שיחת נאצר-חוסיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שיחת נאצר-חוסיין הייתה שיחת טלפון אלחוט שהתקיימה בבוקר יום ה-6 ביוני 1967, בעיצומה של מלחמת ששת הימים, בין נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר לבין חוסיין מלך ירדן, ונקלטה על ידי יחידת ההאזנה של אגף המודיעין הישראלי, יחידה 515 (כיום יחידה 8200).

תוכן השיחה ופרסומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציוד שבאמצעותו החייל, שלמה חבושה, קלט את השיחה ביו נאצר לחוסיין. הציוד מוצג במרכז יצחק רבין לחקר ישראל

השיחה נקלטה ביום שלישי, 6 ביוני 1967, יומה השני של מלחמת ששת הימים. בשיחה זו, הציע נאצר שהוא וחוסיין יצהירו בבוקר כי בהתקפה על שדות התעופה במצרים ובירדן השתתפו מטוסים אמריקניים ובריטיים, שהמריאו מנושאות מטוסים במזרח הים התיכון.
למחרת בבוקר שודרה ברדיו קהיר במהדורת השעה 06:00 הודעה דרמטית ומפורטת על הקנוניה האמריקנית-בריטית-ישראלית בלשון הזאת: "הוכח לחלוטין כי מטוסים אמריקניים ובריטיים נתנו לצה"ל מטרייה אווירית והשתתפו בתוקפנות האווירית הישראלית נגד מצרים: הנשיא נאצר והמלך חוסיין החליטו, כי יש להביא את פרטי ההתפתחות החמורה לידיעת האומה הערבית."

שעה אחת לאחר מכן חזר רדיו עמאן על גרסה זו, אף כי בנוסח מאופק יותר. השידור מסר כי שלוש נושאות מטוסים אמריקניות ובריטיות עוגנות בקרבת החוף הישראלי, ומטוסים ממריאים מעל סיפונן להפצצת כוחות מצרים וירדן. בשעה 09:00 שודרה ידיעה דומה גם בדמשק.

בהמשך, שידרו מצרים וסוריה קריאות לחבל במפעלים ובמתקנים אמריקניים במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי, מצרים סגרה את תעלת סואץ בפני אוניותיהן של ארצות-הברית ובריטניה, ואלג'יריה הודיעה על הפסקת אספקת הנפט לשתיים. נאצר שיגר איגרת אישית דחופה לכל הנשיאים והמלכים של מדינות ערב.

במוסקבה הודיע השגריר המצרי, ד"ר מוראד גלאב, לראש ממשלת ברית-המועצות, אלכסיי קוסיגין, על השתתפותן של ארצות הברית ובריטניה במלחמה. קוסיגין, שחשד בהודעת השגריר המצרי, הזעיק את ראש הביון הסובייטי ושמע ממקור ראשון כי כל נושאות המטוסים הבריטיות עוגנות במלטה ואין כל זכר לנושאות מטוסים אמריקניות במזרח הים התיכון. העיתונות הסובייטית לא פירסמה מילה על הקנוניה, למרות מסיבת עיתונאים שערך השגריר.

שגרירי ארצות הברית במדינות ערב ובעולם, הכחישו נמרצות. השגריר בירדן התייצב בפני חוסיין ומסר לו איגרת אישית מאת הנשיא לינדון ג'ונסון. בקהיר קראו לשגריר ארצות הברית, ריצ'רד נולטה, ומסרו לו על ניתוק היחסים הדיפלומטיים. לאחר-מכן, ניתקו את יחסיהן עם ארצות הברית גם סוריה ושאר מדינות ערב. באלכסנדריה, חיסל אספסוף את הזקיף שבכניסה לקונסוליה האמריקנית, והבעיר באש את המשרדים. בקהיר ניסו לדרוס חבורה של אמריקנים שביקשו לעצור מונית.

