שיחת משתמש:Samsh

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Red copyright.svg
שלום,

על פי מדיניות האתר ובהתאם לחוק, אין להעתיק תוכן שמופיע במקורות אחרים ולהעלותו לכאן, אלא אם קיבלת רשות מפורשת בכתב לעשות זאת, או שיצרת את התוכן בעצמך, ולך זכויות היוצרים. הערך הטקסט של בנק הדם הטבורי שערכת חשוד כמפר זכויות יוצרים (ראה/י ויקיפדיה:זכויות יוצרים), שוויקיפדיה מקפידה מאוד על שמירתן. אם התוכן המועתק שייך לך, או אם ברשותך אישור מתאים מבעלי התוכן, יש לפעול על פי ההנחיות בדף ויקיפדיה:OTRS.

המשך תרומה לוויקיפדיה על ידי העלאת חומר שאינו מועתק יתקבל בברכה.

גילגמש שיחה 18:24, 16 נובמבר 2005 (UTC)

קטגוריה:בנקי דם טבורי[עריכת קוד מקור]

שלום, ראיתי כי אתה כותב את הערך הנ"ל. לא נהוג להכניס מידע כה רב לקטגוריה. אני ממליץ שתעביר הכל לערך מן המניין בשם בנק דם טבורי. בברכה, Yonidebest Ω Talk 07:42, 18 נובמבר 2005 (UTC)

יזמות סדרתית[עריכת קוד מקור]

שים לב שהעברתי את השאלה שפתחת בדלפק היעוץ לשיחה:יזם, שם מקומה. עוד שים לב לתגובתי - הערך נמחק, לטעמי, בראש ובראשונה עקב ניסוח לא אנציקלופדי. אם ברצונך ללמוד כיצד לבצע זאת אני ממליץ לבקר בפורטל:ערכים מומלצים, שם רבים הערכים הנהדרים מהם תוכל ללמוד. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:47, 10 ביולי 2007 (IDT)

דפי שיחה[עריכת קוד מקור]

שלום, אנא העזר במדריך עזרה:חתימה כדי לחתום בסוף כל הודעה בדפי שיחה. הדבר מקל עלינו להבין עם מי אנו מדברים. כמו כן, אנא המנע מפתיחת כותרות חדשות כל פעם ובמקום זאת המשך להגיב באותה כותרת, מתחת לדברים שנאמרו. כדי לסדר את התגובות בהזחה המתאימה יש לשים לפני כל שורה חדשה סימן : כמספר הפעמים שיש להזיח. דוגמה:

תגובה אחת

תגובה שנייה (עם : אחד)
תגובה שלישית (עם שני : )

לפרטים נוספים ראה ויקיפדיה:דף שיחה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:52, 11 ביולי 2007 (IDT)

יזמות סדרתית[עריכת קוד מקור]

הרחבתי, ערכתי, שכתבתי, תיעדתי והוספתי סימוכין וחומר נוסף רב ומקווה שהערך עומד עתה באמות המידה של ויקי ואם כך, בהתאם, ניתן "להעלותו". משתמש:samsh|שיחה]]

