שיחת משתמש:דני הירשברג
| שלום דני הירשברג, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית! | |||||||||||||
|
| ||||||||||||
בברכה,--היידן 16:12, 23 ביולי 2016 (IDT)
תודה על הערך. אנא בדוק את השינויים שהכנסתי. אין להוסיף קישורים חיצוניים לגוף הערך ויש לרשום אותם כהערות שוליים. לחלקם מצאתי קישורים פנימיים שהם תמיד עדיפים. --Yoavd • שיחה 10:37, 26 ביולי 2016 (IDT)
תודה רבה יואב דני דני הירשברג - שיחה 10:19, 27 ביולי 2016 (IDT)
שלום יואב הצלמת אביה שנער אמרה לי ששלחה לפני מספר ימים אישור לתמונה שצילמה לערך זה. מאז לא קיבלתי כל תגובה ואני מעוניין להעלות את התמונה. יש עצה? תודה רבה דני הירשברג - שיחה 09:31, 29 ביולי 2016 (IDT)
- שלום. אני מהצוות שמטפל במיילים, אך לא מצאתי שום מייל כזה. האם תוכל לבדוק לאיזו כתובת נשלח המייל ומה היתה הכותרת שלו? בריאן - שיחה 09:46, 29 ביולי 2016 (IDT)
לואיז בית לחם[עריכת קוד מקור]
שלום דני הירשברג,
תודה על תרומתך לוויקיפדיה. הערך-לעתיד "לואיז בית לחם" שכתבת עדיין אינו עומד בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה, והועבר לבינתיים ממרחב הערכים אל הדף "משתמש:דני הירשברג/לואיז בית לחם". הוא יימצא בטיוטה עד לתיקונו, בה ניתן להמשיך להרחיב ולערוך את תוכנו. נושאים שבדרך כלל זקוקים לשיפור הם:
- חשיבות אנציקלופדית וסימוכין – האם ברור מה חשיבות הנושא ומה מייחד אותו? האם יש סימוכין ומקורות?
- סגנון ועיצוב – האם יש קישורים וחלוקה לכותרות בערך?
- תוכן – ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, וערכים צריכים לספק לקורא מידע מעבר להגדרה מילונית (לצורך זה קיים ויקימילון). ניתן לכתוב ערך קצר עם מעט מידע בסיסי (קצרמר), אך לא ערך קצר ביותר (אולטרה-קצרמר).
- לשון – האם הערך מנוסח היטב בהתאם לנהוג בוויקיפדיה?
ניתן לפנות לחממה כדי לבקש משוב ספציפי יותר על הערך. בנוסף, ניתן להסתייע במדריך לכתיבת ערכים. לאחר שהערך יורחב ויתוקן, וכאשר יעמוד בסטנדרטים של ערך בוויקיפדיה – יתאפשר להחזירו למרחב הערכים. בהצלחה! אור/Doror • שיחה • תרומות • @ • 18:11, 10 באוגוסט 2016 (IDT)
- תודה דרור. אמשיך לעבוד על דף הטיוטה. אשמח לכל עזרה, בעיקר בעזרה בעריכה ושימוש בסימנים המיוחדים של ויקי. דני דני הירשברג - שיחה 18:19, 10 באוגוסט 2016 (IDT)
- היי דני (: אם אתה מסתבך בקוד ויקי, יש אופציה (אמנם לא בדפי שיחה) לערוך בעורך החזותי, שיכול להיות שיקל עליך. אם תרצה משהו, אני אשמח לעזור. כמובן שתוכל להיעזר בחונך שיעזור לך בכתיבת ערכים, בשיפורם וילווה אותך בכל דרכך. רשימה של חונכים תוכל למצוא כאן. בנוסף, בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. בברכה, אור/
Doror• שיחה • תרומות • @ • 18:23, 10 באוגוסט 2016 (IDT)
- היי דני (: אם אתה מסתבך בקוד ויקי, יש אופציה (אמנם לא בדפי שיחה) לערוך בעורך החזותי, שיכול להיות שיקל עליך. אם תרצה משהו, אני אשמח לעזור. כמובן שתוכל להיעזר בחונך שיעזור לך בכתיבת ערכים, בשיפורם וילווה אותך בכל דרכך. רשימה של חונכים תוכל למצוא כאן. בנוסף, בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. בברכה, אור/
- תודה רבה דרור. זה מידע רלוונטי. אנסה להתקדם עוד קצת עם הטיוטה ואקפה שמישהו ישפר את העריכה.
