שיחת תבנית:הידעת? 9 במאי - סדרה 2

משיחת הידעת?

• תבנית:הידעת? 18 באוקטובר - סדרה 2. אין איזה הידעת דומה על מישהו שנתן את הקרדיט לכלב שלו והוא היה מועמד לאוסקר? אפשר לאחד אותם. סתם עומר • שיחה 21:40, 30 באפריל 2007 (IDT)

כן, זה כאן תבנית:הידעת? 9 במאי - סדרה 2. מבחינתי אפשר לאחד. חגי אדלר 19:45, 7 במאי 2007 (IDT)

רגע! יש עוד מקרה משעשע בנושא. אחיו התאום הדמיוני לגמרי של צ'ארלי קאופמן כמעט זכה באוסקר ובגלובוס הזהב על אדפטיישן ובאמת זכה במספר פרסים רצינים אחרים (באפ"טה, לדוגמה - רשימה מלאה). אם יש הסכמה - אשלים את הקישור האדום ואת המידע בערך. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:38, 7 במאי 2007 (IDT)

קבל את ברכת ה"יועץ". מלמד כץ 00:34, 8 במאי 2007 (IDT)

העורך מצטרף... חגי אדלר 00:12, 9 במאי 2007 (IDT)

היום? מקסימום מחר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:55, 13 במאי 2007 (IDT)

ההצעה שלי:

לעתים, קולנוענים חותמים על יצירותיהם בשמות עט. כך למשל, מספר במאים והראשון שבהם דון סיגל, שסירבו לקבל הכרה על סרטיהם, נהגו להעביר אותה לדמות הבדיונית "אלן סמית'י". במקרה אחר, התסריטאי רוברט טאון לא היה מרוצה מעבודתו, ונתן את ההכרה עליה לכלבו שאף היה מועמד לפרס האוסקר. צ'ארלי קאופמן הגדיל לעשות וחלק את ההכרה על תסריטו לסרט אדפטיישן עם אחת הדמויות בו, תאומו. האח הבדיוני זכה במספר פרסים, ביניהם גלובוס הזהב. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:34, 16 במאי 2007 (IDT)

נהדר! שיניתי כמה מילים והוספתי כמה פסיקים. נראה לי שהסיפור של התאום דורש עוד כמה מילות הסבר. מלמד כץ 22:07, 16 במאי 2007 (IDT)

הצעה:

צ'ארלי קאופמן הגדיל לעשות וחלק את ההכרה על תסריטו לסרט אדפטיישן עם אחת הדמויות שיצר, אח תאום בדיוני בשם דונלד. אותו דונלד קאופמן זכה במספר פרסים, ביניהם גלובוס הזהב.

יותר טוב? אם לא - מה בדיוק אתה חשוב שיש להסביר? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:13, 16 במאי 2007 (IDT)

מצוין. לזה התכוונתי. מלמד כץ 22:14, 16 במאי 2007 (IDT)

אם כך, נוסח מאוחד:

לעתים, קולנוענים חותמים על יצירותיהם בשמות עט. כך למשל, מספר במאים והראשון שבהם דון סיגל, שסירבו לקבל הכרה על סרטיהם, נהגו להעביר אותה לדמות הבדיונית "אלן סמית'י". במקרה אחר, התסריטאי רוברט טאון לא היה מרוצה מעבודתו, ונתן את ההכרה עליה לכלבו שאף היה מועמד לפרס האוסקר. צ'ארלי קאופמן הגדיל לעשות וחלק את ההכרה על תסריטו לסרט אדפטיישן עם אחת הדמויות שיצר, אח תאום בדיוני בשם דונלד. אותו דונלד קאופמן זכה במספר פרסים, ביניהם גלובוס הזהב.

