בין חיפוש לחיפוש, ומדגישים בעיקר את מטרת המחקר ואת מה שהם רואים כמניעיו, עד כדי הפרה של חוק גודווין (ראה במקור הראשון). בכל אופן, בעריכה שלי לא כתבתי מה הסיבה לכך שהחיפושים נתפסים כפסאודו מדעיים. בברכה, גנדלף - 00:23, 09/09/15

שחזור שגוי

שלום,

שחזרתי בטעות את עריכתך בכיבוש יריחו. רציתי לבדוק הבדל גרסאות והעכבר החליק. אני מתנצל. אין לי בעיה עם העריכה שלך. גילגמש • שיחה 15:42, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

חפיף, אבל באותה מידה ששחזרת את השחזור הזה, יכולת לבטל את הביטול שקדם לו, בו הסרת את הייחוס למקור, ובכך היית מייתר את העריכה האחרונה שלי. גמר חתימה טובה, בברכה, גנדלף - 21:50, 23/09/15

אני לא מתעסק עם תאריכים עבריים. גילגמש • שיחה

דע עקא, התעסקת עימם. או ליתר דיוק, ביטלת את ייחוסם למקור, כאמור.

אגב, תאריכים עבריים הם שקולים ללועזיים עד כדי פער של יום אחד (בגלל השעה השונה של החלפת התאריך), אז אין סיבה לחשוש מהם. בברכה, גנדלף - 12:53, 24/09/15

אתרוג מורכב

זו הייתה תזכורת? יש לי דילמה קטנה באשר להמשך העבודה על הערך, אני נוטה להפוך את הדיון התמציתי שהבאתי למבוא קצר, ולהרחיב כל טיעון והדיונים סביבו. הפרק העוסק בדיון ההלכתי אמור להיות הלכתי פרופר, אבל ברמה תמציתית מדי הוא לא יתן כלום לקורא הרגיל בוויקיפדיה. מה דעתך? ביקורת - שיחה 11:57, 25 בספטמבר 2015 (IDT)

לא התכוונתי לשום תזכורת. היום שמחתי לגלות את הערך והודיתי לך עוד לפני שקראתי. אין לי רעיונות מבריקים להמשך, וגם לא המון זמן להקדיש לנושא. עקרונית איני רואה בעיה שהערך בעיקרו יהיה סיכום של נושא הלכתי, כמו באנציקלופדיה התלמודית, גם אם זה אומר שהערך יהיה פחות מעניין לחלק מהקוראים, וכפי שערכים על פיזיקה כתובים בז'רגון המתאים להם. דווקא במבוא הייתי כותב קצת על הרכבה ועל משמעותה הבוטנית והתפתחותה ההיסטורית בהקשר של אתרוגים. בברכה, גנדלף - 15:10, 25/09/15

תודה רבה. ודאי שאתן רקע, דיברתי על פרק הדיון ההלכתי. חג שמח ושבת שלום. ביקורת - שיחה 15:32, 25 בספטמבר 2015 (IDT)

שבוע טוב וחג שמח. מה שחסרה לי כבר ברמת ראשי הפרקים, היא שאלת היחס, בו עסק בהרחבה גולדשמידט, שהיום קראתי את מאמרו בתחומין, בין פרי שצמח על עץ מורכב, ובין צאצאיו שבעצמם צמחו על עצים לא מורכבים. זו שאלה מאוד מעשית, כי היום בארץ ישראל כל הגידולים המסודרים אינם מורכבים, אך לגבי ייחוס אבותיהם הקדומים יש חשש, ובמקרה של חלקם אף חשש גדול. בברכה, גנדלף - 21:58, 26/09/15

ציינתי למאמרו, וכל הנושאים הבאים בו יהיו כלולים בערך, הסר דאגה מליבך. על פניו, מצד רוב הטענות ההלכתיות, אתרוג שבא ממקור מורכב, כבר נופל בתחום הבעיה. זה עוזר רק לשלול את בעיית "מצוה הבאה בעברה". ביקורת - שיחה 22:42, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

לגבי הטענות ההלכתיות, אישית אני לא כל כך מסכים. וסימן לדבר שהאוסרים טרחו לציין שאתרוג מורכב שונה מאתרוג שאינו מורכב, בריבוי מיץ וכיוב', או שהעץ אינו 'הדר', וזה שייך רק באתרוג שגדל על עץ שטבעו שונה. דווקא מצד 'מצוה הבאה בעברה' אפשר לאסור את תולדותיו עד סוף כל הדורות. בברכה, גנדלף - 14:05, 06/10/15

