שיחת משתמש:עשו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
العربية | English | español | italiano | עברית | русский
Movicon-regards.gif
שלום, עשו, וברוך בואך לוויקיפדיה!
כדי לסייע לך להצטרף לעורכים ולעורכות באפשרותך:

If you can't read Hebrew, click here.בברכה,
דוד שי - שיחה 21:47, 24 בנובמבר 2010 (IST)

תוכן עניינים

הילברט[עריכת קוד מקור]

שחזרתי את התוספות שלך לערך דויד הילברט, משום שהן נראות כתרגום מכונה גרוע. דוד שי - שיחה 21:47, 24 בנובמבר 2010 (IST)

תרבות גרמניה[עריכת קוד מקור]

תודה על התוספות, אך אנא כבד את תבנית ה"בעבודה" שבראש הערך. תוכל לערוך אותו כשאסיים את העבודה. Rhone •‏ בקרו את פורטל גרמניה • 01:43, 21 בינואר 2011 (IST)

ביקשתי משהו. Rhone •‏ בקרו את פורטל גרמניה • 17:17, 21 בינואר 2011 (IST)

טכנולוגיה ביוון העתיקה[עריכת קוד מקור]

Oxygen15.04.1-scribus.svg

שלום עשו,
תודה על תרומתך לוויקיפדיה. הערך-לעתיד "טכנולוגיה ביוון העתיקה" שכתבת עדיין אינו עומד בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה, והועבר ממרחב הערכים אל הדף "משתמש:עשו/‏טכנולוגיה ביוון העתיקה". הוא יימצא בטיוטה עד לתיקונו, בה ניתן להמשיך להרחיב ולערוך את תוכנו. בפרט חשוב לבדוק את הנושאים הבאים:

  • חשיבות אנציקלופדית וסימוכין – האם ברור מה חשיבות הנושא ומה מייחד אותו? האם יש סימוכין ומקורות?
  • סגנון ועיצוב – האם יש קישורים וחלוקה לכותרות בערך?
  • תוכן – ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, וערכים צריכים לספק לקורא מידע מעבר להגדרה מילונית (לצורך זה קיים ויקימילון). ניתן לכתוב ערך קצר עם מעט מידע בסיסי (קצרמר), אך לא ערך קצר ביותר (אולטרה-קצרמר).
  • לשון – האם הערך מנוסח היטב בהתאם לנהוג בוויקיפדיה?

אפשר להסתייע במדריך לכתיבת ערכים, או, אם ברצונך לקבל סיוע אישי מצוות החונכים, ניתן לפנות לחממה. לאחר שהערך יורחב ויתוקן, וכאשר יעמוד בסטנדרטים של ערך בוויקיפדיה – רק אז אפשר יהיה להחזירו למרחב הערכים. בהצלחה! אשמח לעזור לך בשיפורו. בברכה,‏Ofekalefשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 18:35, 29 ביוני 2011 (IDT)

ערכים בעבודה[עריכת קוד מקור]

שלום עשו,
הצבת בעבר תבנית {{בעבודה}} על הערך גוטפריד וילהלם לייבניץ, וזמן מה לא ערכת אותו.
לנוחותך, ישנה רשימה שמתעדכנת באופן תדיר, שמרכזת את הערכים עליהם הצבת את התבנית ואותם לא ערכת כבר תקופה. ניתן למצוא רשימה זו כאן.
יש לשים לב: אם טעיתי, והתבנית הונחה על ידי אחר/ת, אשמח להודעה בדף שיחתי. ניתן לבטל את ההודעה בעתיד על ידי הוספת שם המשתמש בדף הזה.
בברכה, OfekBot - שיחה 17:40, 13 במרץ 2012 (IST)

יוהאן היינריך למברט[עריכת קוד מקור]

הסרת את תבנית בעבודה מהערך יוהאן היינריך למברט. אם אתה מתכוון להמשיך לעבוד עליו, נא אחזר את התבנית, אם לא, נא שים תבנית שכתוב. -יונה בנדלאק - שיחה 13:26, 15 במרץ 2012 (IST)

ערכים בעבודה[עריכת קוד מקור]

שלום עשו,
הצבת בעבר תבנית {{בעבודה}} על הערך גוטפריד וילהלם לייבניץ, וזמן מה לא ערכת אותו.
לנוחותך, ישנה רשימה שמתעדכנת באופן תדיר, שמרכזת את הערכים עליהם הצבת את התבנית ואותם לא ערכת כבר תקופה. ניתן למצוא רשימה זו כאן.
יש לשים לב: אם טעיתי, והתבנית הונחה על ידי אחר/ת, אשמח להודעה בדף שיחתי. ניתן לבטל את ההודעה בעתיד על ידי הוספת שם המשתמש בדף הזה.
בברכה, OfekBot - שיחה 21:05, 31 ביולי 2012 (IDT)

שלום, הסרתי את תבנית העבודה מהערך גוטפריד וילהלם לייבניץ.עשו - שיחה 12:51, 11 ביולי 2014 (IDT) 13:40, 1 באוגוסט 2012

הערה[עריכת קוד מקור]

שלום וברכה, נתקלתי בשני ערכים שהותרת חצי-גמורים וזנחת אותם. יאקוב שטיינר ויוהאן היינריך למברט. בשניהם היו חצאי משפטים וסדרת נקודות שלא ברורה לי משמעותן. בערך הראשון טיפלתי, אנא סיים את העבודה בשני ואל תשאיר ערכים במצב כזה במרחב הערכים הראשי. תודה. Nachy שיחה 01:39, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

שלום, טיפלתי בערך השני. מצטער על העיכוב, קצת התנתקתי מויקיפדיה בימים האחרונים. עשו, 14 באוגוסט 2012

מעגל נושק[עריכת קוד מקור]

can I remove the "Under contraction" template? There are some minor contractions tat I want to make.

רמי (Aizenr) - שיחה 06:36, 29 במאי 2013 (IDT)

המשתמש אינו פעיל בחודשים האחרונים, הסרתי את התבנית. דוד שי - שיחה 08:11, 29 במאי 2013 (IDT)

תצוגת מכ"ם[עריכת קוד מקור]

Kindness Barnstar Hires.png

שמתי לב לתרומתך הרבה לוויקיפדיה העברית, ורציתי להביע את הערכתי. תודה רבה!
בברכה, Nurick - שיחה 17:50, 30 בדצמבר 2013 (IST)

- הועבר מהדף שיחת משתמש:109.160.189.99

שלום, אני רשום כבר ויש לי שם משתמש. שם המשתמש שלי הוא עשו. 109.160.189.99 18:27, 30 בדצמבר 2013 (IST)

אז מדוע אתה עורך מחשבון אנונימי ולא משם המשתמש שלך? ברשותך אעתיק את השיחה הזו לשם, בברכה, Nurick - שיחה 20:51, 30 בדצמבר 2013 (IST)
- סוף העברה
אם זה אכן אתה אז כל הכבוד, בברכה, Nurick - שיחה 20:59, 30 בדצמבר 2013 (IST)

בדוק עריכות אוטומטית[עריכת קוד מקור]

Nuvola apps korganizer.svg שלום עשו,

כפי שניתן לראות ביומן ההרשאות, סומנת כ"בדוק/ת עריכות אוטומטית". על משמעות ההגדרה החדשה שלך ניתן לקרוא בדף "ויקיפדיה:מערכת בקרת שינויים".

בתמצית, אין לסימון זה השפעה מהותית על פעילותך בוויקיפדיה – כל מה שיכולת לעשות עד היום עדיין אפשרי, ומלבד היכולת לערוך דפים שברמת "הגנה מוגברת", לא התווספו לך הרשאות או כלים חדשים. עיקר ייעודו של הסימון הוא להקל על מלאכתם של המנטרים.

בברכה, Nurick - שיחה 11:46, 13 ביוני 2014 (IDT)

קובץ:גלאי גובה מכמי.png[עריכת קוד מקור]

Control copyright icon.svg
שלום,

העלית לוויקיפדיה או לשרתי ויקישיתוף תמונה המוגנת בזכויות יוצרים, דבר האסור על פי הכללים. אנו בוויקיפדיה מקפידים לעשות שימוש בתמונות חופשיות. הכוונה היא לתמונות שהאדם המחזיק בזכויות היוצרים שלהן, בדרך כלל הצלם, ויתר על חלק מזכויותיו ביצירה, או על כולן. אין לקחת סתם כך תמונות שאותרו באתרים ברחבי הרשת, תוך שימוש ב-Google למשל, ולהעלותן לוויקיפדיה. תמונות אלה תימחקנה.

על מנת לעטר ערך של אדם בתמונה, יש לאתר תמונה חופשית, למשל באחד האתרים המופיעים ברשימה "ויקיפדיה:מקורות לתמונות". ניתן גם לפנות אל אדם שסביר שהוא מחזיק ברשותו את התמונה המבוקשת כחוק, למשל נשוא התמונה עצמו, ולבקש ממנו אישור להצגתה ברישיון חופשי. במקרה זה יש לפעול על פי ההנחיות בדף "ויקיפדיה:OTRS". אפשר גם להעלות תמונות שצילמנו בעצמנו, ולתת להן רישיון חופשי.

אם טעות בידי וצילמת בעצמך את התמונה, או אם ברשותך אישור מתאים מיוצר התמונה, אפשר לפנות אלי כאן, או בדף שיחתי. אפשר גם להתייעץ בדלפק ייעוץ זכויות יוצרים. תודה, חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 00:07, 24 ביוני 2014 (IDT)

כוכב לכותב![עריכת קוד מקור]

Feather Barnstar Hires.png כוכב הכותבים
שמתי לב לתרומתך הרבה לערכי מתמטיקאים, פיזיקאים, מתמטיקה ופיזיקה ורציתי להביע את הערכתי. תודה רבה בשם ויקיפדיה וקוראיה! איתן96 (שיחה) ז' באב ה'תשע"ד 11:11, 3 באוגוסט 2014 (IDT)

תודה רבה. עשו - שיחה 13:22, 3 באוגוסט 2014 (IDT)

כוכב נוסף לכותב![עריכת קוד מקור]

Feather Barnstar Hires.png כוכב הכותבים
שמתי לב לערכיך המצוינים על הנחיית טילים. ישר כוח! אבנר - שיחה 22:58, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

תודה רבה. עשו - שיחה 17:39, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

ערכים בעבודה[עריכת קוד מקור]

שלום עשו,
הצבת בעבר תבנית {{בעבודה}} על הערכים מקדם תקומה, מעטפת (מתמטיקה), גל (מים), וזמן מה לא ערכת אותם.
לנוחותך, ישנה רשימה שמתעדכנת באופן תדיר, שמרכזת את הערכים עליהם הצבת את התבנית ואותם לא ערכת כבר תקופה. ניתן למצוא רשימה זו כאן.
יש לשים לב: אם טעיתי, והתבנית הונחה על ידי אחר/ת, אשמח להודעה בדף שיחתי. ניתן לבטל את ההודעה בעתיד על ידי הוספת שם המשתמש בדף הזה.
בברכה, OfekBot - שיחה 09:33, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

בערכים מעטפת (מתמטיקה) וגל (מים) אפשר להוריד את התבנית בעבודה. בערך מקדם תקומה לדעתי לא צריך להוריד את התבנית אלא אולי להחליף אותה ב-"הערך נמצא בתהליך עבודה מתמשך" בתקווה שויקיפדים נוספים יירתמו להמשך כתיבת הערך. עשו - שיחה 10:17, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

מד דרך ימי[עריכת קוד מקור]

ערך מעניין! תוכל בבקשה:

  1. לקשר לערכים בשפות אחרות. אם אתה לא יודע איך, כתוב את שם הערך ואני אעשה זאת
  2. התמונה או האיור בערך לא קיימים ואתה מתייחס אליהם בהסבר. אנא הוסף. בורה בורה - שיחה 19:06, 28 בינואר 2015 (IST)

תודה רבה!. בספר The End of the Past: Ancient Rome and the Modern West בעמודים 145 - 147 יש התייחסות למכשיר הזה עם תמונה. סליחה על האיחור בתגובה פשוט רק היום פתחתי את דף השיחה שלי. בברכה עשו - שיחה 14:24, 29 בינואר 2015 (IST)

תודה. אבל לא בדיוק עזרת עדיין... יש ערכים כאלה בשפות אחרות? מה שמם כדי לקשר? יש באיזה מקום תמונה זמינה שאפשר להעלות אותה לערך? בורה בורה - שיחה 16:57, 29 בינואר 2015 (IST)

הערך היחידי שידוע לי עליו באנגלית הוא en:Odometer שמתייחס לא למד הדרך הימי אלא למד הדרך היבשתי, וגם בהסבר על מד הדרך היבשתי הוא רק מתאר אותו ולא מסביר את עקרון הפעולה שלו. הערך Odometer באנגלית מקושר להרבה ערכים אחרים, לא יודע אילו מהם מסבירים על מד הדרך הימי. לגבי תמונה אם תעשה חיפוש על Archimedes's odometer בגוגל תמונות תגיע להרבה תמונות, ואיני יודע איזה מהם לא מפרה זכויות יוצרים, העליתי תמונה כשכתבתי את הערך ואז מחקו אותה ועכשיו אני רואה שהחזירו אותה שוב אז ככה שאני לא יודע אם היא מפרה זכויות יוצרים או לא. אולי כדאי באמת לכתוב ערך גדול יותר עם רקע היסטורי מתאים והתפתחויות עכשוויות. עשו - שיחה 18:06, 29 בינואר 2015 (IST)

מכ"ם תלת-ממדי[עריכת קוד מקור]

שלום,
החזרת את הערך לכתיב הקודם שלו, "מכ"ם תלת ממדי". מדובר בכתיב שאינו תקני על פי העברית ("תלת" איננה מילה רגילה בעברית, אלא קידומת, והיא תמיד תבוא עם מילה נוספת אחריה - לכן המקף). הוא הדין במילה "דו", שגם היא קידומת, ותמיד תופיע עם מילה כלשהי אחריה, ולכן, באופן תקני, מקובל להוסיף שם מקף (דו-ממדי, דו-פרצופי וכו'). אלדדשיחה 12:04, 30 במאי 2015 (IDT)

אודה לך על תיקון הכתיב: תלת ממדי => תלת-ממדי; דו ממדי => דו-ממדי. אלדדשיחה 12:04, 30 במאי 2015 (IDT)
הבנתי שכנראה ערכת לאחר השינויים שעשיתי בערך, ולכן השינויים שלי נדרסו. תיקנתי. אלדדשיחה 12:06, 30 במאי 2015 (IDT)
שלום עשו, אין צורך להעלות לוויקיפדיה העברית תמונות הנמצאות בוויקישיתוף למשל קובץ:Stacked beam1.jpg. כל תמונה הנמצאת שם זמינה לשימוש כאן. ובכל מקרה צריך להיזהר לגבי מיהו היוצר של הקובץ. היוצר הוא היוצר המקורי לא זה שלוקח תמונה ומעלה אותה לכאן. אז בבקשה להבא. אם אתה מתלבט לגבי פעולות מסוימות אתה מוזמן לפנות לויקיפדיה:דלפק ייעוץ. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:17, 30 במאי 2015 (IDT)

קובץ:Holzer's analog computer.jpg[עריכת קוד מקור]

Control copyright icon.svg
שלום,

העלית לוויקיפדיה או לשרתי ויקישיתוף תמונה המוגנת בזכויות יוצרים, דבר האסור על פי הכללים. אנו בוויקיפדיה מקפידים לעשות שימוש בתמונות חופשיות. הכוונה היא לתמונות שהאדם המחזיק בזכויות היוצרים שלהן, בדרך כלל הצלם, ויתר על חלק מזכויותיו ביצירה, או על כולן. אין לקחת סתם כך תמונות שאותרו באתרים ברחבי הרשת, תוך שימוש ב-Google למשל, ולהעלותן לוויקיפדיה. תמונות אלה תימחקנה.