עוד הערות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:19, 16 במאי 2007 (IDT)

לדעתי אפשר להעביר למוכנים. ממש סיפור מהסרטים... מלמד כץ 17:29, 19 במאי 2007 (IDT)

(הערה: איחוד של התבניות הידעת 18 באוקטובר והידעת 9 במאי)

למה ההידעת הזה לא עולה במקום השניים שהוא מהווה איחוד שלהם? זה כל העיניין של איחוד. סתם עומר • שיחה 21:06, 19 במאי 2007 (IDT)

איש לא אמר שהוא חייב לעלות במקומן (אם כי זה יהיה הגיוני). אל דאגה, זה יעלה בסוף במקום אחת מהן, כרגע אני סתם מתעכב (וזה לא נורא - לשתיהן יש עוד זמן רב). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:30, 19 במאי 2007 (IDT)

שמתי בהידעת 18 באוקטובר. חגי אדלר 03:28, 22 במאי 2007 (IDT)

לאחר איחוד, הערך מתבנית:הידעת? 13 בינואר - סדרה 2 עבר לתבנית:הידעת? 9 במאי - סדרה 2. חגי אדלר 03:51, 22 במאי 2007 (IDT)

מה זה חילונים

ראשית, הדיונים שכאן למעטה לא נראה לי קשורים להידעת הנוכחי.

1. מה זה חילוני?
2. מה זה קראי אדוק?
3. מה זה דתי? האם קראי הדוק נחשב לדתי?

נראה לי הידעת בעייתי למדי. קוני למל • כ"ז בניסן ה'תשס"ח • 21:19, 1 במאי 2008 (IDT)

פה יהיו תגובות מעטות. עדיף לדון בדף המיזם הראשי. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ז בניסן ה'תשס"ח • 21:29, 1 במאי 2008 (IDT)

אני מציע להעביר את הדיון שמתחת למקומו, ואשמח אם תעיבר דיון זה גם, איני יודע מהו הדף הראשי שאליו התכוונת כבר התבלבלתי פה בין הדפים קוני למל • כ"ז בניסן ה'תשס"ח • 21:40, 1 במאי 2008 (IDT)

פתחתי הפניה בויקיפדיה:הידעת?/דיונים . חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ז בניסן ה'תשס"ח • 21:56, 1 במאי 2008 (IDT)

לא מצאתי.

1. מה זה שחור?
2. מה זה אדום?
3. האם אדום כהה-כהה-כהה-וכו' נחשב שחור?
4. וברצינות, זו נראית לי התקטננות. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:18, 2 במאי 2008 (IDT)

לא נראה לי התקטננות, הרי מי שקורה את הפסקה יכול לחשוב שהם יהודים דתיים וזה גם אתה מבין שלא. קראים זה משהו אחר ולכן לא שייך להכניס אותם לקטגוריה של חילונים-דתיים (ובכלל מתלבט אם מבחינה הלכתית הם נחשבים יהודים ולא משומדים) על חילוי אני לעולם לא אומר משהו שכזה. יהודי חילוני הוא מתוק, ורק נשבה והתקלקל בגלל הולם הקשה שבו אנו חיים, אך קראים הם פרשו מרצון ומתוך לימוד והגיעו למסקנות מעוותות (להשקפת האורטודוקסיה) משהו שינה עכשיו גם בערך יהודים איזה משפט שלא נחשוב שרק הארוטוקסיה היא יהדות ויש גם רפורמים וכו'...

בכל אופן- קראי לא שייך להכניס לתוך התבנית דתי-חילוני שייכת רק לשפה הפנימית של היהדות-האורתודוכסית. זוהי דעתי. קוני למל • כ"ז בניסן ה'תשס"ח • 06:26, 2 במאי 2008 (IDT)

אולי נעביר את כל מרכז הכובד של הידעת? הזה להיות רק על קראים, ללא השוואה ליהדות? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ז בניסן ה'תשס"ח • 12:59, 2 במאי 2008 (IDT)

הניסוח כרגע אינו מיטבי כלל. האם מי שאינו מכסה ראשו בהכרח חילוני? מוטב לשנות, ואולי כפי שחגי הציע לשים את מרכז הכובד על הקראים והליכותיהם. דורית 13:03, 2 במאי 2008 (IDT)

מדובר בעוד שבוע... בינתיים אפשר לשים כאן את אחת התבניות שתתפנה מיום העצמאות או יום הזכרון. בכל-אופן ככה זה לא נראה לי שייך... שבת שלום קוני למל • כ"ז בניסן ה'תשס"ח • 16:05, 2 במאי 2008 (IDT)

חשבתי לשנות אך אני לא רוצה לעורר בלאגן, ראיתי ששינו ביום בעצמאות וביום הזכרון- אני מציע להעביר את אחד מהם (אני יותר אהבתי את הזה על המים) לכאן. את הידעת זה אני מציע לצנזר עש שישוכתב מחדש, אם יהיה צורך אני מסכים לעשות השחתה לשם הבהרבה ולהראות לכם עד כמה המשפט שרשום עכשיו הוא לא מדוייק עד-כדי להיות מגוחך. בשמחה ובתקווה להבנה קוני למל • כ"ט בניסן ה'תשס"ח • 09:26, 4 במאי 2008 (IDT)

אי אפשר לשנות על דעת עצמך.

