שיחת משתמש:Simon Rachel/ארכיון 23
ערְבית סיציליאנית (איטלקית: I Vespri siciliani) הוא כינויה של התקוממות עממית של העם בסיציליה נגד המלך הצרפתי שארל ד'אנז'ו (Charles d'Anjou), מלך נאפולי, אשר השתלט על סיציליה בעזרת האפיפיור בשנת 1266. השם ניתן בעקבות צלילי הפעמון הקוראים לקהל המתפללים לתפילת הערב (בנצרות), אשר בישרו על תחילת המרד לאחר שהצבא הצרפתי התעלל בתושבי סיציליה: אנס, שדד ורצח את תושביה.
המרד פרץ ב-30 במרץ 1282 בכנסיית רוח הקודש (Santo Spirito) ערב חג הפסחא מחוץ לעיר פלרמו. החל מ"צלצול הפעמונים" בכנסייה זו, נרצחו אלפי תושבים צרפתים במשך שישה שבועות.
הסיבה לפרוץ ההתקוממות לא ברורה, אך על פי אחת ההשערות, של סטיבן ראנסימאן (Steven Runciman), כאשר תושבי סיציליה חגגו את הפסחא, קבוצה של קצינים צרפתים ביקשו להצטרף אליהם ושתו לשכרה. סמל בשם דרואה (Drouet) גרר אישה נשואה צעירה מהקהל ונענע את חזיתה. בעלה, שהותקף בידי הצרפתי, הרג את הקצין הצרפתי. כאשר שאר הקצינים קמו להגנתו, הקהל הסיציליאני הרג אותם. לפי האגדה, אמהּ של האישה החלה לזעוק "מיה פיא", בניב סיציליאני "הבת שלי", ומכאן מקור המונח "מאפיה".
על אירוע זה מבוססת אופרה בחמש מערכות של ג'וזפה ורדי, בשם "ערבית סיציליאנית".