דני הירשברג - שיחה 10:42, 12 באוגוסט 2016 (IDT) דרור
- דרור. האם תוכל לעזור לי קצת בעריכת הדף של לואיז בית לחם (טיוטה)? בעיקר צריך לערוך את רשימת הספרים (לשים בולט לפני כל שם של ספר). אתה חושב שכבר להעביר זאת מטיוטה לערך? מה חסר?
תודה! דני הירשברג - שיחה 10:50, 12 באוגוסט 2016 (IDT) דני
לואיז בית לחם[עריכת קוד מקור]
ערכתי קצת את הטיוטה שלך עם הערות שאני מציע שתתייחס אליהם ע"י ע"י עריכת הערך ומחיקת ההערות. כמו כן מחקתי מידע שנראה לי תפל במיוחד. פרק "ראו גם" משמש להפניה לערכים אחרים בויקיפדיה, לא לקישורים חיצוניים. אם ברצונך לפנות אלי אתה מוזמן לעשות זאת בדף זה, אבל חשוב "לתייג" אותי, ע"י כתיבה כך: משתמש:Kotz והוספת חתימה. «kotz» «שיחה» 19:02, 25 באוגוסט 2016 (IDT)
תודה רבה על כל העזרה דני דני הירשברג - שיחה 19:26, 29 באוגוסט 2016 (IDT)
שלום לכולם אני מצרף כאן טיוטה חדשה ומעודכנת על לואיז בית לחם. אודה מאד אם תעזרו לי להכניס זאת לפורמט המקובל. חילקתי ככל האפשר לפי פסקאות ונושאים.
לואיז בית-לחם (נולדה ביוהנסבורג, דרום אפריקה, ב- 24.4.1964) היא חוקרת ספרות, תאורטיקנית של תרבות, ומתרגמת. היא מכהנת כפרופסור חבר במחלקה לאנגלית ובתכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית בירושלים. השכלה בית-לחם גדלה ביוהנסבורג, דרום אפריקה. בשנת 1984 סיימה את התואר הראשון באוניברסיטת וויטווטרסנד (University of the Witwatersrand) שביוהנסבורג (magna cum laude, מדליית זהב לבוגרת המצטיינת של הפקולטה לאמנויות). בהמשך סיימה תואר שני (summa cum laude ,M.A.) ודוקטורט (בהצטיינות) באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1998 זכתה בית-לחם במלגת ליידי דייויס לפוסט דוקטורט מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. כיום בית-לחם היא עמית נלווה ביחידת אפריקה של המכון למחקר על שם הרי ס. טרומן למען קידום השלום באוניברסיטה העברית. ביוגרפיה בית-לחם מגדירה עצמה כ"דרום אפריקנית בשלט רחוק", בפרפרזה על מילותיו של המשורר דניס הירסון, שנולד גם הוא בדרום אפריקה. היא חיה בישראל מאז 1985. אמא לשני ילדים, עידן שבת ומאיה שבת. אמה, מרלין בית-לחם (לבית גרזון), היתה שחקנית טניס בינלאומית וזכתה בשנת 1962 בתחרות All England Plate, שנערכה במסגרת אליפות וימבלדון עבור מתחרים שהובסו בשלבים הראשונים של תחרות הנשים. בשנת 2003 מונתה מרלין בית-לחם לסגנית יו"ר הוועדה לקידום והגנה על זכויותיהן של קהילות מבוססות תרבות, דת ושפה (CRL Rights Commission) בדרום אפריקה. כיום היא מכהנת כנשיאת קרן הזכרון לתרבות יהודית (Memorial Foundation for Jewish Culture). אחותה של לואיז, לאל בית-לחם, כיהנה כמנהלת הראשית של מחלקת היערנות במשרד המים והיערנות הלאומי של דרום-אפריקה (South African National Department of Water Affairs and Forestry), ובהמשך כהנה כראש סוכנות הפיתוח של יוהנסבורג (Johannesburg Development Agency).