ולעניינו, מה דעתך על נוסח בסגנון: "על אף שיהודים דתיים חובשים כיפה לראשם, קראים דתיים, המגדירים את עצמם יהודים לא חובשים כיפה אלא בבית הכנסת, לכן הם יכולים להיות מזוהים בטעות כחילונים"? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 09:39, 4 במאי 2008 (IDT)

יותר טוב, אך עדיין איני אוהב (כדי להסביר מה מפריע לי בצליל של המשפט אני צריך להביא דוג' שאני ממש נמנע מלהביא מחשש לפרובקציה- אם תרשו לי להביא את הדוג' בהבטחה שלא להפגע ולהבין שמדובר בלהבדיל ורק כדוג' אראה אותה בשבמחה) קוני למל • כ"ט בניסן ה'תשס"ח • 09:51, 4 במאי 2008 (IDT)

אם זו רק דוגמה אז למה לא. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:06, 4 במאי 2008 (IDT)

דורית ביטאה את מה שרציתי יותר טוב ובלי להשתמש בדוגמאות פוגעניות, אני מודה לה וסומך את ידי על דבריה. קוני למל • ל' בניסן ה'תשס"ח • 07:04, 5 במאי 2008 (IDT)

עדיין לא נוסח טוב. את "לכן הם יכולים להיות מזוהים בטעות כחילוניים" מוטב לדעתי להשמיט. דורית 23:08, 4 במאי 2008 (IDT)

ומה אם אני אומר את יותר ספציפית "יהודים רבניים חילונים"? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:19, 4 במאי 2008 (IDT)

למה להיכנס להגדרות חברתיות ודתיות מסובכות? האם חילוני מוגדר רק על ידי אי חבישת כיפה? האם דתי חייב ללבוש כיפה? יש הרבה סוגים וגוונים שונים (אם לא בעיני הרבנים, אז בעיני הציבור שיותר גמיש בהגדרות אלו). המילה חילוני בעייתית פה. אפשר להתפשר על ורסיה כמו- "יהודים קראים אדוקים עלולים שלא להיות מזוהים בידי מתבוננים מן החוץ ככאלו, משום שאינם מכסים את ראשם, אלא בבית הכנסת". אם כי, "אולי צריך לחדד מי אלו הם אותם מתבוננים מבחוץ. דורית 23:53, 4 במאי 2008 (IDT)

זו נראית פדנטיות מיותרת לא להסכים עם האמירה שיהודים רבניים דתיים חובשים כיפה, בניגוד לכאלה שחילונים. נכון שבטח יש יוצא מן הכלל (אאל"ט יש לנו גם קטע על זה שיש עדה שלא נוהגת לחבוש כיפה), אבל האמירה בכללי נכונה. די להתקטנן. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:00, 5 במאי 2008 (IDT)

זהו דיון לגיטימי והטיעון "די להתקטנן" מיותר פה להפליא. יש ציבור רחב בישראל ולי אישית החילוני עדיין בעייתי במשפט ומוטב בלעדיו. אני מניחה שנצטרך לחכות לדעות נוספות בעניין. דורית 00:07, 5 במאי 2008 (IDT)

הסטת מרכז הכובד

כבר הצעתי לשנות את הפורמט ולעשות אותו גם מעניין יותר. למשל משהו כמו:

היהדות הקראית היא זרם ביהדות ששמם נגזר מכך שהם מאמינים במקרא כפשוטו ואינם מקבלים את התורה שבעל פה, בשונה מהיהדות הרבנית. למייסד הקראים נחשב החכם ענן בן דוד הנשיא ובתקופות המוקדמות פירושי התורה שלהם היו בדרך כלל מחמירים יותר מאשר פירושי חז"ל. הקראים מגדירים עצמם כיהודים אף על פי שאינם כאלה על פי הגדרת הרבנות הראשית. כיום מוערך מספר הקראים בישראל בכ-25,000 נפש ובעולם חיים עוד כ-10,000. בשונה מיהודים אורתודוכסים, הקראים הדתיים אינם חובשים כיפה לראשם אלא בבית הכנסת ובעת התפילה.