לא, עדיין לא. למשל:
  • "מגדולותינו וייחודינו כעם הרוח, " - זו לא ויקיפדיה יהודית, זו ויקיפדיה עברית. אין כאן "אנחנו".
  • "מאפייני היזמים למיניהם נחקרו רבות" - אתה טוען שנחקרו רבות (הרבה ביחס למה?) אבל מביא רק ציטוט של סופר. איזה מחקרים נעשו שם בדיוק כדי לבסס טענות אלה? המילה "מחקר" אין די בה.
  • "כולם אף מוכיחים חזור והוכח את היעדר גבולות הזמן ומשאבי וכי לאנשים עסוקים יש תמיד זמן לכול והיד נטויה." - מי זה כולם? על מה אתה מסתמך במשפט זה? מדוע אתה חוזר שלוש פעמים על אותו דבר? חוזרים על אמירה רק בטקסט מגמתי."
ועוד היד נטויה.Ladypine א 20:11, 15 ביולי 2007 (IDT)
Samsh - אל תחזיר את הערך עד להסכמתם של שני ויקיפדים לפחות. קיבלת כאן נימוקים מדוע הערך עדיין אינו אנציקלופדי - ואני בטוח שאתה מצליח להבין מדוע הדף שכתבת עדיין אינו עומד בסטנדרטים של אנציקלופדיה. אין כאן מקום למשחקים - חכה לתגובות, ורק *אחר כך* העבר. תודה, ירוןשיחה 23:49, 15 ביולי 2007 (IDT)
היי, הערך שוכתב, עובה והוספו קישורים למחקרי תמיכה שונים - בהתאם להערותיכם לעיל, בתקווה שהגרסה העכשווית תואמת את האנציקלופדיה. דומה שהיה לי "מזל של מתחילים" בערך הראשון שכתבתי לויקי - דם טבורי. תודה, מיקי שיחה.

קובץ:STEM-CELLS.jpg[עריכת קוד מקור]

שלום, הפרטים שנתת בדף הקובץ לא ברורים, כמו כן הוא אינו משויך לערך, אם אין בכוונתך לעשות בו שימוש אנא סמנו למחיקה. איתי פ. שיחה 15:10, 8 בינואר 2010 (IST)

רפואה התחדשותית - Regenerative Medicine[עריכת קוד מקור]

טקסט ממורכז

==תאי גזע מדם טבורי – התשתית לרפואת חידוש האיברים | Regenerative Medicine==

"הדבר הבא" ו"עתיד הרפואה המודרנית", כך רואה משרד הבריאות האמריקאי בסקירתו את התחום החדשני והמתפתח במהירות - הרפואה הרגנרטיבית עד סוף העשור השני של המילניום. [1]

רפואת חידוש האיברים הוא שדה של המחקר הרפואי, הכולל פיתוח טיפולים שמטרתם תיקון, חידוש, החלפת תאים ורקמות בגוף האדם, תוך שימוש בתאי גזע.

ייחודיות תאי הגזע שמקורם בדם הטבורי, הו ביכולתם להתמיין לסוגים שונים של תאי גוף מבין כ- 250 סוגי התאים והרקמות, להבדיל מאלה שמקורם במוח העצם – מקום היווצרות הדם, שניתנים להתמיינות רק לאחד מסוגי תאי הדם (כדוריות אדומות, כדוריות לבנות וטסיות).

מכיוון שבנוסף, תאי גזע מדם טבורי של אדם המושתלים בגופו שלו (השתלה עצמית, אוטולוגית), נקלטים בוודאות ומבלי להידחות על ידי המערכת החיסונית של הגוף ומהיות תאים אלה זמינים ובשימוש שגרתי בעשרות אלפי השתלות במהלך השנים - הם הופכים למוקד של המחקר והפיתוח המדעי – רפואי בנושא.

המחקר בתחום זה, בו יש פוטנציאל לחולל מהפכה ברפואה, מתקדם במהירות רבה מאוד ואף אנשי הרפואה המעשית ויתר מקורות המידע אליהם פונים ההורים לעתיד מתקשים לשמור על עדכניות ורלבאנטיות מתמדת.

וכך, מעבר ליישום המצוי בשימוש זה העשור החמישי – השתלות מוח עצם (שם שהפך גנרי להשתלת תאי גזע מכל סוג, במקור התייחס רק להשתלות תאי גזע שמקורם אחד - מוח העצם), ישנה התקדמות רבה מאוד ביעילות של תאי גזע מדם טבורי בטיפולים שמעבר למחלות ההמטולוגיות – אלה הקשורות במערכת הדם (ממחלות סרטניות, דרך גנטיות ועד חיסוניות) בשימוש לטיפולים בנזקים מוחיים (הן עקב תאונות או עקב שיתוק מוחין - [2]., סוכרת נעורים (סוג I) [3]. , טיפול בשבץ [4] [5], ריפוי שריר לב המצולק לאחר התקף לב וגם תחומים נוספים כדוגמת תיקון איבוד שמיעה - נמצאים במחקרים ראשוניים [6]

