שיחת משתמש:Effib/ארכיון 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברוכים הבאים

כל הכבוד על גילוי התכונות החדשות!
היכן הן מתועדות?

בגרסה האנגלית

איך עשית שהלינק למאמר שבתוכו מוכל הקטע תופיע באופן אחר? ע"י id=toc?

לא הבנתי את השאלה.
כוונתי היא שכאשר רשימת קיסרי רומי שמכילה לצורך העניין את קליגולה מוכלת בתוך הערך "קליגולה" אז שמו ברשימה לא מופיע כקישור אלא ב-bold שחור.
האמת שהעתקתי זאת מטבלה אחת וזה נעשה ללא כוונה תחילה.

מאיר מ 20:02, 10 מרץ 2004 (UTC)

תוכן עניינים

צריך ליצור דף מערכת להסברת יצירת טבלאות ויקיפדיה בעברית[עריכת קוד מקור]

שים לב להערתי ב-ויקיפדיה:מזנון#צריך ליצור דף מערכת להסברת יצירת טבלאות ויקיפדיה בעברית ^^ דוד1 23:03, 10 מרץ 2004 (UTC)

יצרתי את הדף. מוכן לקבל הערות.

Effib 22:21, 11 מרץ 2004 (UTC)


שלום אפי, אשמח אם תרחיב בערכים פסח, ליל הסדר, הגדה של פסח. דוד שי 18:23, 14 מרץ 2004 (UTC)

אוקיי. התחלתי ואמשיך בימים הקרובים. Effib 23:32, 14 מרץ 2004 (UTC)

תיקונים ב-ויקיפדיה:איך להשתמש בטבלאות[עריכת קוד מקור]

נא בדוק את התיקונים שערכתי (בעיקר לצורך לימוד) ב-ויקיפדיה:איך להשתמש בטבלאות (מקווה שלא קילקלתי) ^^ דוד1 04:17, 23 אפר' 2004 (UTC)

נעלמת לנו, אפי[עריכת קוד מקור]

לא משנה

בעיות עם האינטרנט והמחשב. מקוה לחזור בקרוב. --אפי ב. 16:39, 10 מאי 2004 (UTC)


שלום אפי,

אולי תוכל לטפל בערך רחבעם המלך שבעצם עוסק בשלמה המלך. ראיתי שזה בתחום העניין שלך.


אנרגיה חלופית[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,
ראיתי שהוספת ב - 23:07, 24 יולי 2004 בפסקה הדנה בהיתוך גרעיני את הנתון הבא:
"ב24.1.1958, בוצע ההיתוך הגרעיני האנושי הראשון בהסטוריה. שני אטומים קטנים התחברו לאטום גדול יותר, אחרי שחוממו עד למאה מיליון מעלות."

האם אתה בטוח בערכי הטמפרטורה? לפי הידוע לי הטמפרטורה על פני השמש היא רק 6,000 מעלות קלוין, אז המספר של מאה מיליון נראה לי קצת מוגזם. אשמח לשמוע את התיחסותך לנושא. גילגמש 21:43, 20 אוג' 2004 (UTC)

המקור היה מאמר באינטרנט, שכרגע אני לא מוצא אותו. אם תבדוק בערך השמש תראה שהטמפרטורה בלב השמש היא מיליוני מעלות, והיא הדרושה לתהליך של ההיתוך. בכל אופן הלכתי לבדוק שוב ומצאתי במט"ח שהיתוך גרעיני מצריך טמפרטורה של לפחות מעל 50 מיליון מעלות צלזיוס למאמר על זה יתכן שצריך לתקן ל50 מיליון מעלות. --אפי ב. 21:55, 21 אוג' 2004 (UTC)
תודה על תשובתך. באמת טמפרטורה רצינית למדי. אני לא מתמצא באסטרופיזיקה אז אין לי מושג אם צריך לתקן ל50 מיליון או להשאר עם ה-100.

גילגמש 21:58, 21 אוג' 2004 (UTC)

המאמר המומלץ[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,
תשים לב בבקשה להצעתי במזנון ויקיפדיה:מזנון#המאמר המומלץ - הצעה

גילגמש 23:09, 20 אוג' 2004 (UTC)

מושגי יסוד בקבלה[עריכת קוד מקור]

שלום. ראיתי שהחזרת את תוכן העניינים הידני לערך מושגי יסוד בקבלה. לא ברור לי מה כה מיוחד בערך זה שמצריך תוכן עניינים ידני, למרות הסיבות שפרטת. בברכה, Eranb 09:33, 24 אוג' 2004 (UTC)

אני חושב שתוכן העניינים הידני בערך הוא שריד היסטורי. אני כתבתי את הגירסה ההתחלתית של הערך ולא השתמשתי בכותרות אלא בהדגשה באותיות שחורות של ראשי הפרקים. התוצאה הייתה שלא נוצר תוכן אוטומטי ואפי היה צריך להכין שלד ידנית. שן שש זעם
לדעתי התוכן האוטומטי פחות אסתטי ופחות גמיש מהתוכן הידני, ואולי היה מקום לשפר בתכנות את התוכן האוטומטי, בכל מקום, כך שתהיה בו הזחה של ערכי משנה, ותהיה אופציה שלא יהיה בו מיספור וגם אופציה להפניה לערכים אחרים. גם הייתה מחשבה לרכז בו ערכים נוספים שקשורים למושגי יסוד של הקבלה שנמצאים במקומות אחרים כמו צלם אלוהים נשמה ועוד. וגם היה רעיון ליצור בו קישורים לתתי פסקאות בערכים שונים שקשורים למושגים בקבלה, ומעבר לכך מכיוון שהתוכן הידני כבר קיים, והושקעה בו עבודה ומחשבה למה להורידו? --אפי ב. 10:15, 24 אוג' 2004 (UTC)
אחד הכללים שלמדתי בהנדסת תוכנה הוא "אל תעשה מה שאתה מקבל בחינם (אלא אם כן יש לך סיבה ממש טובה)". תוכן ידני מצריך עדכון ידני, שעלול לא להתבצע. התוכן הידני שאתה מציע גם שובר את המבנה הסטנדרטי הנהוג בווקיפדיה. אני לא רואה סיבה ליצור קישורים מתוכן עניינים של ערך לתתי פסקאות בערכים שונים שקשורים לקבלה - אפשר לשים קישורים אליהם בתוך תתי הנושאים המתאימים או לחילופין ליצור ערך אחר בעל אופי רשימתי או אפילו ליצור קטגוריות מתאימות. בברכה, Eranb 10:42, 24 אוג' 2004 (UTC)
בעיקרון אתה צודק מאוד. הדבר התחיל בכך שרציתי לבדוק פרדיגמה קצת שונה של תוכן עניינים, שאולי גם יותר מעניינת ומושכת וכמובן יותר אסתטית. והרעיון היה אפשרות לבדוק ריכוז תוכן עניינים של ערכים שמפוזרים בערך הנוכחי ובערכים רבים בתחילת ערך ראשי, ועד כמה אפשרות זו גמישה ויעילה. אפשר להתווכח על צורה זו של שיטה, ונראה לי שזו צריכה לפחות להיות אופציה. נכון שזה לא סטנדרטי בויקי של היום, אבל מחר זה יכול להיות, אם תוכן העניינים האוטומטי יאפשר זאת, וכידוע זו רק עבודה תכנותית. לכן אני מציע להשאיר זאת, רק בגלל צורת ההדגמה האחרת, שיש כאן למיפתוח. וגם כמובן בשל הגמישות הרבה שהיא מאפשרת. ואגב, תמיד אפשר לבטל זאת בקלות רבה. --אפי ב. 14:55, 24 אוג' 2004 (UTC)
מובן. Eranb 18:17, 24 אוג' 2004 (UTC)

עשרת השבטים[עריכת קוד מקור]

תשמע, אני לא יודע איך הוא הגיע למסקנה המוזרה שבני ישראל הגיעו לאפגניסטן כאשר פרס ומדי חוצצים בין האימפריה האשורית ואפגניסטן. לא ברור איך הם הצליחו לחצות שטח זה וברור לחלוטין שאשורים לא שלטו בו. לטעון שהפרסים הגלו אותם לשם, זה נראה לי מופרך. יחד עם זאת, אם תסייג את המשפט הזה ב"חוקר כזה וכזה, העלה תיאוריה בדבר המצאותם של עשרת השבטים או חלקם בחלק זה של העולם", תוך מתן שם הספר וההוצאה, אין לי בעיה עם זה. למרות ששוב, זה נראה לי אבסורד מוחלט. אשמח אם תסביר לי את הטענות שהעלתי, אך שוב, אם אתה רוצה לשנות את הערך, תוך מתן הסתייגות אין לי בעיה עם זה. בברכה,
גילגמש 08:55, 30 אוג' 2004 (UTC)

