שיחת משתמש:עמית אבידן/(עד 9.12.07)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המלחמה הפונית השנייה[עריכת קוד מקור]

היי,

מה דעתך לכתוב ערך מורחב על הזירה האיטלקית במלחמה הפונית השנייה? גילגמש שיחה 09:27, 22 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

מחוייב מציאות, כמובן. אתה מתכוון שאני אכתוב את הערך??? עמית 13:40, 22 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
כן. זאת הכוונה. שאתה תכתוב. גילגמש שיחה 13:48, 22 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
אחרי החגים, אולי. עמית 13:49, 22 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
בסדר. אשאיר את זה לסוף. אם לא אספיק לכתוב את זה עד החגים ואם לא אמצא מישהו אחר שיכתוב את זה, אז אולי אתה תכתוב את זה. גילגמש שיחה 14:11, 22 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
יא צפוני! סקרלטשיחה 21:53, 27 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

שמחתי למצוא אותך ברשימה הקטנה בדף שלי. כל טוב לך, מקווה שניפגש עוד רבות במרחבים השונים של ויקיפדיה. דוד נ. דוד 00:17, 28 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

בעיקר בראשי. שמת לב, אני מקווה, להערה הקטנה שלי בדבר העניין הקטנטן שעומד בבסיסה של כל דמוקרטיה? עמית 14:23, 28 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
שמתי לב ולא גמרתי אומר מה משמעותה, ראיתי כמה דרכים לפרשה. התוכל להסביר ולהרחיב? אגב, כמובן, שהמרחב הראשי הוא המקום הנעים ביותר לפגישה (מלבד העולם האמיתי). דוד נ. דוד 14:31, 28 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
הפרשנות היא מאוד קלה: לא תיתכן דמוקרטיה כל עוד אנשים מסתתרים מאחורי מסכות. אפילו בדמוקרטיה יצוגית מחייבים אנשים להציג תעודת זהות בבואם לבחור את נציגיהם - קל וחומר בדמוקרטיה ישירה, שהיא השיטה המתאימה ביותר לויקיפדיה. אחרת, אהמ, אנשים עוד עלולים להשתמש בזכות הבחירה שלהם יותר מפעם אחת... אבל זאת הקטנה שבבעיות, למען האמת. עמית 23:31, 28 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
ובכן, הנחתי שלכך אתה מתכוון, אך כיצד אתה מציע לפתור את הבעיה? דוד נ. דוד 18:18, 31 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
מצד שני, כל עוד אין לך פתרון כיצד לקיים בחירות חשאיות, עלולה להווצר תופעה של מקרתיזם בה אנשים ירדפו בשל הצבעותיהם. יחסיות האמת 01:22, 1 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]
אקדים ואענה דווקא ליחסיות: הבעיה שאתה מציג קיימת גם כעת, כאשר האנשים אינם מזדהים בשמם. כל עוד אנו דורשים מהמשתתפים בהצבעות להיות משתמשים רשומים, הרי אין בעיה לזהות דפוסי הצבעה אצל "יחסיות האמת", "טרול רפאים" ו"גילגמש". כך שמקרתיזם, אם קיים, הוא בעיה שלא קשורה להזדהות. שאלת ההזדהות קלה מאוד לפתרון: ראשית כל, אין שום הכרח שההזדהות תהיה בדף המשתמש. אני יכול לחשוב על מספר דרכים יצירתיות להזדהות: הרשמה לעמותת ויקימדיה ישראל, נוכחות במפגשי ויקיפדיה, אישור ע"י ויקיפדים מוכרים (ניתן להחליט, למשל, שכל ויקיפד ש"יאושר" על ידי שניים מוכרים אחרים יהיה בעל זכות הצבעה). כל אחת מהדרכים הללו מותירה את המשתמש אנונימי, אך מאפשרת לנו לוודא כי מאחורי הכינוי עומד אדם אמיתי.
מעבר לכך, העובדה שמציבים דרישות סף להצבעה אינה בלתי דמוקרטית: הרי בשום דמוקרטיה אין חופש הצבעה מוחלט. תמיד יש סף גיל תחתון, אף פעם לא נותנים למי שאינם אזרחי המדינה להצביע, ועוד דרישות כהנה וכהנה. צריך לזכור כי על הפעילות העיקרית בויקיפדיה אין כל מגבלות - את מרחב הערכים בויקיפדיה העברית יכול לערוך גם אנונימי מטימבקטו, וכל עוד העריכה שלו תהיה נכונה, היא תתקבל בברכה. עמית 12:37, 1 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

מערכות בניין[עריכת קוד מקור]

נו... מחכה לך. השמח בחלקו (-: אמצו פורטל! 21:00, 28 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

מה, אתה לא מרוצה מהטיפול בנושא בטיחות אש? סבלנות. זה דורש יותר מחמש דקות. עמית 23:32, 28 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
אני כל כך מרוצה שאני מרשה לעצמי לדרוש עוד... סתם, שום דבר לא דחוף (כידוע). השמח בחלקו (-: אמצו פורטל! 23:36, 28 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

לזה. ‏odedee שיחה 23:35, 1 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

נד"ק מה יהיה? סקרלטשיחה 16:38, 2 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

יהיה טוב. עמית 16:41, 2 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]
יא צלם פפראצי. סקרלטשיחה 16:42, 2 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

רק עכשיו ראיתי. ידעתי שתאהב אותה בסוף :-) ST∙אסתר 12:51, 4 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

אני לא אוהב אותה. עמית 14:23, 4 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]
האמת צריכה להאמר! ST∙אסתר 22:17, 4 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

קטגוריה:ילדים בשואה[עריכת קוד מקור]

שלום עמית, ראה דברי בשיחה:ישראל מאיר לאו#קטגוריה:ילדים בשואה. דוד שי 06:27, 7 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

ניאו נאציזם[עריכת קוד מקור]

אבידן נהניתי מאוד מהזריזות שלך, בנוגע למעצר הניאו נאצים מחבר העמים. אגב אני ויקיפד די חדש יחסית ולא מוצלח במיוחד. דרושה לי ככל הנראה עוד המון תרגולת. אשמח להיעזר בשירותך, אני דוקה לא מהמין היפה. אפרופו נאציזם: ידוע לך שאחד מהיסודות של ניטשה שאומץ על ידי הנאציזם הוא אתאיזם??? קח את זה כשאלה ולא כפגיעה אישית, זוהי הערה במסגרת של דיון פתוח, ענייני וידידותי בין חברים לאותה מסגרת.

למה צריך להיות איכפת לי מה הנאצים אימצו ומה לא? עמית 14:19, 9 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

בקשת עזרה[עריכת קוד מקור]

שלום, האם אפשר לבקש את עזרתך בכתיבת הערך רעמסס 1

בברכה

יצחק פלת

שים לב לתמונה הבאה שצילמנו כשטיילנו שם היום, אולי תוכל להשתמש בה בערך. גמר חתימה טובה ושנה טובה בועז ושלומי 14:53, 21 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

זה החירבה שנשארה מהכפר עין זיתון, וגם עליה קישקשו את השטויות של אוסלו המשיח ונחמן מאומן
וגם יהיה נחמד אם תעשה לנו ביקורת עמיתים לערך הפצצות לגבות שכתבנו העלייה לביריה. כי לפי הערך עין זיתים אתה ממש מבין באזור. למרות שאנחנו לא מבינים מה קורה שם כי היינו שם ודווקא יש שם זיתים, ואולי כדאי שתסביר גם את זה בערך שכתבת. בועז ושלומי 14:55, 21 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני מבין קדחת. מה שאני יודע זה לערוך... את המידע צריך להביא מישהו אחר. אבל מכיוון שהבאתם תמונה כל כך יפה, נעשה לכם את המערוף. גמר חתימה טובה גם לכם. עמית 17:32, 21 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

שלום עמית; אשמח לדעתך על ההצעה לפורטל:"החי והצומח של ארץ ישראל"? תודה, ריק-פ 21:39, 22 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

שלום עמית[עריכת קוד מקור]

אולי תוכל לעזור לי.תרגמתי את הערך דוני דארקו (סרט) לויקיציטוט מאנגלית והכנסתי אותו וגם שניתי את הערך של טוני דנזה (מה שאשרת)אבל עודד חסם אותי בטענה שאני טרול(?). שלחתי לעודד הודעה ושאלתי אותו מדוע הוא חסם אותי ויותר חשוב למה הוא הוריד את הערך מויקיציטוט שדי חשוב לי ולא קבלתי הודעה בחזרה. מה שחשוב לי הוא שהערך יחזור לויקיציטוט אם הוא לא נמחק כי הוא נכון ותורם. בכבוד רב - אלון

אני מבין שכרגע אינך חסום. אם יתעוררו בעתיד בעיות תפנה אלי או אל עודדי כמשתמש רשום, ונוכל לבדוק מה הבעיה. עמית 07:59, 30 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

שלום עמית[עריכת קוד מקור]

שלום עמית!