הגם שמדובר עדיין בשלב הניסויי, נערכו משנת 2005 היא שנת המהפך - השתלות מוצלחות רבות לטיפול במחלות אלה, רשימה חלקית עם מידע מפורט על ההשתלות באתר המידע הבלתי תלוי - Parents Guide to Cord Blood.[7]

עד שנת 2005, לא נערכו כמעט השתלות עצמיות של תאי גזע טבוריים, שכן ליישום המסורתי – החלפת תאי הדם – ההעדפה היא להשתלת תאי תורם. משנת 2005 התהפכה המגמה ומרבית (כ- 95%) מהמנות בבנקי הדם הטבורי הפרטיים שהושתלו, היו השתלות עצמיות, לריפוי מחלות במסגרת הרפואה הרגנרטיבית. מהאומדנים העדכניים עולה כי 1 מתוך 3 אמריקנים יכולים להפיק תועלת מהרפואה הרגנרטיבית. [8]

ילדים אשר תאי גזע מדם טבורי שלהם זמינים לשימושם האישי, להם הפוטנציאל להיות בין הראשונים ליהנות מטיפולים חדשים, כאשר יהפכו לזמינים. בהשתלת תאי גזע שנלקחו מהאדם עצמו אין סיכון שהמערכת החיסונית תדחה את התאים, כך רופאים וחוקרים מבצעים טיפולים בדם טבורי רק על ילדים תאי גזע שלהם זמין.

כאמור, ביישומים שונים נעשו כבר השתלות לא מעטות, בעיקר בתחומי המחלות:

  • סוכרת נעורים (סוג I) - ניסוי קליני המתנהל באוניברסיטת פלורידה בוחן כיצד השתלה של תאי גזע מדם טבורי של ילדים עם סוכרת מסוג I תשפיע על שליטה מטבולית לאורך זמן, לעומת טיפול באינסולין רגיל. תוצאות מקדימות הראו כי השתלה של תאי גזע מדם טבורי בטוחה ועשויה לספק האטה של אובדן אינסולין בילדים עם סוכרת סוג I. [9]
  • לב וכלי דם - תאי הגזע הנמצאים בדם חבל הטבור של יילודים הינם הבטחה גדולה בתחום תיקון כלי הדם ושריר הלב. עד כה, במודלים של אוטם שריר הלב, תאי גזע כבר הראו את היכולת לעבור באופן סלקטיבי לרקמת הלב הניזוקות, לשפר את תפקוד כלי הדם ואת זרימת הדם באזור הפציעה, ולשפר את תפקוד הלב הכולל "[10]
  • מערכת העצבים המרכזית- המחקר הציג ראיות משכנעות, כי לתאי גזע מדם טבורי שהוחדרו באופן תוך וורידי יש את היכולת לנדוד לאזורים פגועים במוח, שיכוך הניידות קשור לסימפטומים [11] [12] כמו כן, השתלה של תאי גזע מדם טבורי אנושי לחולים שלקו בשבץ – Stroke, הוכיחה שיפור משמעותי בהתנהגות ע"י גירוי ויצירת כלי דם חדשים ונוירונים במוח. [13]

