שיטות מחקר – מונחים

מושגים בחקירה המדעית בסדר האלף-בית

אובייקטיביות (objectivity) – "החשיבה המדעית חייבת להיות אובייקטיבית במובן זה שהיא משוחררת משיפוטים ערכיים ומהעדפות סובייקטיביות מצד החוקר, כך שאין תלות בין תהליך המחקר ומסקנותיו לבין זהותו האישית של המדען"

אמפיריות (empirical) – הדרך לבדוק טעונים או השערות באשר למציאות היא באמצעות איסוף נתונים בכל דרך שיטתית.

אנומליות (או: חריגים) – הוא מונח מתחום כריית המידע המתייחס לתצפיות או אירועים אשר אינם תואמים לדפוס הצפוי או ליתר התצפיות בבסיס הנתונים.

אֵתִיקָה – היא ענף בפילוסופיה העוסק בהנהגה מוסרית, כמידות טובות ומעשים ראוים שחובה לעשותם ומסייע בהבחנה בין טוב לשאינו כך.

• אנונימיות – החוקרים אינם מודעים לזהותם של המשתתפים.
• איכות מקסימלית – הבטחה כי המחקר נעשה בצורה מקצועית.
• הסכמה מדעת – בטרם משתתף אדם במחקר עליו למלא טופס שהוא מסכים להשתתף במחקר ומודע לזכויותיו.
• התנדבות – אין להכריח פרטים להשתתף במחקר.
• סודיות – שמירה על פרטיות המשתתפים ומידע שהתקבל מהם.
• צמצום פגיעה – השאיפה שמשתתפי המחקר לא ייפגעו.
• שקיפות – גילוי נאות לנבדק אודות השלכות אפשריות כתוצאה מהשתתפותו במחקר.

גורמים – מקורות משפיעים

• גורמים התלויים במבחן – שאלון עם הוראות בלתי ברורות, שאלון ארוך.
• גורמים התלויים בבוחן – הקראת השאלון מהר. לקריאה נוספת

גישת מחקר או פרדיגמת מחקר (באנגלית: Research paradigm, Research approach) – ענף בפילוסופיה של המדע. העוסק באופן בה משפיעים מצבים, תנאים, והנחות מוקדמות. על תכנון מחקר אמפירי, בחירת שיטות מחקר, והסקת מסקנות בעולם המדע.

דוגמאות לגישות מחקר:

• שיטת הדבֵקות (method of tenacity) – האדם דבק בעמדותיו מבלי להטיל בהם ספק ולאסוף מידע רלוונטי;
• שיטת הסמכות (method of authority) – בקשה אחר הידע נעשית על ידי הסתמכות על אנשים המוגדרים חברתית או פוליטית כבעלי ידע;
• השיטה האינטואיטיבית (method of intuition) – קבלת הידע נעשית באמצעות ברירת האמיתות הנראות למחפש התשובה כמתקבלות על הדעת ומתאימות לשכל הישר;
• השיטה המדעית (method of science) – טכניקות, המאפשרות להכריע בין רעיונות, השערות ותפיסות שונות, כוללות הן אמצעים ושיטות מדידה והן כלים מחשבתיים של היקש לוגי. אחד הכלים החשובים ביותר בשיטה המדעית היא המתמטיקה, המאפשרת תיאור כמותי ומדויק של הנתונים והתצפיות, אנליזה של הנתונים (data) וגזירה של מסקנות ותחזיות כמותיות.
• שיטת מחקר (באנגלית – research method) – פרוצדורה מובנת וסדורה לאיסוף מידע באופן שיטתי ולהסקת מסקנות מהמידע שנאסף
• מחקר שיטתי. מחר שמטרתו הסקת מסקנות תקפות, אינו תלוי בתחום המחקר המדעי הספציפי. מסיבה זו, בעיקרון, המונחים הקשורים לשיטות מחקר הם ברובם משותפים לתחומי מחקר שונים, גם אם לעיתים יש שינויים בשם.