מאחר שראיתי שאין תגובות לשיחה סביב הערך "ברית מילה", אני שואל כאן.

לתת-הכותרת: "7 המאבק כנגד מסורת המילה בימינו" http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94#.D7.94.D7.9E.D7.90.D7.91.D7.A7_.D7.9B.D7.A0.D7.92.D7.93_.D7.9E.D7.A1.D7.95.D7.A8.D7.AA_.D7.94.D7.9E.D7.99.D7.9C.D7.94_.D7.91.D7.99.D7.9E.D7.99.D7.A0.D7.95

הוספתי 2 קישורים. האחד - פורום "מוותרים על ברית מילה" בתפוז, והשני אתר "גונן", מידע על ברית מילה.

זאת לאחר שקראתי את הוראתך: "להלן רשימת תוספות שלא יאושרו: קישורים לאתרים המדברים על היבטים רפואיים של מילה: מקומם בערך מילה (רמז: יש שם כבר יותר ממספיק כאלה. כל המוסיף גורע). כל מידע שאינו קשור במישרין למצווה הדתית היהודית הנקראת ברית מילה. מה שקורה אצל מי שאינם יהודים אינו מעניינו של ערך זה. ספקולציות. וזה גם נכון לכל ערך אחר באנציקלופדיה. פרשנויות על המצווה נא להביא בשם אומרן, ורצוי שיהיה דמות מוכרת מסדר גודל של הרמב"ם. "

  • אתר "גונן" עוסק ברובו בפגיעה בזכויות האדם של התינוק לאור מידע משפטי עדכני. הוא משקלל בתוכו מידע רפואי, פסיכולוגי, חברתי ומשפטי באשר למילת התינוקות היהודיים המתבצעת בישראל. כתובת האתר: http://www.gonnen.org
  • פורום "מותרים על ברית מילה" בתפוז עוסק באינספור נושאים סביב המילה היהודית בישראל. רפואה, משפט, חברה, פסיכולוגיה, המלצות על מוהלים ורופאים, תמיכה נפשית, דיונים הלכתיים ועוד.

2 אתרים אלה עוסקים במילת יהודים במדינת ישראל ובהיבטים השונים והמגוונים שלא ניתן להפרידם. הם אינם אתרים רפואיים במהותם לכן איני רואה סיבה לא להכניסם לערך "ברית מילה" שכן הם משקפים בדיוק את מה שהכותרת הנמצאת בערך אומרת: "המאבק כנגד מסורת המילה בימינו" (שהרי חלק מן המאבק הוא סביב הטעם הרפואי).

אודה לתשובתך! כל טוב.

המאבק אינו נגד "מסורת" המילה, אלא נגד האקט הכירורגי עצמו. ההפרדה בויקיפדיה בין מצוות ברית המילה (אותה מקיימים מליונים בודדים של יהודים ברחבי העולם) לבין האקט הכירורגי הנקרא מילה (אותו מקיימים למעלה מתשע מליון בני אדם) מאוד מובהק. אתה כותב כי "2 אתרים אלה עוסקים במילת יהודים במדינת ישראל ובהיבטים השונים והמגוונים שלא ניתן להפרידם"? - הנה הפרדתי, ואף עמלתי קשות לצורך ההפרדה החיונית הזאת. את האתרים הללו אני מכיר מצויין, ובניגוד לטענתך הם דווקא כן מתייחסים למילה באופן כללי (ולראיה, הם מתנגדים לביצוע מילה גם תחת ניתוח עם הרדמה, מה שניתן לכנות "מילה חברתית", שכן זהו אינו קיום המצווה). לפיכך אין שום סיבה להכניס את הקישורים הללו לערך ברית מילה, מה גם שאינם מוסיפים אפילו פרט מידע אחד שלא ניתן למוצאו בערך, והכנסתם, הבה נודה על האמת, נועדה אך ורק לשרת את המאבק נגד המילה. עמית 07:43, 30 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
    • הי עמית ותודה על תשובתך המהירה!

אני לא מצליח להבין איזה מאבק יתכן נגד "מסורת" המילה, שאינו נובע ממקום משפטי/רפואי/חברתי. הרי שינויים הלכתיים שואבים את מקורם מרחשי ליבם של האנשים, תנועות חברתיות, התפתחויות בעולם הרפואה ועוד. לא ניתן להפריד את ההלכה מחיי האדם. ראה הגמישות במנהג הכפרות, והביקורת ההולכת והגוברת על אקט זה מתוך הציבור עצמו (מסיבות של צער בעלי חיים בעיקר). או למשל, ההתעלמות מן העונשים הארכאיים שבספרי הקודש (מלקות, סקילה וכו') בשל התפתחות המע' השיפוטית-שלטונית וענייני זכויות אדם. כדוגמה מויקיפדיה, ראה את הערך "כפרות" (שאינו דומה ל"מילה" - Circumcision (אחרת היה צריך לדבר על "שחיטה" או "שחיטת תרנגול"), אלא ל"ברית מילה" - המנהג היהודי וגרורותיו). שם יש חלק הנקרא: "הפולמוס סביב הכפרות" ובנוסף, בקישורים החיצוניים, מובא לינק למאבקה של עמותת "אנונימוס" בהליך הכפרות. מתוך מאמרו של ד"ר חנוך בן ימי (להמחשת הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין המהות הרפואית של המילה לבין המאבק הצומח בקרב בני ישראל): "הסיכונים שבמילה, חוסר התועלת הבריאותית שלה, והשפעתה על חיי המין, הם שיקולים חד-משמעיים כנגד המילה. ברור שיש לחדול ממנה. אך גם ברור שאין הדבר כה פשוט. ראשית, למרות שאין המילה תנאי ליהדותו של אדם, היא מהמצוות החשובות ביהדות. לכן אין לצפות שאדם דתי יחליט לוותר עליה. אולם גם כאן אין המצב נטול תקווה. המילה לא הייתה נהוגה תמיד באותו האופן. עד לתקופה ההלניסטית הייתה המילה מתונה יותר, וכנראה כללה רק את חיתוך קצה הערלה, ללא פריעה. אולי ניתן למצוא בסיס הלכתי לחזרה למנהג מתון יותר זה. בנוסף, ביהדות היו תמיד זרמים פרוגרסיווים, שדחו הלכות או פרשו אותן מטפורית. אחרי ככלות הכל, אין אנו סוקלים כיום למוות נערה מאורסת שסרחה ואין אנו נוהגים לפי עין תחת עין. אולי ניתן יהיה להחיל פרוגרסיוויות זו גם על המילה, כפי שאכן עשו זרמים רפורמיים במאה התשע-עשרה. אפשר אולי לשאוב לכך השראה מתרבויות אפריקאיות שונות, שהמירו את מילת הנשים שהייתה נהוגה בעבר בטקס סמלי בלבד, בו מוחזקת סכין אל מול איבר המין או נחתכות רק מספר שערות ערווה. אך עד לרפורמה כזו, חובת האדם הדתי היא לכל הפחות לערוך את המילה עם הרדמה מקומית." ---> האין זה הגיוני שהביקורת למצווה תימצא בערך המצווה עצמה? אחרת, איני מבין את מקומה של הכותרת בערך "ברית מילה": "7. המאבק כנגד מסורת המילה בימינו" - מה משמעותה אם כך? האם היא מוגבלת אך ורק לעולם הפוסקים הדתיים? האם היא עוסקת אך ורק בסיבות שאינן רפואיות/משפטיות/חברתיות/פסיכולוגיות? האם יש כאלה? ועניין נוסף בהמשך לדבריך - אין הרדמה כללית או מקומית מבטלת את כשרות מצוות ברית המילה. זה פשוט אינו נכון. לאור מהלך הדברים, אני חייב להודות שנדמה לי שיש כאן שגיאה בהבנה, שהלכה ותפחה אולי בעקבות המלחמות שהיו בעבר (אם אכן היו) סביב עריכת ערך "ברית מילה", והפכה לקיבעון. אני מבקש ממך, לאור העובדה שלא ניתן להפריד בין מצווה יהודית וההתנגדות של גופים ישראליים, הצומחים מתוך הדת היהודית, החברה הישראלית (ואף רובם נימולים בעצמם, סביר להניח) והמודרניזציה, לאפשר להכניס תחת הכותרת: "7. המאבק כנגד מסורת המילה בימינו" את אתרי המאבק נגד מסורת המילה בימינו (בהם יש אינספור התייחסויות לנושא הדתי, החל מציטוטי הרמב"ם, אנשי הלכה, מוהלים ועוד). מצטער על התגובה הארוכה, תודה וכל טוב.