על מנת לעטר ערך של אדם בתמונה, יש לאתר תמונה חופשית, למשל באחד האתרים המופיעים ברשימה "ויקיפדיה:מקורות לתמונות". ניתן גם לפנות אל אדם שסביר שהוא מחזיק ברשותו את התמונה המבוקשת כחוק, למשל נשוא התמונה עצמו, ולבקש ממנו אישור להצגתה ברישיון חופשי. במקרה זה יש לפעול על פי ההנחיות בדף "ויקיפדיה:OTRS". אפשר גם להעלות תמונות שצילמנו בעצמנו, ולתת להן רישיון חופשי.

אם טעות בידי וצילמת בעצמך את התמונה, או אם ברשותך אישור מתאים מיוצר התמונה, אפשר לפנות אלי כאן, או בדף שיחתי. אפשר גם להתייעץ בדלפק ייעוץ זכויות יוצרים. תודה,. זאת לא הפנייה הראשונה שלי אליך בנושא זה. אני מבקשת שתפסיק להעלות לוויקידיה תמונות שאתה מוצא בגוגל תמונות. אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:50, 20 ביוני 2015 (IDT)

אני אף פעם לא יודע איזה תמונות מותר להעלות ואיזה לא. היו תמונות שמצאתי בגוגל תמונות והעליתי ולא נמחקו, ואילו תמונות אחרות נמחקו. עשו - שיחה 18:23, 20 ביוני 2015 (IDT)

אל תעלה אף תמונה שאתה מוצא בגוגל. יש מאגר תמונות חו0פשיות בויקישיתוף. ויש מקרים שלא תמצא תמונה חופשי והערך יהיה ללא תמונה. אתה מוזמן לקראו את הדף ויקיפדיה:רישוי תמונות. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:58, 20 ביוני 2015 (IDT)

מקדם תקומה[עריכת קוד מקור]

היי, הערך מקדם תקומה נמצא "בעבודה" כבר שנה שלמה בלי שינויים משמעותיים. או שתסיים את הערך או שתוריד את התבנית בשביל שאחרים יכלו לערוך אותו. Corvus,(שיחה) 09:34, 3 ביולי 2015 (IDT)

או.קיי אוריד את התבנית. עשו - שיחה 16:27, 3 ביולי 2015 (IDT)

פונקציות היפרבוליות[עריכת קוד מקור]

האם הכח שמפעילה התנגדות האוויר פרופורציונלי למהירות? כדאי לציין את זה בערך. עוזי ו. - שיחה 01:22, 16 בספטמבר 2015 (IDT)

הכח פרופורציונלי למהירות בריבוע (אם היה פרופורציונלי למהירות היה מתקבל אקספוננט). אציין את זה בערך. אגב כתבתי על זה קודם בערך בליסטיקה. עשו - שיחה 01:27, 16 בספטמבר 2015 (IDT)

ציינתי את זה בערך. עשו - שיחה 01:30, 16 בספטמבר 2015 (IDT)

העלאה חוזרת של תמונות שאתה מוצא בגוגל תמונות[עריכת קוד מקור]

שלום עשו, לצערי חזרת והעלית קבצים שמצאת בגוגל תמונות למרות שהוסבר לך שזה אינו מקור לגיטימי. העלית את קובץ:Gauss geodetic survey.jpg וקובץ נוסף. את שניהם הורדתי מהערך והם יימחקו. כשאתה מוצא תמונה בגוגל לך למקור של התמונה וראה האם בעל זכויות היוצרים פרסם אותה ברישיון חופשי המתאים לוויקיפדיה. אם לא מצוין רישיון כזה, אז אסור להעלות. אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים. ובכל מקרה אם מצאת תמונה שמותר להעלות אותה לוויקיפדיה על פי תנאי הרישיון, עליך לתת קישור לדף שבו מצאת את התמונה, אין להסתפק בציון גוגל תמונות. זה לא נחשב למתן קרדיט ראוי. אני מקווה שהפעם הנושא ברור מספיק ולא נעסוק בכך יותר. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 11:26, 27 בספטמבר 2015 (IDT)

למה כוונתך "לראות האם בעל זכויות היוצרים פרסם אותה ברישיון חופשי המתאים לויקיפדיה"? האם בדקת הפעם אם מותר להעתיק את התמונה? עשו - שיחה 13:11, 27 בספטמבר 2015 (IDT)
דרך גוגל תמונות אתה יכול להגיע לאותו אתר ודף שבו התמונה הועלתה. לפני שאתה מעלה תמונה עליך לבדוק את תנאי הרישיון באתר. אם לא מופיע באתר רישיון המתאים לוויקיפדיה אסור להעלות. אני לא בדקתי. לא נתת קישור לאתר ממנו התמונה נלקחה. זה חלק מתפקידו של מעלה קובץ. אם היית נותן קישור למקור הייתי בודקת לפני מחיקה. אבל איני יודעת מהיכן היא נלקחה ואין באפשרותי לבדוק. אתה מוזמן לבדוק ואם המקור מאפשר, תן קישור כאן ואני אסתכל, ואם הוא תקין אשחזר את התמונות. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:15, 27 בספטמבר 2015 (IDT)

שלום עשו. בוויקיפדיה הכלל הוא שממשיכים שיחה במקום בו היא החלה כדי שתיה רציפות בדיון. העברתי את פנייתך לכאן. ואני עונה לך כאן.

Hanay שלום,

צירפתי פה קישורים לאתרים שמהם נלקחו התמונות שצירפתי לערך קרל פרידריך גאוס.

Gauss geodetic survey - http://www.ams.org/samplings/feature-column/fcarc-surveying-one

והקישור לתמונה השנייה הוא: https://www.google.co.il/search?q=gauss%27s+geodetic+survey&biw=1366&bih=667&source=lnms&tbm=isch&sa=X&ved=0CAYQ_AUoAWoVChMI_dLnsq-XyAIVw9YsCh35XgKi&dpr=1#tbm=isch&q=gauss-weber+atlas+&imgrc=fvVRY4v8Xyr6QM%3A.

אודה אם תבדקי אם ניתן להעלות את התמונות האלה לויקיפדיה. מעכשיו כל פעם שארצה להעלות תמונה לויקיפדיה אשלך לך קישור קודם כדי שתבדקי אם מותר להעלות אותן. תודה מראש. עשו - שיחה 17:09, 27 בספטמבר 2015 (IDT)

בקישור הראשון שנתת כתוב © Copyright 2015, American Mathematical Society. כלומר זכויות היוצרים שלהם. הקישור השני לא מוביל לדף ספציפי. אז לחצתי על קישור לדף הזה ושם לא מצאתי כל התייחסות להושא. במקרה כזה ברירת המחדל היא שאין לקחת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:12, 27 בספטמבר 2015 (IDT)

קווטרניונים[עריכת קוד מקור]

מדוע העריכה הזו? האם גאוס טען אי-פעם שגילה את הקווטרניונים במקביל להמילטון? זו נקודה די משמעותית בהיסטוריה של האלגברה, ולא הייתי מחליק אותה מתחת לשטיח. עוזי ו. - שיחה 17:19, 27 בספטמבר 2015 (IDT)

המאמר של גאוס שמתעד את גילוי הקווטרניונים נכתב ב-1819 (אך לא פורסם במהלך חייו), בעוד המילטון גילה את הקווטרניונים ב-1843. כלומר המאמר שלו לא נכתב כביאור לתגלית של מישהו אחר, אלא כתגלית עצמאית שלו. פה הוספתי קישור למאמר של גאוס: http://gdz.sub.uni-goettingen.de/dms/load/img/?PPN=PPN236010751&DMDID=DMDLOG_0097. אני לא כל כך בטוח שהבנתי את שאלתך. עשו - שיחה 17:41, 27 בספטמבר 2015 (IDT)

משוואות רנקיין-הוגוניו[עריכת קוד מקור]

היי,
השם הראשון צריך להיות "רנקין", לא רנקיין. אלדדשיחה 00:57, 12 במרץ 2016 (IST)

אימייל[עריכת קוד מקור]

נדמה לי שלא השארת אפשרות לשלוח אליך אימייל. אולי תוכל לשלוח אלי - יש לי שאלה או שתיים. עוזי ו. - שיחה 00:05, 13 באפריל 2016 (IDT)

היי,

המייל שלי הוא dor10054-at-gmail.com. אני אישית מעדיף שאם יש לך שאלה לשאול זה יהיה בדף השיחה שלי, אבל לא מאוד משנה לי, אז תרגיש חופשי לשלוח אליי מיילים. עשו - שיחה 14:26, 13 באפריל 2016 (IDT)

עשו שלום, מצאתי התייחסות לצורת העבודה של שולחן בקרת אש בספר 73 צפון של דודלי פופ, הוצאת מערכות 1969. אם מענין אותך אצלם ואשלח לך במייל.
נושא אחר - ראיתי את הנושאים שכתבת נראה שאולי היה מענין לך לכתוב על טכניקת דלפי. נושא שנשאלתי לגביו לפני כמה זמן אך איני מתמצא בו.קודקוד צהוב - שיחה 19:34, 20 במאי 2016 (IDT)

שלום קודקוד צהוב,

אשמח אם תשלח לי במייל את העמודים הרלוונטיים מהספר. הנושא מאוד מעניין אותי, ואני בכלל בדעה שצריך להעשיר את ויקיפדיה בכל מה שנוגע למחשבים אנלוגיים ורכיביהם. ערכים שלדעתי חשוב שיהיו בויקיפדיה כוללים את הפסקלין (מכונת החישוב של פסקל) ומחשב הפסיעות של לייבניץ. בנוגע לטכניקת דלפי - לא שמעתי על המושג הזה. אני לא יודע במה מדובר וגם איך זה קשור לשולחן בקרת אש. האם תוכל לשלוח לי מקור שמסביר מה זה? עשו - שיחה 12:49, 21 במאי 2016 (IDT)

כל הכבוד על ההשקעה[עריכת קוד מקור]

עכשיו זה עם לייבניץ, אבל זה זמן רב ששמתי עין על ההרחבה וההעמקה השיטתית של ערכים חשובים שנעשית על ידך במסירות, הרשה לי להחמיא לך על כך. ביקורת - שיחה 20:53, 1 ביוני 2016 (IDT)

תודה רבה. כבר מלפני כמה שנים רציתי מאוד להשלים את הערך על לייבניץ אבל רק לאחרונה הרגשתי שאני בשל לעשות זאת. היה חשוב באופן סמלי שיהיה ערך מקיף על לייבניץ בויקיפדיה - הרוח של הרעיונות שלו (שפה אוניברסלית, אנציקלופדיה של ידע, ועוד) דומה לרוח של ויקיפדיה, ככה שהשלמת הערך עליו בויקיפדיה היא מעין "סגירת מעגל". בכלל לפי דעתי לייבניץ צריך להיות אחד הסמלים של ויקיפדיה. עשו - שיחה 12:52, 2 ביוני 2016 (IDT)

אמת. תודה על הכל ובהצלחה בהמשך. ביקורת - שיחה 15:38, 2 ביוני 2016 (IDT)

משפט ניוטון על עקומים סגורים[עריכת קוד מקור]

עשו, עברתי על הערך המעניין שכתבת, והוספתי כמה הערות והארות. עוזי ו. - שיחה 21:50, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

אייזק ניוטון[עריכת קוד מקור]

אתה לא חושב שהפתיח לערך ניוטון ארוך מדי, לא עדיף להיות תמציתיים ולהניח לקורא למצוא מה שהוא מחפש בעזרת תוכן העניינים וכיו"ב...?31.154.81.75 23:05, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

אני דווקא ממש לא חושב שהוא ארוך מדי, והוא כתוב באופן מאוד מלוטש לטעמי. ערכים טובים על דמויות בולטות במיוחד הם בדרך כלל בעלי פתיח ארוך, כי רק כך מקבלים פרספקטיבה טובה על מקומה של הדמות בהיסטוריה של התחום הרלוונטי, והפתיח משמש מעיין מפתח נושאים לערך. הפתיח לערך של ניוטון באמת ארוך באופן חריג, אבל זה בגלל שהביוגרפיה שלו היא מאוד מורכבת וכוללת נוסף על ההיבטים המדעיים גם את העיסוקים התאולוגיים (הפסקה האחרונה שהוספתי הייתה על הקטע התאולוגי), שאי אפשר לוותר עליהם בפתיח. עוד דבר, שים לב שהערך עוד ממש לא מוגמר, ויכול להיות שאתה מרגיש שאורך הפתיח לא פרופורציונלי לגודל הערך בגלל שגם הערך עצמו רחוק מלהיות גמור (צריך לעשות מלא סדר, וגם כל החלק של השנים האחרונות די ריק). נראה לי שאחרי שתראה את הערך המוגמר תרגיש שהפתיח כן בפרופורציות הנכונות. עשו - שיחה 23:18, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

אני חולק עליך, בוודאי שאפשר לוותר על העיסוקים התיאולוגיים שלו, הם היו בגדר תחביב עניין אישי פרטי, הוא לא היה מנהיג קהילה, נביא או רפורמטור, הוא גם לא פרסם את עמדותיו התיאולוגיות ברבים, כך שהחלק הזה בפילוסופיה חסר התייחסות שלו. ראוי להתייחס לזה בפסקאות על חייו האישיים, דמותו ותחומי העניין שלו, אני עדין חושב שבערך הפתיחה ראוי לכתוב בתמציתיות מתמטיקאי ופילוסוף מהמשפעים ביותר בהיסטוריה, למד ב-,היה ראש החברה...הושפע מ והשפיע למעשה על כולם (גם בתחומי המחשבה האחרים) ,במהלך חייו היה גם עובד ציבור, במטבעה המלכותית... אבל נראה שלא אשכנע אותך...קריצה31.154.81.75 23:32, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

