שיחת תבנית:הידעת? 23 בפברואר - סדרה 2
משיחת הידעת בעידן הארכיון הכללי[עריכת קוד מקור]
מכיוון שהנייטרינו לא מגיב לכח האלקטרו מגנטי או לכח החזק, הסיכוי לתגובה של הנייטרינו עם אטומי החומר דרכו הוא עובר נמוכים ביותר. נדרש קיר עופרת בעובי מספר שנות אור על מנת לחסום מחצית מכמות הנייטרינים העוברים דרכו. חגי אדלר 22:37, 29 בינואר 2007 (IST)
- מסובך מדי עבור העמוד הראשי, לטעמי. האם אתה יכול לנסות לפשט את זה? זהר דרוקמן - אהמ 22:47, 29 בינואר 2007 (IST)
- בשפה עממית... "נייטרינו הוא חלקיק חמקמק שכמעט אינו מגיב עם אטומי החומר דרכו הוא עובר. ידרש קיר עופרת מכאן ועד הכוכב הקרוב ביותר (4.2 שנות אור) על מנת לחסום רק מחצית מכמות הנייטרינים העוברים דרכו!"
- זה יותר טוב? לדעתי אחד "הידעת?" המדהימים ביותר. חגי אדלר 23:07, 29 בינואר 2007 (IST)
- זה נהדר. אשמח אם תעיין כאן ותפעל בהתאם. זהר דרוקמן - אהמ 23:24, 29 בינואר 2007 (IST)
- אני חושב שדוקא הגרסה הראשונה היא יותר טובה ופשוטה. אני חשוב שהאדם הסביר יודע מה זה שנת אור, ואם לא, שיכנס לערך. מצד שני אולי כדאי להזכיר שהוא מגיב רק לכוח החלש. eman • שיחה • ♥ 23:30, 29 בינואר 2007 (IST)
- הבעיה שלי עם הגרסה הראשונה היא המשפט הראשון. המונח שנת אור מופיע גם בגרסה השנייה והדיוק בעניין המספר הופך את כל הידיעה ל"פיקנטית" יותר. חוץ מזה, לא חוכמה שפיזיקאי יגיד שהגרסה הראשונה יותר טובה :) זהר דרוקמן - אהמ 23:35, 29 בינואר 2007 (IST)
- ומאיפה המספר המדוייק הזה? האמת היא שאני לא כל כך מת על מספרים מדוייקם. סדר גודל הרבה יותר חשוב מהדיוק. eman • שיחה • ♥ 23:38, 29 בינואר 2007 (IST)
- שאל את חגי מאיפה הביא את המספר. זהר דרוקמן - אהמ 23:38, 29 בינואר 2007 (IST)
- מספר שנות אור, יכול להיות 4 שנות אור... 4.2 שנות אור הוא המרחק לכוכב הקרוב. שילבתי ויצא פיקנטי. הנתון המקורי הוא בערך עצמו. חגי אדלר 23:43, 29 בינואר 2007 (IST)
- בערך לא מצוין שום מספר ספציפי. זה יכול להיות גם 267 שנות אור. זהר דרוקמן - אהמ 23:46, 29 בינואר 2007 (IST)
- נסחפת... אבל אבדוק עם מלמד. חגי אדלר 23:49, 29 בינואר 2007 (IST)
- הרעיון מצוין. לגבי הנושא של כמה שנות אור של עופרת דרושים - קשה למצוא מספר מדויק כי האינטראקציה של הניטרינו עם חומר תלויה באנרגיה שלו. אני יכול להציע משהו דומה: הנייטרינו הוא אחד החלקיקים הנפוצים ביקום, ועם זאת התגובה שלו עם חומר אחר כה חלשה, עד שכדור הארץ כמעט "שקוף" עבורו, וכמות חלקיקי הניטרינו שמגיעים אלינו מלמעלה (דרך האטמוספירה) ומלמטה (דרך כדור הארץ) שווה. מלמד כץ 00:25, 30 בינואר 2007 (IST)
- נסחפת... אבל אבדוק עם מלמד. חגי אדלר 23:49, 29 בינואר 2007 (IST)
- בערך לא מצוין שום מספר ספציפי. זה יכול להיות גם 267 שנות אור. זהר דרוקמן - אהמ 23:46, 29 בינואר 2007 (IST)
- מספר שנות אור, יכול להיות 4 שנות אור... 4.2 שנות אור הוא המרחק לכוכב הקרוב. שילבתי ויצא פיקנטי. הנתון המקורי הוא בערך עצמו. חגי אדלר 23:43, 29 בינואר 2007 (IST)
- שאל את חגי מאיפה הביא את המספר. זהר דרוקמן - אהמ 23:38, 29 בינואר 2007 (IST)
- ומאיפה המספר המדוייק הזה? האמת היא שאני לא כל כך מת על מספרים מדוייקם. סדר גודל הרבה יותר חשוב מהדיוק. eman • שיחה • ♥ 23:38, 29 בינואר 2007 (IST)
- שילבתי הכל וזה מה שיצא. חגי אדלר 02:03, 30 בינואר 2007 (IST)
- אני
בעד. שיניתי מילה (כדי שנהיה מדויקים לחלוטין).מלמד כץ 02:55, 30 בינואר 2007 (IST)
- אני
- הבעיה שלי עם הגרסה הראשונה היא המשפט הראשון. המונח שנת אור מופיע גם בגרסה השנייה והדיוק בעניין המספר הופך את כל הידיעה ל"פיקנטית" יותר. חוץ מזה, לא חוכמה שפיזיקאי יגיד שהגרסה הראשונה יותר טובה :) זהר דרוקמן - אהמ 23:35, 29 בינואר 2007 (IST)
הא?![עריכת קוד מקור]
למיטב ידיעתי, השמש היא הכוכב הקרוב ביותר אלינו. חצי חציל 20:40, 23 בפברואר 2014 (IST)
שנתיים עברו, אותה תמיהה. חצי חציל 21:34, 3 במרץ 2016 (IST)
- אני מציעה להוסיף את המשפט (שאינו השמש). אני מתייגת את משתמש:חמויישה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 21:55, 3 במרץ 2016 (IST)