היהודים שהיום קיימים בעולם שמיוחסים לשנים וחצי שבטים בלבד, הצליחו להגיע כמעט לכל חור, באירופה, צפון אסיה, צפון אפריקה, האמריקאיות ואפילו אוסטרליה. ולכן בעיניי סביר שעשרה שבטים שלמים לא התאדו ככה סתם. הם צריכים להיות איפושהו. יותר נכון צאצאיהם. ובהחלט יכול להיות שבתקופה מהתקופות הם הצליחו להגר לכל מני מקומות נידחים באסיה. כאשר היו תנאים פוליטיים כאלו או אחרים. עם זאת כמו שאתה כותב, צריך לסייג את זה לחוקר המסויים, מה עוד שהוא לא מומחה לאנתרופולוגיה. --אפי ב. 12:28, 27 ספט' 2004 (UTC)


ראה דף השיחה של כלב הבית

בן הטבע 10:44, 17 ספט' 2004 (UTC)

תוכנית ההתנתקות[עריכת קוד מקור]

שלום,
למה הוספת קישור לכתבה בעיתון? הרי בערכים אנציקלופדיים אין משמעות לדיווחי חדשות. הכתבה מדברת על תופעה איזוטרית למדי ואני לא רואה בסיס להכנסת הכתבה בקישור חיצוני. לא רק זאת, באותם ערכים שקראתי אין הפניות לעיתונים. גילגמש 10:50, 19 ספט' 2004 (UTC)

שלום גילגמש, יש הרבה קישורים שמפנים לכל מיני מקומות וכל זמן שזה סביר וראוי לא ראיתי שהיתה על כך ביקורת. אגב, יש הרבה ערכים שמפנים לעיתון. אני לא רואה בזה פסול, וגם אחרים עד היום לא ראו בזה עד היום פסול. אולי כדאי שתעמיד את ההסתייגות שלך לדיון ציבורי במזנון. ובקשר לעצם הקישור בתוכנית ההתנתקות , אני מניח שהתכוונת לקישור הבא: [1] אני לא חושב שהוא מבטא תופעה איזוטרית, אלא על התחממות המצב אצל המתנחלים ואנשי הימין, שמבטא הלך רוח חשוב בציבוריות הישראלית. יש בכתבה על איומי הפולסא דנורא, על איומי טלפונים לרצח ראש הממשלה וראש המנהלת על דיווחי ראש השב"כ, ועל התגובה במועצת יש"ע לכך.ולכן ראיתי את הקישור כראוי לפחות לזמן הזה. יתכן שבפרספקטיבה של שנים יתברר שכל האיום היה עורבא פרח, ואז יהיה אולי מקום להשמיטו. בברכה, ושנה טובה לך. --אפי ב. 12:30, 19 ספט' 2004 (UTC)

הערה[עריכת קוד מקור]

ראה בבקשה את הערתי בשיחה:היסטוריה של עם ישראל#תולדות ישראל לפי התנ"ך. למרות שלא כתבת את הפרק הנ"ל אני חושב שאתה האדם הנכון לפנות אליו בנושא. אפנה למשתמשים אחרים, העשוים לתרום לדיון.
תודה, גילגמש 06:11, 20 ספט' 2004 (UTC)


הצעה[עריכת קוד מקור]

שלום,
ראה בבקשה את הצעתי בויקיפדיה:הגבלת עריכות של משתמשים אנונימיים
גילגמש 12:16, 20 ספט' 2004 (UTC)

מעמד האישה - ביהדות המקראית[עריכת קוד מקור]

לפי דעתי יש בינינו אי הבנה בסיסית על מה צריך להיכתב בערך. בנתיים אני לא אשנה את הערך עד שנסכים בינינו.

לדעתי יש להבחין בין שני תחומים שונים:

  1. "מעמד האישה ביהדות המקראית", סעיף זה צריך להיות בערך מעמד האישה ביהדות. ערך זה צריך לדון ביחסם של חוקי הדת היהודית אל הנשים, בתקופות השונות ובקרב הזרמים היהודיים השונים.
    הפסקה "מעמד האישה ביהדות המקראית" צריכה לדון במעמד האישה, בתקופה שלפני חז"ל ביהדות שהייתה אז שהתבססה על חוקי התורה, והלכה לאורם. בפסקה זו אין להביא מידע שלא קשור לחוקי התורה עצמם. לדוגמא אין להביא מידע על פלגשים, מכיוון שבחוקי התורה אין היתר לדבר כזה. אמנם היו פלגשים לגברים רבים, אך לא היה זה דבר מותר.
  2. "מעמד האישה בתקופת המקרא", סעיף זה צריך להיות בערך מעמד האישה. ערך זה צריך לדון במעמד האישה בתקופות השונות ובחברות השונות כפי שהיה בפועל.
    בערך זה ניתן לדון ביחס אל הנשים בתקופה זו (שאני סבור כמוך שלא היה שיוויוני) ואפשר להביא ראיות ליחס זה מן התנ"ך. לדוגמא בערך זה ניתן הביא מידע על כך שהיו פלגשים בתקופה זו.

האירועים בתנ"ך לא שופכים אור על "היהדות המקראית" אלא על "תקופת המקרא", בדיוק כפי שארועים שונים בקרב יהודים אורתודוקסים שמובאים בעיתון למשל לא שופכים אור על היהדות האורתודוקסית (כלומר חוקיה) אלא על החברה בה הם חיים. --נריה הרואה 16:42, 19 אוק' 2004 (UTC)

יכול להיות שצריכה להיות כזאת אבחנה, אבל אני לא רואה לה צורך. מקסימום אפשר בכל תקופה לתאר את החוקים ולצידם את הנורמות של אותה תקופה, שאם לא כן, בכל תקופה גם במודרנית נצטרך לחלק לשני חלקים. שהרי כנראה תמיד, היה שוני בין החוקים היבשים לבין מעשי האנשים. ולכן נראה לי שיש להכליל הכל בתקופה המקראית. בקשר לפילגש. אין בשום מקום במקרא איסור על פילגש, והייתי שמח לראות לאו מפורש בעניין. (יש על זנות, אבל זהו משהו אחר) גם קשה להניח שכל כך הרבה אנשים, במיוחד האבות, אברהם ויעקב, ומלכים ושופטים שנחשבו לטובים, כמו גדעון, שאול ודוד, חטאו בדבר שיהיה בניגוד לחוקי התורה באופן שיטתי. אפילו הרמב"ם שהיה מחמיר בנושא מיניות סובר בתקופתו שהיא מאוחרת יחסית, שלמלך ישראל הותרה פלגש, יש פוסקים אחרים שסוברים שפלגש הותרה לכולם, עד ימינו אלו ממש. אגב המילה פילגש בהטיותיה השונות נזכרת בתנ"ך לפחות 37 פעמים. --אפי ב. 17:13, 19 אוק' 2004 (UTC)
הנורמות של כל תקופה (ובמקרה זה תקופת התנ"ך), ודרך ההתנהגות בתקופה לא קשורה ליהדות אלא לבני אדם שונים, ולכן יש צורך להפריד בין המעמד לפי דיני היהדות מעמד האישה ביהדות למעמד בכלל, (הערך מעמד האישה עדיין לא קיים). לדוגמא זה שיש יחסים הומוסקסואלים בתוך ישיבות אורתודוקסיות עדיין לא אומר שביהדות האורתודוקסית יחסים אלו מותרים.
החלוקה לא צריכה להיות בתוך ערך זה, אלא בין שני ערכים שונים מעמד האישה ומעמד האישה ביהדות. אפשר אפילו לנהוג כפי שנוהגים בויקיפדיה באנגלית ולהוסיף ערך נוסף מעמד האישה בתנ"ך.
בקשר לערכים בתקופת התנ"ך (פילגש למשל) אציין קודם כל שבתקופת האבות לא הייתה תורה, ובתקופת המלכים והשופטים, העם חטא חטאים גדולים. שלמה עבד אלהים אחרים, דוד שלח יחידה צבאית למות כדי לקחת את אישתו של אחד מלומיה, אחד מצאצאי משה עבד פסל ב'בית אלהים' של מיכה, ועוד ועוד.--נריה הרואה 22:57, 20 אוק' 2004 (UTC)