יכול להיות שאתה צודק, אבל כדי לדעת בוודאות צריך מישהו שמבין המון בתאולוגיה - יכול להיות שכל המשאבים העצומים שהשקיע בנושא הזה היו באמת בגדר בזבוז זמן ובאמת הוא לא הפיק איזושהי תובנה תאולוגית חדשה. בכל זאת גם אם הוא לא היה תאולוג דגול, הדת היוותה מרכיב מרכזי בהשקפת עולמו, וצריך לציין את זה בפתיח. גם אם תרומתו לתיאולוגיה הייתה מינורית (הוא היה נניח תאולוג "מכובד") עדיין זה ראוי להתייחסות בערך, בדיוק כמו שלאונרדו דה וינצ'י מוזכר כמוזיקאי בערך עליו, למרות שהוא בשום פנים ואופן לא היה נכנס לשום רשימה של 200 המלחינים הגדולים או משהו כזה. דווקא משום שזה גזל חלק כה ניכר מזמנו זה ראוי להתייחסות בערך, ואגב הבנתי שהוא דווקא כן הפיק כמה חיבורים מכובדים; פרשנויות תנ"כיות, כרונולוגיה של ממלכות קדומות, ועוד. עשו - שיחה 23:52, 26 באוגוסט 2016 (IDT)


אתה לא צריך מישהו שמבין בתיאולוגיה, ניוטון לא חשף את הכתבים שלו, זה מזכיר לי במידה את גאוס, שביומניו פתרונות לבעיות רבות שהיו לתחילתם של תחומים חדשים במתמטיקה, כשהדוגמא הטובה ביותר היא של הגיאומטריה הלא-אוקלידית ואולי גם אלגברת הקווטרניונים. מה לעשות שגאוס לא פירסם הדברים ובחמישים שנים שלאחר מותו כל התחומים הללו התתפתחו גם בלעדיו למחזות שהוא עצמו לא הכיר ואפילו הוא לא הרחיק לראות. למה אתה לא מזכיר ההשפעה של גלילי, של דקארט עזוב אותם למה אתה לא מדבר על הערצה שלו את היוונים, כמי שיצא לו לנבור בארכיון האינטרנטי של כתביו אני יכל לספר לך שניוטון סבר שהוא לא חידש דבר במתמטיקה ושהכל היה ידוע ליוונים (אגב אינטגרלים למשל חושבו על ידי ארכימדס), אני לא הייתי מתיימר לעמוד על תפיסת עולמו בפתיח, צריך להציג מי ולמה בלי להיסחף למה גזל את זמנו, ניוטון לא עבד בשירותך, לספקולציה הזו כאילו אם ניוטון היה ממשיך לחקור היינו היום על פרוקסימה קנטאורי b, ניוטון היה משיב היפותזיס נון פינגו. מה שתרם בשנות העשרים שלו רובנו המכריע לא תורם בחיים שלמים של למידה, ובאותה המידה ניתן לשער-אפילו שזה מגונה-שלא היה לו כבר מה לתרום לתחומים אלה (מיצה יכולתיו). החיבורים האלה אינם מכובדים, בייחוד כאשר הם לא נבדקו אלא על ידי קומץ חוקרים שיש להם עניין לעשות עניין מהכתבים האלה. אני איני מתנגד להרחיב ככל שניתן על עיסוקיו השונים ותחומי העניין שלו, כבר כתבתי במקום אחר שמבחינתי שגם יהיה כתוב איזה טעם גלידה העדיף אם יש איך לקשר את זה( פתח ג'לטריה, הוריד את המס על המוצר, חקר את השפעות הגלידה על כאבי בטן של חתולים), פסקת הפתיחה ארוכה, עדיף לחלק למנות קטנות ואכילות (לרוב האנשים המידע הזה לא גלידה) ולאפשר לאנשים לנווט בתוכן העניינים למידע הרצוי להם- והרי כולם נדרשים לקרוא הפתיח לכן עדיף שיהיה תמציתי.31.154.81.75 01:11, 27 באוגוסט 2016 (IDT)
הערה לגבי דה-וינצ'י, מדידת מוזיקאיים היא בעייתית ביותר, ייתכן והיה מלחין גדול מרבים אחרים שאנחנו מעלים מדי יום על שפתנו, והרי ללמדך שחלק גדול מהמוזיקה ואולי עיקרה לא כתוב בתווים.31.154.81.75 01:13, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

טוב זהו נפסיק כאן. תסלח לי אבל הסגנון שלך מאוד מזלזל. עשו - שיחה 09:09, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

עשו, אני לא התכוונתי לזלזל, מה הציק לך במה שכתבתי? בסך הכל ניסיתי להבהיר הסיבה העמדה שלי ואיפה אני כן חושב שראוי שתופיעה פסקה רחבה על עיסוקיו השונים.31.154.81.75 13:30, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

או.קיי כנראה שפירשתי את דבריך לא נכון (למשתמשים אלמוניים יש נטייה לנסות להתווכח סתם, לכן חשבתי שאולי המטרה שלך היא סתם לנגח אותי). איפשהו הרגשתי שאתה רומז שאני בכלל לא עשיתי שיעורי בית ועורך ערך שאין לי בכלל הבנה בו. בסדר נעבור הלאה. בכל מקרה מה אתה מציע מבחינה פרקטית? למחוק את הפיסקה על התאולוגיה בפתיח? אני אישית חושב שכדאי לסיים לערוך את הערך ואז להחליט. בכל מקרה אם זה מאוד מפריע לך אתה יכול לשאול לדעתם של עוד עורכים בויקיפדיה, אם תהיה דעת רוב לקצר את הפתיח אני לא אתנגד. עשו - שיחה 13:36, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

אני שמח שזה מאחורנו, באמת שאין לי עניין להעליב, וגם אין לי סיבה ואין לי עם מה (נראה שאתה עושה מאמץ להועיל). לעניין, אני מציע שכמו שערכת את פסקאות הערך עד עכשיו, נראה אם יש מידע המופיע אך ורק בפסקת הפתיחה, נשתול אותו בפסקה המתאימה ונעלה הצעה לנוסח מתומצת של הפתיח, אתה מבין זה לא רק העיסוק התיאולוגי, זה בכלל, הפתיח לא אמור להיות מיני ביוגרפיה, הוא ארוך יותר מהרבה ערכים שלמים אחרים! אני חושב שתסיים לתרום את תרומתך לערך בפעם הזאת, ואפשר לחשוב על זה ביחד, זה לא מפריע לי, זה נראה מועיל יותר לקורא ואחיד יותר ויקפדית אף על פי שראוי לבדוק מה העמדה מבחינה כללית, להאריך בפתיח או להאריך בפסקאות...31.154.81.75 13:44, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

עברתי על הפתיח והמידע שמופיע בו שלא מופיע בערך הוא:

1. שהוא ניסח את החוק האמפירי של הקירור.

2. שהוא הציג את המושג זורם ניוטוני.

3. העובדה שהייתה משלחת מדעית שיצאה לבדוק את צורת כדור הארץ ואישרה את התחזית של ניוטון.

כל יתר הדברים רשומים בערך.

עשו - שיחה 13:52, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

בסדר, אנסח פתיח כפי שאני חושב, אעלה אותו לדף השיחה של הערך, ונראה אם שווה להתקדם עם זה...31.154.81.75 13:57, 27 באוגוסט 2016 (IDT)
אגב, עשו זה כמו עשו בן יצחק? וכמובן שאל תתביש לשחזר העריכות שלי בערך, אם יש בעיות כלשהן אשמח להסביר.31.154.81.75 16:49, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

כן. אגב אני כבר שכחתי מה הייתה הסיבה המדויקת שבחרתי בכינוי הזה, אבל נראה לי שזה היה פשוט כי זה כינוי תנ"כי חמוד. עשו - שיחה 17:17, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

בהמשך להערה שלך בדף השיחה שלי: זה מדהים כמה מעט מתייחסים לתשתית המחשבתית והמתמטית שאיינשטין ליכד ב-1905 במאמר על היחסות הפרטית, משוואות המהירות הן למעשה מלורנץ, שקילות מסה-אנרגיה מפואנקרה...היחסיות בחשמל ומגנטיות עוד ממקסוול...בעיות במערכות ייחוס לא רק ממאך! ובכל זאת אילו הישגים היו לו לאינשטיין רק באותה שנה.31.154.81.75 18:09, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

אופטיקה[עריכת קוד מקור]

ספר האופטיקה של ניוטון[עריכת קוד מקור]

עשו, שבוע טוב, מקוה שהניסוחים לטעמך, חבל היה לוותר על תיאור ניסוי הנפיצה, הוא ניסוי פשוט למדי (ולכן גם מבריק), ולכן שתלתי אותו בחזרה, מחפש תמונה של תיאור הניסוי בויקימדיה...31.154.81.75 16:31, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

הניסוחים באמת לטעמי, וכדאי שתירשם - יחסית לכותב אלמוני העריכות שלך מצוינות. כן את התמונה ההיא של ניסוי הנפיצה הסרתי כי אין מקום בערך, ולדעתי התמונות שעכשיו יש בו טובות יותר. התמונה עם המנסרה ממש מדגימה את הרעיון של האלומה המלבנית שהופכת למעגלית בנקודת ההסטה המינימלית. עשו - שיחה 16:40, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

אז אתה חושב שעדיף לוותר על הוספת תמונה?31.154.81.75 16:44, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

סליחה על האיחור בתגובה, לא הייתי בבית בשעתיים האחרונות. עזוב רגע את התמונה, יש שתי נקודות חשובות שאני רוצה לדון בהם.

1. חלק האופטיקה מסיים במשפט "הניסויים שהפריכו את התאוריה האופטית של ניוטון..". לא חשבתי על זה לעומק (וצריך לחשוב על זה לעומק!) אבל האם זה נכון לטעון שהניסויים האלה הפריכו את התיאוריה של ניוטון? אני הייתי מעדיף לבחור בניסוח "הפריכו חלקית", כי אם הטענה הזו שגויה זה סתם יוצר רושם מוטעה אצל הקורא. בסופו של דבר ניוטון לא פסל את המודל הגלי של האור, אלא אימץ אותו כהיבט משני לאופי החלקיקי של האור (למשל בהסבר שלו לטבעות ניוטון), מה שלא רחוק בהרבה מהגישה המודרנית שרואה בכל חלקיק גם גל.

2. הבנתי מקריאה בכל מיני מקומות שהמהפכנות של ניסוי הנפיצה של ניוטון אינה רק בניסוי המבריק ובמסקנה המהפכנית, אלא בצורה ההסקה הניסויית. הבנתי שהניסוי של ניוטון הדגים עקרון שנקרא "Experimentum crucis", ושלמעשה ניסוי הנפיצה הוא זה שיותר מדגים עקרון זה. אני לא כל כך הבנתי מה המשמעות של Experimentum crucis, אבל נראה לי שזה חשוב להדגיש את זה בערך. עשו - שיחה 19:15, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

אני מכיר התייחסויות שניוטון "מרכך" עמדתו החלקיקית כלפי האור, אבל הוא בשום פנים ואופן לא חשב על אור כגל, הוא חשב שהמודל החלקיקי בוודאי מורכב יותר מזה שהוא מציג, ולכן התופעות לא נחזות במדויק, אבל היו לו כל מיני תירוצים לכך, מערבולות בחלקיקי החומר למשל במעבר דרך מחסום-עקיפה, ולמעשה עד שלא הגיע יאנג, עם מה שאני חושב שהוא הניסוי המבריק ביותר, אף אחד לא הצליח להכיח אימת התיאוריה החלקיקית של ניוטון. ניסוי יאנג מפריך לחלוטין כל תפיסה חלקיקית של האור, שהיא הרבה יותר מוגבלת מהתיאור הגלי גרידא (שגם הוא חלקי לעומת התיאור הקוונטי), וניסוי מייקלסון-מורלי שגם הוא לא חסר ברק המחשבה משכיח האתר סופית.

בנוגע לניסוי הנפיצה, לא הייתי קורא לו מבריק, מאחר ורבים התעסקו בתחום, ההברקה של ניוטון היא ביכולות לזקק עיקרים פשוטים, שמתי לב לעריכה שלך הנוסח שלי לתיאור הניסוי, והבנתי שעולה שם שאלה בפער בין הניסוחים: אני:" האור הלבן שעבר במנסרה הפך לסדרת צבעי הקשת."

אני מתאר גילוי תוך כדי ניסוי ואתה למעשה מתאר מציאת מה שחזוי, אין ספק שהתיאור שלך מדויק יותר בעוד שלי פרוזאי יותר. ואני עוקב אחר דף השיחה שלך בינתיים...31.154.81.75 19:35, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

זה נכון שעולם המחשבה של המאה ה-17, ושל ניוטון בפרט, הוא מעורפל ומבולבל, אבל אני מחפש נימוקים שמכילים תובנות מודרניות, גם אם הם מעורפלים ומבולבלים ונכתבים בשפה של המאה ה-17. למשל, בנוגע לטבעות ניוטון, הוא חישב (פשוטו כמשמעו!) אורכי גל של צבעים שונים (בספרו אופטיקה) על פי תבנית ההתאבכות שמופקת. בנוגע לספקולציה שלא הייתה לו הבנה של מושג הגל זה בוודאות לא נכון, שכן בספרו פרינקיפיה הוא הציג את המודל המתמטי הראשון של גלי קול ועשה גם עוד כמה דברים שקשורים לגלים. כלומר מה שאני מנסה לומר זה שצריך לבדוק מה הוא יכל לחשב באופן מתמטי, לא משנה מה היה ההסבר שלו לכך. עשו - שיחה 20:00, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

לא כתבתי שלא היה לו מושג לגבי גלים, אלא שהוא לא קיבל את התיאור הגלי של האור- אלא תמך בגישה שגם אם יש תופעות "גליות" באור הרי שזה כי המודל החלקיקי שלו לא מורכב מספיק ומדויק לתאר אותן, והציע שלל פתרונות לתופעות הגליות, כמובן שלא התכחש ליעילות חלק מהתיאורים, אך בגדר כלי ולא בגד הסבר ממש. אני מכיר התיאור שלו בפרינקיפיה לגבי גלים, הוא מתאר את תופעת העקיפה, בחלק השמיני של הספר השני, אך איני בטוח לגבי כמה הידע הזה מקורי שלו, נהוג לייחס זאת להאוחנס (הויגנס), הוא גם כולל ומנסח את חוק פסקל -לחץ בנוזלים- שם. רציתי לשאול אותך על זה, אין לי עותק של ה"אופטיקס"(אני באמת צריך להזמין וללמוד אותו), איך בדיוק הוא הצליח לחשב אורך גל של אור? זה נשמע לי על גבול המופרך, מילא אם היה יודע על גלי מיקרו, לחשב אורך הגל, אבל אורך גל ננוטמרי? 31.154.81.75 20:24, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