מחקר קליני הנערך באוניברסיטת דיוק, מתמקד בהערכת ההשפעה של השתלת דם טבורי אצל ילדים המאובחנים עם שיתוק מוחין (CP – Cerbal Palsy) וצורות אחרות של נזק מוחי. מחקר זה בודק האם השתלה של התאי גזע מדם הטבורי של הילד עצמו מאפשר לשקם רקמת מוח פגועה, כולל רבים עם שיתוק מוחין. עד כה, יותר מ -100 ילדים השתתפו בטיפול ניסיוני - רבים ההורים מדווחים על התקדמות טובה. מחקרים קליניים וטרום קליניים אלה מציגים, תאי גזע מדם טבורי צפויים להיות משאב חשוב ככל שהרפואה מתקדמת ברתימת תאים מהגוף עצמו לצורך הטיפול. תחום הרפואה מחדשת האיברים צפוי להתקדם מאוד ככל שנחקרות עוד ועוד אפליקציות של שימוש בתאי גזע מדם טבורי וליותר אנשים יש גישה לדם הטבורי השמור שלהם. רובן של השתלות בתחומים האלה ככולן, היה ממנות הנשמרות בבנקי הדם הטבורי הפרטיים ולא הציבוריים. הסיבות העיקריות לבידול זה הן: • הגדרתית השתלות לריפוי המחלות לעיל הן עצמיות ולא תרומות, למניעת יתר מורכבות של הטיפול מהתווספות גורם דחיית השתל את הגוף (GvHD) בהשתלות הלא עצמיות.

• לטיפולים כאלה נדרשות מנות גדולות יחסית, עת הבנקים הציבוריים מספקים מנות להשתלה לילדים בלבד עקב קוטנן היחסי של המנות, בעיה שנפתרה על ידי חברת הייטק ישראלית סיטוג'ן - SituGen שטכנולוגיה פורצת דרך עולמית ואביזר אשר השימוש בו בארץ כבר החל וכמעט מכפיל את מספר תאי הגזע שנאספים מהשליה.

• נדרשות מנות המחולקות למנות משניות קטנות (מבחנות הקפאה קריאוגנית מיוחדות שתכולתן 5 מ"ל של תאי גזע האחת, ובין 10 ל 15 מבחנות באיסוף בטכנולוגיה החדשה), עת בבנקים הציבוריים מאחר שהם בנויים לספק מנות להשתלות המטולוגיות בלבד בהם מבוצעת השתלה בודדת, המנות מוקפאות בשקיות גדולות מחלוקות לכל היותר לשתי מנות משנה.

על מגמת המעבר מתאי גזע שמקורם במוח העצם לשימוש בתאי גזע טבוריים - בגרף ארגון NMDP - הרשת הגדולה בעולם של בנקי דם טבורי ציבוריים.

המעבר ממוח עצם לדם טבורי, 2008.

1 ^ 2020: A New Vision - A Future for Regenerative Medicine, U.S. Department of Health and Human Services, Retrieved from: http://www.hhs.gov/reference/newfuture.shtml

2 ^ Cord Blood for Neonatal Hypoxic-Ischemic Encephalopathy, Autologous Cord Blood Cells for Hypoxic Ischemic Encephalopathy Study 1. Phase I Study of Feasibility and Safety

3 ^ Haller MJ, etal. (2008). "Autologous umbilical cord blood infusion for type 1 diabetes.". Exp. Hematol. 36 (6): 710-715. PMID 18358588

4 ^ Vendrame M, et al. (2006). "Cord blood rescues stroke-induced changes in splenocyte phenotype and function.". Exp. Neurol. 199 (1): 191-200. PMID 16713598.

5 ^ Vendrame M, et al. (2005). "Anti-inflammatory effects of human cord blood cells in a rat model of stroke.". Stem Cells Dev. 14 (5): 595-604. PMID 16305344.

6 ^ Revoltella RP, et al. (2008). "Cochlear repair by transplantation of human cord blood CD133+ cells to nod-scid mice made deaf with kanamycin and noise.". Cell Transplant. 17 (6): 665-678. PMID 18819255.