ההפרדה בין המקרא לתנ"ך נראה לי לא נכונה, מכיוון שהחברה התנ"כית פעלה לפי הבנתי על פי חוקי המקרא, שהיו אמורים להיות נר לרגלה. תיאור החטאים בתנ"ך כחטאים, מראה על סטיה מחוקי המקרא, שגרר אחריו עונשים ואזהרות נביאים ואף גלות. בקשר לפילגש, שהיא אולי העילה לכתיבת ערכים נפרדים, לא הבאת לי שום ראיה שזה היה אסור על פי המקרא. ולא הבאת לי חוק מקראי אחד, שטוען זאת ולוא ברמז. ההבדל בין פילגש לבין מעשים אחרים היה, שפילגש היתה תופעה נורמטיבית ומתמשכת בכל התקופה הקדומה, שלא גונתה בשום מקום ובשום מצב. לעומת זאת חטאים שאכן גונו ואף בחריפות גדולה, למשל דוד ובת שבע, או שלמה והעבודה הזרה שלו, ואפילו סיפור נשיאת הנשים הנוכריות בספר נחמיה. תופעה זו כמו שכתבתי ניסו להצדיק ולהסביר כל הפוסקים, ואין שום מקור יהודי לא משנאי, לא תלמודי ולא מדרשי ולא מתקופת ימי הביניים, שמגנה את התופעה הזו בתקופת המקרא, ולכן אני לא מבין מאיפה אתה חושב בכזו וודאות שהמקרא אסר זאת. ואולי כדאי לייחד למושג פילגש ערך בויקיפדיה. --אפי ב. 23:21, 20 אוק' 2004 (UTC)

במשמעותם המקובלת אין הבדל בין מקרא לתנ"ך - מדובר באותו הדבר. אבל החברה התנ"כית לא הייתה צריכה לפעול לפי התנ"ך אלא לפי התורה. התנ"ך רק מספר מה קרה בתקופה זו, והוא לא מסתיר דברים.
זה שפילגש הייתה תופעה נורמטיבית עדיין לא אומר שלפי חוקי התורה הדבר מותר.
בכל מקרה אני לא אומר שום דבר בוודאות. אני אפילו לא בטוח שהמשמעות המקובלת בימינו של המילה פילגש (אישה ללא חופה וקידושין) היא המשמעות בימי התנ"ך. אני כן מתנגד להצגה נחרצת כאילו לפי חוקי התורה דבר כזה מותר. כמו כן אני מתנגד לערבוב בין התנהגות של אנשים לבין החוקים אותם הם צריכים למלא.
אגב, אני מצרף קישורים למאמרים נחמדים קדשה פלגש מהאתר המצויין של אראל סגל אגב, אני לא מסכים איתו בהכל. --נריה הרואה 22:13, 27 אוק' 2004 (UTC)


לנריה תודה על הקישורים.
לגופם של דברים. אני מבין שמה שמטריד אותך הוא בעיקר עניין פילגש, שהוא הפער הגדול שלדעתך קיים בין חוקי המקרא לבין סיפורי התנ"ך.
הראיה לאיסור קיום יחסים עם פנויה מלא תהיה קדשה הם קלושים. המקרא עצמו מפרש במקום אחר שקדשה היא זונה. "וַיִּשְׁאַל אֶת אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ לֵאמֹר אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה הִוא בָעֵינַיִם עַל הַדָּרֶךְ וַיֹּאמְרוּ לֹא הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה" (בראשית פרק לח) ולכן לפחות במבט המקראי מכאן אין מקום לאסור חברה ואפילו לא יחסים מזדמנים. אפשר אולי להביא מסיפור בנות מואב, שזנות בלשון המקראית איננה קשורה לתשלום כמו שכתוב, "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב:" (במדבר פרק כה א) אבל גם את זה אפשר לפרש מכיוון שמדובר בקיום אורגיות המוניות, עם בנות עם אחר, שגם גררו את העם לעבודת בעל פעור. בכל אופן אני טוען, שאם המקרא היה רוצה לאסור פלגש, הוא היה אומר זאת בפסוק אחד קטן, לא יקח איש פלגש, ולא ישכב פנוי עם פנויה. אגב, אף שהאבות לא קיבלו את התורה, קשה מאוד להניח, שחצי מעם ישראל, "בני בלהה ובני זלפה", נולדו כתוצאה ממעשה שהוא אסור. קצת לא מתקבל על דעתי. מה גם שאין אף מפרש שטוען כך.

גם לפי הפרשנים המאוחרים, ניתן לראות שכך, רובם הבינו את הדברים באיסור קדשה. שמדובר ביחסי מין עבור אתנן. לפי רש"י - "מופקרת מקודשת ומזומנת לזנות". ואף אבן עזרא, "וכאשר נחפשה היטב טעם המלה אז היא ידועה שהיא מזומנת לכל עובר ושב והעד איה הקדשה א"כ יהיה קדש כמעשה המצרים והמבין יבין ובעבור קדשה נסמכה פרשת אתנן זונה."
גם לפי תרגומים יונתן וירושלמי "נפקת" שהיא נפקנית, יצאנית. רק לפי אונקלוס - קדשה היא אישה ששוכבת עם עבד, בגלל שקידושין לא תופסים בהם. דעתו של הרמב"ם בפסוק זה היא אם כן יחידאית. ההפרדה שהוא עושה בין מלך להדיוט, נראת קצת מלאכותית כמו גם המשמעות שלו למילה קדשה שמשמעותה בלשון סגיא נהור או במשמעות של אחת שמקודשת לזנות. בוודאי שיחסים אקראיים קצת רחוקים מפשט המילים. אבל זהו דיון אחר.

מה שמטריד אותי הוא ההנחה שמה שהיה מקובל בתקופת התנ"ך זה בסדר על פי התורה (היהדות המקראית).
אני ממש לא רוצה להיכנס לדיון הלכתי הנושא, אבל מכיוון שהתחלנו אני אסביר מה דעתי.
נכון, אין איסור מפורש על יחסי מין ללא נישואין (עם מי שאנו קוראים בדיון זה פלגש) אבל המקרא מציין מצב שבו גבר שוכב עם פנויה "כי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה". במצב כזה הוא חייב להינשא לה "מהר ימהרנה לו לאשה" (שמות כ"ב ט"ו). כלומר גם אם נניח שיחסי מין עם פנויה לא נאסרו הרי שהתורה אומרת "עד כאן! שכבת איתה - תתחתן איתה", כלומר תפיסת העולם היא שיחסי מין צריכים להיות במסגרת נישואין.
לדעתי קדשה היא סוג של זונה וזונה היא לא רק אחת שמקבלת כסף תמורת יחסי מין וכך אומר גם הרמב"ם. זנות היא ההפך מנאמנות (שאמורה להיות בנישואין) כלומר יחסי מין אקראיים או ללא נישואין "איכה היתה לזונה קריה נאמנה" (ישעיהו א' 21) וכן דברי שמעון ולוי בבראשית לד31 לאחר ששכם שכב עם דינה בעודו לא נשוי לה: " ויאמרו: 'הכזונה יעשה את אחותנו?!'"
זנות נאסרה בויקרא י"ט כ"ט : "אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה". אומר על זה הרש"י: "אל תחלל את בתך להזנותה - במוסר בתו פנויה לביאה שלא לשם קידושין:" אומר על זה הרמב"ן: "אל תחלל את בתך להזנותה - במוסר בתו פנויה שלא לשם קדושין...".
בכל אופן זאת דעתי בנוגע ליחסי מין ללא נישואין. יכול להיות שאני טועה. --נריה הרואה 00:09, 28 אוק' 2004 (UTC)

יש להבדיל בין פרשנות מאוחרת למוקדמת. לפי הפרשנות המוקדמת זונה היתה אחת שמקיימת יחסים עבור תשלום. מאוחר יותר זנות הפכה להיות סוג של בגידה, ואת זנתה תמר והרה לזנונים, אפשר לפרש כך שהיתה מיועדת לבן הצעיר. בבגידה זו אף השתמשו בה בתיאור היחסים שבין העם לאלוהיו. "אשר אתם זונים אחריהם". אבל לכאורה כאשר אין נאמנות, גם אין לזנות מאחורי מישהו. ההכללה של חז"ל שכל יחסים שאינם במסגרת נישואין מכונים "בעילת זנות", לדעתי היא כמובן בהשאלה ולא פשט המקרא.
את "אל תחלל את בתך להזנותה" - בפשטות אפשר להבין את הפשט ואת דברי הפרשנים, באב שכופה על בתו יחסי מין על מנת להרויח כסף או כל טובת הנאה אחרת, זאת מכיוון שיכל לפי החוק המקראי למכור אותה לאמה, ולכן הוא היה צריך להיות מוזהר שלא ינצל את כוחו. אין שום הגיון שידובר כאן, שהוא כופה עליה למשל יחסי עם החבר שלה, כפי שהם מקובלים היום. חוץ מזה, יש כאן איסור על האב, שהוא בעל כוח לגבי בתו, אין שום איסור לגבי הבת עצמה. ואי אפשר ללמוד שכשם לאב אסור - כך לבת אסור.
לגבי מפתה, הדין הזה אמור רק לגבי "בתולה אשר לא אורשה", אין כזה דין למי שאיננה בתולה, אלמנה או גרושה למשל. לדעתי הדבר נובע מכך שהוא פגם אותה, ולכן ערכה ירד בשוק, ויהיה קשה לה יותר להתחתן, ואביה יקבל מוהר יותר קטן, ולכן הוא צריך לשלם קנס לאביה ולהתחתן איתה כמו בדין אונס, שזוהי אמירה של תאכל מה שבישלת. אם הדבר היה כתוב לגבי כל אישה פנויה, "אם ישכב איש עם פנויה, מהר ימהרנה לו לאישה" הייתי מסכים איתך, אבל אתה בעצמך רואה שזה לא כך.--אפי ב. 08:13, 28 אוק' 2004 (UTC)

