שיטה כחלחלה
שיטה כחלחלה | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | קטניתאים |
משפחה: | קטניות |
תת־משפחה: | מימוסיים |
סוג: | שיטה |
מין: | שיטה כחלחלה |
שם מדעי | |
Acacia saligna .H.L.Wendl (.Labill) | |
תחום תפוצה | |
שמות נוספים | |
Acacia cyanophylla |
שִׁטָּה כְּחַלְחַלָּה (ידועה גם בשם שיטה מכחילה; שם מדעי: Acacia saligna (Labill.) Wendl.) היא מין שיח או עץ קטן מסוג שיטה ממשפחת הקטניות, שמוצאו מדרום-מערב אוסטרליה[2]. היא ניטעה בהיקפים גדולים ברחבי העולם. למשל, בתוניסיה ניטעו מטעים למספוא ולמרעה. אנשי מחלקת הייעור של הממשל הבריטי הביאו את זרעיו מקפריסין לארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20, במסגרת ניסיונות אקלום של עצים מיובאים כדי להתשמש בהם לצורך ייעור, גינון, ייבוש ביצות ועצירת חולות נודדים[3], ומאז התפשט ברחבי הארץ. כיום, מין זה נפוץ מאוד מצפון ישראל ועד צפון הנגב, והוא נחשב לאחד הצמחים הפולשים המזיקים ביותר בישראל.
מאפיינים כלליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיטה הכחלחלה היא שיח לא קוצני, סבוך ומסועף, שמבסיסו עולים מספר ענפים וגובהו 2 עד 5 מ', אך אפשר שהוא יהיה עץ קטן עם גזע ראשי קצר שגובהו כדי 5 עד 9 מ'. היא מצמיחה נצרים רבים לאחר שריפה או כריתה. לעיתים נראים עליה עפצים חומים וגדולים שנוצרים על ידי פטריית חלודה. הפריחה הצהובה של השיטה הכחלחלה ניכרת בחודשים מרץ ואפריל.
השיטה הכחלחלה היא צמח אור מלא, עמיד בקרה, בשרב ובקרקעות גיר ובקרקעות עניות, אך רגיש למליחות. הריבוי נעשה באמצעות זרעים בסתיו או באביב. השיטה הכחלחלה היא צמח מהיר צימוח וקצר חיים, 10 עד 20 שנים, ובאזורים יבשים שנותיו אינם עולים על 10 שנים[4].
המין נוטה לגדול בכל מקום בו אירעה הפרעה של הקרקע, כמו לאורך צידי דרכים חדשות. זרעיו מופצים על ידי נמלים, הגוררות אותם אל קיניהן, וניזונות מהמעטפת שלהם וכשהקרקע מופרעת, הזרעים מגיעים אל פני הקרקע ונובטים. לעיתים ניתן למצוא מאות נבטים חדשים סביב פרטים בוגרים. הפרטים הצעירים גדלים במהירות רבה, לעיתים יותר ממטר בשנה.
לפי הספרות הבוטנית שיטה כחלחלה היא אלרגנית.
מאפיינים מורפולוגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגזע אפור, הענפים הקטנים והצעירים קרחים ומעט נוטים כלפי מטה, על פי רוב כחלחלים בצעירותם.
העלים פשוטים, תמימים, קירחים, ישרים או מעוקלים במקצת, צבעם אפרפר-ירוק עד כחלחל עמום שהופך לירוק בהיר ואורכם 8 עד 30 ס"מ ורוחבם 0.5 עד 1.4 ס"מ (לפעמים התחתונים ארוכים בהרבה ורוחבם 4 ס"מ או יותר). העלים בעלי צורות שונות, הם בדרך כלל צרים, דמוי סרגל, דמוי אזמל או דמוי אזמל הפוך או הולכים וצרים כלפי הקצוות, צרים יותר בבסיס. העלים בעלי עורק מרכזי בולט ועורקים משניים מנוצים ועדינים אך ניכרים (חסרים בעלים צרים). על פי רוב העלים רחבים יותר וגליים יותר בפרטים צעירים.
למעשה אין אלה עלים ממש, אלא דמויי עלים – פילודים (phyllode, phyllodium). הפילוד אינו אלא התרחבות הפטוטרת (ציר העלה) שהפך לאיבר הטמעה דמויי טרף במקום הטרף המנוצה פעמים. רק הנבט או הנצר מצמיח עלים מנוצים ובשלב מוקדם של התפתחות הצמח מופעים הפילודים. בשתילים צעירים אפשר שייראו רק עלים מנוצים פעמיים (בעלי שני סעיפים) ובסוף שלושה חודשים השתיל יצמיח עלי פילוד בלבד. השינוי מתרחש במהלך של ארבעה שלבים עיקריים[4].