יוסי, אני נילאתי כבר מהויכוח הזה. בשלושת השנים שביליתי בויקיפדיה, צצו עשרות עורכים לשניה וחצי שמה שהיה הכי חשוב להם זה להכניס את האג'נדה שלהם בערך זה או אחר. הערך ברית מילה הוא אחד מנשואי המאבק, ואני כבר לא חש שום צורך (וחובה) לנמק את החלטותינו כעורכים ותיקים של אנציקלופדיה מכובדת לכל אורח פורח שחולק על דעתנו. לגבי המנפיסט שכתבת לעיל: אתה פשוט טועה ואני מציע שתעשה שעורי בית (למשל, מי האישיות המפורסמת שלא ביצעה ברית מילה בבנה בטיעון שניתן להסתפק ב"ומלתם את לבבכם"? תגלה שבהחלט יש פרשנויות מודרניות למצווה). אתה מוזמן לקרוא בעיון רב את כל הארכיונים של דפי השיחה בערכים ברית מילה ומילה (ניתוח), ואם תמצא טיעון חדש שלא נטען כבר שמה אתה מוזמן להעלותו בדף השיחה של הערך. מכיוון שאתה נורא רוצה לעזור לויקיפדיה תמצא כאן אלפי מאמרים שצריכים הרחבה. כהוכחה לטוהר כוונותיך, אנא אל תחזור אלי לפני שתביא לפחות חמישה מהם למצב סביר. עמית 12:25, 30 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
  • עמית, ראוי שתתיחס בכבוד מינימלי גם כלפי אנשים חדשים בויקי. עד כה שיפצתי מעט מאוד ערכים, ולאור התייחסותך הצינית, לא נראה לי שאתמוך במפעל יותר (לא הפסד גדול, לדבריך).

אני לא חושב שיש לשפוט באופן אחר אדם שברצונו לשנות ערך אחד, ביחס לאדם התורם למפעל הויקי במשך מאות שנים. אנחנו דנים לגופם של ערכים ולא לגופם של עורכים. אין פה עניין בהיקף התרומה ואני לא רואה מדוע עלי לצבור "קילומטראז'" של כבוד בעיניך, כדי לקבל התייחסות עניינית לדברי. למיטב הבנתי אלה שיקולים לא עניניים, בטח שלא לאיכות המידע, ולבטח שאינם מוזכרים בשום תקנון ויקיפדי כלשהו ("הב לי 5 ערכים ותקבל התייחסות").

לגופו של עניין: 1. את הכותרת: "המאבק כנגד מסורת המילה בימינו" ראוי להחליף ב: ""המאבק ההלכתי כנגד מסורת המילה בימינו", שמא יחשוב עובר אורח תמים שלא קיים מאבק כנגד "מסורת המילה" בימינו (ויעיד על כך הדירוג של שני הערכים בגוגל). את דף השיחה של הערך כבר קראתי פעמיים ועדיין אני סבור שיש כאן תת כותרת מטעה המתעלמת מהבנת המושג היומיומית בעיני בני ישראל. ההפרדה בין מילה לברית מילה, בישראל, אינה טבעית. לידיעתך, ההתנגדות להליך המילה אינה נובעת רק מההתנגדות להליך הכירורגי גרידא. לי למשל, יש בעיה עם עקרונית עם פגיעה בגופו של אדם ללא הסכמתו (מאקרו) ואף בעיה עם חיבור האמונה היהודית שלי אל טקס החותך בבשר החי (מיקרו). יש לי בעיה עקרונית עם החיבור בין פגיעה בגופו של אדם לבין אמונתו ביהדות. לא ניתן להפריד בין הדברים. אני לא מתנגד למילה באפריקה (על אף שהייתי מעדיף ללא ספק שיחלקו שם קונדומים). אני מתנגד למילה "אוטומטית-מסורתית" בהקשר דתי-יהודי ספציפי. אני לא מתנגד לכריתת השקדים. אני מתנגד לכריתתם בשל ציווי תורני היפותטי. לכן, ההתנגדות שלי אמורה להופיע בערך של הציווי הדתי ולא בערך של ניתוח להסרת שקדים. האם הצלחתי להבהיר את עצמי?

2. מוזרה לי ההחלטה לכתוב סעיף "המאבק כנגד מסורת המילה בימינו" ולהשאירו ריק (משום שפולמוס על בסיס רפואי אינו מתאים כאן לדעתך), ומנגד, בסעיף קודם לכתוב: "בניגוד לטענות כי מנהג המציצה באמצעות הפה עלול להזיק לתינוק, יש הטוענים כי לא רק שאין במנהג זה פסול אלא שיש מעלות רפואיות בביצוע ההליך דווקא באמצעות הפה. בתגובה של משרד הבריאות לעניין המציצה בפה, ציין ד"ר הלפרין, הממונה על האתיקה הרפואית במשרד הבריאות, כי עד היום טרם הוכח באופן מדעי קשר בין המציצה בפה להידבקות תינוקות בהרפס והוסיף כי ההמלצה הרפואית של משרד הבריאות היא לבצע את המציצה בשפופרת סטרילית ללא מגע ישיר של המוהל עם מקום החתך.", אך משקף את ההחלטה השגויה שנלקחה (לדעתי) והבלבול הנובע ממנה.

3. הרגע ראיתי את השורה: "ערך זה עוסק במצווה היהודית. אם התכוונתם לניתוח לכריתת העורלה, ראו מילה." תחת כותרת הערך. אין לי מושג מי הוסיף זאת, אך זה נראה לי שינוי ראוי ומכובד שימנע בלבול ויעזור למתעניין להגיע ליעדו.

תודה על התייחסותך וכל טוב.

