שיחת משתמש:מיכאל משיכון בבלי/ארכיון 2 (תשע"ז)

אתה זריז

כל הכבוד על הערך, המכון הוציא לאור בעבר קובץ בשם "אספקלריה" שיש בו קצת מידע על ההיסטוריה של המכון ופעולותיו. אם תשים עליו יד, הוא יוכל לסייע בערך. ביקורת - שיחה 23:00, 11 באפריל 2016 (IDT)

תודה! השתמשתי כרגע בעיקר במידע שבאתר המכון (עם קצת תוספות ידועות) מיכאל משיכון בבלי - שיחה 23:03, 11 באפריל 2016 (IDT)

שחזוריך

שמתי לב ששחזרת ללא נימוק את הפסקאות שמחקתי בקטגוריות. כמדומני שבכל הקטגוריות בויקיפדיות אין בהם פתיח כלשהו מלבד אי אלו קטגוריות שדרושות בהם שורת פתיחה מסיבות מיוחדות, אחת מהן היא כמו זו שביקורת שחזר אותי היום שדרושה קישור כלשהו לרצי"ה קוק. בכל הקטגוריות האחרות הפתיח פשוט מיותר. תוכל להסביר איך האחים מאיר כהנא ונחמן כהנא הם אבות משפחת כהנא או משהו כזה? אחרת אין לי הסבר מה הצורך באזכורם בפתיח. בברכה. ישראל משה - שיחה 23:39, 12 באפריל 2016 (IDT)

ישראל משה שלום. זו הזדמנות להודות לך על המפעל הגדול של הנצחת האדמורים וכו'. לדעתי כדאי שלכל קטגוריה יהיה פתיח, במיוחד קטגוריה של שמות משפחה שהיא דבר נזיל, ומחר תהיה משפחת כהנא אחרת מפורסמת (אולי כבר היום ישנה כזו) ועאכ"ו לגבי משפחת פרנקל... אגב, לא שיחזרתי אלא התחשבתי בקושיא שלך. כל טוב! מיכאל משיכון בבלי - שיחה 23:43, 12 באפריל 2016 (IDT)

ישראל משה, מיכאל צודק. בקטגוריה של משפחה צריך להבהיר בדיוק במה מדובר, וכמדומני שגם אתה לא מתכוון שכל מי שכהנא שם משפחתו צריך להיכנס לקטגוריה. למעשה כדאי לשנות את שמה של הקטגוריה כך שכבר ממנו יהיה ברור מה צריך להיכנס לתוכה. נרו יאיר • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ו • 23:47, 12 באפריל 2016 (IDT)

למעשה, במקרה של משפחת כהנא אני מסכים עם שניכם, אלא שכמו שאין מקום בויקיפדיה לקטגוריה:משפחת כהן מכיון שרבו המשפחות נושאי שם זה ואין כל קשר ביניהם מלבד היותם צאצאים לאהרן הכהן (וגם זה לא תמיד), כך גם אין מקום לקטגוריה על משפחת כהנא סתם, אלא אם כן ישנו את שמה של הקטגוריה וכהצעת נרו יאיר. אך גם כאשר יש פתיח אין מקום לאזכורו של ערך אחד מתוך הקטגוריה כמציג את תוכן הקטגוריה, אלא אם כן הערך הוא הערך המרכזי של הקטגוריה וכגון בקטגוריה:משפחת סופר לציין כי מדובר בצאצאי החת"ם סופר. בתקווה להבנה. ישראל משה - שיחה 01:05, 13 באפריל 2016 (IDT)

מאידך, שם של קטגוריה מתוסבך מדי כמו משפחת האחים מאיר ונחמן כהנא גם כן אינו בהכרח הפתרון הרצוי משתמש:מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ה' בניסן ה'תשע"ו • 02:34, 13 באפריל 2016 (IDT)

זה מה ששאלתי, אם מדובר במשפחה מורחבת ולא רק אח/גיס/בן/נכד, אין צורך באזכורם של אישים אלו אלא של אבי המשפחה בשם הקטגוריה, אבל אם מדובר במשפחתם המצומצמת של האחים מאיר ונחמן כהנא, אינני רואה צורך כלשהו בקטגוריה מיוחדת, רוב פרטי המשפחה מוזכרים בערכם, לא? לדעתי הקטגוריה במצבה הנוכחי פשוט מיותרת. ישראל משה - שיחה 11:19, 13 באפריל 2016 (IDT)

וכנ"ל גם במשפחת לופס, אם מדובר במשפחה מורחבת (בהנחה שישנה רק אחת כזו) אין צורך בפתיח, ואם מדובר במשפחה מצומצמת, איני רואה צורך בקגוריה! בערכי אישים מוזכרים בדרך כלל קשרי משפחה בולטים. ישראל משה - שיחה 11:22, 13 באפריל 2016 (IDT)

אם הקטגוריה מיותרת לא מוחקים את הפתיח אלא פותחים דיון חשיבות בדף השיחה של הקטגוריה, או שמים תבנית חשיבות בקטגוריה עצמה. בכל אופן לדעתי משפחולוגיה מורכבת מדי כמו למשל שהרב נחמן כהנא הוא אחי סבו של מאיר אטינגר היא ממש לא לערך, ואם יש הקשר כל שהוא - משפחתי תורני וכדו' הוא שייך לקטגוריה. גם לדעתך ברור שלא צריך לציין בדף על הרב דוד לאו שליט"א, שדודו היה הרה"ג איסר פרנקל זצ"ל הרב האהוב של שיכון בבלי. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ו' בניסן ה'תשע"ו • 00:42, 14 באפריל 2016 (IDT)