טבעות ניוטון הן מקרה פרטי של תופעת התאבכות בשכבות דקות (בה אור מתאבך עם עצמו עקב החזרה מהחלק הפנימי והחיצוני של שכבה דקה כלשהו). אפשר למדוד אורך גל קטן כל כך אם מצליחים לייצר שכבה של חומר דקה מאוד. לא היה אפשר לייצר שכבה כזאת באופן מלאכותי בתקופה ההיא, אבל שכבות כאלו נוצרות באופן טבעי בממשקים בין חומרים, למשל בטבעות ניוטון כיפה כדורית עם רדיוס גדול (הגודל של הרדיוס הוא קריטי) שקופה מונחת על משטח שטוח. שכבת האוויר שנוצרת באזור נקודת המגע של הכדור עם השולחן,שהיא בעלת עובי משתנה, היא בעלת עובי דקיק. בכל מקרה אם אני לא טועה ניוטון צפה בטבעות דרך מיקרוסקופ (זה היה הוק שגילה אותן לראשונה בספרו מיקרוגרפיה). השילוב של שימוש במיקרוסקופ ושימוש בכדור עם רדיוס גדול מאפשר צפייה גם באורכי גל ננומטרים. אגב הנוסחה לרדיוס של טבעת ניוטון ה-N היא: , כלומר סדר הגודל של התופעה תלוי בחזקה ה-1/2 של רדיוס העקמומיות של הכדור. עשו - שיחה 20:42, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

נתקלתי בנוסחא, אבל לא מכיר ערכים שניוטון חישב בעצמו, ולכן אני בספק לגבי היישום שלה (באמצעים דאז), זה נחמד איך שזה קשור לעקמומיות(תחום מחקר של ניוטון שיישמו החוקרים בקו המשווה בין היתר...)-כנראה בגלל זה לא עמד בפיתוי ו"זרם" עם הרעיון של אור כגל.31.154.81.75 20:58, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

בנוגע לספר "אופטיקס" : הנה קישור לתרגום אנגלי של המהדורה הראשונה של הספר opticks. שים לב שזה בלי 31 "הפרקים". אלה הופיעו במהדורה השלישית. עשו - שיחה 21:15, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

טוב, עשו, תודה על הקישור. אף פעם לא עיינתי בספר כולו, והכרתי ממנו רק קטעי הוכחות והסברים. להגיד שראיתי מספר דברים מעניינים יהיה לשון הפחתה והמעטה. לעניינו, החל בספר השני הוא מתאר התופעה המדוברת. כמובן שהדברים דורשים דרש נוסף, קריאה מעמיקה, אבל אפילו שיש מקומות בהם הוא מדבר על סדרי גודל הפוכים (10 בחזקת 8), קשה לי לעשות הקפיצה לאורכי הגל, במספר מקומות אחרים סדרי הגודל פחות מתאימים (ב10 בחזקת 3) אך נראה שקרובים יותר לעיקר שבאורכי גל של אור. אני מתקשה לראות אותו עושה שם שימוש בנוסחא, הוא פורט היחסים בין הטבעות וחזרות הצבעים, אבל אני לא מבין כיצד אפשר להבין שהוא עובר לאורך הגל, בייחוד שכשאני מסתכל על המשוואה, אנחנו עדין מדברים על סדר גודל של לכל הפחות 10 בחזקת 7- (אורך גל אדום), אפשר להשמיט מהנוסחא N-0.5, את ה-0.5 כי הוא זניח, אנחנו מדברים על לפחות עשרות טבעות אז מה החצי הזה כבר ישנה לנו בסדרי הגודל. גם המכפלה בחצי דורשת מאיתו לדבר על סדר גודל (הפוך) של 10 בחזקת 3.5, זה הרבה טבעות על רדיוס קטן או רדיוס שכבר מתחיל להיות גדול. לא רואה איך הוא יישם זאת. בכל אופן הוא דן בשאלת גליות האור במפורש בעמוד הספר 363-364, הוא שולל אותה מכל וכל, ומציין הכשלון של האוחנס להסביר התופעות האופטיות השונות, הוא מסביר שאור חייב היה לנוע בשני סוגי תווך כדי שההסבר הגלי יהיה בר תוקף. בכל אופן הוא נוגע בספר בכל הנקודות הרגישות אפילו של התיאוריה שלו, אילו היה מעלה על דעתו סדר הגודל של אורך הגל של האור, הרי שהיה מבין מדוע אינו יכל לעקוף מכשולים! וזה סותם בעיני הגולל על הטיעון שקיבל גליות האור, כי הוא בעצמו מסביר שזה עיקר הכישלון של התיאור הגלי. בחזרה לנקודות הרגישות, אפשר להתייחס לזה שהוא נוגע בגבולות של יחסות פרטית בספר הזה!( עמוד 278 וגם באיזכור מדידת הזמן הלוקח לאור להגיע לארץ-ליקויי צדק ) בקוונטיות של אפקט כמו פוטוחשמלי (371-2) בשדות קוונטים (352) וביחסות כללית (הוא דן בעיקול האור בקרבת הכוכבים), גם ניסוי יאנג פתאום מקבל הקשר, אני באמת חושב שניסוי יאנג הוא אחד הניסויים המבריקים ביותר, ניוטון עורך עשרות ניסויים, עם שינויים מינוריים, הוא דקדקן, חד הבחנה, בעוד ניסוי יאנג מתעלה על כל הבעיות הטכניות שהמציאות מרובת המשתנים שניוטון מתאר, ואומנם כשאתה רואה הניסויים של ניוטון, אתה פשוט מבין שיאנג ניתח את הניסויים ושאל עצמו מה ניוטון לא עשה? מה נשאר לנו לעשות? הוא ראה הניסויים של ניוטון, ראה עמוד 43 או 47 בספר למשל וראה שניוטון החמיץ וריאציה של הניסוי, של הנחת המנסרות, של שימוש במקור אור ופיצול, מדהים. מצטער שזה ארוך עשו, אבל זה מאוד מעניין, שלא יכולתי שלא לשתף אותך בתחושת הערכה העמוקה לעבודה הזו שלו שעל כל השגיאות שבדיעבד אנו מכירים בה יש בה האיכות הגבוהה ביותר של המחשבה, ההתבוננות והתבונה האנושית, תודה על הקישור היקר הזה! 31.154.81.75 02:45, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

כנראה שטעיתי מקודם וניוטון לא מדד אורכי גל של האור (זה גם לא מצוין בשום מקום אחר). ניוטון גילה שהרדיוסים בהם מופיעות הטבעות הם כאלה שעובי שכבת האוויר המתאימה להם מהווים סדרה חשבונית, כלומר הוא גילה ש- (כש-d עובי שכבת האוויר מקבלת ערכים המהווים סדרה חשבונית), והוא גם שילב את רעיון המחזוריות בגלי האתר והציע שלכל צבע אורך גל אופייני, אך אם זאת הוא כנראה לא קישר ש- הוא כפולה אי זוגית של מחצית אורך הגל משום שהוא לא הבין את העקרון של תבנית התאבכות. משום מה הייתי בטוח שהוא הבין את זה. אני עוד לא סגור על זה עד הסוף ויכול להיות שיתברר בסוף שהוא כן הבין את עקרון ההתאבכות אך פשוט החליט לא למדוד אורכי גל. עשו - שיחה 13:35, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

קודם כל עבור על הניסוחים האחרונים שלי בערך, העריכות שלנו שתי וערב שזה לא יגמר בשעטנז Face-smile.svg. בנוגע לאופטיקה:
  • עשו לי אין ספק שהוא לא העלה על דעתו. הגם שהגישה של ניוטון הייתה אימננטית, כלומר הוא פחות התעסק בלמה ויותר הסביר פשוט המתרחש, במקרה המדובר הוא לא הצליח להתגבר על ה"דעה הקדומה" שככל הנראה נחרטה בו מהתיאוריה שלו. מה זאת אומרת? שאפילו שחלק גדול מהמחקר של ניוטון היה האישיות שלו ממש, ובגלל זה נכנס לכל אותם סכסוכים אישיים על עניינים שהם מקצועיים, הוא ידע להודות שלהאוחנס יש הסבר פשוט לתופעות מסוימות, והוא היה מוכן להשתמש בו ככלי (זה דומה לחשבון הגבולות, שכלל לא היה מתמטיקה אבל ניוטון ראה שהוא יעיל ועובד אפילו שהוא לא מוגדר היטב, והיה מוכן להקריב ה"אמת" למען הפרקטיקה-פרגמטיזם של מהנדס!), אך בעצם העובדה שהוא טוען "אור לא עוקף מכשולים אז אור לא גל" הוא למעשה מוכיח שלא ידע שאורך הגל זעיר וזו למעשה הסיבה שאינו עוקף מכשולים, ולא כי אור הוא זרם חלקיקי! הלא גלי רדיו שהם אור בתדירות נמוכה עוקפים מכשולים!31.154.81.75 14:56, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

או.קיי זה מאוד מאכזב אבל זה האמת. אני אישית מאוד נהנה לקרוא על מדענים גדולים ומתלהב כל פעם מחדש כשאני מוצא משהו חדש שמדען מסוים עשה. אני במשך שנים חשבתי שניוטון הבין את מלוא ההסבר לטבעות ניוטון ושהוא התייחס לתופעה כנובעת מגלים באתר שחלקיקי האור יוצרים. עכשיו כשקראתי יותר הבנתי שהיה לו באמת הסבר אחר ומשונה לטבעות (שלא כל כך הבנתי - משהו שנקרא Fits of easy Reflection ו-Fits of easy Transmission). בכל מקרה צריך לשנות עכשיו את חלק האופטיקה בערך (את הפסקה על טבעות ניוטון). עשו - שיחה 15:37, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

זה בכלל לא נורא, אני קורא הספר שהורדתי מהקישור שנתת, וזה פשוט יוצא מן הכלל, אני אומר לך שאין לי ספק שאינשטיין, מאך ויאנג שאבו מהספר השראה וכיוונים למחקר. זה פחות או יותר כמו שביל גייטס יתעצב שהוא לא עשיר יותר ממשלת ארה"ב, אני מתקשה לחשוב על הוגה השווה בהישגיו לאלה של ניוטון, לפחות לא בכמותם ובהיקפם.31.154.81.75 18:38, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

עקיפה[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לשאול אותך שאלה פיזיקלית שמאוד מסקרנת אותי. תהיתי לעצמי האם קיים מודל מתמטי פשוט (נניח שמצריך ידע בפיזיקה של רמת תואר ראשון) שיכול לתאר עקיפה של גלים מסביב למכשול?, לא דרך סדק אלא מסביב למכשול. אני יודע שזה תלוי בגאומטריה של המכשול, אז נפשט וניקח נניח מכשול כדורי ברדיוס R. השאלה היא שלי היא נניח מה היחס בין עוצמת הקרן לעוצמתה המקורית לאחר שעברה היקף מסוים סביב הכדור? אני חשבתי והגעתי למסקנה שהתשובה צריכה להיות תלויה בארבעה פרמטרים:

  • אורך הגל של הגל. עקיפת המכשול אפשרית רק כאשר אורך הגל הוא מסדר גודל של רדיוס העקמומיות של הכדור או יותר, ככה שהגלים "זוחלים" על פני הכדור.
  • רוחב האלומה .
  • רדיוס העקמומיות - ברור שככל שהוא יותר נמוך הגלים יתקשו "לעקוב" אחרי פני השטח של המכשול.
  • ההיקף שהקרן עברה - אני משער שהפתרון בסדר ראשון הוא איזשוהי דעיכה מעריכית בתלות בהיקף. אחרי הכל מעגל זה מצולע משוכלל עם אינסוף צלעות לכן ניתן לקרב אותו על ידי הרבה פינות ולהשתמש כל פעם בקירוב השדה הרחוק של עקיפה דרך סדר באורך d (רוחב האלומה הוא כאילו רוחב הסדק), הנעזר בפונקציה .

נאלצתי לשאול אותך את זה כי ניסיתי לפתח איזשהו משהו עם ההנחות האלה ולא כל כך הצלחתי. קודם כל אני לא בטוח שההנחות שלי בכלל נכונות. גם אילו אצליח בכל מקרה זהו רק קירוב פשטני, ולכן רציתי לשאול אם יש איזושהי תוצאה מפורסמת על עקיפה סביב מכשול? כזאת שנבדקה בניסוי ואושרה. עשו - שיחה 19:39, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

אני מקוה שאני מבין נכון, משיב בנקודות:
  • זה לא תלוי בדרך.
  • זה תלוי בטיב הגל:
  • גל קול מאבד אנרגיה עם התקדמותו-כי הוא גל מכני
  • לעומתו גל אלקטרומגנטי מרגע שעזב הגוף ינוע לנצח מבלי שינוי כל עוד לא נתקל בדבר (וכמובן שיש עניינים של אי וודאות אך הרשתי לעצמי להזניח אותה).
  • עקיפת מכשול היא לא התנגשות במכשול, או כל אינטראקציה איתו, אלא פשוט התנועה הרגילה של הגל, במובן הזה זה יותר תלוי באיך העולם מסודר מאשר באיך הגל מתקדם...
  • יכול להיות שאתה מבלבל גל או קרינה עם שדה כוח? ואז יש לי תשובה נחמד לזהקריצה בתקוה שסייעתי31.154.81.75 20:15, 29 באוגוסט 2016 (IDT)
  • ראשית כל אני לא מבלבל בין גל לשדה כוח, גל זה הפרעה או תבנית שמתקדמת במרחב. במקרה של גל קול אילו שינויים בלחץ ובצפיפות ואילו במקרה של גל אלקטרומגנטי זוהי הפרעה בשדה האלקטרומגנטי.
  • ניקח נניח גל אלקטרומגנטי בתווך לא מוליך, שכן בתווך מוליך יש איבוד אנרגיה של הגל. גם גלי קול סובלים מניחות אודות לצמיגות הזורם או הגז בו הם נעים.
  • אני יודע שעקיפת מכשול היא לא התנגשות במכשול אלא התנועה הרגילה שלו.
  • אני יודע שזה תלוי בטיב הגל - זה תלוי באורך הגל.
  • בנוגע להערה הראשונה שלך - אני חושב שהדעיכה של עוצמת הקרן כן תלויה בהיקף מסביב לכדור שהיא עברה. למשל ניקח את התופעה של זחילה של גלי רדיו סביב פני כדור הארץ, נניח של מכ"ם (שמאפשרת להם להגיע לטווחים שמתחת לאופק המכ"ם), אז גלי הרדיו כן נחלשים בעוצמתם, הם לא יכולים להגיע מכל נקודה לכל נקודה אחרת. ודרך אגב הייתי לי טעות מקודם כשכתבתי "ככל שרדיוס העקמומיות יותר גבוה...", ז"א התכוונתי ככל שרדיוס העקמומיות יותר נמוך (והעקמומיות יותר גבוהה).