עוד משהו, יכול להיות שבתקופה הקדומה, פילגש היתה מעמד אחר, של זיקה בן גבר לאישה, כמו מעמד של חברות היום, וכמו שכתוב בשולחן ערוך (ללא כתובה וקידושין) ומי שהיתה במעמד שכזה, לא נחשבה כמי שקיימה יחסי מין אקראיים, והדבר היה לגיטימי. אגב, בפילגש בגבעה כתוב, "ותזנה עליו פילגשו". מעניין הביטוי הזה. --אפי ב. 09:10, 28 אוק' 2004 (UTC)

אם אני מבין נכון אז אתה טוען שבמקור הייתה המילה "זונה" שהיא אחת שמקיימת יחסים עבור תשלום. מאוחר יותר השאילו את המשמעות וההפכו את השורש למציין בגידה. איזו ראיה יש לך לזה?
משמעות השורש זנ"ה היא "נאף, בא ביחסי מין שלא במסגרת הנישואין 'ויגד ליהודה לאמר: זנתה תמר כלתך' (בראשית ל"ח כ"ד) 'ויחל העם לזנות אל בנות מואב' (במדבר כ"ה א') 'ואת זנית רעים רבים' (ירמיה ג' א'). בהשאלה משמעותו גם: סר מדרך הישר, סטה, הלך אחרי רשע 'כי זנו אחרי אלהים אחרים (שופטים ב' י"ז) 'זנית מעל אלהיך (הושע ט' א')" לפי מילון א. אבן שושן. בשום מקום לא מצויין שחייב להיות תשלום על מעשה הזנות. אמנם יש "אתנן זונה - השכר הנתן לזונה על ידי מאהביה" אבל זה לא הכרחי.
אכן, את 'זנתה תמר והרה לזנונים', אפשר לפרש כך שהיתה מיועדת לבן הצעיר. אבל זה לא המקום היחיד בו זנ"ה משמעותו יחסי מין ללא נישואין - כמו מעשה דינה.
בשורש זנ"ה השתמשו בתיאור היחסים שבין העם לאלוהיו מכיוון שהם משולים לברית איש עם רעיתו.
כמו שציינתי קודם רוב הפרשנים רואים את "אל תחלל את בתך להזנותה" במשמעות של אדם המוסר בתו פנויה לביאה שלא לשם קידושין. אפשר לפרש זאת כאחריותו של האב לדאוג לחינוך ולנישואי הבת שלו כדי שלא תזנה.
בדברים כ"ב כ' נאמר: "ואם אמת היה הדבר הזה, לא נמצאו בתולים לנער[ה] ... ומתה, כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה". כלומר המדד לזנות היה קיום יחסי מין שהתבטא בבתולים. על נערה שקיימה יחסי מין נאמר שהיא זנתה. ולכן ברור מכאן שאסור לה לקיים יחסי מין ללא נישואין (אלא אם כן בא לה למות).
נכון אין דין שמחייב גבר להינשא לאישה לא בתולה ששכב איתה. אבל כנראה לה אסור לשכב איתו כי מדובר בזנות.
אני סבור כמו מילון א. אבן-שושן ש"פילגש - אשה-שפחה, אשה ללא זכויות" כלומר מעין אמה שהגבר נישא לה. --נריה הרואה 10:42, 28 אוק' 2004 (UTC)

למראה דבריך היה לי ספק קל והלכתי לבדוק את איזכורי הזונה בתנ"ך. ומצאתי הרבה ראיות לדברי. הזונה של התנ"ך היא זו שאנחנו מכירים. אישה הלוקחת תשלום עבור שירותי מין. אני מביא פה רק חלק מהמקורות. וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ. - מנהגם של הזונות היה לכסות את פניהן לבל יכירום. לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה. - תשלום על זנות. "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה" - לא מדובר במוכרת מזונות כפי שלמדנו בכיתה א'. בירמיהו וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם - ברור שמדובר בזונה. וביואל וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ - עוד פעם תשלום. בהושע "קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי יְהֹוָה:" - ברור במה מדובר. בישעיהו (כ"ג ט"ו) מדובר על שירת הזונה, ובירמיהו, וּבֵית זוֹנָה יִתְגֹּדָדוּ. ואחת הראיות הטובות ביותר האיסור לכהנים. כהן הדיוט נאסר בזונה, חללה וגרושה, "אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדשׁ הוּא לֵאלֹהָיו:" ואילו כהן גדול יתר עליו שמותר רק בבתולה, "וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח". אם היתה חפיפה בין המושגים, גם כהן הדיוט היה מותר רק בבתולה. ולכן חייבים לפרש שהאיסור של זונה הוא כפשוטו או כפי שחז"ל פירשו. לגבי דברי בני יעקב הכזונה יעשה את אחותינו, אין ראיה שהרי הם אומרים לו, ששכם בין חמור התייחס לדינה כאל זונה שכל אחד יכול לבוא אליה, והם לא טוענים שהיא זונה ממש. לכן, בכל מקום אחר שיהיה כתוב לזנות יהיה צריך לומר זנות ממש, או בגידה שדומה לזנות. במקרה של נערה המאורסה, על פי פרשנות חז"ל, היא כבר מקודשת ולכן דינה מיתה. ואגב, זהו דין מיוחד ואולי אף משונה, שהרי אין עדים לכך, "על פי שניים עדים יקום דבר". וזוהי ראיה נסיבתית בלבד. --אפי ב. 11:31, 28 אוק' 2004 (UTC)

שיחה:קו קלוקס קלאן[עריכת קוד מקור]

היי אפי, שים לב בבקשה לשאלתי בשיחה הנ"ל. SHIMONSHA

אזכורי הצבי בתנ"ך[עריכת קוד מקור]

שלום!

הכנסתי את הדף לרשימת מועמדים למחיקה. בבקשה תעביר את הערתך לדיון. בברכה, מקס 16:38, 26 אוק' 2004 (UTC)


פנתאון[עריכת קוד מקור]

אני רואה שאתה באמצע העבודה, אז אני לא אפריע לך. אבל אני לא יכולה להתאפק: אפרודיטה אלת האהבה ממש לא היתה אחת משלושת האלות הבתולות! חסרה לך הסטיה ברשימה. היא הבתולה השלישית ודיוניסוס לא שייך ל-12 המקוריים (הוא קיבל חברות כבוד אחר כך, כשסייע לשחרר את הרה מכבליה).

תןקן. --אפי ב. 08:33, 28 אוק' 2004 (UTC)

עוד משהו בנושא זה[עריכת קוד מקור]

האלים שרשמת הם מהמיתולוגיה היוונית. הפנתון נמצא ברומא, שאומנם נמצאת ביווון, אבל לאלים שמות שונים, אתה בטוח שאלי הפנתיאון הרומי לקוחים מהמיתולוגיה היוונית ולא מהמיתולוגיה הרומית?

צריך לברר עם מישהו שבאמת מבין בעניין. מכיוון שמדובר על אלים מהאוליפוס היווני, כנראה מדובר באלים יוונים.--אפי ב. 08:33, 28 אוק' 2004 (UTC)

מחיקת ערך ה- 8051 וכתיבתו מחדש[עריכת קוד מקור]

אין לי בעיה עם העקרונות המנחים את האתר. אני פשוט מאמין שיש צורך לפרסם אותם בגלוי ב"נהלים" המוצגים לויקיפדים החדשים כמוני. מה שעוד יותר צרם לי הייתה ההתקפה מצד כמה מהחברים הפעילים באתר.. לא תוכן דבריהם הפריע לי אלא אופן ההתבטאות והיחס.