מחקתי את הפתיח מכיון שסברתי שאין צורך בפתיח כנוהג הקיים ברוב הקטגוריות, הבהרת את חשיבות הפתיח, קיבלתי. אבל בלי כל קשר לחשיבות הקטגוריה, אי אפשר לבחור את מאיר ונחמן כהנא כמייצגים של משפחת כהנא על אף שהם הבולטים מהם. שונה מכך היא הדוגמא של משפחת פרנקל, בו המייצג הוא אבי המשפחה. בקשר לחשיבות - בהחלט איני רואה צורך באזכורו של נחמן כהנא בערכו של מאיר אטינגר, בדיוק לשם כך מוזכר בערך סבו מאיר כהנא ובערכו אפשר לראות מי הוא אחיו. כנ"ל גם לגבי הרב לאו - אין צורך להזכיר זאת, מי שירצה יבחין בכך בערכו של אביו הגרי"מ לאו דרך חמיו הרב יצחק ידידיה פרנקל. ישראל משה - שיחה 01:09, 14 באפריל 2016 (IDT)

לדעתי התפקיד של קטגוריה הוא לרכז מידע רלבנטי גם אם ניתן למצאו בערך - היא לעיתים סוג של קטלוג לערך. עאכ"ו אם הקטגוריה מספקת מידע שרק ע"י צירוף לוגי של שני ערכים יוכל המעיין להשיגו. לילה טוב מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ו' בניסן ה'תשע"ו • 02:13, 14 באפריל 2016 (IDT)

קטגוריה:עסקאות חילופי שבויים

בס"ד היי מיכאל! קישרתי את דף הקטגוריה לקטגוריה הזו: קטגוריה:ישראל: היסטוריה. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 23:57, 18 באפריל 2016 (IDT)

תודה ליאת. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • י"א בניסן ה'תשע"ו • 00:00, 19 באפריל 2016 (IDT)

בעקבות דבריך

שלום מיכאל, מועדים לשמחה.
בעקבות דבריך בדף ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:רמת הגולן, אני חושש שאולי לא הבנת בדיוק על מה אתה מצביע. אני חותם על כל מילה ממה שכתבת שם, ודווקא לכן הצבעתי הפוך!
הצבעה בעד האפשרות הראשונה, משמעה שלערך יתווסף מלל רב על 6 (!) גורמים שמתנגדים לריבונות ישראל בגולן.
בהתאם למה שכתבת "...כל שאר הדיבורים [שאינם דברי ראש ממשלת ישראל] הם דברי דיפלומטיה חסרי משמעות...", ניתן להניח שאתה מתנגד להצעה הנ"ל להזכיר בערך את כל הדברים החסרי משמעות (וכאמור אני חותם על כל מילה) - ואם אתה אכן מתנגד, אתה אמור לבחור באפשרות השניה.
בברכה --בן נחום - שיחה 19:57, 25 באפריל 2016 (IDT)

מועדים לשמחה בן נחום. לדעתי מלל של דיפלומטים הוא עובדה אנציקלופדית חשובה. במיוחד למי שחושב שהעולם היום נהפך לאוהב ישראל מושבע, יש לזה ערך. הרב מרדכי אליהו היה מביא שבפסוק בהלל ”הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו” אנו אומרים שהגויים הם אלה שצריכים להלל את ה', כי רק הם יודעים כמה רעות זממו לעשות לנו ולא הצליחו, רק הם יודעים עד כמה גבר עלינו חסדו. מי שמפריע לו מה שאמרו הגויים, אולי כדאי שינסה להסיר מויקיפדיה גם את הדפים על מיין קאמפף והאידיאולוגיה של חמאס ועוד.מיכאל משיכון בבלי • שיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ו • 00:28, 26 באפריל 2016 (IDT)

לשימושך

{{ללא בוט}}. אחרת הבוט ישחזר אותך במוקדם או במאוחר. ראה שם את הטבלה לקביעת הפרמטר המתאים להחרגה שלך. ביקורת - שיחה 18:17, 3 במאי 2016 (IDT)

תודה, ביקורת. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ו • 22:05, 3 במאי 2016 (IDT)

ציטוט יומי

צהריים טובים, אשמח אם מדי פעם תקפוץ לביקור בויקיפדיה:ציטוט יומי/הוספת ציטוט יומי/דיונים זה מאוד יכול לעזור. בתודה מראש ♦ ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ י"ט באייר ה'תשע"ו 14:39, 27 במאי 2016 (IDT)

כוכב למציל!

	כוכב המצילים
	למרות שזה היה ממזמן, תודה על הנסיון בערך על הרב יונתן מרקוביץ --‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ י"ג בסיוון ה'תשע"ו ♦ 21:56, 18 ביוני 2016 (IDT)

תודה, לפי הריזומה שלו סביר להניח שהוא עוד יחזור... מיכאל משיכון בבלי • שיחה • י"ג בסיוון ה'תשע"ו • 07:10, 19 ביוני 2016 (IDT)

קובץ:הרב יעקב שפירא בהכנסת ספר תורה.jpeg

שלום לך, העלית תמונה לוויקיפדיה העברית או לוויקישיתוף שעל פי הצהרתך בפרטי הרישיון, זכויות היוצרים של התמונה שייכות לאדם אחר. במקרה כזה יש לשלוח את אישורו של בעל הזכויות המתיר להעלות את התמונה ברישיון מתאים לוויקיפדיה, על פי הנוסח המופיע בדף ויקיפדיה:OTRS תחת הכותרת "הצהרת הסכמה לכל הבקשות", לכתובת: permissions-he@wikimedia.org, שכן ללא אישורו התמונה תימחק. לסיוע נוסף, ניתן לפנות כאן ולהמשיך את השיחה, בדף שיחתי או בדלפק ייעוץ זכויות יוצרים.

