שיחת קטגוריה:גלובליזציה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(מעתיק מדף השיחה שלי - האזרח דרור) אין צורך בקטגוריה:גלובליזציה בערך העוסק בתאגיד רב-לאומי, די בכך שהוא בקטגוריה:תאגידים רב-לאומיים, שאותה שייכת לקטגוריה:גלובליזציה. דוד שי 17:58, 2 בפברואר 2007 (IST)

יש צורך בכך היות ותאגיד רב לאומי הוא אחד מהתפעות שמייחדות את הגלובליזציה, וגם אחד הכוחות העיקריים המקדמים אותה, ולכן לערך "תאגיד רב לאומי" יש משמעות מיוחדת הן בקטגוריה שלו, והן בקטגוריה גלובליזציה. באופן דומה לכך שארגון הסחר העולמי נכלל כבר בקטדגוריה של "ארגונים בינלאומיים", אבל "מוצף" כלפי מעלה בגלל החשיבות שלו לנושא. באופן דומה, אמנם גם "טבע תעשיות פרמצבטיות" וגם מקדונלדס או CNN הם תאגידים רב לאומיים, אבל לשני האחרונים יש תפיקדי מפתח בעיצוב הגלובליזציה כפי שאנו מכירים אותה היום, ואילו לטבע או אפילו לחברות גדולות אחרות כמו נייקי או סוני יש תפקיד אחר בנושא ומקום קטן בהרבה בשיח סביבו, ומסיבה זו בחרתי ל"הציף" כמה תאגידים וארגונים בינלואמיים למעלה לקטגוריה הראשית. האזרח דרור 12:42, 3 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
יש כאן אי הבנה קטנה. הערך תאגיד רב-לאומי מקומו בקטגוריה זו, ללא ספק, והוא אכן נמצא בה. הערתי עסקה בתאגידים ספציפיים, כמו מקדונלד'ס, שאין צורך להציף אותם לקטגוריה:גלובליזציה. מקדונלד'ס הוא אולי סמל בעיני מתנגדי הגלובליזציה, אבל אינני רואה סיבה שאנחנו כאנציקלופדיה נייטרלית, נעניק לו יחס מיוחד. חברת יבמ, למשל, הייתה גלובלית עוד לפני שמקדונלד'ס נוסדה, ובכל זאת איש אינו חש צורך לעסוק בה בהקשר זה - לסמלים גורל משלהם. ל-CNN, כתאגיד תקשורת רב לאומי, אכן מגיע מקום גם בקטגוריה שלפנינו - יש הבדל מהותי בין יומן חדשות המשודר בכל העולם ובין המבורגר. דוד שי 20:40, 4 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
  • אה, אוקי לא הבנתי. הנקודה היא שלכמה תאגידים רב לאומיים ספורים יש חלק נכבד בתהליך הגלובליזציה, (עד כמה, זו שאלה טובה שהיא בתחום האפור) - ועל כך מסכימים תומכי הגלובליציזה ומתנגדיה. מקדונלס קידמה מאוד את המושג של אוכל מהיר בכל העולם, זו רשת המזון המהיר ורשת המסעדות הגדולה בעולם. כשאיש עסקים מערבי\ תייר מערבי רוצה לנסוע לעיר בארץ אחרת, הוא יכול להיות בטוח כמעט שיהיה לו מה לאכול שם בגלל מקדונלדס (כלומר מקדונלדס קידמה את הנושא של "סטנדרטיזציה" של אוכל בכל העולם). מלבד זה המותג הינו מוכר מאוד (יש טענות יותר מישו והצלב). יש מחקרים המתמקדים במקדונלדס או רשתות מזון אחרות דומות לה (ושצצו בעקבותיה) המנסים לזהות מגמות שיש להן קורלציה למספר הסניפים שלה, העיתונאי תומך הגולבליצזיה תומס פרידמן פרסם את "תאוריית הקשתות המוזהבות", מקדונלס קידמה בכל העולם את הנושא של תרבות אוכל מהיר\ אוכל תעשייתי (וכאמור קמו עשרות חברות שחיקו את מהלכיה בתחום המזון ובתחום העסקים) - כל אלו הן סיבות מצויינות להכלילה בקטגוריה, מלבד כמובן היותה סמל בעיני "מתנגדי" הגלובליזציה.
  • לגבי מיקרוסופט - טענה דומה - השפעה בינלאומית על תקנים לקניין רוחני, טענות להשפעות על האו"ם ועל ארגון הסחר העולמי, על הסכמי "טריפס". סטנדרטיזיה של תוכנה וחומרה בכל העולם, קידום של מחשוב ואינטרנט, נסיון להשתלט\ להכתיב על האינטרנט העולמי מבחינת תוכן (MSN).
  • ניתן להתווכח אם גם גוגל, אי בי אם, דיסני, נייקי, הוליווד (כמקבץ חברות), וערכים נוספים (אם היו חברות בולטות שקידמו מאוד את תחום התחבורה או התקשורת או סטנדרטיזציה עולמית של תחום מסויים) מקומם בערך. (אגב, התלבטתי לגבי בי בי סי, היות ובתחום הרדיו, (וגם כטלוויזיה) הם היו רשת חדשות עולמית לפני ה סי אן אן). האזרח דרור 09:30, 5 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]