אשת רב

שלום רב! ראיתי לנכון להוסיף את המשפט שהכינוי רבנית מתייחס אף לאשת רב בדף רב (אישה) משום שהמונח "רבנית" מפנה לערך זה. מכיוון שאיני מעוניין להכנס למלחמות, רק הסברתי לך למה הוספתי את המשפט. אם תרצה להחזירו מקובל עלי, וגם אם לא - מקובל עלי. עשה כטוב בעיניך. לילה טוב! שלום אורי • שיחה • י"ז בתשרי ה'תשע"ו • 00:34, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

ברשותך עוד הבהרה קטנה: כשקוראים על "הרבנית בת שבע קנייבסקי אשת הרב חיים קנייבסקי ובת הרב יוסף שלום אלישיב" שהיא לכאורה הולכת לפי דעת הרפורמים, זה לא כל כך נראה טוב. שלום אורי • שיחה • י"ז בתשרי ה'תשע"ו • 00:41, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

שלום וברכה! דעתי היא שאם בת שבע קנייבסקי ראויה לתואר רבנית בגלל שהיא הפרישה חלה ברוב עם וכו', אז הקישור לערך רבנית במקום, ואין סיבה שמישהו יחשוד בה ברפורמיות. אך אם היא קרויה "רבנית" פשוט בגלל שהייתה אשת רב, הקישור שגוי וצריך להסירו במקום להעמיס עוד על הערך רב (אישה) שכבר עוסק בכפילות הלשונית בהרחבה. אני נוטה לומר שקנייבסקי קרויה רבנית פשוט בגלל שהייתה אשת רב, והבחנתי שבערך עליה היא אכן מוצגת כ"רבנית" ולא כ"רבנית". מועדים לשמחה, בברכה, גנדלף - 00:11, 01/10/15

תאוריית שני המקורות

שלום לך. הוספת תבנית הבהרה בערך עם שאלה לא ברורה לחלוטין. אשמח אם תרחיב על כך בדף השיחה של הערך. בריאן - שיחה 13:18, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

כתוב: "הוועדה המשיכה להחזיק בתאוריה האוגוסטינית. אף על פי שהתירה לחלוק עליה, אסרה על לימוד שיטה אחרת". לא הבנתי כיצד, אם לכך הכוונה, ניתן להתיר לחלוק, בלי ללמוד חלופות. אני בטוח שיש הסבר פשוט ויכולתי לחפש אותו במקור, אולם מאחר שאתה כותב הערך והוא מועמד להמלצה, העדפתי להשאיר לך את הניסוח. בינתיים הסרתי את התבנית. תודה ובהצלחה. בברכה, גנדלף - 14:05, 06/10/15

הכוונה שאסור ללמד (באופן אקטיבי) תלמידים, אך אפשרי להחזיק בדעות אחרות בלי להחשב כופר. אנסה לנסח זאת. תודה, בריאן - שיחה 14:19, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

דף המשתמש שלך

א. היה כתוב שזה החסרון היחיד שלך, אם כן אמור מעתה תבנית:משתמש ללא חסרונות; ב. ישנה שם עדיין תמונה של משתמש כבד. ג. בקשר למאמר שהפנית אליו בסוף, אתה מכיר מן הסתם את "עידן הנחמניזם" של יהושע ענבל, שעושה עבודה דומה. ביקורת - שיחה 13:52, 8 באוקטובר 2015 (IDT)

שלום ביקורת. א. לא היה כתוב.[2] זה פשוט היה חלק מקוד התבנית. ב. אתה צודק. התחלתי להכין דף משתמש חדש, אבל טרם התפניתי לסיים (או לארכב מאז את דף השיחה). כעת הנחתי בינתיים תבנית שכתוב. ג. לא, אבל אשמח להכיר. בברכה, גנדלף - 14:27, 08/10/15

אשלח לך בדוא"ל כי אני לא מוצא את זה עכשיו בגוגל. פעם זה רץ ברשת ואני מאמין שזה היווה השראה בזעיר אנפין לפרוייקט של גרשוני. ביקורת - שיחה 15:43, 8 באוקטובר 2015 (IDT)

שלחתי. ביקורת - שיחה 15:50, 8 באוקטובר 2015 (IDT)

קיבלתי, תודה. זה נחמד, אבל לא ברמה של הפרוייקט של גרשוני, שנכתב על ידי חגי משגב ואחרים שניכר שעוסקים בנושא ברצינות ויש להם קישקע מלא. בברכה, גנדלף - 16:10, 08/10/15

אבל אם הוא קדם להם, אז ה"המצאה" שהיא עיקר הברק של הפרוייקט, יורדת. הוא כתב את זה לעלון פורימי משפחתי לפני שנים, ועשה עם זה שימוש רב בפולמוסיו בעצכ"ח. ביקורת - שיחה 16:12, 8 באוקטובר 2015 (IDT)