שכתוב ערך: עציון גבר[עריכת קוד מקור]

שלום עמית,

הופניתי אליך לבקורת על השכתוב שעשיתי לערך עציון גבר, לצורך הסרת תבנית השכתוב, אם נראה לך שמה שעשיתי מספיק. זה הערך הראשון שלי (לא כולל תיקוני הגהה ועריכה קטנים בכמה מקומות), ואשמח להערות. תודה ומועדים לשמחה. אמנון שביט 08:59, 30 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

הצביעו והשפיעו[עריכת קוד מקור]

הפריימריז לתחרות התמונה הטובה מתרחשים כאן. בחיאת, תן איזה דירוגון - אשמח לדירוג של שלוש הטובות בעיניך. תודה, ST∙אסתר 12:48, 4 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

פיתחתי את הנושא. האם אתה מעונין לראות אותו על בסיס אישי

Ipelet 13:10, 5 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

בהחלט, למה לא. עמית 07:05, 6 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

פרעה רעמסס הראשון "שלח את עמי" היה מייסדה של השושלת ה-19 של פרעוני מצרים העתיקה מקורות שמוש חדשני במקורות מסורתיים יחד עם מקורות מדעיים, מחייב הבהרות לפני נגיעה בערך עצמו. מאמר זה מיועד לכולם, מאמינים, לא מאמינים, ומאמינים ברבוי אלים. התנ"ך מכיל מידע הסטורי ואמוני. המאמינים דולים מתוכו את דבר האל, ומתיחסים פחות להסטוריה. כל השאר יכולים לראות בו תעוד הסטורי, מפליא לעתים בדיוקו, ורשאים להתעלם מכל אזכור דתי. אין שום סיבה ש אלהים יהיה המניע לדחית מסמך הסטורי חשוב (לא שופכים את הילד יחד עם מי האמבטיה). ה תנ"ך נכתב לפני אלפי שנים, אך אין שום חשיבות למידע מתי בדיוק נכתב, או מי ולמה כתב אותו. המקורות התנכיים מכילים offsets מספריים בהם אשתמש במאמר. השמוש במאורע דתי כגון מעמד הסנה הנו לצורך תארוך כרונולוגי בלבד, ואינו מצביע על שום אמונה דתית. יישום גולמי של התאריכים בתנ"ך, קשה לעתים, לאדם הלא מלומד. לכן אני משתמש בפרשני התנ"ך, שפעלו לפני מאות ואלפי שנים, וגם כתביהם הם כבר הסטוריה. ישנו יתרון מסוים בשמוש התארוך של הפרשנים, זאת מכיון שחישוביהם עברו אודיט רציני של פרשנים אחרים. בכל מקרה קיימת שקיפות מלאה בקשר לחשובים. וכל המעונין יכול לחשב בעצמו. השמוש במקורות הן המדעיים והן התנכיים, נעשה ללא הפעלת מסננת כלשהי, הבוחרת בחלק ומתעלמת מאחרים. במקורות המדעיים, ההבדלים בין המקורות השונים זניח בגודל של מספר שנים קטן, ונבחרו המקורות שעלו ראשונים במנוע החפוש או שנתנו התאמה מלאה לתנכיים. במקורות התנכיים, נבחרו אלו של המיין סטרים, וכאלו המופיעים בספרי למוד פשוטים שמחבריהם עשו כבר את העבודה של הכנת טבלאות כרונולגיות לפי הלוח הנוצרי הסטנדרטי. על המחבר כל קשר בין דמותו של הסטוריון קלאסי למחבר רופף למדי ומסתכמת בתוצר הסופי שהוא המאמר. בעוד הסטוריון מקצועי עסוק כל ימיו בחקר ספרים ישנים, מגילות, פפירוסים וכתובות, המחבר הנו חוקר אינטרנטי אינסטנט. הזמן שהוקדש למאמר מסתכם בשעות בודדות. ברשימת הדברים המענינים את המחבר, יופיעו כדורגל, פורנו וכדורסל, הרבה לפני תנ"ך או הסטוריה. מעבר לזה, המחבר מודה שהוא בור ועם הארץ בנושאי הסטוריה, ארכיאולוגיה ותנ"ך. הידע שלו הוא בסיסי ביותר, זה הנלמד בבתי הספר של מדינת ישראל. לעומת זאת המחבר חזק בהבנת הנקרא, בעיבוד נתונים, ובשיטוט באינטרנט. האינטרנט סיפק כמעט את כל המקורות במאמר, במקרים נדירים השתמש המחבר בספרים. רק אותם ספרים הנמצאים בהישג יד מהמחשב, והגיעו לרשותו ממתנות בר מצוה (אין לב לזרוק), או שהובאו ע"י אשתו לצורך עבודתה כמורה בבית ספר. רעמסס הראשון היה פרעה מלך מצרים בשנים 1314-1312 לפנה"ס. הראשון בשושלת ה-19. הוא היה ממוצא לא מלכותי ושימש מפקד בצבאו של קודמו פרעה חרמחב. פרעוני השושלת ה-19, טרחו למחוק כל זיקה לשושלת הקודמת,הם פשוט מחקו אותם מכל כתובת הסטורית, כאילו לא היו קיימים מעולם[דרוש מקור]. יציאת מצרים מתרחשת בשנת 1312 לפנה"ס. נתון זה לקוח מספר הלימוד תורה מסיני עמ' 168, המבוסס על הכרונולוגיה של חז"ל. מעמד ה סנה עם משה מתרחש שנה בדיוק לפני יציאת מצרים דעת מקרא שמות סוף פרק ד', כלומר בשנת 1312 לפנה"ס, מספר חודשים לאחר עלייתו של רעמסס 1. משם יוצא משה למשימה של הוצאת בני ישראל ממצרים. יעקב ובניו ירדו למצרים בשנת 1522 לפנה"ס. שנה זו מחושבת בדיוק רב ע"י מפרשי המקרא והתלמוד הקובעים שבני ישראל ישבו במצרים 210 שנה בדיןק שמות,י"ב,מ, רש"י. במשך כל תקופת שהותם במצרים עד שנתיים לפני יציאתם, מלכה במצרים השושלת ה-18, אשר היתה מחויבת למסורת "צפנת פענח" הוא יוסף אשר עלה לגדולה בימי יעח'מס I המלך הראשון בשושלת ה - 18 אשר מלך במצרים בשנים בשנים 1550-1525 לפנה"ס. יעחמ'ס סיים את מלאכת גירוש ההיקססוס בכבשו את צען בירתם, לכן יכול היה להיות נדיב עם יוסף ולהושיב את משפחתו בארץ גושן הסמוכה לצען, זה גם התיישב עם המדיניות המעדיפה ניוד האוכולוסיה הקיימת הקשורה לנסיכי נוא אמון אשר שירתו את ההיקסוס[דרוש מקור]. עם עלייתו לשלטון של רעמסס הראשון, הוא החל מייד בקעקוע של כל סממני השלטון של השושלת ה -18, לרוע מזלם של בני ישראל שהיו חביבים על בני השושלת שנמחקה[דרוש מקור]. רעמסס בנה את פיתום ואת רעמסס ערי מסכנות המיועדים לאחסון תבואה[דרוש מקור]. רק בתקופה מאוחרת יותר שודרגה רעמסס לעיר מלאה ואפילו בירה. לצורך בניית ערי האחסון השתמש רעמסס בבני ישראל כעבדים נרצעים[דרוש מקור]. משה הוא בן 80 שנה בהתיצבו לפני פרעה. הפרעה התורן בשנת 1392 לפנה"ס, הוא פרעה [| אמנתופ ה-3]. עפ"י הספור המקראי, בת-פרעה אוספת תיבת גמא מהיאור, בתוכה ילד שמות ב', ד'. אותו היא מגדלת בארמון אביה כבנה. לאמנתופ ה-3, 4 בנות. השלישית שמה איסט או [| איסיס]. איסיס במיתולוגיה המצרית, היא אלה אחותו ואשתו של האל [| אוסיריס]. מה יותר טבעי, בתור שם לילד המאומץ, מאשר [| אוסרשיפ] שמשמעותו "מ אוסיריס", אשר בקרב בני ישראל נקרא משה. האזכור הראשון המקשר בין משה ואוסרשיפ, נמצא בכתביו של ההסטוריון המצרי [| מנתו 280 לפנה"ס ]. הוא סוקר את ההסטוריה המצרית בתקופה 3100-322 לפנה"ס. הקטע האחרון שגבורו משה, אינו נחוץ, לערך רעמסס ה-1, אך נחמד לגלות התאמה, בין המקורות המדעיים, לבין המסורתיים, ולכן הוא מובא כאן. עוד לפני עלייתו לשלטון החזיק רעמסס ה -1 גם במשרה של הסמכות הדתית העליונה של מצרים העליונה והתחתונה [שומר הכמורה של מצרים העליונה והתחתונה ], עובדה זו בשלוב הפרעוניות בה זכה השפיעו עליו להרגיש כמו אל קטן בעצמו[בנו של רא אל השמש ]. יש להתחשב בקונטקסט באותם זמנים כדי להבין את התנהגותו של בנו של רא. יום אחד מופיע לו בארמון משה ודורש ממנו בשם יהוה לשלח את בני ישראל ממצרים. רעמסס מברר בין מומחי הדת השונים, הם אמנם מכירים הרבה אלים, אך אינם מכירים את האל הספציפי יהוה הוא אינו מכוחותיהם, ולכן אין סיבה להענות לדרישות משה והוא משולח מהארמון. עשר מכות מצרים הנתכות בקצב של 1-2 מכות לחודש, גורמות לתוהו ובוהו במצרים, אך אינן משפיעות על רעמסס ה -1, ובצדק. אמנם האל יהוה מראה פירוטכניקה, אך בל נשכח, שפרעה עצמו הוא אל, אביו אל, אמו אלה, ויש עוד מספר אלים שהוא שומר אתם על קשר טוב ע"י קיום פולחנים לכבודם. זוהי רק שאלה של זמן, עד שיתעורר אחד מהאלים במחנה פרעה ויכה את האל יהוה. חוסר מזל ואולי טעות כלשהי בפולחני האלים הטובים, גורמות לגרוע מכל, לא רק שהעבדים בורחים להם, רעמסס עצמו מוצא את מותו בים סוף. כאן המקום לספר את הבדיחה על הרב שהיה מכור למשחק הגולף. הוא לא יכול היה לעבור יום ללא משחק גולף רציני. מגיע יום כיפור, והרב אינו יכול להתאפק ולפני התפילה הוא הולך לשחק גולף. מלמעלה משקיפים המלאכים מיכאל וגבריאל, ומשתוממים על הרב הגולפאי. ואז מיכאל אומר לגבריאל תראה איך אני דופק אותו. הרב מתחיל קטע PAR 3, ומיכאל מעניק לו hole in one. שואל אותו גבריאל, כך אתה דופק אותו, עם כזאת מתנה נדירה. עונה לו מיכאל, כן, אך למי הוא יוכל לספר את הסיפור. הפרעונים שלטו על התעוד ההסטורי, אפילו יותר טוב מאשר שליטי רוסיה הקומוניסטיים, שבזמנם היו משכתבים הסטוריה ע"י שליחת דפי עדכון, למנויים. בדפים אלו חתכו אישים שסר חינם, כאילו לא היו קיימים מעולם. הפרעונים נהגו ליפות את ההסטוריה בצורה שתציג אותם מנצחים גם כאשר הפסידו. הפ פשוט היו ערים לכוחה של המלה הכתובה ולמקומם בהסטוריה. באופן טבעי לחלוטין, הם מסתירים בכל מאמץ את תאור הצרות שנפלו בחלקם ובמיוחד בחלקו של מיסד השושלת רעמסס I. הם אינם מזכירים את בני ישראל ומצליחים להוליך שולל את מרבית ההסטוריונים לאורך הדורות. אי הזכרת השם ישראל בתעוד הפרעוני שכנע רבים שבני ישראל לא היו קיימים, ואם הם לא קיימים כל הספור על מאות אלפי בני ישראל היוצאים ממצרים הנו אגדה בלבד. תכנית ההסתרה כמעט והצליחה, לולי שתי טעויות פטליות של יורשיו. מנפת הראשון היה פרעה מלך מצרים בשנים 1212-1203 לפנה"ס, מאה שנה לאחר סבא רבא שלו רעמסס ה -I. מנפת כמו אביו רעמסס II, ניהל קרבות נגד הלובים. לפאור שמו בהסטוריה הקים לעצמו [סטלת טבי]. הוא לא הסתפק בנצחון על הלובים, ולכן הוא מודיע על השמדת בני ישראל - בני ישראל הושמדו, אין להם זרע -, . התפארות שווא המגלה את קיום בני ישראל שעד כה הוסתרו בכשרון רב. איך משמידים עם שלא קיים כלל. ב [ http://www.specialtyinterests.net/harris.html פפירוס הריס] מסמך מדיני שנכתב בידי רעמסס ה -3 1184-1153, מתוארת באריכות היציאה הגדולה ממצרים, אשר גרמה לבלבול ומבוכה גדולים, ולוותה באנרכיה כללית. כך מתגלה הסוד אשר כמעט והצליחו לשמרו. כעת אפשר לחזור לרעמסס הראשון. מלכותו נמשכה 16 חודש בלבד, והופסקה בפתאומיות. בחפירות בעמק המלכים הופתעו הארכיאולגים לראות שהקבר המפואר מעולם לא הושלם, מלבד חדר קדמי קטן, אשר הכיל סרקופג ריק [היכל הקבורה]. יותר מאוחר מצאו מומיה, אותה יחסו לרעמסס -1. אך אם רוצים למצוא את גופתו יש לבצע חפושים בים סוף. אם לא ימצאו אותו, אולי ימצאו את המרכבה המלכותית נטולת האופנים. מקורות • [תורה מסיני], ירושלים:ספריית השכל. 1995.