זה השלד. אפשר לעבוד על זה. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ל' בניסן ה'תשס"ח • 00:30, 5 במאי 2008 (IDT)

בהנחה שימשיך להשתפר, אני בעד הרעיון הכללי. תודה חגי, דורית 00:40, 5 במאי 2008 (IDT)

אם הקטע כבר לא על הכיפה ספצפית אפשר לוותר עליה לגמרי, יש המון הבדלים בין קראים לרבניים ואני לא רואה ייחוד באי-חבישת כיפה שדווקא זה ההבדל המצוין פה.

וגם אני לא רואה פה פאנץ' משמעותי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:48, 5 במאי 2008 (IDT)

לא צריך פאנץ'. יש לנו הרבה הידעת? על נושאים שאינם מוכרים לציבור הרחב, וקראים הוא אחד מהם. זה לא אומר שצריך להוריד את הפנצ'ון שנשאר, והוא הכיפה... חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ל' בניסן ה'תשס"ח • 01:24, 5 במאי 2008 (IDT)

מה שאני הכי אוהב בהידעת זה הפנאצ' שיש בד"כ. אך זה באמת משהו מעניין שלא הרבה יודעים. בכל-מקרה למה לא להעביר מהימים הקודמים שהחולפו? קוני למל • ל' בניסן ה'תשס"ח • 07:04, 5 במאי 2008 (IDT)

אני עדיין חושב שהכיפה מיותרת, אין בהבדל הזה שום ייחוד. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 11:36, 5 במאי 2008 (IDT)

שלילי חזק! נראה לי שיש כאן בלבול עם השומרונים שכם וחולן זה המרכזים של השומרונים. כידוע לי אין קראים בשכם (גם בערך זה לא כתוב), והמייסדים הם לא צדוק ובייתוס התלמידים של אנטיגנוס איש סוכו (פרקי אבות פרק א' משנה ג'). גם מחמירים זל בדיוק נכון, הם הולכים לפי חוקי התורה ולא מתייחסים לתושב"ע. המחלוקת המפורסמת ביותר היא על ספירת העומר וחג שבועות (או שמא ואני הקטן בלבלתי עם הצדוקים והם אינם קראים ואז סליחה...) קוני למל • ל' בניסן ה'תשס"ח • 13:47, 5 במאי 2008 (IDT)

טוב, התבלבלתי במשפט אחד... כתבתי את זה כלאחר יד, וציינתי זאת. החלפתי המשפט ואתם מוזמנים לערוך. אשר למייסד ענן, כך כתוב בערך. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ל' בניסן ה'תשס"ח • 17:30, 5 במאי 2008 (IDT)

המייסד הוא באמת ענן, על בליינד. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:28, 6 במאי 2008 (IDT)

עכשיו זה תקין בעיני, ובכל-זאת משהו יודע מה הקשר בין הקראים לצדוקים והבייתוסים? קוני למל • א' באייר ה'תשס"ח • 00:31, 6 במאי 2008 (IDT)

למחפשי הפאנץ' והפונצ'ו (כיסוי ראש למי שלא יודע)

היהדות הקראית היא זרם ביהדות ששמה נגזר מכך שחבריה מאמינים במקרא כפשוטו ואינם מקבלים את התורה שבעל פה, בשונה מהיהדות הרבנית. למייסד הקראים נחשב החכם ענן בן דוד הנשיא ובתקופות המוקדמות פירושי התורה שלהם, היו בדרך כלל מחמירים יותר מאשר פירושי חז"ל. הקראים מגדירים עצמם כיהודים אף על פי שאינם כאלה על פי הגדרת הרבנות הראשית. כיום מוערך מספר הקראים בישראל בכ-25,000 נפש ובעולם חיים עוד כ-10,000. מעניין כי למרות שהמקור לכיסוי הראש בכיפה מגיע מהתורה שבעל פה, חובשים הקראים כיפה לראשם בבתי הכנסת שלהם ובעת שהם מתפללים.