בעקבות ההודעה שלך החלטתי לפרסם קצרצר במקום הערך הישן ולצרף קישור למאמר מלא שכתבתי בעבר הרחוק ופורסם באתר הרובוטיקה הישראלי.

תודה על היחס החם (והשונה).

הקישורים שהוספת בעבודת אלילים[עריכת קוד מקור]

שלום אפי ב. ראיתי את שני הקישורים שהוספת בערך עבודת אלילים מאתר דעת. עיינתי בהם קצת, ואני לא חושב שהם מתאימים - מדובר ב"כאילו דיווח עיתונאי" על טקסי עבודת אלילים. לקח לי כמה שניות (טוב, שתיים בלילה) כדי להבין שמדובר בסיפורים בדויים, שאולי מבוססים על מחקרים לגבי התרבויות הכנעניות ולא בעדות אמיתית (מה שהיה נראה מוזר מאד). לדעתי הקישורים הללו אינם מתאימים לוויקיפדיה. האם תוכל להחליפם בקישורים קצת יותר "רציניים" (בלי לפגוע חו"ח באתר "דעת") שמציגים את העניין בצורה יותר מדעית? בברכה, Eranb 00:09, 9 נוב' 2004 (UTC)

ניתקתי אותו מההקשר שלו בגלל בעיה של הפניה [2]. אמחוק אחד מהם ואת השני אכתוב במפורש שמדובר במעין דיווח עיתונאי של אותם ימים. לדעתי, הוא טוב להמחשה של העניין.--אפי ב. 10:23, 9 נוב' 2004 (UTC)
ראה הערותי בשיחה:עבודת אלילים. דוד שי 10:45, 9 נוב' 2004 (UTC)

פונטים[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,

יצרת את הדף Effib/פונטים במרחב השם המרכזי, של המאמרים. מקווה שלא אכפת לך שהעברתי אותו למשתמש:Effib/פונטים. בברכה, [[משתמש:Roybb95|רועי | שיחה |]] 09:49, 12 נוב' 2004 (UTC)

תודה. זאת היתה כוונתי מראש. --אפי ב. 09:56, 12 נוב' 2004 (UTC)

עראפת[עריכת קוד מקור]

שלום, שים לב לשאלתי אליך בשיחה:יאסר ערפאת eman 10:00, 14 נוב' 2004 (UTC)

תבנית חלופית לכתב נטוי[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,

לאור עבודתך על התבניות לציטוטים ולמסגרות, יש אפשרות שתוכל לעצב גם תבנית שתחליף את הכתב הנטוי? עולות בזמן האחרון טענות ולפיהן אין להשתמש בכתב נטוי בעברית, ושיש להשתמש באמצעים אחרים כדי להדגיש טקסט. ניסיתי לעשות משהו בהערה של יציבות האטום, שבו אפשר אולי להשתמש כבסיס. כדאי ששם התבנית יהיה קצר (ונוח), משהו כמו: {{I|תוכן=תוכן}} . בתודה, [[משתמש:Roybb95|רועי | שיחה |]] 05:53, 16 נוב' 2004 (UTC)

ערך דומה[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,

אשמח אם תתיחס להערתי בשיחה:יריחו. בברכה, [[משתמש:Roybb95|רועי | שיחה |]] 19:50, 18 נוב' 2004 (UTC)

גופנים[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,

בהמשך לשיחה במזנון ולתצוגת הגופנים: כל העניין הוא שאל לנו לבחור גופן עבור אחרים. מה שנראה טוב *בעיני* יראה גרוע בעיני אחר, קל וחומר אם הוא משתמש במערכת הפעלה אחרת או בגרסה אחרת של אותה מערכת הפעלה. מדוע לקבל החלטות שמגבילות את חופש הבחירה של המשתמשים? תן לכל אחד לבחור באיזה גופן הוא רוצה להשתמש. אפשר לעשות זאת גם ברמת הדפדפן, וגם ברמת החשבון האישי בויקיפדיה. Tal Cohen 18:22, 20 נוב' 2004 (UTC)

תגליות[עריכת קוד מקור]

שלום,
כללת את האבולוציה בתוך תגליות, ובכן לדעתי מדובר בתיאוריה בלבד ולא נכון להכניסה לרשימה זו. גילגמש 09:51, 21 נוב' 2004 (UTC)

הערה[עריכת קוד מקור]

שים לב בבקשה לדיון שהתנהל בשיחה:תגליות והמצאות בעולם גילגמש 17:03, 21 נוב' 2004 (UTC)

100 מושגי יסוד[עריכת קוד מקור]

שלום אפי, שמחתי מאוד ליוזמתך להשלים את הערכים שברשימת 100 מושגי יסוד. לא אהבתי את הקטגוריה שפתחת category:מאה מושגי יסוד, וראה נימוקי בCategory talk:מאה מושגי יסוד. דוד שי 18:45, 25 נוב' 2004 (UTC)

מערכת צירים[עריכת קוד מקור]

האם באמת התוספת (המושקעת) הזו לעמוד הנוסחאות חיונית? אנחנו לא באמת רוצים שמישהו ינסה לצייר משהו עם מערכת צירים שכזו, נכון? כבר עדיף להפיק גרף באמצעות תוכנה חיצונית, לשמור אותו כתמונה ולהעלות. גדי אלכסנדרוביץ' 11:45, 26 נוב' 2004 (UTC)

למה שלא תהיה האפשרות הזו? אפילו כדוגמא תיאורטית. ואם מישהו ירצה וזה יהיה ישומי, זה יוכל לחסוך נפח של תמונות רבות. למעשה מערכת הנוסחאות פותחת אופציות רבות, ואולי אפשר להפיק ממנה כל דברים נוספים.

ולמעשה אם היה מחולל טוב של גרפים בתוך הויקי כמו באקסל, זה היה יכול להיות נחמד, מעשיר וגם מאוד חסכוני בנפח, ומעל לכל שימושי: כך כל אדם היה יכול לשנות את הנתונים בגרפים, שלא כפי המצב עכשו, שאם יצרתי גרף באסל והתברר שנפלה שגיאה באחד הנתונים, צריך לפנות אל מי שייצר אותו, או ליצור אותו מחדש.--אפי ב. 12:05, 26 נוב' 2004 (UTC)

אני בהחלט מסכים שזה היה נחמד אם היה מחולל כמו באקסל, אבל זה עניין למתכנתים של האתר. כרגע אני חושב שמצב שבו מישהו ינסה להשתמש במערכת הצירים הזו (שאני חייב להודות שלא ברור לי איך בדיוק להשתמש בה כדי לצייר פונקציות רציפות) במקום שישקיע קצת יותר ויכין גרף - אפילו אם יצטרך אחר כך לתקנו - הוא לא מצב טוב במיוחד. גדי אלכסנדרוביץ' 13:35, 26 נוב' 2004 (UTC)

תגליות והמצאות בעולם[עריכת קוד מקור]

שים לב למהמפכה הקטנה שערכתי ביצירתך תגליות והמצאות בעולם. הסבר מופיע בדף שיחה:המצאות. דוד שי 14:06, 26 נוב' 2004 (UTC)

עריכת הערך זרם חשמלי[עריכת קוד מקור]

אפי, תודה על תרומתך לערך זרם חשמלי, אך יש לי השגה אחת. ראה בדף השיחה של הערך. חשמלית 20:15, 27 נוב' 2004 (UTC)

הצעה[עריכת קוד מקור]

שלום,
ראה בבקשה את הצעתי במזנון

גילגמש

בעיות בהצגת יותר מחמש תבניות בעמוד אחד[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,

אמנם העלית את הנושא בדלפק היעוץ לפני די הרבה זמן, אבל רק עכשיו מצאתי לזה התייחסות בדפי ההוראות. הבעיה ידועה, והיא תתוקן בעדכון הבא של התוכנה (גרסה 1.4). ראה m:Help:Template (דף שימושי למדי). [[משתמש:Roybb95|רועי | שיחה |]] 14:30, 28 נוב' 2004 (UTC)

הפניות[עריכת קוד מקור]

נראה לי שעדיף לעשות דף פירושנים במקום הפניה כשמדובר בשמות יחידות פיזקליות. כך ניוטון אמור להיות דף פירושונים בין יחידה לכח ואייזיק ניוטון ואמפר אמור לשלוח את הקורא אל החוקר כמו אל היחידה.