Ipelet 19:23, 6 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

לא הייתה לי הזדמנות במפגש[עריכת קוד מקור]

ולכן עכשיו: דמיין אותי מאחוריך תוחב אצבעי בכתיפך ושואל "נו, נו, מה יהיה עם הארכאולוגיה המקראית"? דניאל צבישיחה 18:56, 6 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

זה מה שנקרא סדר קדימויות: בין הדלקת המנגלים, אכילת עוגות, סטודנטיות שנה ג' לקולנוע וארכיאולוגיה מקראית, נחש מי אחרון? עמית 19:51, 6 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
באמת, כמה זמן היא ראיינה אותך? נראה כאילו לא משתה מצידה כל המפגש. דניאל צבישיחה 20:07, 6 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
יותר מדי. היא לא הסתפקה בראיון משותף שלי עם גילגמש, והכריחה אותי להתעמת עם דרוראבי ונינצ'ה. בסוף כמעט לא אכלתי מהבשר. עמית 21:16, 6 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
גם אני, למרבה האבסורד, כמעט ולא הכנסתי בשר לפי (שתי שיפודים וכנף למיטב הזכרון). דניאל צבישיחה 21:20, 6 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
ולעניינינו: הבה נודה על האמת - העסק תקוע. אין לי את הידע להשלים את הערך, ובצורתו הנוכחית לא ניתן להעלות אותו. עמית 21:24, 6 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
טוב, האמת היא שעוד אין לי מושג מה הסילבוס שלי, והאם זה בכלל יכלל בסמסטר הראשון או אפילו בשנה הראשונה, אך אשתדל לזכור את הנושא. אנ מקווה שאוכל לסמוך על ההגהה שלך כשאצטרך (ואני בהחלט אצטרך - תראה איזה שמות אני עושה בהתקופה הפרסית בארץ ישראל). דניאל צבישיחה 21:32, 6 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