הרי לפנינו הידעת, עם כיפה, עם פאנץ' ונראה לי שללא מחלוקות, מי מסכים שירים את ידו (רק לא עלי, אני רגיש), יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • י' באייר ה'תשס"ח• 00:48, 15 במאי 2008 (IDT)

אהבתי. יש לך גם הסבר? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י' באייר ה'תשס"ח • 04:03, 15 במאי 2008 (IDT)

פונצ'ו- שכך היה לי פעם, כידוע לי, זה בגד גדול בעל ארבע כנפות- אבל שווין, לא על כל דבר צריך להתווכח.

עדיין לא הבנתי את המשפט (שכנראה פיספסתי בפעם הקודמת) שהפירושים שלהם מחמירים הם פשוט מפרשים אחרת, לשבת שבת שלימה ולא להשתמש בחשמל ובשעון שבת זה לא חומרה זה פירוש מעוות של התורה.

הפנצ' בסדר בעיני. קוני למל • י' באייר ה'תשס"ח • 06:47, 15 במאי 2008 (IDT)

הסבר, התכוונתי למה למרות שהמקור לכיסוי הראש בכיפה מגיע מהתורה שבעל פה, חובשים הקראים כיפה לראשם בבתי הכנסת שלהם ובעת שהם מתפללים. הקורא תמה שהרי הם לא מכירים בתורה שבעל פה. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י' באייר ה'תשס"ח • 07:08, 15 במאי 2008 (IDT)

שכוייח. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:34, 15 במאי 2008 (IDT)

חגי יקירי: אם לענות כיהודי אנטי קראי בלי שיצעקו עלי משמיץ וגזען (ראו הזהרתיכם), הרי שלא רק הקורא תמה אלא גם אני תמה, מאחר ובאמת אינני חייב להבין כל אחד משגיונותיה של הכת. כשהם יסבירו לי עוד כמה דברים שהם לא תורה שבכתב ולא תורה שבע"פ, אלא תורה שהומצאה על ידם ללא ביסוס מקראי מובהק, (כמו עצם המושג בית כנסת שמקורו ביהדות הרבנית ואיני יודע כיצד נפל עליהם), אצטרך להסביר את הפרט השולי ושמו כיפה. המכבדכם, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • י"ד באייר ה'תשס"ח• 17:21, 19 במאי 2008 (IDT)

הערה אחת לי: "הקראים מגדירים עצמם כיהודים אף על פי שאינם כאלה על פי הגדרת הרבנות הראשית" - מוטב להחליף את "אף על פי" ב"אולם", או מילת ניגוד אחרת שלא תיתן את הרושם כאילו לרבנות הראשית יש סמכות כל שהיא לקבוע בנושאים שכאלו שהיא מקובלת בצורה רחבה. הסבר לפאנץ' יוסיף רבות ולבסוף, פונצ'ו איננו כיסוי ראש, כי אם סוג של שכמיה. בברכה, אורי • שיחה 17:32, 19 במאי 2008 (IDT)

שיניתי, ואולם דע לך כי הרבנות היא הפוסק בעניין מיהם יהודים. יש הכושים העבריים, הכושים מגאנה, קראים, שומרונים, פלשמורה, קוצ'ינים ומי עוד, כולם טוענים שהם יהודים. אבל הקביעה הסופית היא בידי הרבנות, מכח החוק, להוציא איזה כמה בגצי"ם. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד באייר ה'תשס"ח • 17:54, 19 במאי 2008 (IDT)

כלומר הרבנות היא הגוף המוסמך בעיני מדינת ישראל לקבוע מיהו יהודי. אולם, היהדות גדולה ממדינת ישראל, ואפילו בתוך מדינת ישראל ישנן קבוצות יהודיות שלא ממש מכירות במדינה בסוגיות שכאלו, ובצדק. האם הרבנות הראשית לישראל היא גם הגוף המקובל על זרמים שונים ביהדות ארה"ב הרפורמית כגוף פוסק בשאלה? אינני יודע. אורי • שיחה 19:03, 19 במאי 2008 (IDT)