מקווה שהבהרתי את השאלה שלי. עשו - שיחה 20:39, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

  • האות נחלש משלש אולי אפשר לצמצם לשתי סיבות:
  1. כל גל לכשעצמו שומר על הערך האנרגטי שלו, אינו דועך במאום! אומנם שטף הקרינה הכללי יורד וזה בדומה לעוצמת השדה הוקטורי, וכאן יש לי הערת שוליים שאם אתה מעוניין אני יכל להרחיב, אבל זה לא נוגע ישירות בשאלה שלך.
  2. ישנו עניין של נצילות המכשיר, או נצילות האות, רק אתמול עדכנתי בערך נצילות קוונטית התקדמות הנצילות בתאים פוטו-וולטאים.
  3. מאחר וקרינה באה באינטראקציה עם חומר, חלק מהקרינה מתנגש, ולמעשה לא עוקף.
  4. בסך הכל, ניתן לכמת סטטיסטית ברמת דיוק גבוהה ביותר, כזו שמאפשרת למכ"מ לגלות גופים בסדר הגודל של אורך הגל ממרחקים גדולים ביותר, ואף למעלה מכך.
  5. אין שום סיבה שגל אלקטרומגנטי יהיה זה תוצר של מכ"מ מרדיו ועד RF קרני X, תושפע האנרגיה שלו מתנאי הדרך (להוציא תופעות קוונטיות-שוב אי וודאות), זה בלתי מתקבל על הדעת! לכל היותר הדרך שלו תהיה ארוכה יותר, אבל האנרגיה של הגל שווה בכל נקודה מרגע שעזב הגוף היוצר ועד האינטראקציה הראשונה. המרחב-זמן לא משפיע על אנרגיית הגל התווך כן, אור לא זקוק לתווך לנוע "בו" או "עליו" ולכן לא מאבד אנרגיה.
  6. התופעה שאתה מתאר במכ"ם אפשר שהיא מוסברת על ידי החזרה, ולכן לא מדובר בעקיפה, אלא באינטראקציה ממש.31.154.81.75 20:56, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

אני לא מבין מה אתה אומר - מה אם הגל יוצא מנקודה מסוימת A (שנניח היא מקור הגל) עובר בדרכו בפינות ועוקף מכשולים אז הוא מגיע לנקודה B עם אותה אנרגיה כמו אילו נע בקו ישר מנקודה A ל-B? יכול להיות שאתה מתכוון שחזית הגל (כל הנקודות בהן הגל נמצא באותו מופע) מכילה סה"כ אותה כמות אנרגיה לא משנה מה הדרך שהיא עברה, אז אם זה אני מסכים. אבל עדיין האנרגיה הקבועה הזאת מתפלגת באופן לא אחיד בין הנקודות אליהן מגיעה חזית הגל. עשו - שיחה 21:22, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

גל הוא למעשה תנועה של אנרגיה. התנועה הזו לא "עולה" לו, לגל, באנרגיה, איבוד האנרגיה נעשה בגלל התווך, מאחר ולגל אלקטרומגנטי אין תווך, הוא לא דועך, והאור של הכוכבים מלפני 13 מיליארד שנה מגיע אלינו, קרינת רקע קוסמית מגיעה מעוד יותר רחוק ו"ישן" (היקום בן יותר מ13 מיליארד שנה) והאור הזה ימשיך לנוע...עד שיגיב עם חומר.31.154.81.75 21:30, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

אתה לא סותר את מה שאני אמרתי. חזית הגל היא בעלת אנרגיה קבועה כמו שציינתי, עד שהגל נכנס לתווך בעל תכונות דיסיפציביות (למשל תווך עם מוליכות חשמלית במקרה של גל אלקטרומגנטי). מהעובדה שחזית הגל היא בעלת אנרגיה קבועה נובע למשל שההספק של אור בחלל ריק יורד לפי כש-r הוא המרחק מהמקור. מה שקורה בעקיפה זה שחזית הגל שומרת על אותה אנרגיה אבל ההתפלגות המרחבית של ההספק משתנה. אז או שאני באמת לא מבין משהו או שאתה יוצא מנקודת הנחה שאני לא מבין דברים בסיסיים בפיזיקה. באמת, הרמה שלי לא בסיסית בפיזיקה. עשו - שיחה 21:49, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

הרמה שלך לא בסיסית אבל הרמה שלי כנראה שכן... אני מנסה לחשוב על קרן אור שעוברת בחלל וכיצד משפיע עליה הכוכב הסמוך שהיא "עוקפת", הוא יגדיל המרחק שתעבור בגלל העידוש הכבידתי אבל זה לא ישפיע על תדירות הגל, כלומר על האנרגיה שלו. מעבר לזה יכל להיות באמת שאני לא מבין מה אתה בדיוק שואל. אם אתה מנסה להגיד שהדרך שגל עובר משפיעה על התדירות שלו זה לא נכון, האינטרקציה שלו בתווך כן, ונכון שככל שיש יותר תווך, כלומר מסלול ארוך יותר בתווך ההשפעה מצטברת...31.154.81.75 21:59, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

קודם כל עקיפה לא קשורה לכבידה - גל אור יכול לעקוף מכשול גם בתנאים של אפס כבידה (נפילה חופשית), ככה שאל תבלבל בין תופעת העקיפה לתופעת העידוש הכבידתי בה קרני אור מתעקמות בהשפעת הכבידה. לא מקובל לומר שהקרן "עוקפת" את הכוכב - זה יוצר בלבול בין שתי תופעות לא קשורות. דבר שני, התדירות של הפוטונים אכן מושפעת משדה כבידה - בהתאם לשינוי באנרגיה הפוטנציאלית הכובדית שלהם. זה אושר בניסוי מפורסם בו הציבו מקרן אור בתחתית מגדל ומדדו את תדר האור המתקבל בראש המגדל ומצאו הסחה לאדום (אנרגיית הפוטון ירדה בגלל הגידול באנרגיה הפוטנציאלית שלו). אפשר גם לראות את זה אחרת - תוך שימוש בעקרון האקוויוולנטיות של אינשטיין, ניתן לראות שדה כבידה כאילו אנו נמצאים במעלית מואצת, ולכן כשהפוטון נע מתחתית המעלית לתקרה שלה הוא כאילו צריך להדביק אותה במהירות שלו ולכן עובר אפקט דופלר. ההקבלה הזאת עשויה קצת לבלבל בגלל עקרון קביעות מהירות האור בכל מערכות הייחוס - אבל העקרון לא חל האנרגיה של הפוטון , ואכן קיימת נוסחה נפרדת למה שנקרא "תוצא דופלר יחסותי". בנוגע לשאלה שלי, אני כנראה אצטרך לשאול מישהו אחר. חבל שאני לא מכיר פיזיקאי שכותב ערכים בויקיפדיה. עשו - שיחה 22:25, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

אני לא חושב שבלבלתי בין עקיפה ועידוש כבידתי, אני ציינתי שהאור עוקף הכוכב- כי למעשה אינו נתקל בו- והדבר היחידי זה שהוא עובר עידוש. כשגל רדיו עוקף מכשול, אינו נתקל במכשול הוא פשוט מתקדם במרחב בהתאם לצורת הגל שלו, אם משהו יעמוד בדרכו הוא לא ישנה המסלול שלו אלא תתרחש התנגשות בין הגל- הפוטון לאלקטרון או איזה חלקיק שזה לא יהיה, וזו לא תהיה עקיפה אלא בליעה או החזרה. לפעמים כשמסבירים למישהו משהו מבינים אותו טוב יותר, אני אשמח לשמוע הסבר.31.154.81.75 22:55, 29 באוגוסט 2016 (IDT)
ויש את הכה את המומחה מדעים מדויקים, וגם את משתמש: Corvus שאולי יכל לסייע ול-mathknight ידע בפיזיקה.31.154.81.75 22:57, 29 באוגוסט 2016 (IDT)


בהמשך לעריכות בפרק האופטיקה בערך[עריכת קוד מקור]

עשו, רק בעריכה האחרונה שלי שמתי לב שהטענה לגבי אורכי הגל הקשורים לאור היא במאמר היפותזה על תוכנות האור, והרי אני הוספתי את הקישור למאמר זה! ניגשתי למאמר, ובהתאם לעובדה שציינת על אור צהוב, חיפשתי המילה צהוב, בחיפוש מצאתי טענה מעניינת לא פחות, שאור צהוב ואדום מעוררים גלים בתדירות נמוכה יותר מאור כחול וסגול, כמו גם שאור מעורב(לבן) אינו מציג התופעה. עכשיו לגבי הערך שציינת, אשמח אם נבין כיצד חושב, מהנוסחא המוכרת אני מבין שנדרש מכשור גדול, האם אנו יכולים לעמוד באמת על השיטה בה נעזר, האם זה חישוב או קירוב? האם זה קירוב או הערכה?31.154.81.63 01:24, 31 באוגוסט 2016 (IDT)

לא צריך מכשור כל כך חזק בשביל להעריך את סדר הגודל של התופעה. שים לב לחזקת ה- שיש בנוסחה, שמקטינה את סדר הגודל של התופעה בחצי. אם סדר הגודל של אורך הגל הוא נניח מטר, והרדיוס של הכדור שניוטון לקח הוא נניח מטר (או חצי מטר, זה לא משנה כל כך), אז סדר הגודל של התופעה הוא מטר, כלומר עשירית המילימטר. מספיק מיקרוסקופ עם הגדלה של פי מאה כדי לקבל סדר גודל של סנטימטר. לגבי איך הוא חישב את זה, אני מניח שהוא ידע את כוח ההגדלה של המיקרוסקופ, ומהגודל הנצפה דרך עינית המיקרוסקופ העריך את הגודל האמיתי של התופעה. עשו - שיחה 10:48, 31 באוגוסט 2016 (IDT)

כן, אני לא לקחתי בחשבון השימוש במיקרוסקופ, אף על פי שהכל התחיל בתיאור מיקרוסקופי של הוק...מעניין שהם לא ציינו את קווי הבליעה, טוב זה אם היו מסתכלים על אור ממנסרה במיקרוסקופ. בכל אופן אתה יודע שאני עדין מנסה להבין למה התכוונת בשאלה שלך, כי גם מצאתי ניסוח שלך הדברים: "מה שקורה בעקיפה זה שחזית הגל שומרת על אותה אנרגיה אבל ההתפלגות המרחבית של ההספק משתנה." שזה מה שאמרתי מלכתחילה, אתה לא מכחיש אבל אומר שהשאלה שלך לא פתורה, אז למה התכוונת?31.154.81.72 20:23, 31 באוגוסט 2016 (IDT)

התכוונתי בשאלה שלי האם יש תוצאה מתמטית שמתארת איך האמפליטודה של הגל בכל נקודה במרחב משתנה כשהגל עוקף מכשול. הכוונה בביטוי "ההתפלגות המרחבית של ההספק" היא בעצם לתאר את עוצמת הגל בכל נקודה במרחב. למשל חזית גל מישורי היא בעלת התפלגות אחידה של ההספק במישור המהווה את חזית הגל. ברור למשל שאם יש לנו חזית גל מישורית שנעה במסדרון ישר ואז פוגשת בפינה ישרה (כך שהמשך המסדרון מאונך למסדרון המקורי) אז מתקבלת תבנית עקיפה (ככה שהאור יכול "לגלוש" גם לאזורים שאמורים להוות צל גאומטרי שלו) וחזית הגל בקטע המאונך למסדרון המקורי כבר לא מישורית יותר. מה שתיארתי עכשיו זה עקיפה מסביב לפינה (diffraction around a corner) ולא מסביב למכשול. במקרה של מכשול, הפתרון תלוי בגיאומטריה שלו, ולכן שאלתי אם יש איזושהי תוצאה פשוטה יחסית שמתארת את האופן בו חזית גל מישורית עוקפת מכשול נתון. תוצאה כזו יכולה להיות ברוח למשל של חוק סטוקס על גרר צמיג שמפעיל זורם על ספירה. הפיתוח שלו לא פשוט בכלל אבל התוצאה פשוטה. עשו - שיחה 20:43, 31 באוגוסט 2016 (IDT)

זה מעניין, אני עדין לא "מת" על הניסוח שלך, כי הוא כללי מדי, ובעצם אתה כן שואל על אינטראקציה של הגל, אני חושב שאם ניקח המקרה הקיצוני של עקיפת גל במים כשהוא מגיע לפתח במחסום, אז התדירות בוודאי תשמר, אבל האמפליטודה אולי תקטן מעט לא רק בגלל הגרר במים אלא גם בגלל המחסום, לשינוי הצורה של חזית הגל בוודאי "מחיר אנרגטי". העניין הוא שבגל אלקטרומגנטי התלות של אנרגיה היא בתדירות ולא באמפליטודה(להבדיל מבקול), ותקן אותי אם אני טועה, האם אפשר לתאר תלות התדירות באמפליטודה(ברור לי שאפשר להעביר צדדים במשוואה אבל האם זה בעל ערך כלשהו, תואם הממצא)?31.154.81.72 21:14, 31 באוגוסט 2016 (IDT)

אריתמטיקה אוניברסלית[עריכת קוד מקור]

עשו שלום, אני לא רוצה לערוך העריכות שלך אותי בערך, אז בנקודות מה המחלוקת שלי עם השחזורים שלך:

  • משוואות פולינומיות הן למעשה פולינומים, אני חושב שעדיף בחלק מהמקומות להשתמש במונח המקוצר, פחות מעייף ומגוון הקריאה.
  • אני חושב שהבחירה שלי להציג כמקשה תיאור כללי של הנושאים בספר, ואז את הנושא המרכזי יותר, הגיונית יותר מבחינת הבנת הנקרא.
  • כרגע בערך מופיע המשפט "שהניחה את היסוד שהניחה לתורת החבורות." , אני מניח שחלקת על העריכה שלי ולא שמת לב בשחזור רוח הדברים המקורית שהשתרבב פנימה חלק מהניסוח שלי. בכל אופן אני סבור שזה מטעה להתייחס לניוטון כאבי תורת החבורות, בייחוד כשהפיתוחים של אבל וגלואה היו עצמאיים, ומתקדמים ומהפכניים לאין שיעור, עדיף להסביר שהתובנות שלו לגבי סמטריה הן יסוד בתורה ולא היסוד לתורה, שמתמע כאילו הוא אבי תורת החבורות, וניוטון לא צריך קרדיט על דברים לא לו, יש לו די קריצה. ואגב רק עכשיו כשנכסתי לגרסאות הקודמות ראיתי שאתה יזמת הערך- מירי בטח גאה בך Applau.gif. 31.154.81.53 15:18, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

לגבי הנקודה הראשונה ערוך את הערך כאוות נפשך. לגבי הנקודה השלישית, לזהויות ניוטון, המשפט היסודי של הפולינומים הסימטריים ועוד כל מיני תוצאות שהביא ניוטון בספר היה השפעה רבה על עבודתם של לגראנז' ואוילר על פתרון משוואות פולינומיות. כאנקדוטה יש לציין שכשגלואה חקר לראשונה את הנושא הוא קרא את עבודתו של לגראנז' בתחום. ראשית ברור לי שניוטון לא הבין את מלוא העומק והמשמעות של תורת גלואה, ויכול להיות שהוא גם לא שיער לעצמו שמתחום זה תבוא הישועה לבעיה כיצד לפתור פולינומים ממעלה חמישית ומעלה בעזרת רדיקלים. שנית, יש להבחין בין תורת החבורות לתורת גלואה (שמקשרת בין חבורות ושדות) - יכול להיות שניוטון באמת לא הרחיק ראות את תורת גלואה, אבל לגבי תורת החבורות בהחלט מגיע לו קרדיט רציני על התגליות שלו. נראה לי שהתגליות של ניוטון היו בגדר גישושים ראשונים בתחום, אבל עדיין הן מראות שהייתה לו אינטואיציה חזקה לנושא גם ללא בסיס ריגורוזי, ולכן עבודתו שימשה השראה להתפתחות התחום. שלישית, ניוטון לא מוזכר כ-"אבי תורת החבורות", אלא רק מצוין שלעבודתו הייתה השפעה לא מבוטלת על עבודתו של לגראנז'. אני יודע למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהערך נותן לו קרדיט על דברים לא לו, באמת צריך קצת לשנות את הניסוח של הפסקה האחרונה.