משהו לא קשור אבל אני מתעסק באתיקה של המיילים באינטרנט ורציתי לדעת...[עריכת קוד מקור]

יש מייל שמופץ בשם גדעון אביגד, שעוסק במסע ציבורי לביטול אגרת הטלוויזה רציתי לדעת אם אתה מכיר אותו

גם אני קיבלתי אותו - לדעתי מדובר בקישקוש ממדרגה ראשונה. עמית 12:31, 9 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

המידע שהסרת בערך אור ישראל[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף שיחה:אור ישראל

שלום עמית, מעניין אותי לדעת אם באמת קיימות תחרויות כמו X4איש הברזל או כפול 10? אנשים מסוגלים לעשות את זה? ריצה של 420 ק"מ??? בברכה, שווייצן 14:44, 12 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

לא שמעתי על זה ספציפית, אבל ממה ששמעתי אנשים מסוגלים לכל. עמית 20:30, 13 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

מנוע חשמלי[עריכת קוד מקור]

שלום עמית. אולי ידוע לך מה יתרונותיו של מנוע חשמלי שבו הרוטור מלופף ואילו הסטטור ממוגנט קבוע? הדבר נפוץ במנועי DC, ומחייב החלפת פחמים מזמן לזמן. יש לך מושג? דודסשיחה 18:18, 25 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

רק כעת ראיתי את דבריו של אותו חצוף בשיחת משתמש:Nerya, ובעודי בדרכי לוק:ב כדי לבקש את חסימתו, ראיתי שהקדמתני. דניאל צבישיחה 20:05, 31 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

ראה בקשה בדף השיחה. ‏Daniel Ventura22:02, 31 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

לא ראיתי שם בקשה. עמית 18:50, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
בקשתי שם להחליף את התמונה הראשונה בערך - תמונה שלך - שכבר הוצבה גם בערך שכם בתמונה חדשה, המראה את הר גריזים בצורה בולטת יותר. בינתיים קבלתי אישור מבעל התמונה החדשה להשתמש בה ועשיתי את ההחלפה. אני מקוה שהדבר יהיה על דעתך. ‏Daniel Ventura21:24, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
שיפורים זה תמיד על דעתי. עמית 22:02, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני שמח שלא נפגעת. רציני לעדכן את התמונה רק אחרי 24 שעות, אך לא רציתי כי בעל התמונה מסיבה כל שהיא יתחרט. ‏Daniel Ventura00:35, 2 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

שלום עמית. לאחר שהועלו קריאות לחסימת ברוקולי, לאחר שזה קרה לחסום אותך, לאחר שנאלצתי להפעיל הגנה על וק:במ עקב הדברים שנאמרו שם, אבקשך להמנע מפעילות כלשהי בנושא ערכי ריאל מדריד מלבד דיונים, לפחות עד שהטונים ירדו מעט. לא יודע מי צודק עדיין, בקושי התסכלתי לראות מה הסיפור, אבל אני חושב לנכון שצריך לעצור לרגע, לפני שהכל יתפוצץ. זהר דרוקמן - I♥Wiki00:19, 8 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

מה אתה מציע לעשות, אם כך? (אתה יודע, יש בסופו של דבר גם ערך שצריך לטפל בו) עמית 00:21, 8 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
כרגע אני ניגש לעיין בגרסאות ובדפי השיחה. הערכים ישרדו לעת עתה במתכונת זו, אני מניח, בזמן שהריבים לא מתפרשים על שלל דפי שיחה אלא מתרכזים באחד. זהר דרוקמן - I♥Wiki00:26, 8 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

מחיקת תגובות[עריכת קוד מקור]

שלום, גלבי זה - קודם כל, זאת לא הצבעה. שנית כל, לא מוחקים תגובות של אחרים (בטח שלא בלי לספר להם על כך) - יש להעביר אותם לדיון. ‏Yonidebest Ω Talk11:14, 9 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

יוני, עדיף תמיד לנהוג בחכמה. דיונים רבים מסוג זה היתדרדרו להשמצות והכפשות, ולהתחיל בפינג-פונג של "אבל למה אתה מתנגד" ולבקש מהמתנגדים להביא דוגמאות זו הדרך הטובה ביותר להריסת הדיון. שקלתי להעביר לדיון - אבל לא ראיתי בכך טעם, היות וכשמוציאים תגובה ממקומה היא מאבדת את ההקשר. וביני ובינך - התגובות הללו היו במקום? אתה באמת חושב שתגובה כמו "אני לא חושב שזה נכון" תגרום למישהו לשנות את דעתו? ואל תענה לי "אבל אסור לעשות דבר כזה": הצמדות לנהלים במקום הפעלת שיקול דעת היא אחת הסיבות שאתה לא מפעיל מערכת היום. עמית 20:42, 10 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני באמת חושב שתגובה כמו "אני לא חושב שזה נכון" תגרום למישהו לשנות את דעתו? כן. לכן לא מוחקים תגובות של אחרים. לכן אסור. כנראה שהשיקול דעת היה מוטעה. ‏Yonidebest Ω Talk21:20, 10 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
טוב, אז אני לא חושב שזה נכון. דעתך השתנתה? עמית 21:24, 10 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אגב, שלחתי אליך במייל כתובת בשביל לשלוח אלי את הקובץ.
לא. מצד שני, כתבת "מישהו", ולא "כל המשתתפים בדיון". וגם, שלא לדבר על זה שאתה רומז לכך שמותר למחוק תגובות של אחרים שלא ישכנעו, לדעתך, אף אחד. גם לך מותר לשנות את דעתך. אני בטוח שבפעם הבאה, למשל, אתה לא תסיר תגובות של אחרים. זה מספיק לי. ‏Yonidebest Ω Talk01:10, 11 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
"מישהו" או "כל" זה סמנטיקה בלבד. אתה לא מתייחס לבעיה האמיתית, וזה הפיכת ההצבעה לזירת התגוששות. בשביל מה זה טוב? אני יודע שאתה לא זקוק להגנה הזאת שלי ויכול להתמודד לבד עם השמצות, אבל כלל הקהילה כן זקוקה להגנות, ומסע השמצות על מפעיל לשעבר לא יעשה טוב לאף אחד. חבל לי שלא הבנת את זה בעצמך ונתת יד לאפשרות הזאת, ולאור שיחתנו האחרונה בע"פ ברור לי כי סדר הקדימויות שלך לא נכון וזאת אחת הסיבות שהצבעתי נגד מינויך מחדש בשלב זה. עמית 12:17, 11 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אתה מיד מניח שתגובה תהפוך את הדיון לזירת התגוששות, וזו הנחה שגויה. אם אתה טוען דבר אחד לגבי ואני איני מסכים איתך, ובזה זה מסתיים - היכן זירת ההאבקות? סדר העדיפויות שלי ברור: הסכמתי שייפתח הצבעה למרות שידעתי מהי עמדתו של דוד שי לגבי, זאת כדי לראות מה חושבת הקהילה, כי כמו שאמר דוד שי בעצמו - דעתם של הביורוקרטים משקפת את דעת הקהילה. אם מישהו מעוניין להזכיר מה עשיתי מאז שהוסרו סמכויותי - זכותו. באותה מידה יכול כל אחד להזכיר את תרומתי לוויקיפדיה מאז שהוסרו סמכויותי. ‏Yonidebest Ω Talk14:38, 11 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

מית מית ת'חבר. סקרלטשיחה הפתיעו אותי 21:16, 10 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

מה, אני לא מחובר? עמית 21:18, 10 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
נייט. סקרלטשיחה הפתיעו אותי 21:19, 10 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
האייקון הלך לי לאיבוד. אולי שכחתי אותו אצלך? עמית 21:20, 10 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
מה? סקרלטשיחה הפתיעו אותי 21:21, 10 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