יכול להיות שאתה צודק. --אפי ב. 08:28, 29 נוב' 2004 (UTC)
במחשבה שניה, ישנם יחידות כמו וולט ואמפר, ואט והרץ שעיקרם שימושם בציבור הוא בהקשר החשמלי, ולכן לדעתי כדאי שהם יפנו ישירות ליחידה ולא לדף פירושונים.--אפי ב. 08:48, 29 נוב' 2004 (UTC)

אפליית נשים[עריכת קוד מקור]

שלום אפי, לאור תרומותך בערך, אשמח אם תתיחס לשאלתי ב-שיחה:אפליית נשים. בברכה, דורית 19:11, 5 דצמ' 2004 (UTC)

אפי, סיימתי עם ההרחבה שלי באפליית נשים - תיאוריות. לאחר התוספות הצפויות של נדב, נחליט איך לסיים עם הערכים שפיצלנו סופית. בברכה, דורית 12:21, 9 דצמ' 2004 (UTC).

לתשומת לבך[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,

שים לב בבקשה לשיחת ויקיפדיה:מיזמי קרן ויקימדיה#ויקישיתוף. [[משתמש:Roybb95|רועי | שיחה |]] 12:03, 14 דצמ' 2004 (UTC)

נייטרליות[עריכת קוד מקור]

אני מבקש שתכתוב ערכים נייטרליים יותר. הרי ברור לך שמספר הגברים בני ה20+ שציינת בשבטי ישראל איננו מציאותי. אני מבקש שתוסיף את הסייגים "על פי התנך" או "על פי פרשן זה או אחר". לדעתי זהו סייג הכרחי. גילגמש 12:41, 22 דצמ' 2004 (UTC)

כמובן. זה רק על פי המקרא, וזה גם כתוב במפורש שם. בבקשה תבדוק. על מספרם האם מציאותי או שמא טיפולוגי, יש פסקה שלימה בתורה ומדע#היסטוריה עיין שם. --אפי ב. 13:04, 22 דצמ' 2004 (UTC)

שחזור ערך[עריכת קוד מקור]

היום ערכתי קטע בערך "אישה". מחקת אותו מסיבה מוצדקת. אולם חשוב לשלב חלק מהחלק שערכתי בערך "מעמד האשה ביהדות". היכן אוכל למצוא את החומר לאחר שמחקת אותו? פטר רחם 13:51, 23 דצמ' 2004 (UTC)

עיינתי במה שכתבת ברפרוף והיה נדמה שהוא שהוא חלק ממעמד האישה ביהדות. בכל אופן תוכל למצוא אותו כמובן, בגרסה הקודמת של ערך אישה. לחץ על תגית הסטוריית הדף או גרסאות קודמות ושם תוכל לראות את כל העריכות הקודמות, בברכה, --אפי ב. 13:54, 23 דצמ' 2004 (UTC)


"הצעתך" למינוי רבי חדש לחב"ד[עריכת קוד מקור]

בערך עדין אבן ישראל כתבת שנשקלה בעבר אפשרות למנותו כרבי לאחר מותו של הרבי מחב"ד. האומנם? מנין לך זאת? לא שמעתי זאת מעולם? פטר רחם 15:51, 23 דצמ' 2004 (UTC)

אם תבדוק בהשוואה בין הגרסאות השונות, תראה שלא אני כתבתי זאת. כמדומני ששש"ז כתב זאת, ועליך להפנות לו את השאלה. אם כי, נדמה לי שגם אני שמעתי על קולות כאלו בחסידות חב"ד למנות אותו לתפקיד זה, אבל אין לי ראיות ממשיות לכך. --אפי ב. 16:08, 23 דצמ' 2004 (UTC)

דיון[עריכת קוד מקור]

שלום, ראה בבקשה את הערתי בויקיפדיה:מזנון#לא תעשה לך קצרמר פרק ב' בדבר מחיקת האולטרה קצרמרים.
גילגמש 19:18, 27 דצמ' 2004 (UTC)

האם תסכים לפשרה שהעאלתי במזנון תחת הכותרת "תגובה" - לתת לאולטרה קצרמרים שהות של שבוע ימים, על מנת שישמשו טריגר לכתיבת הערך ואם זה לא נתן את הדחיפה, למחוק. הסיבה היא - אם איש לא הרחיבם תוך שבוע הסיכוי שזה יקרה הוא נמוך ביותר והם רק יעלו אבק ברשימה הבלתי נגמרת של הקצרמרים. תודה גילגמש 10:41, 28 דצמ' 2004 (UTC)

לינקים לאתר של חב"ד[עריכת קוד מקור]

האם אפשר להניח בעקבות דבריך במזנון שאתה בעד הוספת לינקים לאתרים נייטרליים, המוסיפים ידע לקורא, שאתה תומך במחיקת הלינקים לחב"ד ממאמרים אודות החגים? אני מזכיר, ההצעה מדבר אך ורק למחוק לינקים מהחגים ומאמרים לא רלוונטיים אחרים (כמו מלחמות ישראל וכו. היה פעם לינק לחב"ד מערך אודות מלחמת יום כיפור). אני תומך שהשארת הלינקים במאמר אודות רבני התנועה והערך המרכזי אודות חסידות זו. גילגמש 12:41, 28 דצמ' 2004 (UTC)

לפני

  • Murmur - 1983
  • Reckoning - 1984
  • Fables of the Reconstruction - 1985
  • Lifes Rich Pageant - 1986
  • Dead Letter Office - 1987

שימוש:

{{ltr|

  • Murmur - 1983
  • Reckoning - 1984
  • Fables of the Reconstruction - 1985
  • Lifes Rich Pageant - 1986
  • Dead Letter Office - 1987

{{

תוצאה:

  • Murmur - 1983
  • Reckoning - 1984
  • Fables of the Reconstruction - 1985
  • Lifes Rich Pageant - 1986
  • Dead Letter Office - 1987

הערה[עריכת קוד מקור]

תקן אותי אם אני טועה, אבל אני חושב שיש טעות בדף ההדרכה לשכבות. שים לב לשאלתי בדף השיחה. רועי שיחה 20:08, 28 דצמ' 2004 (UTC)

התוספת לאלברט איינשטיין[עריכת קוד מקור]

גם אתה ראית אתמול נשיונל ג'אוגרפיק? :-) נדב 06:48, 31 דצמ' 2004 (UTC)

אר.אי.אם[עריכת קוד מקור]

שלום אפי, תודה שניסיתי לעזור עם שיישור בצד שמאל בערך. אבל כפי שאיצ'י הצביעה בדלפק ייעוץ, הכוכביות עולות על הטקסט. לכן שיחזרתי. בברכה, דורית 11:39, 2 ינו' 2005 (UTC)

בסקין שלי (הרגיל) הן לא עולות על הטקסט. גם אם מחליטים להוריד את הכוכביות, ניתן להשתמש בDIV אחד לכל השורות. ולא צריך לפתוח DIV לכל שורה. ולכן נראה לי שהעיצוב שלי עדיף בכל מקרה. --אפי ב. 11:48, 2 ינו' 2005 (UTC)
עכשיו זה יותר טוב :) חבל שלא ידעתי את זה לפני שלקח לי שעה לנסות ליישר את זה. תודה, דורית 12:37, 2 ינו' 2005 (UTC)
ככה זה, לומדים מהניסיון. )-: . בכל מקרה, יצרתי תבנית ישור לשמאל בשם Template:ltr לפעמים הבאות ולאחרים שלא רוצים להתעסק עם DIV-ים. --אפי ב. 12:57, 2 ינו' 2005 (UTC)
יוזמה ברוכה ורעיון מצויין. דורית 13:32, 2 ינו' 2005 (UTC)

ויקיפדיה:איך לערוך תבנית[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,

שים לב לדף הזה, שעליו התחלתי לעבוד לפני די הרבה זמן. מחסור בזמן מונע ממני לעבוד עליו ברצינות. לאחר שאסיים את הפרק על msgnw, תוכל בבקשה לשלב אותו לתוך הדף שאתה בונה? אין ספק שההסבר שלך לפרמטרים מוצלח הרבה יותר משלי, ולכן אני חושב שעדיף להשתמש בו בתור בסיס, ולא בדף שלי.