תודה, חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:11, 21 ביוני 2016 (IDT)

שלחו אלי מייל ממשרד הישיבה עם התמונות ובקשו שאעלה אותן. הם כתבו לי שכבר שלחו מייל ממשרד הישיבה עם אישור, ונתבקשו לשלוח אישור עם חתימה שישלח בהקדם. הם רוצים שאעלה עוד כעשר תמונות, אני אמתין עד שישלחו את האישור. תודה מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ו • 19:43, 21 ביוני 2016 (IDT)

יוסף צבי רימון (רב)

אם אתה מוסיף קטגוריה, עליך לדאוג שהיא לא אדומה. לעצם העניין, קשה לי להאמין שאין כבר קטגוריה על מחברי ספרי הלכה בשם אחר. נסה למצוא אותה. מתייג את משתמש:ציון הלוי שיפסוק אם היא נחוצה. בורה בורה - שיחה 16:07, 24 ביוני 2016 (IDT)

תודה, פשוט היתה חסרה יו"ד (זה היה מאוחר מאוד בלילה...). שבת שלום. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • י"ח בסיוון ה'תשע"ו • 16:16, 24 ביוני 2016 (IDT)

אפרופו קטגוריות ספרים תורניים

מכתב גם את ציון הלוי, חסרות הקטגוריות קטגוריה:מחברי ספרי דרוש (מקוטלגים כנראה תחת מחשבה ומוסר), קטגוריה:מחברי ספרי חידושים על התורה וקטגוריה:מחברי ספרי חידושים על הש"ס (מקוטלגים כעת בערבוביה עם פרשני התורה והש"ס). אם יש לכם כח וזמן. ביקורת - שיחה 18:10, 24 ביוני 2016 (IDT)

בין "חידושים" ל"פרשנות" על הש"ס יהיה קשה מאוד להבחין - הרי הספרים הקלאסים שנקראים 'חידושים' הם דווקא פרשנות: הרמב"ן הרשב"א הריטב"א, ואפילו מהרש"א ומהר"ם. לגבי דרוש נדמה לי שיהיה הרבה יותר קל ליישם. שבוע טוב מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ו • 00:59, 26 ביוני 2016 (IDT)

החלוקה פשוטה והיא תהיה כתובה בדפי הקטגוריות. פרשנות מעצם טבעה היא שיטתית על כל טווח הדפים אותו היא מכסה, בניגוד לה חידושים יכולים להיות זעיר פה זעיר שם. אבל אולי אתה צודק, הצלחת לזרוע בי ספק. ביקורת - שיחה 01:30, 26 ביוני 2016 (IDT)

את קטגוריה:מחברי ספרי דרוש כבר פתחתי אבל היא כרגע קטגוריה להשלמה - נראה לי שיש עוד עשרות דפים ששייכים אליה. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ו • 02:23, 26 ביוני 2016 (IDT)

קטגוריה:מחברי ספרי חידושים על התורה, נוצר. ציון הלוי • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ו 08:56, 26 ביוני 2016 (IDT)

מתקפת איכות קטגוריות

שלום משתמש:מיכאל משיכון בבלי, בבקשה העבר לי בדואר אלקטרוני מידת החולצה וכן שם וכתובת למשלוח החולצה. תודה שלקחת חלק במתקפת האיכות. בברכה, לסטר - שיחה 14:50, 27 ביוני 2016 (IDT)

ביכורים

שלום מיכאל משיכון בבלי/ארכיון 2 (תשע"ז), ותודה על תרומתך לוויקיפדיה. אין ספק, שמים לב לפעילות האינטנסיבית שלך כאן בזמן האחרון.

רציתי להזמין אותך להשתתף במיזם "ויקיפדיה:ביכורים", המארח פעם בחודש ויקיפדים בשנה הראשונה לפעילותם, ונותן להם במה להציג את עצמם. נשמח מאוד אם תרצה להשתתף ולכתוב כמה מילים, למשל על תחומים בהם אתה תורם בוויקיפדיה, על צעדיך הראשונים וחוויית ההתאקלמות כאן ואולי הערות על כך, תכנוניך להמשך, אולי נושא שהיית רוצה לקדם ולשתף את הקהילה לגביו - הבמה שלך, כל מה שנראה לך מתאים. אפשר להסתכל בדף המיזם ולקבל השראה מוויקיפדים קודמים שהשתתפו.

אם מתאים לך, תוכל לכתוב טיוטה בדף משתמש:מיכאל משיכון בבלי/ארכיון 2 (תשע"ז)/ביכורים. אשמח לסייע בכל שאלה והערה.

אז מה דעתך?...

בברכה, אופק כחול - ביבר הזכוכית 16:16, 15 ביולי 2016 (IDT)

תודה ביבר הזכוכית. אני רק לא בטוח שאתפנה לכך בזמן הקרוב, שבת שלום. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ט' בתמוז ה'תשע"ו • 16:29, 15 ביולי 2016 (IDT)

תודה מיכאל, בסדר גמור. אגב, שם המשתמשת שלי הוא "אופק כחול". בברכה, אופק כחול - ביבר הזכוכית 16:34, 15 ביולי 2016 (IDT)

מיזם המקפצה

שלום מיכאל משיכון בבלי. תרצה להצטרף למיזם המקפצה, מיזם חדש שמטרתו לשפץ ולשפר ערכים מומלצים שהוסרו בגלל אי-עמידה בסטנדרטים כך ששוב יעמדו בסטנדרטים? תודה מראש המקיסט--- על דא ועל הא 23:38, 23 ביולי 2016 (IDT)

תודה המקיסט. הסתכלתי ברשימת הערכים לשדרוג, ואשתדל לקפוץ לביקור מדי פעם. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ו • 01:24, 24 ביולי 2016 (IDT)

תודה! המקיסט--- על דא ועל הא 09:44, 24 ביולי 2016 (IDT)

קטגוריה:רבניות חרדיות

שלום, יש כרגע דיון בשיחת קטגוריה:רבניות חרדיות לגבי הגדרת הקטגוריה. אני ממליץ לחכות בסבלנות למיצוי הדיון ואז להשתמש בהגדרות שהוחלט עליהן בקטגוריה החדשה. ‏DGtal‏ - שיחה 14:11, 26 ביולי 2016 (IDT)