עוד לא נוכחתי שהיהדות הרפורמית בארה"ב מעלה את הפלשמורה על חשבונה לארה"ב. משיעשו זאת, נראה גם אם הם מגיירים אותם ואיך... כיוון שבישראל עסקינן, יש גוף הקובע על פי חוק. אגב, לחרדים יש רשימות משלהם, למיטב ידיעתי ובהן גם פסולי חיתון שאינם מוכרים ככאלה על ידי הרבנות. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ו באייר ה'תשס"ח • 19:08, 19 במאי 2008 (IDT)

אכן טעיתי לגבי הפונצ'ו, מאחר ובהונגרית קוראים כך לקפוצ'ון ושם גם מקובלות שכמיות פנצ'ו עם קפוצ'ון (הייתה לי אחת כזאת בתור ילד. תראו מה גירסא דינקותא עושה לבנ'אדם!!!! בברכה, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט"ו באייר ה'תשס"ח• 19:12, 19 במאי 2008 (IDT)

מחמירים?!

לא קיבלתי התייחסות. מה הכוונה למחמירים? קוני למל • ט"ו באייר ה'תשס"ח • 00:10, 20 במאי 2008 (IDT)

הכניסה לחצר הקראים בירושלים

• היהדות הקראית, היא עדה דתית שנהוג לייחס את יסודה לחכם ענן בן דוד הנשיא מבבל. שמה נגזר מכך שחבריה מאמינים במקרא כפשוטו ואינם מקבלים את התורה שבעל פה, בשונה מהיהדות הרבנית. הקראים מגדירים עצמם כיהודים, אף על פי שאינם כאלה על פי הגדרת הרבנות הראשית. כיום מוערך מספר הקראים בישראל בכ-25,000 נפש ובעולם חיים עוד כ-10,000. אולם למרות שלכאורה אין הם מכירים בתורה שבעל פה, רבים ממנהגיהם נובעים ממנה, כמו למשל; תפילה, הקמת בתי כנסת, כיסוי הראש בכיפה בעת תפילתם ובכניסה לבית הכנסת, חגיגת בר מצווה ועליה לתורה בגיל 13 ועוד.
  אקוה שהפעם סיפקתי את רצון כל הנוגעים בדבר, (כולל את עצמי). יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט"ז באייר ה'תשס"ח• 18:41, 20 במאי 2008 (IDT)

ועדיין נותרה התמיהה, למה הם נוהגים מנהגים אלה. לו לפחות היתה תשובה בערך... חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ז באייר ה'תשס"ח • 18:45, 20 במאי 2008 (IDT)

התפילה אינה נובעת מהתלמוד או מהמשנה ודי מצחיק להציג את זה כך; תפילה היא צורך אנושי בסיסי אצל אדם מאמין והיתה קיימת גם לפני היהדות, קראית או רבנית. הקראים מתפללים כמו כל אדם משחר ההסטוריה.

באשר לבתי כנסת, מדובר בצורך קהילתי. כמו במקרה של התפילה, גם בתי־תפילה קיימים בכל דת ואין לייחס אותם לתלמוד.

בנוגע לכיפה, ככל שהצלחתי להבין במחקרי הדלים, חבישתה מבוססת על דעה המקבילה את מעמד המתפלל למעמד הכהן המקריב קרבן בבית המקדש ולפיכך משליכה מהלבוש בו הוא מחויב, הכולל כיסוי ראש, על לבוש המתפלל. יתכן מאד שאני טועה בנושא זה, אז אל תסמכו על זה יותר מדי. בכל אופן, במקרה הזה יתכן שאכן היתה השפעה של היהדות הרבנית, או של דת חיצונית (ישנם גם מוסלמים אדוקים ואנשי דת נוצריים המכסים את ראשם, למשל). כבר נתקלתי בקרב העדה הקראית במי שהתנגד להכיר בכיסוי ראש בבית הכנסת כמצוה. אגב, בתלמוד עצמו חבישת הכיפה אינה מופיעה כמצוה ונפסקה ככזאת רק ע"י פוסקים מאוחרים יותר (ככתוב בערך כיפה (יהדות)).