7 ^ ParentsGuideCordBlood Org, Retrived from: http://parentsguidecordblood.org/content/usa/medical/autocbt.shtml?navid=35

8 ^ Harris DT, et al. (2007). "The potential of cord blood stem cells for use in regenerative medicine.". Expert Opin. Biol. Ther. 7 (9): 1311-1322. PMID 17727322

9 ^ Revoltella RP, et al. (2008). "Cochlear repair by transplantation of Haller MJ, et al. (2008). "Autologous umbilical cord blood infusion for type 1 diabetes.". Exp. Hematol. 36 (6): 710-715. PMID 18358588.

10 ^ Harris DT, et al. (2007). "The potential of cord blood stem cells for use in regenerative medicine.". Expert Opin. Biol. Ther. 7 (9): 1311-1322. PMID 17727322.

11 ^ Lu D, et al. (2002). "Intravenous administration of human umbilical cord blood reduces neurological deficit in the rat after traumatic brain injury.". Cell Transplant. 11 (3): 275-281.

12 ^ 12075993.Meier C, etal. (2006). "Spastic paresis after perinatal brain damage in rats is reduced by human cord blood mononuclear cells.". Pediatr. Res. 59 (2): 244-249. PMID 16439586.

13 ^ Taguchi A, et al. (2004). "Administration of CD34+ cells after stroke enhances neurogenesis via angiogenesis in a mouse model.". J. Clin. Invest. 114 (3): 330-338. PMID 15286799.

  1. ^ 2020: A New Vision - A Future for Regenerative Medicine, U.S. Department of Health and Human Services, Retrieved from: http://www.hhs.gov/reference/newfuture.shtml
  2. ^ Cord Blood for Neonatal Hypoxic-Ischemic Encephalopathy, Autologous Cord Blood Cells for Hypoxic Ischemic Encephalopathy Study 1. Phase I Study of Feasibility and Safety
  3. ^ Haller MJ, etal. (2008). "Autologous umbilical cord blood infusion for type 1 diabetes.". Exp. Hematol. 36 (6): 710-715. PMID 18358588
  4. ^ Vendrame M, et al. (2006). "Cord blood rescues stroke-induced changes in splenocyte phenotype and function.". Exp. Neurol. 199 (1): 191-200. PMID 16713598.
  5. ^ Vendrame M, et al. (2005). "Anti-inflammatory effects of human cord blood cells in a rat model of stroke.". Stem Cells Dev. 14 (5): 595-604. PMID 16305344.
  6. ^ Revoltella RP, et al. (2008). "Cochlear repair by transplantation of human cord blood CD133+ cells to nod-scid mice made deaf with kanamycin and noise.". Cell Transplant. 17 (6): 665-678. PMID 18819255.
  7. ^ ParentsGuideCordBlood Org, Retrived from: http://parentsguidecordblood.org/content/usa/medical/autocbt.shtml?navid=35
  8. ^ Harris DT, et al. (2007). "The potential of cord blood stem cells for use in regenerative medicine.". Expert Opin. Biol. Ther. 7 (9): 1311-1322. PMID 17727322
  9. ^ Revoltella RP, et al. (2008). "Cochlear repair by transplantation of Haller MJ, et al. (2008). "Autologous umbilical cord blood infusion for type 1 diabetes.". Exp. Hematol. 36 (6): 710-715. PMID 18358588.
  10. ^ Harris DT, et al. (2007). "The potential of cord blood stem cells for use in regenerative medicine.". Expert Opin. Biol. Ther. 7 (9): 1311-1322. PMID 17727322.
  11. ^ Lu D, et al. (2002). "Intravenous administration of human umbilical cord blood reduces neurological deficit in the rat after traumatic brain injury.". Cell Transplant. 11 (3): 275-281. PMID
  12. ^ 12075993.Meier C, etal. (2006). "Spastic paresis after perinatal brain damage in rats is reduced by human cord blood mononuclear cells.". Pediatr. Res. 59 (2): 244-249. PMID 16439586.
  13. ^ Taguchi A, et al. (2004). "Administration of CD34+ cells after stroke enhances neurogenesis via angiogenesis in a mouse model.". J. Clin. Invest. 114 (3): 330-338. PMID 15286799.