בוקר טוב. תהיתי אם תוכל להרחיב יותר על למה, לפי דעתך, כפי שהבעתך בדף השיחה על הערך הנ"ל, הוא "דוגמה לאיך לא צריך לכתוב ערך", בתור בכותב העקרי שלו חשוב לי לדעת איפה טעיתי על מנת לא לחזור על טעויותי(לא שיהיה לי ממש זמן בעתיד הקרוב לתקן ערך זה או לכתוב ערכים חדשים). אני מודע לליקויי הניסוח והעברית של הערך, אם כי אני לא חושב שהם ברמה כזו גרועה. בקשר ל"ניפוח" של הערך, אני לא יודע אם זה כול כך נכון, אמנם הערך מכיל הרבה רקע היסטורי אבל הדגש הוא על סולה ולא על התקופה. ( לא ההיתי בטוח אם דיון זה מקומו בדף שיחה של הערך, לכן קבל את התנצלותי אם פתחתי אותו במקום הלא נכון) בברכה--יום טוב 10:05, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

האמנם הערך שגוי לחלוטין? אינני חושב שמצבו כה גרוע עד שיש למחוק אותו. עדיף לתקן טעויות או חוסרים, או להוסיף תבנית שתציין אותם. ‏odedee שיחה 21:20, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

ל ח ל ו ט י ן. אין שם משפט אחד נכון, מראשיתו ועד סופו. ניסיתי לערוך אותו - בשלב ראשון מחקתי את המשפטים השגויים וההכללות שאינן נכונות. קיבלתי ערך ריק. ובשביל התמונה והבינויקי בלבד לא כדאי להחזיק ערך. עמית 21:22, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
נראה לי שפיתרון עדיף על מחיקה היה לסייג את הנאמר. די בתיקונים קלים (למשל להוסיף "בעבר נבנו מ... והיום משמשים לכך מגוון חומרים...") כדי לשפר את מצבו מאוד, ומחיקה אינה משרתת את הקורא. ‏odedee שיחה 21:27, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
עודדי, פתרון הרבה יותר טוב הוא לתרגם את הערך מויקיאנגלית. מה שהיה כתוב בערך איננו "נכון להיום" אלא מכסימום "נכון לג'מבורי האחרון של תנועת הצופים העבריים בפארק אפק". עמית 21:31, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
הסתכלתי גם עליו. אורכו צנוע, ובאמת שהמרחק בינו לבין הערך כאן אינו גדול, וקל הרבה יותר לתקן במקום למחוק. אעשה זאת. ‏odedee שיחה 21:38, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
טוב מאוד. אני בטוח שהמחיקה רק תקל עליך את העבודה. עמית 21:39, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
דווקא לא - שחזרתי את הערך ושכתבתי את תוכנו. אני מקווה שכעת אינו שגוי לחלוטין, ושאם יש בו בעיות נוספות, הן לא כאלה שמצדיקות את מחיקתו. ‏odedee שיחה 21:58, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני חושב שפחות או יותר סיימנו. נו, עכשיו תשווה בין הערך שמחקתי לבין הערך הנוכחי. יש קשר? עמית 22:22, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
לא זו השאלה, אלא האם המצב היה יותר טוב למישהו ללא ערך בכלל, אפילו עם תבנית שכתוב. ‏odedee שיחה 22:56, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
התשובה שלי היא כמובן שעדיף שלא יהיה ערך מאשר שיהיה ערך שגוי לחלוטין, שיטעה את הקורא (רע לקורא) ויפגע באמינותה של הויקיפדיה (רע לכותבים). עמית 22:58, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני מסכים ככלל, אך במקרה זה, כפי שכתבתי, המצב לא היה עד כדי כך נורא. בכל מקרה, אני מניח שאנו מסכימים שכעת טוב יותר. ‏odedee שיחה 23:02, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
ללא ספק. מבחינתי - המחיקה השיגה את התוצאה הרצויה :) עמית 23:03, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אם כן, מוטב שלהבא תפעל להשגת התוצאה הרצויה בלי לעבור דרך מחיקה באמצע. לא תמיד יהיה מי שישים לב וישחזר את מה שמחקת. ‏odedee שיחה 22:45, 14 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
ומהי דרך הפעולה בה אתה מציע לי לנקוט? עמית 22:59, 14 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
במקרה כגון זה, אחת משלוש: לתקן אותו בעצמך (כפי שראינו זה לא היה בשמים), לסמן אותו לשכתוב או להעלות אותו להצבעת מחיקה אם אתה סבור שעדיף לוויקיפדיה שלא יהיה, מאשר שיהיה בתוכנו הקודם + תבנית שכתוב. מובן שגם בהצבעה כזו מצבו היה משתפר מיד - כי במקרה הזה, קל לשפר. כל אלה עדיפות על מחיקה מהירה. ‏odedee שיחה 01:07, 15 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

בנושא בלבית[עריכת קוד מקור]

שלום עמית. ראיתי שהגבת בדף השיחה של סקרלט בנושא בלבית. רציתי רק לציין, שהערך "בלבית" אמנם קרוב לליבי, אך לא המחיקה עצמה היא שגרמה לי להתעצבן, אלא הדרך. אני משתמש חדש בויקיפדיה, וחוץ מערך זה, נמחקו עוד מספר דברים שהוספתי, באותה צורה. במבט מהצד, זה נראה כאילו במקום שאמור להיות דמוקרטי ופתוח לכל, הצנזורה קשה מדי, והעריכה אפשרית עבור "קליקות" מסוימות. בכל מקרה, השתדלתי לקרוא קצת מהתקנונים ומהעקרונות של ויקיפדיה. מה שהייתי רוצה לעשות, הוא להעמיד את הערך "בלבית" להצעת מחיקה, בלי שיימחק מיידית, כמו העניין הזה. אשמח אם תוכל לעזור לי בנושא. Shgidi 16:42, 17 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

ראשית כל הרשה לי להעמיד אותך על טעות: הויקיפדיה אינה "דמוקרטית ופתוחה לכל". היא אנציקלופדיה חופשית - אין זה אומר שניתן לכתוב בה כל דבר אלא רק שהקריאה בה אינה כרוכה בתשלום. הכתיבה בה בהחלט כפופה למיגבלות.
שנית, לגבי בקשתך: אני חושב שעדיף לחכות עד שתסתיים הצבעת המחיקה הנ"ל. במידה ויוחלט שלא למחוק, תהיה הצדקה מלאה להעמדת הערך למבחן הקהילה. כרגע, אם "תירוש" מהווה איזה שהיא אבן בוחן לגבולות הויקיפדיה, "בלבית" עדיין נמצאת בצד הלא נכון של הגבול. עמית 20:51, 17 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
סליחה על ההתערבות, אבל אני לא רואה סיבה להצדיק את קיומו של ערך פרסומי אחד בקיומו של אחר. העלאת הערך הספציפי הזה להצבעה היתה טעות, והוא היה אמור להמחק במחיקה מהירה, אבל לא ניתן ללמוד מכך לגבי ערכים אחרים. ‏pacman - שיחה 21:09, 17 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
נכון - למה לפעול לפי הנהלים שאפשר למחוק ערכים שאתה לא אוהב. דרור 22:48, 17 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
מספיק ודי! אם תמשיכו עם השטויות אמחק את דף השיחה של אבידןדן! הוא לא יכעס עליי :P סקרלטשיחה הפתיעו אותי 22:51, 17 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
פקמן, אין לנו שום דרך אחרת מאשר ללמוד ממקרה א' עבור מקרה ב', הרי זה כל מה שעומד מאחורי צבירת נסיון. שאם לא כן, נמצא עצמנו חוזרים שוב ושוב על אותה הטעות. מצד שני, דרור, הנסיון הנצבר כאן לגבי היחס המזלזל של המצביעים לעקרונות הויקיפדיה ונכונותם להשאיר כאן ערכים שעומדים בניגוד גמור לעקרונות אלו, מעמיד בסימן שאלה האם היצמדות לנהלים מהווה הפעלה נכונה של שיקול הדעת. לצערי הרב יש מספר הולך וגודל של בתי עסק שגילו את נקודת התורפה הזאת בויקיפדיה ומנצלים אותה לקידומם העצמי ואתה (דרור) שמבין זאת יותר טוב מכולם כאן מתעלם לחלוטין מהמדיניות המוצהרת של ויקיפדיה ופועל ע"פ האג'נדה האישית שלך (שהיא לגיטימית, רק לא מקובלת) מה לך כי תלין על פקמן שעושה בדיוק אותו הדבר? עמית 14:58, 18 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