הרב משה הררי

הנה הקישור לעמוד עם הנספח באוצר החכמה: http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?180959&&lang=eng. (בעמוד 11 יש תוכן). שבת שלום! מיכאל משיכון בבלי - שיחה 12:08, 9 באוקטובר 2015 (IDT)

לא ביקשתי לראות, אבל בסדר גמור. שבת שלום! בברכה, גנדלף - 14:39, 09/10/15

עבודה זרה

שלום,

ראה בבקשה את הדיון אצל ביקורת לגבי המקורות של הערך. זאת התייעצות מקדימה לפני בחירת הפעולה הנכונה לגבי הערך. אולי תוכל לתרום לדיון המקדים. גילגמש • שיחה 11:18, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

שלום ותודה על ההפניה. אעיין בערך כשאתפנה ואוסיף את חוות דעתי. בברכה, גנדלף - 11:36, 12/10/15

למה ביטלת את העריכה שלי ב'הספרים החיצוניים'?

לצורך העניין גם ויקיפדיה אינה מקור מוסמך. אבל למה היא לגיטימית: כי היא שואפת להסתמך על מקורות מוסמכים. כך גם הפודקאסט הנוכחי; הוא בהחלט מקור מהימן, מכיוון שהוא מסתמך על מקורות מוסמכים (בפרק הנוכחי משתתפים דר' למקרא ופרופ' למחשבת ישראל). ההפנייה לתוכנית היא לא ציטוט בתוך הערך. היא בסה"כ מפנה למשהו בסגנון ויקיפדי. מי שנכנס לקישור מבין שהוא לא נכנס למאמר מדעי. לפי מה שאתה אומר צריך גם למחוק את כל ההפניות למאמרים בעיתונות כי הכותבים שלהם עושים תחקירים והם אינם מומחים\מוסמכים. אנא, שחזר בבקשה את העריכה שלי.

--Iftahm - שיחה 08:12, 16 באוקטובר 2015 (IDT)

בוקר טוב יפתח. אכן ויקיפדיה אינה מקור מוסמך. אבל על כורחנו הקוראים המגיעים אלינו בכל זאת מוכנים לקרוא בה, ולכן מקישורים פנימיים (בתוך המיזם) המוצגים בסעיף ה'ראו גם' אנו דורשים פחות מאשר מקישורים חיצוניים. בנוסף ויקיפדיה היא אנציקלופדיה בבנייה ואנו מקווים שהערכים האחרים ישתפרו במשך הזמן ואולי בזכות ההפניה אליהם.

אנו מרבים להשתמש בעיתונות כמקור לעובדות המוצגות בערכים, בעיקר בנושאים אקטואליים. בנושאים מחקריים גם מאמרים בעיתון נחשבים כמקור נחות, אפילו אם הכתב מסתמך על מומחים, כי הוא בעצמו, וכמובן גם עורך העיתון, בדרך כלל איננו מוסמך לבדוק את המקורות ולהחליט את מי לצטט וכיצד וכיוב'. ישנן כמה סיבות שבגינן ההפנייה לפודקאסט הנ"ל בעייתית עוד יותר מהפניה לכתבה בעיתון. ראשית כל, כפי שנראה מהאתר, אין מדובר בתוכנית רדיו ששדורה בתחנה פופולרית ובהכרח זכתה להכרה מסויימת, אלא בפודקאסט המוצג רק באתר האינטרנט הפרטי של המיזם, ולא ברורה חשיבותו. שנית, יש טעם לפגם בכך שאתה מקשר לפודקאסט של עצמך. מוטב שתחכה עד שיזכה להכרה מצד אחרים, וראה ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה. שלישית, הרצאה מוקלטת בעייתית יותר ממאמר כתוב, גם כי הפורמט פחות אנציקלופדי (אם כי יש לו תועלת שאין במאמר) וגם כי קשה יותר לעורכים לבקר את תוכנה, ולקוראים להסתייע בה בלי להפוך למאזין שבוי.

הרחבתי, בתקווה שתהיה בכך תועלת לייתור מראש של ביטולים דומים בעתיד. אני מציע שתיעזר גם בויקיפדיה:קישורים חיצוניים#איכותם של המקורות ותעדיף הפנייה למקורות מדעיים, שמן הסתם מוכרים לך, כמי שמתעניין בתחום. כל טוב וצר לי על עוגמת הנפש. בברכה, גנדלף - 09:05, 16/10/15

אין לי מה לומר; חוץ מזה שחבל. כתוב שם אומנם שלא מומלץ לקשר על עצמך, אבל לא שאסור- ואת זה ידעתי. הקישורים בסוף הערך הם בסה"כ כלי להרחבה בנושא. (דרך אגב, הסקת מהר מדי [ובלי לבדוק] לגבי ההכרה של התוכנית. לתוכנית יש לה אלפי מאזינים, כתבו עליה ב-YNET [תחת תת-כותרת: "מקבץ תכניות מעולות בעברית"], ב-Geektime- שהוא מגזין הטכנולוגיה המוביל ברשת, אייטם ברשת ב' [אצל נפתלי מנשה] ועוד ועוד....). --Iftahm - שיחה 09:25, 16 באוקטובר 2015 (IDT)