תודה, רועי שיחה 14:17, 2 ינו' 2005 (UTC)

תשובה בנוגע לפרמטרים[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,

אני מניח שאתה זוכר שבעבר, פרמטרים ריקים היו מוצגים בצורה כזו:

{Template:השם שבחרת לפרמטר}

הסיבה לכך היתה שהמערכת התייחסה לפרמטר כמו לשני סימני {, וביניהם תבנית רגילה. ברוב המקרים, לא היתה קיימת תבנית בשמו של הפרמטר, ולכן הקישור האדום היה נשאר כזה עד שהיה מוכנס תוכן לפרמטר. במידה וכן היתה קיימת תבנית באותו שם, פשוט היו מציגים אותה במקום קישור לעריכת תבנית. לדוגמא, בתבנית הבאה אני משתמש בפרמטר בשם "מוגן":

שם בעל החיים: {Template:שם}

בסכנת הכחדה?: { -----כאן היתה התבנית מוגן, אך נאלצתי להסיר אותה משום שהדף הופיע ברשימת הדפים המוגנים רועי שיחה --------}

ואם הייתי ממלא את הפרמטר בתוכן, התבנית { {מוגן} } הייתה נעלמת, ובמקומה היה נכנס התוכן הנכון. כך אפשר היה ליצור תבניות בשם הפרמטרים, שישמשו כברירת מחדל.

אחרי השדרוג, המערכת כבר אינה מתייחסת כך לפרמטרים, והיא מציגה אותם בצורה נעימה יותר לעין. הנה פרמטר: {{{שם הפרמטר}}}. עד שיתמלא בתוכן, הטקסט יישאר כך. היתרון הוא שאם לא ממלאים תוכן, לא קורה כלום, ושום דבר לא מפריע לקורא. החסרון הוא שאי אפשר להשתמש בברירת מחדל.

רועי שיחה 11:05, 3 ינו' 2005 (UTC)

אלוהים[עריכת קוד מקור]

הפסקה שהוספת בערך אלוהים בעיתית בעיני. להלן הפסקה:
אך טבעי היה שבשלב הבא בהתפתחות תפיסת האלוהות, בעקבות התפתחות יכולת החשיבה וההפשטה האנושית, שאל אחד מכל האלים יתפוס מקום מרכזי ועילאי ויהפוך להיות דמות אבסטרקטית ופרסונאלית כאחד, ואילו שאר האלים יורדו ממעלתם למדרגה של משרתים ומלאכים ויוכפפו לאל העליון, כפי שקרה ביהדות שבו לדוגמא האל הכנעני מוׂת אל השאול שעוצמתו אדירה ושיויונית לאלים אחרים ואף חזקה יותר, הופך להיות השטן שלוקח את נפשות האנשים, אבל הפעם כשליחו ומלאכו של אלוהים ברשותו וברצונו.
למה שיהיה זה המצב הטבעי? אתה מניח כאן הנחה סמויה, שמונותאיזם הוא הצורה הנעלה על הפוליתאיזם. לדעתי מדובר בפטרונליזם. האם המחשבה של אריסטו היא פגומה רק כי היה עובד אלילים?
בברכה,
גילגמש 19:20, 6 ינו' 2005 (UTC)

מצטער גילגמש לא זו היתה לחלוטין כוונתי. לא היתה לי שום כוונה שיפוטית בכתיבת הפיסקה לציין מה עדיף על מה. ולהפך באתי לציין שלבי התפתחות בדרך למונותיאזם, שסברתי שדוקא יקוממו מאמינים דתיים שסוברים שמונותאיזם הינו המצאה יהודית יחודית ולא תפיסה שהתפתחה בהדרגה מפוליתאיזם. ועם זאת אחרי שאתה מציין זאת, ישנה התפתחות בקשר לתפיסת האלוהות והאלים, מתפיסה פאגנית שבו זאוס או בעל זורקים ברקים מהשמים בגלל שבני האדם לא הקריבו להם את הקורבן הנדרש, ופוסידון מציף בגלי צונמי את היבשה בגלל ששרקו, לבין התפיסה הפילוסופית של האלוהות כיום, בדיוק כמו שבמדע ישנה התפתחות בין המדע של אריסטו למדע של איינשטיין. ובקשר לאריסטו עד כמה שאני יודע הוא האמין ב"סיבה הראשונה" שהינה סיבת הכל ו"בשכל הפועל" ולכן הוא דוקא מונותאיסט, אפילו לפי ההשגחה של העדה החרדית. --אפי ב. 20:28, 6 ינו' 2005 (UTC)
השתמשתי באריסטו בתור דוגמא בלבד. אני לא סבור שמאמין באל אחד בהכרח חכם יותר מעובד אלילים. ברורה לי כוונתך בדבר ההתפתחות ואף חברות פגניות התפתחו בכיוון דומה, אך יש למתן את הטון לדעתי. אולי אפשר להוריד את המשפט "בעקבות התפתחות יכולת החשיבה האנושית" שקומם אותי יותר מכל משפט אחר ולציין במקומו "עם התפתחות המדע" או "עם התפתחות הטכנולוגיה" או משהו נייטרלי ברוח זו. גילגמש 20:32, 6 ינו' 2005 (UTC)
מקובל עלי. אם כי בהמשך לדבריך, ההבדל בין מונותאיזם לאמונה באל אחד, הוא לא רק מספר האלים אלא בעיקר דפוסי החשיבה שהתלוו לכך. בדרך כלל במונותאיזם האל מאבד את הצורה המסויימת והופך להיות אל אבסטרקטי שאין לתארו. בנוסף בחברה הפאגנית לא היה קשר בין מוסר אישי לשכר ועונש אלא עצם ההתמסרות והעבודה לאותו אל, היא היא גרמה לכך שהאל היה לצידו של האדם, גם אם הוא היה מושחת. ולעיתים האלים תבעו דברים לא מוסריים כמו הקרבת הבנים או בתולה יפה. --אפי ב. 20:42, 6 ינו' 2005 (UTC)
כמובן שאין לי בעיה עם החלק הזה של הטקסט. הפריעה לי רק הנימה המתנשאת של חלק מהדברים. אני שמח ששכנעתי אותך. גילגמש 20:52, 6 ינו' 2005 (UTC)
מזל שהכינוי שלי הוא לא אברהם או משה, אחרת היו עפים פה נימות אישיות. (-:. --אפי ב. 21:16, 6 ינו' 2005 (UTC)

אלוהים פרק ב'[עריכת קוד מקור]

שיניתי מעט את המשפט שהיה בעייתי בעיני. בעיין בבקשה בערך ותראה שלא פגעתי ברוחו יתר על המידה. תודה. גילגמש 11:20, 7 ינו' 2005 (UTC)

מצויין. --אפי ב. 11:30, 7 ינו' 2005 (UTC)

הצעה[עריכת קוד מקור]

שלום,
תשים לב בבקשה להצעתי במזנון בקשר לעיטורי ויקי. הרעיון הוא להעניק עיטורים על תרומה יוצאת מגדר הרגיל לויקי, בדומה לויקיפדיה האנגלית שממנה שאבתי את הרעיון.
תודה,
גילגמש 12:26, 7 ינו' 2005 (UTC)

הכנסת קו קווי[עריכת קוד מקור]

אמרת שיש לך דרך נוחה יותר, אולם למרבה הצער לא קיבלתי אותה לא בשיחה שלי ולא בדלפק יעוץ.

אודה לך אם תוכל לפרט את זה (נראה שעדיף בדלפק ע"מ שאחרים יראו). טרול רפאים 14:57, 7 ינו' 2005 (UTC)

שינוי שינוי קווים מנחים לכתיבת ערכי אישים[עריכת קוד מקור]

שלום,
תשים לב בבקשה להצעתי לשנות ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים במזנון בהתאם לתוצאת ההצבעה אודות פריס הילטון. גילגמש 14:08, 9 ינו' 2005 (UTC)

פרקליטו של השטן[עריכת קוד מקור]

היי, כתבתי ערך חדש אודות השילוש הקדוש, הייתי שמח אם תוכל לחוות דעתך בפרקליטו של השטן. תודה רבה, רועי אסולין\Keiser_Soze 21:04, 9 ינו' 2005 (UTC).