בבסיס הפילוד מצוי צוּפָן, אך לעיתים הוא חסר. על צמחים צעירים ועלים מנוצים פעמיים הבלוטות מופיעות לפעמים בקודקוד. הצופן, מייצר צוף שמושך נמלים. ככל הנראה, הנמלים הנמשכות אל הצוף מרחיקות מן הצמח אוכלי-צמחים שונים.
התפרחות הן קרקפות כדוריות, שקוטרן 6.5 עד 9 מ"מ. הקרקפות חיקיות (יוצאות מחיק העלים), מסורגות על ציר אשכול קצר וצבען צהוב מבהיק. ציר הקרקפת באורך 0.6 עד 2.2 ס"מ.
הפרחים בעלי שחלה עלית, שמורכבת מעלה שחלה אחד. עלי הגביע כ-4 או 5, זעירים עם מעט פלומה בקודקודם. עלי הכותרת 5 זעירים קירחים.
התרמילים הבשלים חומים, אורכם 5.5 עד 15 ורוחבם 0.5 עד 0.6 ס"מ, חלקים, ישרים או מעוקלים במקצת, שטוחים, שוליים לבנבנים מוקשים, השוליים של התרמיל מעט מכווצים בין חלק מהזרעים. התרמיל נפתח לאורכו לשתי קשוות.
הזרעים חומים כהים, אורכם 5 עד 7 מ"מ ורוחבם x 2.75 עד 3.5 מ"מ, חלקים, שטוחים ודחוסים; עוקץ בולט ליד הפומה, מושך נמלים, המסייעים לפיזור הזרעים. קיים קו עדין על קלפת הזרע שאורכו כ-3.5 עד 5 מ"מ ורוחבו 1.5 מ"מ.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיטה הכחלחלה היא מקור למספוא ולמרעה באזורים יבשים וכן היא ניטעה בשטחים רחבים. בגלל שהשיטה קצרת חיים, החקלאים מרבים את השיטה ומחדשים את העלווה באמצעות גיזום עמוק בתקופת השלכת-התרדמת. גיזום בתקופה זו מונע תמותה לא רצויה של הגדמים ומעלה את מספר הנצרים והנבטים. מאידך העלים על עצים צעירים הם עלים מנוצים פעמיים ובעלי פוטנציאל נמוך יותר כמקור למספוא לעומת העלים הבוגרים (פילודים ללא עלעלים)[4].
עצת השיטה מועדפת להסקה בגלל היותה צפופה וכבדה, כמו עצת אקליפטוס וזית היא בוערת זמן רב בהשוואה לעצים "קלים".
השיטה הכחלחלה כמין פולש
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיטה הכחלחלה משתלטת על מגוון בתי גידול בישראל, בחבל הים התיכוני, בחגורת הספר ובמדבר. מוקדים עיקריים של התפשטות המין הם שטחי חולות במישור החוף, כמו חולות אשדוד וחולות ניצנים; בתי גידול לחים, כמו שמורת עינות גיבתון; ושטחי חורש ים תיכוני באזור הרי יהודה. בנוסף, כמו מינים פולשים רבים אחרים, המין שכיח בצדי דרכים, למשל, לאורך הכביש מקריית שמונה למטולה. ועד ובשטחים עזובים בתוך יישובים. באזור השרון, נוסעים בכביש החוף או ברכבת, יכולים לראות "יערות" של שיטה כחלחלה בצדי הדרך. המין מהווה פולש חמור בארצות נוספות בעלות אקלים ים-תיכוני: בדרום אירופה, בקליפורניה ובדרום אפריקה.