בעקבות התפתחויות אלו ולאחר לבטים רבים, החליט שר הביטחון, משה דיין, לפרסם את השיחה, חרף התנגדותו של ראש אמ"ן דאז, האלוף אהרון יריב, אשר חשש שפרסום נוסח השיחה ועצם העובדה שנקלטה, יחשוף מקורות ודרכי עבודה (לימים אמר מפקד יחידה 8200, יואל בן פורת, כי חשיפת השיחה גרמה נזק מודיעיני עצום)[1]. הייתה זו הפעם הראשונה שישראל פרסמה שיחה שנקלטה על ידה. ההחלטה לפרסם את השיחה נפלה מתוך חשש שמצרים מנסה באמצעות שקר זה לגרור את ברית המועצות למלחמה, כפי שהתחייבה בהסכם ההגנה, במידה שארצות הברית תתערב לצד ישראל.

כמו כן, הייתה כוונה לסכסך בין נאצר לחוסיין לאחר שיפורסם כיצד נאצר רימה את חוסיין. בסיום השיחה נשמע נאצר כשהוא מוליך שולל את חוסיין וטוען כי חיל האוויר המצרי הולם משעות הבוקר בשדות התעופה של ישראל, אף על-פי שידע כי חיל האוויר שלו חוסל לחלוטין יום קודם במסגרת מבצע מוקד. על פי ההערכות, נאצר עשה זאת כדי לגרום לחוסיין להעמיק את המעורבות שלו במלחמה ובכך להקל על מצרים. בשעה זו עדיין לא ידע העולם, כולל תושבי ישראל, את גודל ההצלחה של ישראל בחזית היבשה, בשל דרישתו של שר הביטחון, משה דיין, לקיים ערפל קרב.

בשעה 17:00, לאחר הודעת הסבר קצרה, שודרה בגלי צה"ל השיחה כולה כפי שנקלטה. השיחה נתפשה בעיני העולם, וקודם כל העולם הערבי, כמדהימה ולו בגלל דרג המשוחחים. פרסום השיחה הביא לעליית יוקרתו של המודיעין הישראלי עקב העובדה שהצליח לקלוט שיחה אינטימית במיוחד בין שני מנהיגים בכירים של מדינות ערב.

מאז 1988 מוצגים סליל ההקלטה והמכשירים המקוריים שקלטו והקליטו את השיחה במוזיאון קהילת המודיעין.

תמליל השיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

(תרגום מערבית לעברית)

- הלו עמאן, האם הוד מלכותו מוכן?

- הלו קאהיר, הוד מלכותו מוכן, האם כבוד הנשיא מוכן?

נאצר: בוקר טוב הוד מלכותו. אני שומע שהאח רוצה לדעת אם הקרבות נמשכים לכל אורך החזית (הפרעות) הלו, כן, האם ידוע לך שארצות-הברית משתתפת עם ישראל במלחמה? שנכריז על זה?

חוסיין: הלו, אני לא שומע, הקו גרוע ביותר.

המרכזנית: הקו בין קהיר לבין ארמון המלך גרוע, נשתדל לתקן.

נאצר: הלו, הוד מלכותך, האם נגיד שארצות-הברית ואנגליה או רק ארצות-הברית?

חוסיין: ארצות-הברית ואנגליה.

נאצר: האם לאנגליה יש נושאת מטוסים?

(הקליטה לא ברורה)

נאצר: טוב, אז שהמלך יפרסם הודעה ואנו נפרסם הודעה.

חוסיין: תודה.

נאצר: חזק ואמץ.

חוסיין: כן, כן, כן.

נאצר: יא אחי אין דבר, היה חזק.

חוסיין: כבוד הנשיא, אם יש לכם משהו או רעיון כלשהו. בכל עת...

נאצר: אנו לוחמים בכל הכוח והקרבות אצלנו נמשכו בכל החזיתות, כל הלילה. אם היה משהו בהתחלה, לא חשוב. אנו נתגבר. אללה עימנו. על כן אני אפרסם הודעה ואתה תפרסם הודעה. נדאג לכך שגם הסורים יפרסמו הודעה כי מטוסים אמריקניים ובריטיים משתמשים בנושאות המטוסים שלהם נגדנו. נוציא הודעה, נדגיש את הדבר ונחריף אותו עוד יותר.

חוסיין: טוב בסדר.

נאצר: האם הוד מלכותך מסכים?

חוסיין: (התשובה לא נקלטה).

נאצר: אלף תודות, חזק ואמץ. אנו חזקים היום. המטוסים שלנו הולמים בשדות התעופה של ישראל מהבוקר.

חוסיין: אלף תודות, היה שלום...

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]