איחוד רשימות[עריכת קוד מקור]

שלום,
ראיתי שהשתתפת בדיונים אודות איחוד הרשימה של יצירות נודעות ואהובות בספרות העולמית עם יצירות מופת בספרות העולמית. אולי תרצה להביע את דעתך בדיון שפתחתי אודות איחוד שתי הרשימות ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/יצירות נודעות ואהובות בספרות העולמית. גילגמש 09:47, 10 ינו' 2005 (UTC)

זמן מינימלי לדיון[עריכת קוד מקור]

אנא ראה את הצעתי בנוגע לקביעת זמן מינימלי לדיון במזנון. בתודה אמיתי 13:54, 10 ינו' 2005 (UTC)

גופות ושות'[עריכת קוד מקור]

בעקבות דבריך בדיון אודות צילומי חלקי גופות, אני מזמין אותך להתרשם מהתמונה, המופיעה בלינק מהמזנון. גילגמש 21:00, 11 ינו' 2005 (UTC)

הצבעות[עריכת קוד מקור]

אני מוצא, שהשימוש בויקיפדיה:הצבעות איננו נח. מעטים שמו לב לקיומו והוא לא פותר את הבעיה של השתתפות בהצבעה. הייתי מעדיף משהו יעיל יותר, למשל הודעת שרשרת שרק מפעילי מערכת או משתמשים ותיקים מאוד היו יכולים לתת לקבוצה נבחרת של ויקיפדים (למשל כל מי שמופיע בסטטיסטיקות). ההגבלה למפעילי מערכת וויקיפדים ותיקים נועדה למנועה שימוש לרעה באופציה זו ע"י טרולים, משחיתים וסתם משתמשים חדשים מתלהבים יתר על המידה. גילגמש 13:01, 12 ינו' 2005 (UTC)

גם רומא לא נבנתה ביום אחד. ברגע שיפורסם הדף הזה, וינתנו לו הקישורים המתאימים, בעמודים הראשיים, יכול להיות שאנשים אפילו יכנסו אליו עם תחילת הגלישה. חוצמזה מטרתו גם לתעד את כל ההצבעות, כך שתהיה רשימה מסודרת כאבני דרך, וגם בכדי למנוע טרחה נוספת שמישהו ובמיוחדים חדשים שלא הציצו בכל דפי הארכיון, יעלו שוב ושוב הצעות דומות.
ובכלל אולי כדאי להקים דף ויקיפדיה:פרלמנט ששם ירוכזו כל ההצבעות באופן מסודר? ולא יהיו מפוזרות בכל מיני מקומות שונים ומשונים? לדעתי צריך למסד את נושא ההצבעות כך שיהיה יותר מאורגן ומסודר והעמוד של ההצבעות הוא אולי ההתחלה.
בקשר לרעיון של הודעת שרשרת, הוא גם רעיון טוב, אבל הבעיה איתו, שהוא פתוח רק לקבוצה מסויימת, ומה יהיה עם היתר? --אפי ב. 13:14, 12 ינו' 2005 (UTC)
הקבוצה שהזכרתי היא רחבה מאוד וכוללת 49 משתתתפים, שהם הרב המכריע של המשתתפים הפעילים. אין טעם לפנות למשתמשים חדשים, היות והם צריכים להשתפשף קצת בהלכותיה של ויקי לפני שמזמינים אותם להכנס לדיון. מאידך, אפשר ליצור רשימה של ויקיפדים, המעוניינים לקבל מכתב שרשרת זה, כך זה יפתור את הבעיה שהצעת. ל
לגבי תיעוד הדיונים - הענין חשוב ביותר ואני מסכים איתך
לגבי ריכוז הדיונים, יש בעיה קלה - האיפה יתקיימו דיוני המחיקה?
גילגמש 13:18, 12 ינו' 2005 (UTC)
התכוונתי שכל אחד מחמישים הויקיפדים העיקריים יוכל לשלוח מכתב שרשרת לכל השאר. לגבי ריכוז הדיונים, אפשר שיהיו תחת ויקיפדיה:פרלמנט/מחיקה/שם ערך או כפי שמקובל כיום עם קישור מדף הפרלמנט. --אפי ב. 13:26, 12 ינו' 2005 (UTC)
כעקרון אני תומך מאוד בקיומו של פרלמנט זה. צריך אבל לחשוב על פורמט נח לשימוש. יש טעם רב בריכוז כל ההצבעות במקום אחד במקום לעורר הצבעה פעם פה ופעם שם. חשוב מאוד לשמור על ארכיון ההצבעות והדיונים על מנת להראות לחדשים את המקורות למדניותה של ויקי ועל מנת למנוע הצבעות חוזרות. הפתרון שהצעת לדיוני מחיקת המאמרים מקובל עלי. גילגמש 14:17, 12 ינו' 2005 (UTC)
יופי, אז אפשר להציע את זה במזנון כיוזמה משותפת. -- אפי ב. 14:25, 12 ינו' 2005 (UTC)
כן, בהחלט, אשמח לסייע ולהשתתף במיזם חשוב זה. אני חושב שיש להוסיף את הצבעת הפורנוגרפיה ל"הצבעות שהסתיימו". גילגמש 14:28, 12 ינו' 2005 (UTC)

מיסוד ההצבעות[עריכת קוד מקור]

בעקבות ההתנגדות להצעה לא נראה לי שיהיה מנוס מקיום ההצבעה על קיומו של הפרלמנט. גילגמש 18:57, 12 ינו' 2005 (UTC)

"סרוג-פרום"[עריכת קוד מקור]

גם אני רוצה להגדיר אותך כ - "סרוג-פרום" אבל אני לא יודע מה זה. תוכל לעזור לי? Oril.pngאורי מוסנזון 22:10, 12 ינו' 2005 (UTC)

30px אפי ב.

הצבעות מחיקה[עריכת קוד מקור]

מה לעשות עם הצבעות מחחיקה? לצרפן לתבנית ההצבעות? יש בעיה קלה עם ההצבעות האלה כי הן מופנות באופן אוטומטי לקט' הצבעות מחיקה. אין אפשרות להתחשב בדעה שנאמרת חודש אחרי שהסתיימה ההצבעה, ניסיתי להוריד את הקט', אך לא הצלחתי. אולי יש טעם להעביר את ההצבעות האלה לאיזה ארכיון או משהו כזה. אשמח לשמוע את דעתך. גילגמש שיחה 09:08, 18 ינו' 2005 (UTC)

לדעתי הכי טוב לרכזם במקום אחד. כמו כן, נראה לי שכדאי ליצור רשימה של ערכים שנמחקו, על מנת שכל הויקיפדים יוכלו להתרשם, כאשר יש להם התלבטות לגבי ערך חדש. כמו כן, אפילו הייתי הולך למשהו מרחיק לכת, ומציע שכאשר פותחים ערך חדש, תהיה בדיקה מול "רשימה שחורה" של ערכים שכבר נמחקו ותהיה אזהרה לפותח הערך, שערך זה נמחק כבר, שיש סיכוי גדול שהערך עלול להמחק שוב, וגם הפניה לדיון של המחיקה, ואם אחרי כל זה, הוא ירצה בכל זאת להוסיף את הערך, הוא יוכל לעשות כן. --אפי ב. 10:45, 18 ינו' 2005 (UTC)
האפשרות האחרונה פתוחה רק למפעילי מערכת. אולי אפשר לשפר את זה לנוסח שלך בגרסה הבאה של ויקיפדיה. פנה בענין זה לערן. בקשר לריכוז, במקום אחד, אני חושב שדי בלינק (אקח על עצמי את מלאכת עדכון הלינקים) כי ברגע שנפתחת הצבעת מחיקה היא מצורפת אוטומטית לקטגוריה. אגב, ההצעה בעד מיסוד זכות ההצבעה התקבלה ברוב מוחץ (8 או 9 בעד לעומת 0 מתנגדים). אני חושב שאפשר להתחיל בבנית הפרלמנט במתכונת הבאה: בעלי זכות הצבעה, הצבעות מדניות, הצבעות מחיקה (עם הפניה להצבעות נוכחיות) וארכיון של שתי ההצבעות. בנוסף, צריך לתת לינק מהשינויים האחרונים ליד המזנון. מה דעתך על מתכונת זו? גילגמש שיחה 10:58, 18 ינו' 2005 (UTC)
לא הבנתי מה הכוונה בעלי זכות הצבעה? אני הייתי יוצר בדף ויקיפדיה:פרלמנט פסקה או שניים מקדימות, מהו הפרלמנט - על המדיניות של ויקיפדיה להכריע ויכוחים בין ויקיפדים באמצעות מנגנון דמוקרטי של הצבעה. ומדיניות הצבעות שבה הייתי הנחיות כלליות, כמו למשל שבאופן עקרוני כדאי למעט בהצבעות ולהגיע להסכמה רחבה, יכול להיות שבכדי להכריז על הצבעה צריכים להתקיים מספר תנאים כמו: 1. דיון שהתמשך X ימים, 2. וכמו בקשה של שלוש ויקיפדים לפחות. כל דיון והצבעה ינוהלו בפרלמנט. לאחר סיום ההצבעה וסגירתה, כל נושא של הצבעה יועבר לתת ערך באופן הבא בויקיפדיה:פרלמנט/תת ערך שבו הכל יהיה קיים, ואילו בדף הפרלמנט עצמו יהיו הויכוחים הנוכחים. בתחילת כל הצבעה יהיה כתוב תאריך התחלה וסיום. נראה לי שכדאי להתחיל ליצור את הדף ותוך כדי כך לראות מה קורה איתו. --אפי ב. 13:34, 18 ינו' 2005 (UTC)