תעשיות מזון[עריכת קוד מקור]

שמתי לב להוספת הקטגוריה תעשיות מזון בישראל, ולאחר שהוספתי את הקטגוריה הזו לתנובה ושטראוס הבנתי שייתכן שהיא חופפת לגמרי קטגוריה קיימת: חברות מזון ישראליות. מה דעתך? PRRP 21:29, 19 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

לא כל חברת מזון היא גם יצרנית מזון כך שיש מקום לשתי קטגוריות נפרדות. מה שכן, יתכן שכדאי לקטלג את "תעשיית מזון" כתת קטגוריה של "חברות מזון". עמית 21:32, 19 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
צודק. אם כך, אמשיך להוסיף את הקטגוריה לערכים של יצרנים אחרים. PRRP 21:33, 19 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
בהנחה שבלו בנד אכן צריכה להיות בקטגוריה "תעשיית מזון" - הקטגוריה "תעשיית מזון" לא יכולה להיות תת קטגוריה של "חברות מזון" כי בלו בנד הוא מותג מזון ידוע אך לא חברה. במילים אחרות: אם הקטגוריה חברות מזון ישראליות כוללת גם חברות שעוסקות בסחר במזון או בשיווק של מזון (ולא רק בייצור), ואם הקטגוריה תעשיית מזון בישראל כוללת גם ערכים אחרים הקשורים לייצור מזון (ואינם שמות של חברות יצרניות), יש מקום לשתי קטגוריות נפרדות ועצמאיות לחלוטין.PRRP 21:59, 19 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני גם קורא את הערכים לפני שאני מקטלג אותם. הערך מדבר בפירוש על חברת תוצרת מזון ישראלית (הפניה שיצרתי ברגע שראיתי שזהו המצב), ולכן הקיטלוג תחת תעשיה הגיוני מאוד. הקטגוריה "תעשיית מזון בישראל" לא אמורה להכיל ערכים על מותגים, ובלו בנד הוא מקרה חריג. עמית 22:05, 19 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
ההפניה מתמ"י לבלו בנד שגויה. תמ"י היא היצרנית של בלו-בנד אך גם היצרנית של בייגל אנד בייגל, תלמה וכו'.PRRP 22:17, 19 בנובמבר 2007 (IST). ראה כאן.[תגובה]
צודק: הבעיה היתה בתוכנו של הערך שלא התאים לכותרתו. ערכתי עכשיו את 2 הערכים, באופן שתהיה הפרדה ברורה בין המותג לבין היצרן. עמית 23:59, 20 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

שלום.

כנראה ששכחת שם תבנית בעבודה מספטמבר. אפרופו, כשתתחבר אז תתחבר. סקרלטשיחה הפתיעו אותי 01:37, 1 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

בדיקת ערכים נוספים[עריכת קוד מקור]

עמית שלום.

אשמח אם תוכל לעבור על עוד מספר ערכים שנמצאים בארגז החול שלי. להלן הרשימה: תן סטירה לצרפתייה, סנייק, ו-לשבור את החזיר. אני מודה לך מראש על עזרתך. בברכה רבה, Bravo123 19:51, 1 בדצמבר 2007 (IST).[תגובה]

תקופת החושך ביוון[עריכת קוד מקור]

אני שמח שקבלת את דעתי.

פרט לכך, המשתמש ניסן יואלי זקוק לחניכה משמעותית. נראה לי שהוא לא ממש מבין את מטרות ויקיפדיה, ואת העובדה שהיא אנציקלופדיה לכל דבר ועניין.יאשיהו 00:47, 2 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

ערב טוב. אודה לך אם תוכל לחזור לניסן יואלי. הוא טוען שפתר את הבעיה של הפרת הזכויות, אולם אני סבור שעדיין התוספת שלו לערך הנ"ל לא מתאימה (דהיינו לא אנציקלופדית). פרטים תוכל למצוא בדף השיחה שלו בהודעתך על חסימתו. תודה יאשיהו 23:57, 17 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

ערב טוב. תודה שהגבת לפנייתי. ראיתי שלא הבעת דעה בנושא שאני הערתי עליו(ערך לא מאוזן) אלא התמקדת רק בעניין זכויות היוצרים. האם יש לכך סיבה? האם אתה חולק עלי ? בברכהיאשיהו 00:01, 19 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

ממש תודה. הצלתי אותי מביזיון. כנראה השעה המאוחרת עשתה את שלה. שבוע טוב. 00:56, 2 בדצמבר 2007 (IST)

השעה המאוחרת אכן עשתה את שלה. אפילו שכחת לחתום. אדם נבו;שיחה 00:58, 2 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

אתה ידוע כחובב ספורט ופעיל בתחומי הספורט בויקיפדיה.
אני כתבתי בעצמי בלבד (עד עתה לא נעשתה אף עריכה פרט לי) במשך יותר משבוע שלם את הערך על הטניסאי המצליח ניקולאי דווידנקו (שלא היה קיים עד אז) ולדעתי הוא הערך המושקע, הטוב והמופרט ביותר על טניסאי כלשהו בויקיפדיה העברית ואני אשמח אם תיכנס לערך ותכתוב את התרשמותך עליו. (הידועה כטובה). אם ברצונך להשוות ערך זה לאחרים באותה קטגוריה תוכל להיכנס לערכים של: נעם אוקון, רפאל נדאל וכו'..
--David te 03:23, 3 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

אשתדל בהקדם האפשרי. עמית 16:08, 4 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

עירעור על חסימה[עריכת קוד מקור]

כתובת האיי.פי- 213.151.32.56 מספר החסימה #37894 לא נערך על ידי שום ערך, כנראה שמישהו אחר השתמש במחשב שלי, אני אשתדל מאוד שזה לא יקרה שוב. אם תוכל בבקשה לבטל את החסימה אני אודה לך מאוד...

מאיפה אתה מחובר? עמית 16:09, 4 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

מערכות גילוי וכיבוי אש[עריכת קוד מקור]

הי עמית, אחרי שהערך מערכות בניין קצת נתקע, העברתי חלק ממה שכתבת לערך משנה מערכת גילוי וכיבוי אש כדי שלפחות יהיה קצת יותר מסודר בינתיים. ראה גם את דלת אש - אשמח להערות. תודה, השמח בחלקו (-: 11:30, 7 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

היי, איך נסגרות דלתות האש אם לא על ידי טריגר אוטומטי שמופעל על ידי המערכת המרכזית? אני לא זוכר בדיוק את כל הסברי יועץ הבטיחות שהסביר לי על זה לא מזמן לאחרונה אבל כך הבנתי שזה פועל. השמח בחלקו (-: 09:06, 9 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
כפי שציינתי בתקציר, הכללות זה לא טוב. קודם כל יש דלתות אש רבות שהן normaly closed, כגון דלתות כניסה לחדרי מדרגות חסיני אש. אלה כלל לא מחוברות למנגנון כלשהו. הדלתות שהן normaly open מוחזקות כפי שציינת על ידי אלקטרומגנט בו זורם זרם קבוע, ובזמן גילוי הזרם מנותק. עמית 11:47, 9 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]