אני כרגע רק מאחד שתי קטגוריות. נראה לי שבכל מקרה זה יותר טוב, אבל תודה על ההפניה. לא שמתי לב. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ' בתמוז ה'תשע"ו • 14:12, 26 ביולי 2016 (IDT)

קטגוריית תלמידי הגרי"ד

ראה נא את שיחת קטגוריה:תלמידי הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. ‏DGtal‏ - שיחה 09:14, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

ברכת השחיטה

אם החלטת להניח תבנית מקור, היית אמור להודיע לי כדי שאצרף את המקור. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 23:59, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

אריאל פ. (slav4) לילה טוב. אבקש את סליחתך, לא ידעתי שיש נוהל כזה. בכל אופן לגופו של עניין נדמה לי שצריך להעביר את הרעיון המיוחד הזה של הט"ז (שאינו בהכרח דעתו של הט"ז בעצמו אלא מהלך שכתב ליישב דעת הרא"ש וודאי שאינו מקובל או מוסכם) למיקום אחר בתוך הערך, ולא להשאירו בפתיח. אם להכניס התייחסות בפתיח היא צריכה להיות להיפך - הגדרת הברכה כברכת המצוות. כל טוב, מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ו' באב ה'תשע"ו • 02:54, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

אין נוהל כזה, אבל רק אתמול הסרתי את את תבנית בעבודה מערך שכתבתי, ויש להניח שאני עדיין זוכר היכן הוא המקור. באשר לפתיח שיניתי אותו מעט כך שיובן שדעת הט"ז אינה דעת הרוב, ותודה על הערתך. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 03:46, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

ישיבת כנסת הגדולה

מדוע הסרת מהערך את "קטגוריה:יהודה ושומרון: ישיבות ומדרשות"? מודיעין עילית היא התנחלות ביהודה ושומרון.--Motyshif - שיחה 21:34, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

לMotyshif שלום וברכה. קטגוריה:מודיעין עילית: ישיבות היא כבר קטגוריית משנה של קטגוריה:יהודה ושומרון: ישיבות ומדרשות לכן לדעתי אין צורך בכפילות. אשמח לשמוע את דעתך. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ט באב ה'תשע"ו • 00:25, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

כמדומני שהוחלט שבמקרה שבקטגוריה הראשית אין הרבה ערכים לא מקפידים על קטלוג כפול. דעתי האישית היא שעדיף להשאיר קטלוג כפול במקרה כזה (בקטגוריה הראשית יש 21 ערכים) כי לפעמים אדם מחפש דווקא בקטגוריה הראשית ולא מבחין בקטגוריות המשנה ומשם הוא מגיע לערך עצמו. --Motyshif - שיחה 03:16, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

אני מעביר את הדיון לדף השיחה של הערך. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ט באב ה'תשע"ו • 07:59, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

התייחסות לערך שמע שבת כלי זהב

שלום לך, לפי ההתרשמות מהאופי של הנושאים שאתה עוסק, הייתי מבקש לקבל את תמיכתך בחיזוק של הערך הנ"ל, שיצא לאור לפני כשנתיים לערך. מהיכרותי עם מחבר המשפט/ערך אני יודע שהמשפט הזה לא "נולד" ביום אחד אלא בתהליך מתמשך של לימוד ילדים לבר מצווה - בעיקר ילדי קיבוצים שמטבע הדברים אין להם רקע וידע בנושא. מדובר במעל 150 ילדי בר מצווה באיזור הצפון שמבינים ומפנימים את המשפט וההרחבות שלו והכל נעשה בהתנדבות מוחלטת ע"י מחבר המשפט שעבר לגור בקיבוץ גשר הזיו והיה הגורם המרכזי בהקמת בית כנסת בישוב . המשפט גם מאוד נפוץ ותוכל לראות איך ילדי הבר מצווה מציגים ומסבירים בסרטונים וכן יש הרבה צפיות לכל סרטון (מעל 500) והמעגלים מתרחבים. להלן קישור אחד לדוגמא של ילד מקיבוץ שכן לגשר הזיו - קיבוץ סער (קיבוץ של השומר הצעיר) https://www.youtube.com/watch?v=kv7m1bMq4FM ובזאת מתבטאת החשיבות של המשפט/ערך שבאמצעותו ניתן לקרב יהודים למקור מחצבתם ולהעביר את הידע החשוב בצורה עניינית קלה וקולעת והויקיפדיה עם הפונקציונליות של ניווט בין ערכים הינה הבמה המצויינת לצורך זה. בא תהיה גם אתה שותף למצווה חשובה זאת. אני "חדש" בויקיפדיה וההתמודדות לשמר את הערך קשה לי אבל לאור נסיונך ומעמדך במערכת אני מאמין שנצליח תבורך ישראל O-ibitan - שיחה 13:22, 14 בספטמבר 2016 (IDT)

שלום O-ibitan. הרעיון יפה מאד ואני מאד שמח לשמוע על הפעילות הזו, אבל כדי שיהיה ראוי לערך בויקיפדיה צריך שהוא יהיה מפורסם מספיק במקומות אחרים - ספרי קודש / ערוצי תקשורת ואז יהיה נכון להכליל אותו באנציקלופדיה. הרבה פעילויות טובות ומועילות יש ורק מיעוט מהן זוכה לערך. לא אוכל להרחיב בנקודה הזו, אבל אין לנו שום דבר נגד המשפט או המחבר שלו. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • י"א באלול ה'תשע"ו • 17:18, 14 בספטמבר 2016 (IDT)

קטגוריה:אפרת: אישים

בשעתו הוחלט בהצבעה למחוק את הקטגוריה הזו. האם התקיים דיון שחזור מסודר? ‏DGtal‏ - שיחה 21:34, 30 בנובמבר 2016 (IST)

לא, אבל יש הבדל תהומי בין המצב אז (שיוך של 3 אישים) למצב עכשיו - שזה הרבה יותר מיישובים אחרים בקטגוריית האם. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ט בחשוון ה'תשע"ז • 22:35, 30 בנובמבר 2016 (IST)

הזמנה לבעל ידע

שלום מיכאל משיכון בבלי!

