שיחת משתמש:Daniel123/ארכיון 26

ג'אקומו דל דוקה (איטלקית: Guarino Guarini ‏) ( 1520 -1604 ) , מגדולי אמני המנייריזם .מנייריזם הוא הזרם העיקרי של המאה ה-16 והגישה של אמנות הרנסאנס, המקפידה על פרספקטיבה, קומפוזיציה, ריאליזם ושלמות. .דל דוקה אדריכל איטלקי. ג'אקומו דל דוקה נולד ב1520 בצ'פלו אשר בסיציליה שבאיטליה. דל דוקה מת ב1604 במסינה.

חייו

• בין השנים 1558 ל-1564 הוא למד אצל מיכלאנג'לו בואונרוטי
• בשנת 1565 הוא בנה את הפיסולי ארמון של קרדינל אלסנדרו פרנסה (איטלקית Alessandro Farnese) שבקפרארולה באיטליה.
• בשנת 1570 הוא בנה את הסרקופג סבלי (איטלקית Tomba Savelli) שבכנסייה סן ג'ובאני לטרנו (איטלקית San Giovanni Laterano) שברומא.
• בשנת 1574 הוא בנה את השער סן ג'ובאני(איטלקית Porta San Giovanni) שברומא .
• מ1576 עד 1573 הוא בנה את הכיפה של כנסייה סנטה מריה לורטו (איטלקית Santa Maria Loreto) שברומא
• בשנת 1575 הוא בנה את הקלויסטר קרוצ'יפר י (איטלקית Chiostro Casa Crociferi)
• בשנת 1575 הוא בנה את הכנסייה סנטה מריה(איטלקית Santa Maria - Trivio) שבטריביו  ;

• מ1588 עד 1604 הוא גרה במסינה.

• בשנת 1589 הוא היה אדריכל מסינה.
• בשנת 1592 הוא בנה את הקפלה של קתדרלת מסינה

• בשנת 1599 הוא בנה את הארקדה של סוחרים מסינאנים (איטלקית:Loggia dei Mercanti )

• 
• 
  Guarino Guarini :Palazzo Carignano in Turin
• 
  Guarino Guarini: Palazzo Carignano in Turin
• 
  Guarino Guarini: San Annunziata dei Teatini in Messina

קישורים חיצוניים

• גו
• גוzwei

Guarino Guarini (Modena, 7 gennaio 1624 - 1683) fu un architetto, filosofo e matematico italiano.

[modifica] Biografia

Palazzo Carignano a TorinoGuarino Guarini entrò nell'Ordine dei Teatini nel 1639 e lo stesso anno si trasferì a Roma, dove studiò teologia, filosofia, matematica e architettura.

Nel 1647 fece ritorno a Modena. Qui fu ordinato sacerdote e fu nominato insegnante di filosofia nella casa del suo Ordine. Cominciò inoltre la sua attività di architetto eseguendo modesti lavori per la chiesa dell'Ordine, intitolata a San Vincenzo.

Fu attivo a Messina dove realizzò la chiesa della Santissima Annunziata e la casa dei Teatini del 1660, distrutti nel terremoto del 1908, venne chiamato a Torino, dove passo gli ultimi diciassette anni della sua vita.

Tra il 1667 e il 1690 realizzò la Cappella della Sacra Sindone, sul corpo cilindrico innesta tre pennacchi che reggono il tamburo dove sei finestroni si alternano a nicchie convesse, nella superficie della cupola riesce ad ottenere un effetto di maggior altezza, grazie alla frantumazione della superficie ottenuta mediante l'utilizzo di brevi costoloni impostati l'uno su l'altro. All'esterno il tamburo chiuso da una linea sinuosa che racchiude i finestroni si innesta la fuga di archetti della , infine il coronamento a pagoda si basa sulla progressiva diminuzione di elementi concentrici inseriti l'uno sull'altro.

Tra il 1668 e il 1687 realizza la chiesa di San Lorenzo.

Del 1678 è il Collegio dei Nobili, ora Accademia delle Scienze, mentre del 1679 è Palazzo Carignano.

Del 1662 è Sainte Anne-la-Royale a Parigi, del 1679 Santa Maria di Ettinga a Praga e Santa Maria della Divina Provvidenza a Lisbona, tutte e tre perdute

Nel 1737 appare postuma l'opera "Architettura civile".

1660 baute er für den Orden der Theatiner die Kirche Santissima Annunziata. Die Kirche der Padri Somaschi wurde ebenfalls von ihm entworfen. Er wurde jedoch später nach Turin zurückgerufen, auch dort sind bedeutende Werke von ihm entstanden:

1679-85 errichtete er den Palazzo Carignano; 1667-1690 schuf er die Cappella della Sacra Sindone (Aufbewahrungsort des Turiner Grabtuchs); 1668-1687 die Kirche San Lorenzo; 1715 die Kirche San Filippo Neri; 1679 den Palazzo Carignano; 1678 das Collegio dei Nobili; 1676-84 das Castello Reale Raconigi Werke außerhalb Italiens waren:

1662 die Kirche Sainte Anne-la-Royale in Paris 1679 die Kirche Santa Maria di Ettinga in Prag Santa Maria della Divina Provvidenza in Lissabon