קריירה
תחומי המחקר של לואיז בית-לחם מתמקדים בספרות והיסטוריה תרבותית בדרום אפריקה, היסטוריה של תרבות אקספרסיבית במאבק נגד האפרטהייד, תאוריה פוסט-קולוניאלית, לימודי מגדר, ולימודי הגירה. בית-לחם כתבה את הערך על ספרות דרום-אפריקאית עבור מדריך אדינבורו לספרות האנגלית של המאה העשרים (Edinburgh Companion to Twentieth-Century Literatures in English, (2006, עורכים: בריאן מקהייל ורנדל סטיבנסון). בנוסף תרמה לספר Teaching the African Novel (2009, הוצאת Modern Language Association, עורכת: גאוראו דסאיי) ולספר Approaches to Teaching Coetzee’s Disgrace and Other Works (2013, עורכות: לורה רייט, ג'יין פוינר, ואלקה בוהמר). מחקרה בנושאי הגירה, גלות, והתנגדות פוליטית נובע בין השאר בבחינת חוויית מגוריה של בית-לחם בישראל. בית-לחם תרגמה לאנגלית כתבים ביקורתיים מאת אינטלקטואלים ישראלים בולטים, וביניהם ספרה של אריאלה אזולאי "דמיון אזרחי: אונטולוגיה פוליטית של הצילום" (2009). היא חברה בוועדה המייעצת של מפתח – כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית, בהוצאת מרכז מינרוה למדעי הרוח והמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב. בית-לחם היציגה את מחקריה בפורומים שונים של עמותת זוכרות לקידום אחריותיות של הציבור היהודי בישראל לנכבה, האסון הפלסטיני של 1948. היא גם חברה מייסדת בארגון הישראלי ללימודי אפריקה. בדרום אפריקה מקיימת בית-לחם מקשר מתמשך עם מכון וויטס למחקר חברתי וכלכלי (WiSER) באוניברסיטת וויטווטרסנד שביוהנסבורג, שם היא משמשת גם כמרצה אורחת בכירה בבית הספר לספרות, שפה ומדיה (School of Literature, Language and Media). היא מכהנת בוועדות המייעצות הבינלאומיות של מספר כתבי-עת בנושא חקר הספרות ולימודי אפריקה, וביניהם: African Identities, African Studies, Critical Arts: A Journal of South-North Cultural and Media Studies, English in Africa, English Studies in Africa, Journal of Postcolonial Writing, Poetics Today: International Journal of Literature and Communication, Safundi: The Journal of South .African and American Studies, Scrutiny2: Issues in English Studies in Southern Africa . מושגים "הרטוריקה של הדחיפות" בשדה חקר הספרות הדרום-אפריקאית, טבעה בית-לחם את המושג "רטוריקה של דחיפות" כמושג מפתח בתרבות הספרותית של תקופת האפרטהייד. בית-לחם טוענת שתפקידה המתווך של השפה, ומעמדה של הכתיבה כאופן ייצוג, התערערו בספרות ובשיח הספרותי הביקרותי של תקופת האפרטהייד לטובת מחוייבות אינסטרומנטלית ל"אמירת האמת" אודות האפטרהייד. תובנה זו, החוברת לבחינה של "הפיגורה כאמת" (“the trope as truth”), קיבלה לראשונה ביטוי במאמר שנכלל במהדורה המיוחדת של כתב-העת ,Poetics Today שאותה ערכה בית-לחם יחד עם לאון דה קוק וסוניה נרונסקי-לדן, תחת הכותרת “South Africa in the Global Imaginary” (2001). המהדורה פורסמה מחדש בסדרה Imagined South Africa (2004, הוצאת (Unisa/Brill. בית-לחם המשיכה לפתח רעיונות אלו במונוגרפיה Skin Tight: Apartheid Literary Culture and Its Aftermath (2006), שפורסמה באותה סדרה. הספר תורגם לעברית על ידי עודד וולקשטיין ופורסם על ידי בית ההוצאה האקדמי רסלינג (2011) תחת הכותרת "צבע מקומי: אפרטהייד לאור התאוריה".