לפי ההתרשמות הכללית מעריכותיך, נראה שיש לך ידע מקיף במגוון תחומים. היענותך לתרומה מהידע שלך בענף, עשויה להעלות את הרמה בתחומים אלו.

אופן נאות לתרומת הידע יכול להתבצע בהצטרפות לפרויקט בעלי ידע. ההצטרפות מתבצעת על ידי שיבוץ שמך בתחומי הידע שלך ובכך לקבל התראה בכל פעם שמישהו מתייג את בעלי הידע שבאותו התחום. תוכל לראות כאן את רשימת התחומים המלאה, או - לפי חלוקת נושאים ובצירוף שמות בעלי הידע הקיימים כבר - כאן.

אודות המיזם בקצרה: שאלות רבות בדפי השיחה של מרחב הערכים או בהכה את המומחה וכדומה נותרות לעיתים ללא מענה מצד הידע היסודי יותר שהן דורשות. כמו כן הרבה דיונים מתנהלים בלא שמעורבים בהם אלו מבין המשתמשים שמבינים יותר בעניין. בעת העלאת השאלה והתנהלות הדיון, ואף בכלל, לא תמיד יודעים וזוכרים מי יכול לעזור בזה. לפעמים בכלל אין דיון. יש איזו עריכה שחשודה בהשחתה ואין מי שיכול לאשר או לפסול אותה. צריך שיתמזל כדי שבדיוק יעבור במקום מישהו שמבין בזה באמת כדי לספק מענה הולם. פרויקט זה קורא לכל מי שיש לו ידע ועניין בתחום מסוים מעבר לידע הכללי והממוצע שיש לשאר המשתתפים כאן, שיבוא ויתייג את שמו, ואז יוכל לסייע במקרים הנ"ל ועוד. התיוג מאפשר מענה גם לאחר זמן ללא שהמתייג והמתויג מכירים ויודעים זה על זה.
פרטים נוספים ניתן למצוא בדף המיזם.

נשמח מאוד בהצטרפותך. איך שלא יהיה, אם אתה רואה תועלת מיוחדת במיזם, אנא חווה זאת בהצדעה כאן. זה עשוי להועיל בקידום המיזם.

בברכה, קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 23:42, 17 בינואר 2017 (IST)

תודה, אענה במייל. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ז • 23:56, 17 בינואר 2017 (IST)

הערך דחיק

לגבי הערתך בערך דחיק שכתבתי - אודה על מחיקת ההערה. קרא את הערך כולו ולמד את הנושא. הטענה שלדעת הגרא דחיק הוא דגש קל מורידה את הרמה של הערך שכתבתי. הגרא לא כתב זאת. אתה מפנה לספר שכתב "צבי הירש מרעזיצע" שירד כביכול "לעומק דעת הגאון וביאר כוונתו". המלומד הזה פשוט לא הבין וטעה ולא קרה שום אסון. לעומתו הגאון באמת היה גאון ואין זה רציני להעליל עליו שהוא חשב שדחיק זה דגש קל. מה שנכתב בהגיגים - אכן הגיג, וראה שם מה שענה ידידיה חזן. לא ראוי שנתייחס לויקפדיה בתור הגיג. ספרי הדקדוק הקדמונים רבים הם וברור שלא יכול לקום צבי הירש המלומד ולחלוק על כולם ועוד לייחס זאת חלילה לגאון. ומה שלא הבינו את הגאון, ראה בספר בשם זהה שמסביר למה טעו ומה התכוון הגאון: http://www.hebrewbooks.org/20568 הספר נכתב ממש ערב השואה ע"י חיים הלל קרזעפיצקי. שים לב שבכל מקרה ספר דקדוקי אליהו רק "מיוחס" לגאון. קשה מאד להאמין שהגאון יכתוב שטות כזו. תודה גדעון ברמץ - כותב הערך דחיק

גדעון ברמץ שבוע טוב. כשאתפנה אעיין בזה. כרגע כתבתי שזה לפי דעת בעל דקדוקי אליהו. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ד בטבת ה'תשע"ז • 07:20, 22 בינואר 2017 (IST)

מגדעון: זה כבר הרבה יותר טוב (התיקון להערה המקורית).

מגדעון: נוסח ההערה המתוקן שלך הוא: לדעת מחבר הספר "דקדוקי אליהו", שכתב שיטת דקדוק על פי הבנתו בדברי הגר"א, כפי שנראה מדבריו כאן, דחיק הוא סוג של דגש קל. וראו גם כאן.

כפי שכתבתי לך ראוי למחוק את ההערה. ראה לעיל. בשלב ביניים מציע לתקן כדלקמן: כדי לסייג מאוד את מה שמייחסים חלילה לגאון: "לדעת מחבר הספר "דקדוקי אליהו", שכתב פירוש לכתב שיוחס כביכול להגר"א, ואשר לפי הבנתו של מחבר הספר "דקדוקי אליהו", דחיק הוא סוג של דגש קל, כפי שנראה מדבריו כאן. וראו גם כאן. דעתו עומדת בניגוד קוטבי לכל המדקדקים המסורתיים.

תשומת הלב: הגר"א (שהיה גאון גם בדקדוק ובמסורה!) לא כתב בחייו ספר על דקדוק, אלא ככל הנראה מדובר בכתב של מאן דהוא שנכתב לאחר מות הגרא ויוחס להגר"א. אלא שאותו מאן דהוא כתב על דעת עצמו וטעה כנראה בנקודה הבאה: אין מחלוקת כי אתי מרחיק הוא דגש קל ודחיק הוא דגש חזק. מאידך, יש מחלוקות רבות בין המדקדקים מהו דחיק ומהו אתי מרחיק. ממילא, אם אתה לוקח קטגוריה מסויימת ומעביר אותה מדחיק לאתי מרחיק - בנגזר אתה חייב לומר שמדובר בדגש קל - כי אתי מרחיק הוא דגש קל. מכאן לדעתי נובעים הבלבולים. לגבי המילים כאילו בעבר היה דגש קל גם באותיות טס שקץ נוזלים - זה הבל, והסיכוי שהגרא אמר את זה הוא אפס. וראה בספר בשם הזהה (דקדוקי אליהו) שיצא בלודז' ב- 1939 (...) המסביר את דעתו מה המקור לטעות השטותית הזו. להבדיל מהספר הראשון, הספר הזה הרבה יותר רציני.