דבר אחרון, אולי כדאי להתייעץ עם משתמש:עוזי ו.. הוא מבין הרבה יותר מאיתנו ויכול להיות שהוא ידע להעריך כמה התגליות של ניוטון בתחום היו משמעותיות (בניגוד אליי). עשו - שיחה 15:49, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

בגלל זה אני מציע שפחות ננסה לכמת, אלא נציין את הקשר, את ההשפעה על לגראנז' (שאין ספק שהייתה, לגראנז' למד את ניוטון לעומקו ולרוחבו(המתמטי-פיזיקלי)). אני מנסה לנסח שוב, נראה אם הפרופ' ירתם לסייע ואז בוודאי נוכל לתאר מיטבית תרומתו.31.154.81.53 16:22, 1 בספטמבר 2016 (IDT)
  1. יש הבדל בין משוואות פולינומיות לפולינומים; הפולינום הוא האובייקט f, והמשוואה היא הנוסחה f=0 (והשאלה מהם הפתרונות שלה). צריך לבחור לפי ההקשר.
  2. האם עבודתו של ניוטון על משוואות פולינומיות הוליכה לתורת החבורות? ניוטון הבין את הקשר בין המקדמים של הפולינום לפונקציות סימטריות בשורשים שלו. הוא גם הוכיח שני משפטים חשובים בנושא: הזהויות שלו (הקושרות את הפולינומים הסימטריים הסטנדרטיים וסכומי החזקות), והעובדה שכל פולינום סימטרי הוא פונקציה רציונלית בפולינומים הסטנדרטיים. (ראו פולינום סימטרי). האם הקשר הזה בין המקדמים והשורשים היה נחלת הכלל כבר אז או שזה חידוש של ניוטון - אינני יודע (האפשרות הראשונה סבירה יותר). זו שאלה שצריך לשאול היסטוריון של המתמטיקה.
  3. כדאי להוסיף פסקה (זהירה) על הספר הזה בהיסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות. עוזי ו. - שיחה 19:55, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

לגבי הוספת פסקה לערך - אני לא נוגע בערכים שנראים לי רציניים וארוכים בלי שאני מבין מספיק בהם. אולי כדאי שתוסיף אתה פסקה על הספר הזה. לגבי השאלה שלי - למה זו שאלה שצריך לשאול היסטוריון של המתמטיקה? כוונת השאלה היא האם גילוי והוכחת זהויות ניוטון והמשפט היסודי של הפולינומים הסימטריים מכילים רעיונות שיכולים להיחשב חלק מתורת החבורות (או תורת גלואה). הרבה פעמים בהיסטוריה של המתמטיקה קורה שמישהו מגלה ומוכיח תוצאה מבריקה וההוכחה שלו מכילה (באופן לא מפורש) רעיונות שרק לאחר כמה עשורים מקבלים שמות והמשגה מתאימה. דוגמא יפה לזה זה הפתרון של גאוס לבעיית הבנייה בסרגל ומחוגה - גאוס השתמש שם באופן לא מפורש בהרבה רעיונות שרק לאחר מכן קיבלו שמות, ובוודאי שאפשר לכן להחשיב אותו לאחד ממניחי היסודות לתורת גלואה. אז בקצרה, לדעתך צריך להחשיב את ניוטון לאחד מאבות תורת החבורות או לא? עשו - שיחה 20:32, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

פרופ' תודה על ההתיחסות, אני מקבל ההבדל בין משוואות פולינומות לבין פולינום, אך כאשר אומרים שורשי הפולינום, אפשר שמתכוונים למשהו אחר משורשי המשוואה הפולינומית של אותו פולינום? בכל אופן זה לא שווה את הזמן שלך להתעכב על זה (שלי אולי כן Face-smile.svg).
עשו, אני עדין חושב שלא ראוי לתאר ההישג שלו יותר מהנחת יסוד לתורת החבורות (לעומת "הנחת היסוד"), זה נראה לי ניסוח הוגן עם ה"אריתמטיקה' " ועם יתר מפתחי תורת החבורות.31.154.81.53 20:57, 1 בספטמבר 2016 (IDT)
הוספתי משפט לערך היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות, אבל שאלת התרומה של ניוטון לנושא דורשת בירור רציני יותר. זו לא רק שאלה של הגדרה -- האם העבודה של ניוטון על פולינומים סימטריים שייכת לתורת החבורות (היא לא), או האם היא הניחה את היסוד לתורת החבורות (גם זה נראה לי מוגזם), אלא שאלה של מידת ההשפעה של העבודה על לגרנז' שבעים שנה אחר-כך.
"שורשי הפולינום" הם הפתרונות של המשוואה הפולינומית, ואין צורך לומר "שורשי המשוואה הפולינומית". עוזי ו. - שיחה 21:08, 1 בספטמבר 2016 (IDT)
עשו, פרופ' לעת עתה אני לא חושב שהערך מפריז, היסוד לתורת החבורות הוא בפתרון פולינומים, ובמובן זה גם הגיאומטריה היא יסוד לתורת החבורות...31.154.81.53 21:36, 1 בספטמבר 2016 (IDT)
האם קרדנו הניח את היסוד לתורת החבורות כשפתר משוואות ממעלה שלישית? לא צריך להגזים בקישורים מנושא לנושא. מי שייסדו את תורת החבורות הם גלואה ואבל, שהעבירו את המוקד מן האובייקטים (הפולינומים הסימטריים) אל הפעולות (התמורות של השורשים). עוזי ו. - שיחה 22:19, 1 בספטמבר 2016 (IDT)
אני בטח לא אתווכח איתך, יאמר להגנתי שניסיתי ל"הנמיך" הקרדיט(אם יצא לך לקרוא הדיון), בכל אופן כרגע בערך מוזכרת ההשפעה על לגראנז' ושהוא זה שהניח היסוד לתורת החבורות, לי אין ספק שניוטון השפיע על לגראנז' שלמד את ניוטון לעומקו ולרוחבו, לגראנז' ניסח מחדש את הפרינקיפיה (והוסיף עליה). כמובן שאם אתה רואה דרך לנסח דברים מדויקים יותר או אם אתה חושב שמהמשפט משתמע שניוטון שווה ערך לאבל(הקדים את גלואה) ולגלואה בבקשה תערוך אותו, אפילו תוריד אותו לעת עתה.31.154.81.53 22:39, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

בינתיים מצאתי מקור טוב שמפרט יותר מהערך על תוכני הספר אריתמטיקה אוניברסלית - Sir Isaac Newton (1642 - 1727). יש שם שתי פסקאות שמוקדשות לתוכני הספר הזה. אני עדיין מחפש מקור שמדבר על ההשפעה של ניוטון על לגראנז' (אם אכן הוא הושפע ממנו משמעותית כשחיבר את "על התאוריה האלגברית של משוואות"). בינתיים לא מצאתי. עשו - שיחה 22:50, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

עשו, אם אתה חושב שעדיף אז פשוט תוריד את הפסקה האחרונה עד שהדברים יהיו ברורים יותר.31.154.81.53 00:06, 2 בספטמבר 2016 (IDT)
אגב העבודה של לגראנז' הייתה סיכום השיטות שקדמו לו כמו גם הפיתוחים שלו, כך שברור שלמד מניוטון. לקריאה נוספת ראו ספרה של ז'קלין סטדול From Cardano's Great Art to Lagrange's Reflections: Filling a Gap in the history of algebra.31.154.81.53 00:13, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

הערך V-2[עריכת קוד מקור]

שלום. במסגרת הרחבה של הערך V-3 גילגמש הפנה אותי לספר הכולל גם נתונים רבים על הV-2, וחשבתי שזה יעניין אותך מאחר ואתה הכותב העיקרי. הנה לך קישור : http://www.fpp.co.uk/books/MaresNest/MaresNest_2010.pdf AdiN - שיחה 18:56, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

תודה רבה על המקור, מעיון קצר כבר מצאתי בו כמה פרטים מעניינים חדשים. שמתי לב שאתה עוסק הרבה בכתיבת ערכים על טכנולוגיה צבאית, אז במידה וזה מעניין אותך, הנה מקור מצוין על ההתפתחות הראשונית של טכנולוגיית הטילים בגרמניה [{{הערה|http://ftp.rta.nato.int/public//PubFullText/AGARD/AG/AGARD-AG-20///AGARD-AG-20.pdf}} History of german guided missiles developement].כותרת הספר עשוייה להטעות קצת - לכאורה זה עוסק בפיתוחים הבוסריים ביותר שקשורים לטילים, אבל הספר הוא ברמה גבוהה מאוד והוא מקור מצוין. את רוב המידע בערך V-2 לקחתי ממקור זה. עשו - שיחה 19:46, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

הי. הקישור לא עובד. AdiN - שיחה 19:49, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

תיכנס לדף השיחה של משתמש:אייל הה"מ ותחת הכותרת אגרגט (סדרת טילים) ישנה שיחה בה נתתי את הקישור למקור הזה (בפסקה הרביעית). אני לא יודע למה הקישור שנתתי פה לא עבד, אבל בדקתי והקישור שם עובד. עשו - שיחה 19:56, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

אכן עבד. תודה רבה. אם תרצה להרחיב את הערך על הV-2, יש לי עוד ספר בשבילך (שגילגמש שלח לי) שיכול לעזור. אני מאמין שאם תרצה אתה בקלות יכול להפוך את הערך למומלץ (יש לך ידע בנושא, ויש מספר אדיר של מקורות שמתעסקים בכל חוט בטיל) AdiN - שיחה 20:06, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

תכתוב את הקישור לספר. עשו - שיחה 21:38, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

http://ftp.rta.nato.int/public//PubFullText/AGARD/AG/AGARD-AG-20///AGARD-AG-20.pdf --AdiN - שיחה 22:24, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

לא התכוונתי לספר הזה, התכוונתי לספר הנוסף שגילגמש שלח לך (קישור אחד נתת לי, ואמרת שיש עוד אחד). עשו - שיחה 22:38, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

זה בדרופבוקס. אני צריך לבדוק אם יש לי את זה עדיין, או שצריך לבקש פעם נוסף מחן . AdiN - שיחה 06:48, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

אגב התחלתי לכתוב את הערך קירור רגנרטיבי בין היתר כדי שהערך V-2 יהיה מקושר אליו. אנסה לקחת ברצינות את ההמלצה שלך לפתח את הערך הזה (כתבת שאפשר להפוך אותו למומלץ) - עדיין לא יצא לי לכתוב ערך מומלץ ואשמח אם זה יהיה הראשון. עשו - שיחה 12:57, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

אני גם עוד לא כתבתי ערך מומלץ, יש לי שני ערכים שאני מעמיד להצבעה, אחד בסוף התהליך יהיה מומלץ, והשני כנראה שלא (עד שהטנק יעבור טבילת אש). אני חושב שהערך יכול להפוך למומלץ, גם בגלל החשיבות האדירה שלו, גם בגלל שיש ספרות כתובה ברמות פירוט אדירות על הטיל. אתה יכול להיעזר בטל ענבר שבוויקיפדיה, המקצוע שלו זה טילים וכו'. AdiN - שיחה 17:47, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

וואלה תודה רבה, לא ידעתי שיש מישהו בויקיפדיה שהמקצוע שלו זה טילים. אנסה להיעזר בו. עשו - שיחה 18:08, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

לא ממש מקצוע טילים, הוא חוקר באיזה מכון שמתעסק בזה. הנה לך קישור - משתמש:טל ענבר AdiN - שיחה 18:20, 8 בספטמבר 2016 (IDT)


עיטור פיזיקאי![עריכת קוד מקור]

Physics template.svg עיטור פיזיקאי!
על כתיבת הערכים: השיטה של משפטים מכניים, משפט הקליפה ומשפט ניוטון על מסלולים סובבים. חשב והצלח! Comet - Stars - שיחה 15:05, 30 בספטמבר 2016 (IDT)

תודה רבה. עשו - שיחה 17:55, 30 בספטמבר 2016 (IDT)

אלכסיס קלרו[עריכת קוד מקור]

היי,
תודה רבה על הערך. שים לב לתעתיק הנכון: "אלכסיס קלרו". מחקתי את הכתיב השגוי, "אלכסיס קלריוט". אלדדשיחה 08:02, 1 בדצמבר 2016 (IST)

הממוצע האריתמטי-גאומטרי[עריכת קוד מקור]

אני מאמין שתמצא את ההרצאה הבאה מועילה לכתיבת הערך. עוזי ו. - שיחה 21:46, 10 בדצמבר 2016 (IST)

עוזי, אני חייב להשיב לך במאמר נוסף שבינתיים הוא המקיף ביותר שמצאתי. את המאמר ניתן להוריד בחינם מהקישור הזה The Arithmetic - Geometric mean of Gauss, והוא עוסק גם בממוצע האריתמטי גאומטרי של מספרים מרוכבים. במיוחד נראה לי חשוב להוסיף לערך את משפט 2.2 שמופיע בסוף עמוד 287 ובתחילת עמוד 288 (המשפט הזה מופיע גם בסוף ההרצאה שהבאת), שמספק הרבה מידע על ההתנהגות של הממוצע האריתמטי גאומטרי של מספרים מרוכבים כפונקציה רב ערכית - כלומר הוא קושר בין שני ערכים של הממוצע האריתמטי גאומטרי (הערכים "הפשוטים ביותר" - המאמר מגדיר מהן סדרות "טובות" ומה לא, שכן יש אינסוף אפשרויות לסדרות) לכל הערכים האפשריים שלו. אודה מאוד אם תסתכל במאמר, היכולת שלי לקרוא בו לעומק מוגבלת מאוד. עשו - שיחה 18:06, 11 בדצמבר 2016 (IST)