ענין בר־המצוה מוזכר בערך יהדות קראית: "בישראל אימצו לעצמם קראים מנהגים רבניים כמו בר מצווה ועליה לתורה בגיל 13, בניגוד לטענה הקראית המקורית שהבגרות של אנשים שונים לא באה באותו גיל. הקראים טוענים שאין במנהג זה כל רע." כלומר, מדובר במנהג שהחל בעת האחרונה, אכן בהשפעת היהדות הרבנית. חשוב לציין שבניגוד ליהדות הרבנית, בקראות לא מדובר בשינוי מעמד הלכתי (מלא־חייב במצוות לחייב), אלא בחגיגה בלבד, נטולת משמעות דתית מעשית. סביר להניח שיש כאן רצון שהילד לא ירגיש מקופח או לא שייך.

אגב, בטוח שהקראים לא מוגדרים כיהודים לפי הרבנות הראשית? זה לא הכי מתישב עם המשפט "מאחר שברישומי משרד הפנים הקראים רשומים כיהודים, לא ידוע מספרם המדויק של הקראים בארץ" המופיע בערך היסטוריה של היהדות הקראית.

בכל מקרה יש לשנות הרבה מהכתוב כאן. בברכה, הַמַּגִּיהַּ הַקָּטָן • שיחה 01:08, 21 במאי 2008 (IDT)

ואגב, הקראים לא "לכאורה אינם מכירים בתושב"ע", אלא חד וחלק אינם מכירים בה, ועל כך למעשה מבוססת כל המחלוקת בינם לבין הרבניים. גם אם הטענה היא שהיהדות הרבנית משפיעה על היהדות הקראית, לא משתמע מכך שהקראים מקבלים ברמה כזו או אחרת את ה"תורה שבעל־פה", ואין קראי שיגיד לך שהוא מקבל אותה.

באשר ל"מחמירים" – אני מניח שהכוונה היא שההלכות הקראיות בימי ראשית המחלוקת היו בדר"כ מגבילות יותר (יותר מאכלים אסורים בפסח, נהגו לא לצאת מהבית בשבת וכו', איסור עריות על יותר קרובי משפחה וכו').

בברכה, הַמַּגִּיהַּ הַקָּטָן • שיחה 15:19, 21 במאי 2008 (IDT)

ידידי המגיה הקטן והקראי החוזר בתשובה, שלום וברכה,
ובכן אין חולק כי הקראים אינם מכירים בתושב"ע אך הם המציאו אחת כזו משל עצמם. השימוש בסמלים הלקוחים ממקומות אחרים ואין זה משנה אם מהיהדות המקורית, מהנצרות או מהאסלם אומרות גם הן "דרשוני"! - כאשר נכתב לעיל כי לכאורה אינם מכירים בתושב"ע, הכוונה כי בעצם הן מקיימות מנהגים שלכאורה מקורן בה. זה שהפוסקים הפכו את כיסוי הראש הגברי לחובה, נובע אכן מדברי הש"ס בנידון ושאר התייחסות הראשונים והאחרונים נובעת באופן ישיר מקבלת התושב"ע כפסיקה יהודית בלתי ניתנת לערעור. וכאן הבן שואל את הקראי המלומד פסוק לי פסוקך מהיכן מקורותיך???? - בברכה ובידידות, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • כ"א באייר ה'תשס"ח• 22:02, 25 במאי 2008 (IDT)

שלום יהודה,

ראשית כל, תודה על המחמאה, אך אינני מלומד, אני בור ונבער והידע שלי בעניני הלכה דל ביותר. שנית, תושב"ע קראית? אשמח אם תסביר לי על מה אתה מדבר, התורה היחידה שאני נוהג לפיה כתובה יפה יפה בחמישה חומשים. אשמח גם לשמוע על לאילו סמלים נוצריים ומסלמים אתה מתכוון. שלישית, לא הבנתי את שאלתך "מהיכן מקורותי".

כל טוב, הַמַּגִּיהַּ הַקָּטָן • שיחה 00:42, 27 במאי 2008 (IDT)

למרות דעתה של הרבנות הראשית

זה ממש מצחיק - הם מגדירים עצמם יהודים למרות שהרבנות הראשית לא מגדירה אותם כך - איזה חוצפנים, איך העזו, למרות הרבנות הראשית להגדיר עצמם?