גדעון ברמץ שלום. ויקיפדיה לא יכולה להיות בנויה על ההערכה שאתה חש למדקדק כזה או אחר. טענה על חוסר אמינות של ספר יכולה לבוא מכלים מחקריים מקובלים וכדו' ולא על דעת כותב זה או אחר. אני לא מדקדק גדול, אבל לי נראה שהאפשרות לפיה דחיק הוא דגש קל, אע"פ שאינה מקובלת, היא אפשרות קיימת ולגיטימית, ואפשר להציג אותה כדעה חולקת על תוכן הערך.

אני מעביר את הדיון בינינו מדף שיחתי לדף הערך עצמו. יום טוב, מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ה בטבת ה'תשע"ז • 14:16, 23 בינואר 2017 (IST)

מגדעון: תעשה מה שאתה רוצה אני לא ויקיפד. עדיין צריך לדייק בהערה שיובן מי הביע את הדיעה (הלא מקובלת): אם היה כותב זאת הגרא זה דבר אחד, ואם כותב את זה מלומד מקומי, אחד מיני רבים בדקדוק, שמפרש כתב שלא כתב הגרא אלא מיוחס להגרא = כתב אותו מישהו לאחר מות הגרא לפי מה שאותו מישהו עלום חשב שהבין מהגרא וכו - אז זה משהוא אחר לגמרי. הטעות לפי דחיק הוא דגש קל - אינה עמדה שאפשר להתייחס אליה כלגיטימית, בחינת מישהוא אומר א ואני אומר ב. אחרת אין שום ערך לויקיפדיה. כי על כך מה שתכתוב יבוא מישהו ויכתוב להיפך ויגיד שהוא מכבד את דעתך אך גם לו יש דיעה וכו'.

למיכאל היקר מגדעון. ראיתי התיקון. לדעתי עליך להמשיך לדייק את ההערה ואני מציע כך. מה שכתב כוכב אינו מאמר תחפש מונח אחר. תפנה כבר בהערה להמשך ההתדיינות כי כוכב מחזק את טיעוניו כנגד אותו ידידיה חזן שמעמיד אותו במקום באופן לא רע... תוסיף וזה העיקר, שיהושע בלאו (?) כנראה מלומד רציני בן ימינו - אני לא מכיר אותו: סבור לפי דברי ד"ר דן ברק (? כנראה מלומד בן ימינו) ב: בספרו הקלסי "תורת ההגה והצורות של לשון המקרא" (הוצאת האקדמיה, תש"ע), ש: "יש מלומדים [הסבורים] כי הדחיק או האתי מרחיק מייצגים הכפלה אמתית, שאינה אלא סוג מיוחד של הדגש החזק. אולם סברה זו אינה מתקבלת על הדעת" (עמ' 123). כלומר ברור שלדעת בלאו דחיק אינו דגש חזק ומי שסבור כך דעתו אינה מתקבלת על הדעת... (וממילא ברור עד כמה בלאו מבין בדחיק...), בקיצור תעביר את המשקל בהערתך מכוכב לבלאו ותפנה לספרו. גדעון

בקשה שנייה ממיכאל: בתחילת הערך כתוב: "ההברה הפתוחה המסיימת את המילה הראשונה, מנוקדת בתנועות פתח*, קמץ או סגול (למעט יוצאים מן הכלל)." - האם תוכל להוסיף הערת שולים למילה פתח (במיקום הכוכבית), ולכתוב כי "לשיטת המלומדים שלא ראו בדגש חזק אחרי המילית "מה" - דחיק, אין דחיק אחרי פתח, אולם דיעה זו לא היתה מקובלת על המדקדקים המסורתיים" (או ניסוח אחר). תודה מגדעון. בהזדמנות תלמד אותי לכתוב הערת שוליים בויקי

גדעון, זה ממש לא מסובך לכתוב הערת שוליים. כותבים את זה ככה: {{הערה|תוכן ההערה.}}. לפני שאתה מסיים, כדאי שתבדוק באמת ב"תצוגה מקדימה" איך זה נראה.

דבר חשוב מכך שכדאי לך ללמוד (ניסיתי בנייד, לא היה מענה): כדי שהמשתתפים בדיון יוכלו לתקשר בקלות ולהבין מי כתב כל משפט, נהוג לחתום בדפי שיחה באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני ~) שהופכים לחתימה עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: .
נוסף על כך, נהוג להזיח תגובה באמצעות נקודתיים (הסימן :) בתחילת התגובה. כך נשמר הסדר בשיחה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה אתם מתייחסים – נהוג להוסיף זוג אחד נוסף. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. בברכה,

זה ממש פשוט ליישום, רק תנסה. תודה על תרומותיך. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 09:33, 25 בינואר 2017 (IST)

מגדעון לקובץ על יד - אני נכנס לפגישה - לא נוכל לדבר כעת תתקשר בצהריים 0544896366 לא ראיתי שמישהו התקשר ולא עניתי. אני אנסה ליישם מה שכתבת לגבי הערת שוליים גדעון ברמץ - שיחה 09:50, 25 בינואר 2017 (IST)

גדעון, אני רואה שאין צורך להתקשר. ביצעת יפה את ההזחה והחתימה.