אכן, מאמר מפורט ביותר, שסוקר נושאים חשובים במתמטיקה של המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19. יתכן שגאוס זרע שם את זרעי תוכנית ארלנגן של פליקס קליין. שים לב שסדרה "טובה" היא כזו שממקום מסויים ואילך מצייתת לחוק דטרמיניסטי בהוצאת השורש, ולכן יש לה גבול מוגדר היטב. ההבדלים בין הגבולות השונים נעוצים בשינויים בנקודת ההתחלה, שכפופים לאילוצים של פעולת סריג של PSL_2(R) על המחצית העליונה של המישור המרוכב. תמצות המאמר הזה לתוך ערכי ויקיפדיה יהיה שקול לכתיבת ההיסטוריה של כמה נושאים מרכזיים: פונקציות תטא, אינטגרל אליפטי, תבנית מודולרית, ועוד. אני לא רואה את עצמי מגיע לזה בעתיד הנראה לעין. עוזי ו. - שיחה 21:02, 11 בדצמבר 2016 (IST)

הוספתי את המשפט (שהינו התוצאה המרכזית של המאמר) לערך הממוצע האריתמטי גאומטרי. עדיין נשאר להסביר מה הכלל לפיו בוחרים את הערך הנכון של ולהראות שתחת הכלל הזה הממוצע מתכנס לגבול מסוים. את זה עוד אפשר להסביר במסגרת הערך, אבל לא נראה לי שמעבר לזה. בכל מקרה כדאי שתעבור על מה שכתבתי ותלטש את זה. עשו - שיחה 22:50, 11 בדצמבר 2016 (IST)

טריאנגולציה (שחמט)[עריכת קוד מקור]

תודה על הערך! אנא בדוק את התיקון בדיאגרמה - אם תזדקק לכל עזרה בנושאי שחמט אשמח לעזור. --‏Yoavd‏ • שיחה 10:40, 9 בינואר 2017 (IST)

קובץ:Grimrefrac.gif[עריכת קוד מקור]

שלום עשו, גוגל תמונות אינו מקור לתמונה. אם היצירה הזאת זכויות היוצרים עליה פגו, עליך להביא לכך מקור. אודה לך אם תטפל בכך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 20:08, 13 במרץ 2017 (IST)

האלגוריתם של פיינמן לחישוב הלוגריתם[עריכת קוד מקור]

האם אתה יכול להוכיח שכל מספר בקטע (1,2) ניתן להצגה כמכפלה של גורמים מהצורה ? אם זה נכון, ההצגה לא יכולה להיות יחידה. עוזי ו. - שיחה 18:58, 27 במרץ 2017 (IDT)


נראה לי שאכן ההצגה לא יכולה להיות יחידה (כשכתבתי את זה לא שמתי מספיק דגש על הדיוק בפרטים), ואפשר לתת לזה הוכחה: ניקח כדוגמה את (כך שיש לו כבר הצגה אחת) מצד שני ניתן להוכיח ש-: . החלק הימני של האי שוויון נובע פשוט מפתיחת איברים וסכימת סדרה הנדסית בעוד החלק השמאלי שלו נובע מאי שוויון הממוצעים, שבאמצעותו ניתן להסיק ש- . כיוון שמצאנו שני מכפלות אינסופיות, אחת גדולה מ-1.5 והשנייה קטנה מ-1.5 בהכרח ניתן להחליף את האיברים כך שנציג את 1.5 כמכפלה אינסופית בדרך נוספת. לגבי ההוכחה שכל מספר בקטע (1,2) ניתן להצגה כמכפלה של גורמים מהצורה - נראה לי שזה פשוט מעבר של מספר בבסיס עשרוני לבסיס בינארי (עדיין לא בדקתי את זה לעומק). אני טועה? עשו - שיחה 19:21, 27 במרץ 2017 (IDT)

זה יותר מאשר בסיס בינארי, משום שבמעבר לסכום מקבלים לוגריתמים ולא את חזקות-2 השליליות עצמן. זה נשמע סביר שאפשר להציג כך כל מספר בטווח סביר, אבל לא ראיתי לזה הוכחה. עוזי ו. - שיחה 19:25, 27 במרץ 2017 (IDT)

או.קיי אנסה לחשוב על זה יותר לעומק. עשו - שיחה 19:29, 27 במרץ 2017 (IDT)

האוחנס-הויגנס[עריכת קוד מקור]

עשו שלום, בערך תרגמת שהאוחנס ניסח את החוק השני בצורה ריבועית, המקור לכך הוא "מדע המכניקה" של מאך, אך אני לא מוצא שום התייחסות של מאך לגבי אופן הניסוח לבד מכך שאכן האוחנס ניסח את החוק השני וגם חוק דומה לשלישי, אך מפורט יותר ופחות כללי מזה של ניוטון... האם תוכל לעזור למצוא המופע בספר של מאך? תודה, דב.31.154.81.61 17:01, 31 במרץ 2017 (IDT)

שלום דב,

סליחה על האיחור בתגובה קודם כל. בימים הקרובים אני אהיה עסוק במשהו אחר כך שלא יהיה לי זמן לחפש בספר של מאך. ייתכן שבעוד שבוע אמצא זמן לחפש בספר. עשו - שיחה 11:23, 1 באפריל 2017 (IDT)


עשו זה בסדר, אני עברתי על הספר במספר חיפושים ועינתי בפרקים המתארים פועלם של האוחנס ושל ניוטון, אני לא מסיר התיאור כרגע, אך במידה ולא נמצא אני אערוך למשפט המתאר את תיאורו של האוחנס את החוקים השני והשלישי, מבלי להיכנס לנוסח ולפרטים שאינם ברורים, ואציין במקור גם העמודים הרלבנטיים.31.154.81.60 18:56, 1 באפריל 2017 (IDT)

קובץ:CeresOrbit.jpg[עריכת קוד מקור]

Control copyright icon.svg

שלום לך, העלית תמונה לוויקיפדיה העברית או לוויקישיתוף שעל פי הצהרתך בפרטי הרישיון, זכויות היוצרים של התמונה שייכות לאדם אחר. במקרה כזה יש לשלוח את אישורו של בעל הזכויות המתיר להעלות את התמונה ברישיון מתאים לוויקיפדיה, על פי הנוסח המופיע בדף ויקיפדיה:OTRS תחת הכותרת "הצהרת הסכמה לכל הבקשות", לכתובת: permissions-he@wikimedia.org, שכן ללא אישורו התמונה תימחק.
לסיוע נוסף, ניתן לפנות כאן ולהמשיך את השיחה, בדף שיחתי או בדלפק ייעוץ זכויות יוצרים.

תודה, Geagea - שיחה 18:41, 4 במאי 2017 (IDT)

חוק הציפה ועוד[עריכת קוד מקור]

עשו שלום, ראיתי ששבת לערוך אתמול, אז טני מנסה את מזלי שוב, אם תוכל להגיב לדברי בשיחה:כריסטיאן הויגנס. ורציתי לשאול אם בעבר ערכת בשם ישמעאל, דב, כבר לא פלוני פלמוני.Dovole - שיחה 18:01, 7 במאי 2017 (IDT)

עניתי לך בדף השיחה שם. כן, ערכתי בעבר בשם ישמעאל, עד שהגעתי למסקנה שזה לא כינוי יפה ועברתי לערוך באלמוניות, ולאחר מכן אימצתי את הכינוי עשו שאני די מחבב. עשו - שיחה 20:51, 7 במאי 2017 (IDT)

אתה כמובן אינך חייב לענות...ישמעאל שם יפה להוציא המטאפיזיקה (תפישת העולם שלך מטאפיזית?) ועשו...אני מעדיף אדםFace-smile.svgDovole - שיחה 22:21, 7 במאי 2017 (IDT)

שאלה חשובה[עריכת קוד מקור]

האם יש להגות את השם שלך כמו הדמות המקראית עשיו? העניין מטריד אותי זה זמן מה. • צִבְיָהשיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ז 16:04, 18 ביוני 2017 (IDT)

צִבְיָה באחת משיחותנו השאלה הועלתה גם על ידי, והתשובה הייתה חיובית...אכן ניקוד שמות מועיל בכתב האבגד שלנו...Dovole - שיחה 07:01, 11 ביולי 2017 (IDT)

זווית היפרבולית[עריכת קוד מקור]

הייא עשו, תוכל לענות על שאלתי פה בבקשה? בר - שיחה 00:28, 7 ביולי 2017 (IDT)

לייבניץ[עריכת קוד מקור]

עשו שלום, שיים לב שאתה מעבה ומפרט בפתיח הערך, חבל לטרוח על זה, עדיף לרשום הישג והשנה פחות חשובה, את הפרטים יש להביא בהמשך. פתיח כדאי שיהיה קצר וקולע.Dovole - שיחה 21:12, 8 ביולי 2017 (IDT)

משתמש: Dovole זה בסדר אתה יכול להוריד את השנים שבהן הוא פיתח את מכונת ההצפנה. עשו - שיחה 21:23, 8 ביולי 2017 (IDT)

קואורדינטות איזותרמיות[עריכת קוד מקור]

בין אם כתבת את הערך בעצמך, ובין אם תרגמת אותו מויקיפדיה האנגלית, בערכים כאלו מקובל לציין בפתיח של הערך את שם המושג גם בלעז, וכן להוסיף בינוויקי מתאים. לתשומך ליבך. בברכה, יוניון ג'ק - שיחה 14:22, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

קובץ:Archimedes sphere.png[עריכת קוד מקור]

Control copyright icon.svg

שלום לך, העלית תמונה לוויקיפדיה העברית או לוויקישיתוף שעל פי הצהרתך בפרטי הרישיון, זכויות היוצרים של התמונה שייכות לאדם אחר. במקרה כזה יש לשלוח את אישורו של בעל הזכויות המתיר להעלות את התמונה ברישיון מתאים לוויקיפדיה, על פי הנוסח המופיע בדף ויקיפדיה:OTRS תחת הכותרת "הצהרת הסכמה לכל הבקשות", לכתובת: permissions-he@wikimedia.org, שכן ללא אישורו התמונה תימחק.
לסיוע נוסף, ניתן לפנות כאן ולהמשיך את השיחה, בדף שיחתי או בדלפק ייעוץ זכויות יוצרים.

תודה, חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 19:50, 20 בנובמבר 2017 (IST)

קובץ:ניווט יחסי.jpg[עריכת קוד מקור]

Control copyright icon.svg

שלום לך, העלית תמונה לוויקיפדיה העברית או לוויקישיתוף שעל פי הצהרתך בפרטי הרישיון, זכויות היוצרים של התמונה שייכות לאדם אחר. במקרה כזה יש לשלוח את אישורו של בעל הזכויות המתיר להעלות את התמונה ברישיון מתאים לוויקיפדיה, על פי הנוסח המופיע בדף ויקיפדיה:OTRS תחת הכותרת "הצהרת הסכמה לכל הבקשות", לכתובת: permissions-he@wikimedia.org, שכן ללא אישורו התמונה תימחק.
לסיוע נוסף, ניתן לפנות כאן ולהמשיך את השיחה, בדף שיחתי או בדלפק ייעוץ זכויות יוצרים.

תודה, Geagea - שיחה 00:08, 21 בנובמבר 2017 (IST)

קובץ:מסלול טיל בליסטי.jpg[עריכת קוד מקור]

Control copyright icon.svg

שלום לך, העלית תמונה לוויקיפדיה העברית או לוויקישיתוף שעל פי הצהרתך בפרטי הרישיון, זכויות היוצרים של התמונה שייכות לאדם אחר. במקרה כזה יש לשלוח את אישורו של בעל הזכויות המתיר להעלות את התמונה ברישיון מתאים לוויקיפדיה, על פי הנוסח המופיע בדף ויקיפדיה:OTRS תחת הכותרת "הצהרת הסכמה לכל הבקשות", לכתובת: permissions-he@wikimedia.org, שכן ללא אישורו התמונה תימחק.
לסיוע נוסף, ניתן לפנות כאן ולהמשיך את השיחה, בדף שיחתי או בדלפק ייעוץ זכויות יוצרים.

תודה, Geagea - שיחה 00:08, 21 בנובמבר 2017 (IST)

הי עשו, התמונה הזו אינה שלך אלא מהבלוג, ולפי האישור שרשום שם, זהו אישור לשימוש חופשי לחינוך, אבל אני לא בטוחה שזה מספיק טוב לויקישיתוף. Geagea, באתר כתוב -Commons BY-NC, כך שאני לא בטוחה אם כדאי לשנות לשימוש הוגן.

Use of photographs and video from this blog for scientific or educational purposes, or by news agencies in news items is allowed, provided that the source is acknowledged. Images are released under a Creative Commons BY-NC license, בברכה אמא של גולן - שיחה 13:50, 11 בדצמבר 2017 (IST)

קובץ:Preview009.png[עריכת קוד מקור]

Control copyright icon.svg

שלום לך, העלית תמונה לוויקיפדיה העברית או לוויקישיתוף שעל פי הצהרתך בפרטי הרישיון, זכויות היוצרים של התמונה שייכות לאדם אחר. במקרה כזה יש לשלוח את אישורו של בעל הזכויות המתיר להעלות את התמונה ברישיון מתאים לוויקיפדיה, על פי הנוסח המופיע בדף ויקיפדיה:OTRS תחת הכותרת "הצהרת הסכמה לכל הבקשות", לכתובת: permissions-he@wikimedia.org, שכן ללא אישורו התמונה תימחק.
לסיוע נוסף, ניתן לפנות כאן ולהמשיך את השיחה, בדף שיחתי או בדלפק ייעוץ זכויות יוצרים.

תודה, Geagea - שיחה 00:11, 21 בנובמבר 2017 (IST)

קובץ:מערכת הנחיה wasserfall.gif[עריכת קוד מקור]

Control copyright icon.svg

שלום לך, העלית תמונה לוויקיפדיה העברית או לוויקישיתוף שעל פי הצהרתך בפרטי הרישיון, זכויות היוצרים של התמונה שייכות לאדם אחר. במקרה כזה יש לשלוח את אישורו של בעל הזכויות המתיר להעלות את התמונה ברישיון מתאים לוויקיפדיה, על פי הנוסח המופיע בדף ויקיפדיה:OTRS תחת הכותרת "הצהרת הסכמה לכל הבקשות", לכתובת: permissions-he@wikimedia.org, שכן ללא אישורו התמונה תימחק.
לסיוע נוסף, ניתן לפנות כאן ולהמשיך את השיחה, בדף שיחתי או בדלפק ייעוץ זכויות יוצרים.