בתור מין פולש, השיטה הכחלחלה גורמת נזק רב לשטחים אליהם היא פולשת על ידי השתלטות על בית הגידול. למין מספר יכולות הגורמות לו להיות דומיננטי: השיטה הכחלחלה מתרבה גם באמצעות זרעים וגם בצורה וגטטיבית; כמויות הזרעים המיוצרים הן אדירות. כריתה של הפרט איננה הורגת אותו והוא צומח מחדש. גם שרפה איננה הורגת אותו ואף מקנה לו יתרון תחרותי על-פני מינים אחרים ואפילו עקירת הצמח בשלמותו אינה מספקת, משום שהוא מייצר בנק-זרעים בקרקע, העמיד למשך כ-50 שנה. השיטה הכחלחלה מגיעה במהירות גבוהה יחסית לגיל בגרות רפרודוקטיבית. השיטה הכחלחלה גורמת להצללה סביבה – כך שלמינים אחרים קשה להתפתח בקרבתה. כמו לשאר מיני הקטניות, גם לשיטה הכחלחלה יכולת ייחודית לקיבוע חנקן אטמוספירי. תכונה זו גורמת לכך שהמין מסוגל לשרוד גם בקרקעות בהן כמות החנקן נמוכה. לצמח מערכת שורשים עמוקה, חזקה ועמידה. השיטה הכחלחלה מסוגלת לגדול בקרקעות לא יציבות (לדוגמה דיונות) ודלות בנוטריינטים.
תכונות אלו מקנות לשיטה הכחלחלה יכולת למנוע את גדילתם של מיני צמחים אחרים בקרבתה ולפגיעה קשה במגוון הביולוגי. האפקט חמור במיוחד בבתי גידול חוליים, בהם התפשטות השיטה הכחלחלה הביאה לשינוי דרסטי באחוזי כיסוי הצומח, ועקב כך לעצירת החולות הנודדים ולהצללה נרחבת – תופעות המשנות את בית הגידול לחלוטין. בית גידול אחר שנפגע קשות על ידי השיטה הכחלחלה הוא נחלים – השתלטות המין על גדות נחלים גורמת לקריסת הגדות ולפגיעה בתוואי הנחל. הסיבה היא שהשיטה מכחידה את הצומח הטבעי שיכול לתמוך בגדות הנחל בזמן שהיא עצמה לא מחזקת את גדות הנחל. בזמן שיטפונות או סחף השיטה נעקרת וגדות הנחל נותרות יתומות מצמחים תומכים ומחזקים.
מיגור הפלישה של השיטה הכחלחלה בישראל מהווה משימה קשה ביותר. הקרן הקיימת משקיעה מאמצים רבים, כורתת ועוקרת אלפי עצי שיטה מדי שנה אולם התוצאות עדיין רחוקות מלהשביע רצון[5].
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
תרמילים ירוקים של שיטה כחלחלה
-
פרחים של שיטה כחלחלה בקריית שמונה
-
ענף פורח של שיטה כחלחלה
-
עלים מנוצים צומחים מפילוד של שיטה כחלחלה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיטה כחלחלה, באתר ITIS (באנגלית)
- שיטה כחלחלה, באתר NCBI (באנגלית)
- שיטה כחלחלה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- שיטה כחלחלה, באתר צמח השדה
- שיטה כחלחלה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- שיטה כחלחלה, באתר Tropicos (באנגלית)
- שיטה כחלחלה, באתר GBIF (באנגלית)
- שיטה כחלחלה, באתר The Plant List (באנגלית)
- שיטה כחלחלה, באתר IPNI (באנגלית)
- המשרד לאיכות הסביבה - התמודדות עם צמחים פולשים בישראל
- צפריר רינת, הצמח עשה את שלו, הצמח יכול ללכת, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2007
- השפעת הטמפרטורה בתנאים יבשים ולחים על פוטנציאל ההשתמרות של בנק הזרעים של שיטה כחלחלה בקרקע., כתב העת 'אקולוגיה וסביבה'
- צפריר רינת, השיטה הכחלחלה - מהאיומים החמורים על שטחי חולות החוף, באתר הארץ, 24 בפברואר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שיטה כחלחלה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Acacia saligna (Labill.) Wendl., WFO (2022), 7-4-2022
- ^ גדעון ביגר, נילי ליפשיץ, הניסיונות לאקלום עצים אקזוטיים בארץ ישראל בתקופת השלטון הבריטי, קתדרה 85, תשרי תשנ"ח, עמ' 123-164
- ^ 1 2 3 SONDES STAMBOULI-ESSASSI et all, Switching from juvenile leaves to phyllode of Acacia saligna (Labill.) H.L. Wendl. proved by the control of seedlings and stump sprout leaves, Pakistan journal of botany 52(3), 2020, עמ' 885-892
- ^ ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור, הצמחים הפולשים בישראל, מהדורה שנייה מורחבת ומעודכנת, ירושלים: דן פרי, 2019, עמ' 77
מיני שיטה בארץ ישראל | |
---|---|
|