לשיפור מקסימלי: א. שים לב בהזחה להוסיף עוד נקודתיים (:) יותר מזה שלפניך (במקרה זה: אני שמתי סימן אחד (:), ואתה היית אמור לפתוח את השורה בשני סימני נקודתיים (::). שים לב, עכשיו פתחתי בשלושה (:::). אתה יכול לראות לבד איך זה מקל על הקריאה עכשיו). ב. מכיוון שחתמת (~~~~), אינך צריך לפתוח ב"מגדעון לקובץ על יד". די לכתוב "לקובץ על יד". החתימה מעידה על כך שהתגובה היא ממך.

אם בכל אופן תרצה לשוחח על הטלפון, הודיעני. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 10:04, 25 בינואר 2017 (IST)

כרגע אין לי זמן לעיין. רק אעיר שתוכל כאן לראות מי זה יהושע בלאו אותו אני מכיר מתשובות הרמב"ם שהוציא. יום טובמיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ז • 10:12, 25 בינואר 2017 (IST)

ראה את גילו! גדעון ברמץ - שיחה 11:24, 25 בינואר 2017 (IST)

בלי עין הרע. עד 120... קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 11:46, 25 בינואר 2017 (IST)

תודה לך מיכאל על הערות השוליים. אני סבור שההערה הראשונה, יוצרת רושם מוטה (ובנגזר מוטעה) בהזכרת המלומדים בדיעה החריגה, ורק את גזניוס הגוי, בדעה המקובלת, בעוד כל המדקדקים היהודים המסורתיים הם שמחזיקים בדיעה זו. ראשית כדאי ככל שזה אפשרי לעשות קישורית לערך על גזניוס בויקי. שנית, אני יכול להעביר קישוריות לספרי המדקדקים המסורתיים (זה כמובן כרוך בעבודה ויקח לי זמן) ואז אולי נשפר את ההערה או נוסף הערות, עם הפניות למדקדקים המסורתיים הקלאסיים האם זה מקובל עליך האם תסכים לעזור גדעון ברמץ - שיחה 21:37, 25 בינואר 2017 (IST)

גזניוס כבר מקושר, וודאי שאשמח מאד להכניס רשימה של קדמונינו שסברו כדעה הראשונה, כראוי להם ולנושא. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ח בטבת ה'תשע"ז • 00:03, 26 בינואר 2017 (IST)

למיכאל מגדעון. יקח לי זמן לעבוד על המדקדקים המסורתיים אבל בע"ה זה יבוצע, אני צריך להתייעץ איתך איך לעשות את ההפניות לספריהם.

צריך גם לשפר את נוסח ההערה הראשונה (שאתה כתבת). ולעיקר: נפל לי האסימון בחידה המסתורית מאיפה חדר הסיפור של דחיק כדגש קל. את בלאו אני מבין היטב - הוא מדקדק מהאקדמיה - וככזה קשה לו עם עצם התופעה של דגש חזק בראש מילה - וגם לי... - בלאו זה לא מה שהפריע לי. הפריע לי החדירה של הדיעה שלפיה דחיק הוא דגש קל למדקדק מסורתי מלפני 200 שנה וממנו לרב דוד כוכב. וזה לדעתי הפתרון: הגרא כשמו כן הוא היה גאון. למען הסר ספק הוא היה גם גאון עצום במסורה. לכן לא ייתכן להעלות על הדעת שהגרא אמר שדחיק הוא דגש קל וקל וחומר ההאשמה שיוחסה לו כאילו הוא אמר שיש דגש קל גם באותיות (טס שקץ נוזלים - להלן "טשנ"). מה כן יש לנו: לאחר מותו נכתב בקצור נמרץ כללי הדקדוק להגרא (הגרא לא כתב אותם). שם מופיע הנקודה הזו שהיה בעבר דגש קל באותיות טשנ והתופעה הזו נעלמה. לאחר כ- 40 שנה יצא ספר דקדוק אליהו - שהוא פירוש והרחבה לכללי הדקדוק שלא כתב הגרא... והנה, למרות 2 הכתבים האלה, זה לא עשה שום רושם על המדקדקים שלאחר מכן, והיו מדקדקים גדולים, כלומר זה לא בלבל אותם (להבדיל מהטענה שיוחסה להגרא כאילו הוא נהג לומר יתגדל ויתקדש בעברית (בניין התפעל בצירה - בפה צרור/קמוף) ולא בארמית (בפה פתוח -בתנועת פתח כדין וכנהוג) - שמה שנאמר על הגרא במעשה רב התקבל בגלל שהגאון החפץ חיים אימץ דעה זו במשנה ברורה). בעל ספר דקדוקי אליהו השני (לודז' 1939...) עומד על כך שזה לא הגיוני לטעון שדחיק הוא דגש קל. אז מה הפיתרון: נראה לי שהטעות היא זו. יכול שהגרא אמר שיש רפה באותיות טשנ - טס שקץ נוזלים (תיכף ההסבר) - להבדיל מהטענה הלא נכונה שכאילו הגרא אמר שיש דגש קל באותיות טשנ- טס שקץ נוזלים. מה זה אותיות טשנ - טס שקץ נוזלים רפויות? בעלי המסורה השתמשו במונח רפה - לאו דוקא כמונח ייחודי לצורה המוארכת (בלשון הגמרא) של אותיות בגד כפת (הגייה חוכחת /רפה של אותיות בגד כפת). המונח רפה אצל בעלי מסורה = בהערות מסורה, יכול לבטא גם דברים אחרים, למשל: כאשר טשנ ראוי להידגש בדגש חזק- והוא לא נדגש, בעיקר באותיות בשווא, למשל הנון ב- ויקנאו בו אחיו רפה ולא דגושה כפי שנמסר, מילת ויקחו, מילת הללויה. או מם שוואית כל הטיות בנייני המפעל המפועל שכולם רפים למעט המצורע (וסימנך בדד ישב מחוץ למחנה!), למשל הם המדברים אל פרעה, יחם הצאן המקושרות, המלמד ידי לקרב וכו'. בעלי המסורה קראו למם הזו רפויה. דווקא נדיר ביותר הערת מסורה רפה על בגד כפת במובן זה (מבציר אביעזר). גם על אות ה' שדר"כ תבוא מופקת או שיש חשש שיחשבו שהיא מופקת ובאו בעלי המסורה להזהיר שאין כך, ויקרא לה נובח, ימי טהרה וסימניה מיחזקאל כאמה ביתה ולשכה ופתחה. אז אפשר למסור רפה בהערה. עוד רפה אצל בעלי מסורה: כשמסרו מיעוט צורה באותיות שימוש, כאשר הרוב בתנועה מסרו רפה. למשל ג רפין ו' רפין וכו' כשהכוונה שאות השימוש (כלב)במילה באה במקרא כמה פעמים בתנועה ובמיעוט מקומות בשווא, ימסרו את מיעוט המקומות בהערת רפה (למשל בכסף 15 רפין - המילה בכסף כשהבית בשווא יש במקרא 15, לעומת ריבוי מקומות שב' השימוש בפתח - וממילא הכף שלאחריה דגושה). או מילה בבהמה אפשר ב שימוש בחיריק ימסר רפה, כי החיק=ריק בא מחמת השוא הנוסף שאחריו, לעומת בבהמה שהב פתוחה מחמת חיסרון ה היידוע, שאז הב' השוואית שלאחריה דגושה, וכו' הנה כי כן: הגאון שכפי שאמרתי ידע המסורה על בוריה לא כמונו שאנו בורים ועמי ארצות בכל אלה, היה שגור על פיו המונח רפה באותיות טשנ - ומזה לדעתי, בא הבלבול שהעלילו על הגאון כאילו אמר חלילה שיש דגש קל בטשנ. גדעון ברמץ - שיחה 19:06, 26 בינואר 2017 (IST)