"המסלול הגלובלי של האפרטהייד"
כיום מתמקד מחקרה של בית-לחם בנושא "המסלול הגלובלי" של תרבות אנטי-אפרטהייד אקספרסיבית. מחקר זה היווה את הבסיס לפרוייקט שקיבל את תמיכת מועצת המחקר האירופי (ERC): “Apartheid—The Global Itinerary: South African Cultural Formations in Transnational Circulation 1948-1990". בית-לחם טוענת שחקר התנועה הגלובלית של תרבות אקספרסיבית בתקופת האפרטהייד חושף מימדים היסטוריוגרפיים רחבים יותר של עידן המלחמה הקרה. המחקר בוחן כיצד מתנגדים פוליטיים, כותבים, מוסיקאים, אמנים, וצלמים דרום אפריקניים מיצבו שאלות הנוגעות לצדק חברתי ושוויון גזעי עבור ציבורים גלובליים שונים וכחלק מהם. חקר תפקידה של אפליה גזעית בהתוויית דמיוּן פוליטי בהקשר הגלובלי, ותפקידה של תרבות בקידום שינוי חברתי, הם נושאים מרכזיים בהקשר זה. מלגות ופרסים נבחרים
לואיז בית-לחם קיבלה בשנים 2006-2002 מלגה מטעם הקרן הלאומית למדע, שכותרתה "נרטיבים משועתקים: על הייצוג של הציונות בלאומיות הדרום-אפריקנית". בדצמבר 2013 קיבלה בית-לחם מענק מחקר יוקרתי מקרן המחקר האירופי (Consolidators Grant) לפרוייקט בן חמש שנים שכותרתו: "אפרטהייד – המסלול הגלובלי: מערכים תרבותיים דרום-אפריקאיים בתנועה טרנס-לאומית, 1990-1948" ( “Apartheid—The Global Itinerary: South African Cultural Formations in Transnational Circulation 1948-1990 ). בשנת 2015 מונתה בית-לחם למיזם "אקדמיה-נט" (Academia-Net) של קרן רוברט בוש בגרמניה, בשיתוף עם 47 ארגוני מדע ומחקר אירופיים, שמציג את עבודתן של חוקרות מובילות.
ספרים – כתיבה ועריכה בעברית בית-לחם, ל. (2011). צבע מקומי: אפרטהייד לאור התאוריה. רסלינג, תל אביב. ספרים בעריכה משותפת בית-לחם, ל. , יונה, י., כוכבי, ט., ושנהב, י., "מחקר ותיאוריה בלימודים פוסטקולוניאליים" גליון נושא, מספר 29 תיואיה וביקורת (מכון וו-ליר בירושלים והקבוץ המאוחד). באנגלית
Monograph Bethlehem, Louise. 2006. Skin Tight: Apartheid Literary Culture and its Aftermath Unisa (University of South Africa) Press, Pretoria; Koninklijke Brill NV, Leiden. Edited Volumes de Kock, L., Bethlehem L., and Laden, S., eds. (2001). “South Africa in the Global Imaginary.” Special Issue of Poetics Today 22(2) Summer 2001. Duke University Press: Durham, NC. Reprinted as: (2004). South Africa in the Global Imaginary. Unisa (University of South Africa) Press, Pretoria; Koninklijke Brill NV, Leiden. Ahluwalia, P., Bethlehem L., and Ginio, R., eds. (2007).Violence & Non-Violence in Africa. Routledge: London and New York. (Reprinted in paperback in 2011). Bethlehem, L., Nethersole, R., and Titlestad, M., eds. (2008).“The State of Literary Studies in South Africa.” Special Centenary Edition, English Studies in Africa 51(1). Schler, L., Bethlehem, L., and Sabar, G., eds. (2009).“Rethinking Labour in Africa, Past and Present.” Special Issue of African Identities, 7(3). Routledge: London and New York. (Reprinted in book form in 2010). Bethlehem, L. and Harris, A. (PI), eds. (2012). “Unruly Pedagogies; Migratory Interventions: Unsettling Cultural Studies.” Special edition of Critical Arts: A Journal of South-North Cultural and Media Studies, 26(1). Routledge: London and New York.
קישורים חיצוניים Louise Bethlehem Homepage: https://scholars.huji.ac.il/louisebethlehem/home Apartheid—The Global Itinerary Homepage: https://scholars.huji.ac.il/ercapartheid Louise Bethlehem on Academia-Net: http://www.academia-net.org/profil/prof-louise-bethlehem/1367931 הפניות