בסה"כ כתבתי שלא ברורה החשיבות. זכותך לנסות להבהיר אותה, אם כי אני טרם השתכנעתי. בברכה, גנדלף - 09:36, 16/10/15

מלחמת גוג ומגוג

הי,

אני רואה שאתה בקביעות מוחק דברי, אשמח לתגובה בדף השיחה של הערך. תודה 5.102.221.137 22:36, 31 באוקטובר 2015 (IST)

הייתי עונה גם בלי ההזמנה האישית וההאשמה חסרת השחר. בברכה, גנדלף - 01:42, 06/11/15

השגחה

ידידי המיאר גנדאלף. לדעתי בהחלט עדיף כלום מאשר ציטוטים לא מדויקים מה"מורה", הייתי רוצה שויקיפדיה תהיה מקור רציני ולצערי כל מי שקורא את הציטוטים האלו במקרה הטוב מגחך (אם יש לו מושג). אפשר בהחלט להשאיר פרקים אלו עם תבנית "לוקה בחסר" (כולל הפרספקטיבה של הנצרות). אומנם התבנית שהוספת קצת משפרת את המצב אבל לדעתי אבא של טמפר צודק:"אם אין לך משהו חשוב לומר, מוטב שלא תאמר כלום". ביי ייצ'יק - שיחה 01:28, 6 בנובמבר 2015 (IST)

שלומות. כל הערך כתוב בסגנון דומה ולפי אותו סוג מקורות, ולכן נראה לי לא נכון למחוק ממנו פרקים. אם כבר, אפשר לשנות את שמו למשהו כמו השגחה (יהדות) שיצדיק הסתמכות על הנרטיב היהודי גם ביחס לעמים אחרים. גם אין לי שום התנגדות להנחת תבניות על הפרקים הספציפיים, כפי שהצעת. בברכה, גנדלף - 01:42, 06/11/15

מדבר שקר

זה גאוני! תודה :-) GHA - שיחה 21:22, 20 בנובמבר 2015 (IST)

הילולא

זכותך לנבא לבד מה השיקול שלי בהכנסת המידע, ועל סמךזה למחוק מה שאתה חושב כלא נכון, אך לגוף הדברים ההילולא במירון, מחלקים עוגות וכיבוד, לאנשים שצועדים במעלה ההר. בהילולא של הרמב"ם מדובר באירוע של 6 שעות, עם המון רבנים ואישי ציבור, וארוחה כיד המלך. אתה מוזמן לבוא ולהתרשם. אם אתה מכיר עוד מקום כזה תספר לי אני אשמח לבוא.(אבי כהן1 - שיחה 12:16, 25 בנובמבר 2015 (IST))

לא התייחסתי לשיקולים שלך, אלא לתוספת שלך לערך. אין די בכך שארוע התרמה ייערך ביום פטירתו של צדיק, בשביל לזכות אותו בהדגשה שכזו בערך הילולה. בברכה, גנדלף - 15:08, 26/11/15

יד לאחים

אם הערך המרכז הישראלי לנפגעי כתות נכנס לקטגוריה כתות למרות שהוא לא כת, גם הערך יד לאחים יכול להכנס כיון שהוא קשור ישירות ומתמודד עם כתות ינון גלעדי - שיחה 19:57, 29 בנובמבר 2015 (IST)

נחמן שי

בטעות חשבתי שהגרסה שכללה את התואר הייתה היציבה. טעות שלי. GHA - שיחה 15:47, 2 בדצמבר 2015 (IST)

דיוק

זה לא שלא טרחתי לקרוא את ההסבר בשיחה, לא מצאתי בדף שיחה שום הסבר. תקציר העריכה שלך היה מטעה. היית צריך לכתוב שיבוא הסבר. בכל אופן, לא אתעקש על העניין הזה ויתכן שאתה צודק והדברים הוצאו מהקשרם. גילגמש • שיחה 23:45, 12 בדצמבר 2015 (IST)

מניסיוני מקובל לכתוב בתקציר "דף שיחה" גם כשיש שם הסבר וגם כשהוא יוצג שם לאלתר. לכן מוטב להמתין זמן מה, ודאי יותר משלוש דקות, לפני חזרה על העריכה. אבל אם משתמש ותיק כמוך לא הבין זאת כמוני, כנראה שהמשמעות אינה ברורה, ומוטב שאנהג לפי המלצתך. בברכה, גנדלף - 00:04, 13/12/15