גדעון, אני חושב שעליך לקחת ברצינות רבה יותר את האפשרות שהגר"א חשב אחרת. לא שאני בטוח בזה, אלא שאני בטוח שהחיים יותר מפתיעים ממה שאנחנו חושבים ברגע הראשון וייתכן שאנשים חכמים חשבו דברים שלנו נראים לגמרי בלתי אפשריים במבט ראשון. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בטבת ה'תשע"ז • 20:25, 26 בינואר 2017 (IST)

לנרו יאיר היקר. אפשרות אני כן לוקח. רצינית לא - כל עוד לא תהא אסמכתא של ממש שהטקסט של דקדוק אליהו נכתב ע"י הגאון עצמו - להבדיל ממישהו ששמע מהגאון /תלמיד /העלה על הכתב אחרי מותו וכו'. ראה בהסכמה הראשונה לספר מ- 1833, שהרב המסכים כותב שם שהספר מיוחס להגאון, משמע שכבר אחרי מותו פקפקו בכך שהגאון כתב. לגוף הדברים מה ההיגיון שהגאון יחשוב משהו בניגוד גמור למסורת מדקדקים בת 1000 שנה (החל מבעלי המסורה ועד ימי הגאון עברו 1000 שנים!). כלל הדחיק הוא בלשון ארמית בה לכאורה המשמעות הלשונית של המילה דחיק היא דגש חזק, ראה בערך דחיק בויקי.

כנ"ל את בלאו אני מבין לחלוטין. אכן הדחיק הוא זר ומוזר לדקדוק העברי. דרך אגב בציטוט מבלאו שהביא ד"ר דן ברק - בלאו לא טוען שדחיק הוא דגש קל, הוא רק אומר שלא סביר שמדובר בדגש חזק אמיתי/ כפלן (וגם אני מבהיר בערך, שאין בדקדוק העברי הרגיל דגש חזק בראש מילה - כך שעמדת בלאו פשוטה ומובנת לחלוטין, אבל זה לא אומר שבלאו חושב שיש דגש חזק בטס שקץ נוזלים). כדאי לשמוע עמדות המלומדים מהאקדמיה אם הם שמעו על משמעות כלשהי לדגש קל בטס שקץ נוזלים, או אם יש לזה זכר בשפות שמיות אחרות. כאמור אני לא מאקדמיה ולא מבין מאומה בדקדוק. גדעון ברמץגדעון ברמץ - שיחה 13:15, 29 בינואר 2017 (IST)

קטגוריה:מצוות שבין אדם לחברו

העברת באופן מסיבי ערכים לקטגוריה, וחלקם ממש לא מתאים, יש בהם יסוד של בין אדם למקום וגם בין אדם לחברו, כמו שבועה, שמיטת קרקעות, שמיטת כספים ועוד. מציע שתגבש הגדרה מדוייקת למצוות שיכללו בקטגוריה זו, לא כל מצווה שיש בה נגיעה לזולת הינה 'בין אדם לחברו'. נת- ה- - שיחה 03:00, 31 בינואר 2017 (IST)

נת- ה- שלום וברכה, ויישר כח על הערנות והזריזות. הקמתי את הקטגוריה תחת ההגדרה: "בקטגוריה זו יוצגו מצוות שחלק ממשמעותן היא הטבה ויחסים הוגנים בין אדם לחברו". הערכים שציינת מתאימים לה: שבועת שקר - יש בה מרכיב של בין אדם לחבירו (כידוע ללומדי מסכת שבועות, שדיני טוען ונטען רבים מרוכזים בפרקים ששי ושביעי שלה), שמיטת קרקעות נועדה ל"ואכלו אביוני עמך" כמבואר בתורה, ושמיטת כספים ודאי שהיא מצווה שבין אדם לחברו. התלבטות מה הייתה לי בקשר לאחרות, כמו איסור ריבית, שלא ניתן למחילה, אבל הכרעתי לכיוון ההכללה, וצרפתי את ההגדרה החלקית בהגדרת השיוך של הקטגוריה. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"ז • 14:16, 31 בינואר 2017 (IST)