תודה, Geagea - שיחה 00:14, 21 בנובמבר 2017 (IST)

קבצים מתמונות Google[עריכת קוד מקור]

שלום עשו,

קבצים שאתה מעלה שמקורם ב-תמונות Google מוגנות בזכויות יוצרים. הקבצים הללו ימחקו בסופו של דבר. אני מבקש שתחדל מלהעלות אותם. יש לוודא שהקבצים שוחררו מזכויות יוצרים או שזכויות היוצרים בהם פגו. Geagea - שיחה 00:19, 21 בנובמבר 2017 (IST)

קובץ:CERES AND PALLAS.gif[עריכת קוד מקור]

הי, העלת קובץ ורשמת שאתה יוצר קובץ זה. אתה בוודאות לא יוצר הקובץ ואתמול לא היה תאריך היצירה (כי אז לא יכולת להשתמש בטענה שזה PD-OLD). כמו כן, הלינק שסיפקת כמקור לתמונה לא מראה על התמונה. האם תוכל לתקן את פרטי הקובץ? תודה. אמא של גולן - שיחה 08:50, 11 בדצמבר 2017 (IST)

אהה... או. קיי עד עכשיו הייתי בטוח שהכוונה בתאריך וביוצר הקובץ היא לתאריך ההעלאה שלו ולויקיפד שהעלה אותו... לגבי התאריך המדויק לא בטוח שאני אצליח לברר (האם לרשום שנת 1801 זה מספיק?), לגבי היוצר אני מניח שמן הסתם צריך לרשום פשוט גאוס, לא? עשו - שיחה 13:17, 11 בדצמבר 2017 (IST)

המקור זה אתר האינטרנט שממנו לקחת את התמונה. היוצר זה מי שצילם אותה (אם אתה לא יודע אז תרגום לא יודע) אם אתה משוכנע שזה השרטוט המקורי של גאוס, אז אתה יכול לרשום גאוס (אבל אז צריך להיות הפנייה למקום שבו כתוב שזה של גאוס. כיוון שזו תמונה של שרטוט של גאוס זה לא השרטוט המקורי של גאוס (בעיקר שרשום על זה תודה לאוניברסיטת שטוטגרט ..). בגלל ההערה שכתוב (תודה ל ... ) ייתכן שהתמונה לא בשימוש חופשי. אבל בשביל לבדוק אותה אני צריכה לראות את המקור ממנו לקחת את התמונה. שנה בערך ליצירת קובץ ישן זה בסדר, אם יש מקור סביר המעיד על השנה (תרשום בסביבות ..) . בברכה אמא של גולן - שיחה 13:44, 11 בדצמבר 2017 (IST)
שים לב, שזו הבעיה שקיבלת בתמונות האחרות שהעלת. אתה לא היוצר שלהם וצריך להבין מאיפה לקחת את התמונות והאם הם חופשיות. בברכה אמא של גולן - שיחה 13:46, 11 בדצמבר 2017 (IST)
אמא של גולן, האמת שהוא שאל אותי לפני שהעלה.
עשו, יש למלא שנה משוערת ושם יוצר מקורי. בכל אופן סידרתי את זה. Geagea - שיחה 16:43, 11 בדצמבר 2017 (IST)

Share your experience and feedback as a Wikimedian in this global survey[עריכת קוד מקור]

WMF Surveys, 21:33, 29 במרץ 2018 (IDT)

Reminder: Share your feedback in this Wikimedia survey[עריכת קוד מקור]

WMF Surveys, 04:31, 13 באפריל 2018 (IDT)

Your feedback matters: Final reminder to take the global Wikimedia survey[עריכת קוד מקור]

WMF Surveys, 03:40, 20 באפריל 2018 (IDT)

משוואת זריחת השמש[עריכת קוד מקור]

היי, קודם כל תודה על יצירת הערך המעניין והמקיף. בנוסף, שיפרתי את האיורים שהיו בערך. אגב, איורים כאלו נהוג להעלות בפורמט SVG ולא בPDF שמיועד למסמכים. אשמח לעזור אם תצטרך עוד משהו. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 16:18, 12 בדצמבר 2018 (IST)

משתמש:רונאלדיניו המלך תודה רבה. אכן הציק לי שהאיור המקורי שיצרתי (שאתה הגדלת אותו) תפס רק חלק קטן מהתמונה. אגב נושא האסטרונומיה חסר ערכים רבים לטעמי, ואני לא מתכוון לערכים שעוסקים בנושאים מתקדמים באסטרופיזיקה אלא דווקא לערכים יסודיים יותר, כאלה שעוסקים ביסודות האסטרונומיה. מקווה להשלים קצת חללים בעתיד הקרוב (כבר שמתי עין על ערכים אסטרונומיים מסוימים בויקיפדיה האנגלית). עשו - שיחה 00:09, 13 בדצמבר 2018 (IST)

לייק לכוכב![עריכת קוד מקור]

SMirC-Barnstar.svg כוכב לייק
מנחם מנחם - שיחה 11:25, 12 ביולי 2019 (IDT)

תוספות לכוח קוריוליס[עריכת קוד מקור]

תודה על התוספות המעניינות והרלוונטיות שהוספת לערך כוח קוריוליס. יש לי כמה הערות לדוגמה האינטואיטיבית של הרכבת הנוסעת. לדעתי היא קשה להבנה, ויש בה גם כמה שגיאות.

  • המקרה של הרכבת הנוסעת מזרחה לא תורם ורק מאריך ומסבך את הדיון לדעתי.
  • הפורמט של מספור ואז "בולט" מסוג נקודה לא כל כך יפה בעיני.
  • רצוי לציין מקורות, כדי להקל על עורכים נוספים לוודא שהכל מדויק.
  • המקרה הפשוט ביותר שאיתו צריך להתחיל לדעתי הוא של רכבת נוסעת מערבה, מנקודת מבט של מערכת אינרציאלית. במקרה זה הרכבת עומדת במקום, אין כוחות מדומים, כוח המשיכה מושך אותה לפי משקלה הרגיל, והכוח הנורמלי מבטל אותו לחלוטין. את שאר המקרים צריך להסביר ביחס למקרה הפשוט הזה.
  • התעלמת מהכוח הצנטרפוגלי שגם הוא משחק תפקיד כאן. כשהרכבת נוסעת מערבה במערכת ייחוס המסתובבת, אז הכוחות הממשיים מבטלים זה את זה (כפי שכתבתי לעיל). הכוח הצנטרפוגלי מושך החוצה, וכוח קוריוליס פועל בדיוק בעוצמה כפולה בכיוון פנימה. ביחד הם מספקים את התאוצה הצנטריפטלית הדרושה. מבחינת ה"חוויה" של הנוסעים, להבנתי הם יחוו את משקלם הרגיל במדויק, כי נקודת המבט שלהם היא למעשה אינרציאלית.

Udirock - שיחה 17:01, 23 בספטמבר 2019 (IDT)

משתמש:Udirock, ראשית תודה. שנית, בקשר להערה הרביעית שלך, באף אחד מהמקרים הרכבת לא נוסעת מערבה מנקודת מבט של מערכת הייחוס האינרציאלית (היא נוסעת מערבה, עוצרת, ונוסעת מזרחה במערכת הייחוס המסתובבת של כדור הארץ, אך לא במערכת האינרציאלית). רק כדי לוודא שלא נפלה בין השורות איזו אי הבנה בכיוונים, כדור הארץ מסתובב כך שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במערב, ככה שמהירות התנועה של הקרקע היא לכיוון מזרח, ואם הרכבת נעה מערבה אז היא עומדת במקום מנקודת המבט האינרציאלית (מיד לאחר מכן אתה כותב שהיא עומדת במקום במערכת האינרציאלית (ולא נעה מערבה) ומסביר היטב את מאזן הכוחות, ולכן אתה סותר את מה שרשמת מלפני כן, ככה שלא ברורה לי טענתך). בקשר להערה החמישית, משקלם הרגיל והמדויק של הנוסעים (כלומר משקלם באותו קו רוחב כשהם נייחים (במערכת הייחוס המסתובבת)) קטן יותר מעוצמת כוח הכובד הפועל עליהם, שכן במצב מנוחה התאוצה הצנטריפוגלית מקזזת חלק ממשקלם (האפקט הצנטריפוגלי הוא גם הסיבה למה לכדור הארץ צורת "ספרואיד" ולא כדור). יכול להיות שמקור הבלבול שנוצר בין שנינו הוא בחוסר עקביות בשימוש במושג "המשקל הרגיל". בכל אופן, ממה שכתבת התרשמתי שהבנת היטב את הרעיונות הפיזיקליים הכתובים בערך, ולא בדיוק ברורות לי טענותיך על שגיאות. עשו - שיחה 22:35, 23 בספטמבר 2019 (IDT)

כן, התכוונתי לתאר את המצב של רכבת שעומדת במקום בנקודת מבט אינרציאלית. קראתי עוד פעם ואכן אין שגיאות חוץ מההשמטה של הכוח הצנטרפוגלי, שלדעתי צריך להזכיר. אבל יש כמה ניסוחים מבלבלים שמקשים על ההקריאה והבנה. בסעיף 1 אתה כותב "כוח זה גדול יותר מאשר הכוח שנוסעים ברכבת יחוו כאשר היא במנוחה." זה לא ברור לאיזה כוח אתה מתכוון. אני מבין עכשיו שאתה מתכוון כאן לכוח הנורמלי. וגם, הוא בעצם שווה לכוח הכבידה במקרה זה. למה לא לציין זאת? לפי הניסוח הנוכחי נדמה שהוא גדול ב-0.34% מכוח הכבידה וזה לא נכון. ואתה מסיים את הפסקה ב-"ההבדל נגרם בדיוק בשל כוח קוריוליס", וזה לא מדויק, כי כוח קוריוליס לא מצטרף לכוח הנורמלי ומגדיל אותו, כפי שמשתמע המניסוח, אלא פועל הפוך. וכפי שציינתי, כוח קוריוליס הוא למעשה בגודל כפול מההבדל הזה, אבל הכוח הצנטרפוגלי מוריד את הסך הכול בחצי, ולכן זו שגיאה לציין שכוח קוריוליס מסביר לבדו את ההבדל.
משתמש:Udirock, הבנתי כעת את טענתך לשגיאה. שים לב רק שבהמשך הערך, בפסקה תחת הכותרת "הוכחת שקילות האפקט בין שתי מערכות הייחוס" מופיעה הנוסחה הנכונה (שכוללת גם את אפקט קוריוליס וגם את הכוח הצנטריפוגלי) להבדל בין משקל הגוף כשהוא בתנועה לעומת כשהוא נייח. בכל אופן צריך שתהיה עקביות בין הנוסחאות והתיאור המתמטי לבין התיאור המילולי ב"דוגמה אינטואיטיבית". אם אתה מרגיש שביכולתך לנסח מחדש היטב את הפסקאות ב"דוגמה אינטואיטיבית" אתה יכול לעשות זאת (עשה רושם שנכון לעכשיו השינויים הנדרשים בניסוח יושבים לך יותר טוב בראש מאשר אצלי). אם לא תרצה לעשות זאת, בכל מקרה אנסח מחדש את הפסקאות באחד מהימים הקרובים. עשו - שיחה 13:33, 24 בספטמבר 2019 (IDT)
אוקי אחלה. אוסיף תיקונים בקרב, ואתה מוזמן להוסיף גם על זה כשתתפנה לכך. Udirock - שיחה 17:26, 24 בספטמבר 2019 (IDT)

גלים אינרציאליים[עריכת קוד מקור]

משתמש:Udirock, במסגרת עיסוקיי (בשבועיים האחרונים) בכוח קוריוליס ובאפקטים הנגזרים ממנו נתקלתי בערך המעניין Inertial wave בויקיפדיה האנגלית. ממה שהבנתי מדובר בגלים הנצפים מתוך מערכת הייחוס המסתובבת, אשר התווך הנושא אותם הוא זורם המצוי בסיבוב סביב ציר מסוים והכוח המחזיר בהם הוא כוח קוריוליס (ולפיכך הם יכולים להתקיים רק בזורם המצוי בסחרור). כלומר אלו הם מעין גלים בשדה הוקטורי של מהירויות הזורם כפי שהוא נצפה ממערכת קואורדינטות הסובבת במהירות זוויתית קבועה, שהכוח המחזיר אותם הוא כוח מדומה ולא כוח בלתי-תלוי מערכת ייחוס כמו הכבידה (בגלי מים) או גלי דחיסה (קול), אך עם זאת הם (הגלים האינרציאליים) יכולים לקיים אינטראקציה עם סוגי גלים אחרים - כפי שקורה באוקיינוסים בכדור הארץ. הבעיה היא שאני די מתקשה לדמיין איך התנודות בשדה המהירויות נראות ומתקדמות, ואני מתקשה אף יותר להבין נקודות נוספות בערך כגון אופני תנודה גיאוסטרופיים (בעלי תדירות אפס) או מדוע תדירות הגל תלויה בכיוון התקדמותו.

אז בקיצור, ההקדמה הארוכה הזאת נועדה כדי לשאול אותך האם תוכל להסביר לי מהם גלים אינרציאליים ולהבהיר לי את הנקודות הללו, במידה והבנת. אני רוצה להוסיף פשוט פסקה על גלים אינרציאליים באוקיינוסים בערך כוח קוריוליס עצמו (זאת תופעת טבע מעניינת שכדאי לטעמי להרחיב עליה בערך). ראיתי גם שכתבת את הערך כוח מדומה ולכן אני משער שהנושא הזה עשוי לעניין גם אותך. תודה מראש. עשו - שיחה 18:27, 26 בספטמבר 2019 (IDT)

תודה על ההפניה. לא הכרתי את הנושא קודם אבל אקרא עליו ואם יהיה לי תובנות אעדכן. בהחלט יש קשר לכוח קוריוליס. אני חושב אגב שהערך על כוח קוריוליס דורש ארגון מבחינת נושאים. כרגע יש בו 10 פרקים ראשיים שזה הרבה מדי, והסדר שלהם חסר הגיון. אני מציע את הסדר הבא של ארבעה פרקים ראשיים: היסטוריה, הגדרה והסברים אינטואיטיביים, פיתוח מתמטי, השפעות פיזיקליות. את כל תתי הנושאים לארגן בתוך אלה. מה דעתך? אם אתה מוסיף תוכן אולי תעזור גם בארגון לפי הצעתי או הצעה אחרת. אולי כדאי גם לעדכן על כך בדף השיחה של הערך. Udirock - שיחה 19:44, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
אני מסכים הן עם החלוקה והן עם הסדר של הפרקים הראשיים. רק נראה לי שהחלק "ויזואליזציה של כוח קוריוליס" צריך להיות בפרק חמישי נפרד. לדעתי את תתי הנושאים יש לארגן בתוך הפרקים הראשיים ככה:
  • היסטוריה - היסטוריה
  • הגדרה והסברים אינטואיטיביים - כוח קוריוליס הוא כוח מדומה, חישוב כוח קוריוליס, הסבר אינטואיטיבי לכוח קוריוליס. אפקט Eötvös (אני מתלבט האם אפקט Eötvös צריך להיות בפרק האינטואיציה או בפרק של פיתוח מתמטי - מה דעתך?).
  • פיתוח מתמטי - פיתוח מתמטי, הסבר פשוט עם פיתוח מתמטי פשוט, עבודה.
  • השפעות פיזיקליות - חשיבותו של כוח קוריוליס במטאורולוגיה.
  • ויזואליזציה של כוח קוריוליס.

עשו - שיחה 20:06, 26 בספטמבר 2019 (IDT)

נראה לי בסדר גמור. אני הייתי שם את אפקט Eötvös בפרק של הפיתוח המתמטי. Udirock - שיחה 11:21, 27 בספטמבר 2019 (IDT)
סידרתי את הערך. עשו - שיחה 14:30, 27 בספטמבר 2019 (IDT)