דגימה – בחינת פרטים בודדים מתוך האוכלוסייה לצורך הסקת מסקנה.:

• אוכלוסיית המחקר – המעגל עליו החוקר רוצה להכליל מתוך המדגם.
• מסגרת הדגימה – רשימת הפרטים מתוכה נלקח המדגם.
• קבוצת בקרה - קבוצה עליה לא מפעילים מניפולציה לבדיקת ההשערה ללא התערבות ישירה.
• מדגם – האנשים שבפועל השתתפו במחקר.
• דגימה מקרית פשוטה – בחירת אנשים למדגם מתוך רשימה באופן רנדומלי. שיטה זו מאפשרת ייצוגיות גבוהה ודורשת מסגרת דגימה מפורטת.
• דגימה שיטתית – כל אדם X נכנס לדגימה. שיטה זו מאפשרת ייצוגיות גבוהה ודורשת מסגרת דגימה מפורטת. כמו כן, עלולה להיפגע הייצוגיות עקב סידור מסגרת הדגימה באופן מסוים (למשל, מסגרת דגימה המסודרת לפי הא"ב העברי תיצור ייצוגיות יתר לכוהנים באות כ').
• דגימת שכבות – דגימה הנעשית לרוב בסקרים פוליטיים ומאפשרת ייצוג הן לכלל האוכלוסייה והן לתת הקבוצות (שכבות) באוכלוסייה - כבדיקת השערה מהפרט לכלל (הכללה כאינדוקציה) ומהכלל לפרט (הסקה דדוקטיבית). דגימה זו מתאימה לאוכלוסיית מחקר הטרוגנית המורכבת מתתי קבוצות הומוגניות.
• דגימת אשכולות – דגימה המתאימה לאוכלוסיית מחקר הומוגנית המורכבת מתתי קבוצות הטרוגניות.
• דגימה מזדמנת/נוחות – בחירת האנשים מתבצעת לפי נוחות החוקר (שאילת עמיתים או אנשים המצויים תחת סמכותו של החוקר). שיטה זו אינה מבטיחה ייצוגיות.
• דגימת מכסה – החוקר בוחר אשכולות מסוימים ובכל אשכול הוא מבצע דגימת נוחות עד שמתמלאת לו מכסה קבועה. בשיטה זו מובטחת ייצוגיות בכל אשכול, אך לא מובטחת ייצוגיות כללית.
• דגימת כדור שלג / חבר מביא חבר – החוקר מבצע דגימה של אנשים מסוימים אשר הוא מבקש מהם להביא את החברים שלהם למדגם. דגימה זו מתאימה למחקר על אוכלוסייה שאינה בת השגה, כמו כן, אף שיטה זו אינה מבטיחה ייצוגיות.

דרישת הבחינות (testability requirment) – אחת משתי הדרישות לכך שחוק כללי יהווה הסבר מדעי, על פי הפילוסוף קארל המפל. על פי דרישה זו על מנת שחוק כללי יהווה הסבר מדעי הכרחי שאפשר לבחון את הטענה באופן אמפירי, כלומר, באמצעות איסוף נתונים. דרישה זו קשורה למושג האמפיריות.

דרישת הרלוונטיות (relevancy requirment) – אחת משתי הדרישות לכך שחוק כללי יהווה הסבר מדעי, על פי הפילוסוף קארל המפל. על פי דרישה זו על מנת שחוק כללי יהווה הסבר מדעי החוק צריך לטעון לקיומו של מתאם, כלומר קשר בין המשתנים או התופעות שהחוק מתייחס אליהם. למעשה, חוק כללי יהווה הסבר מדעי גם אם איננו טוען לקשר סיבתי. במילים מספיק שהחוק ינוסח כך שמשתנה אחד בו קשור לשני גם אם אינו גורם לו.

דיסציפלינה – תחום דעת ו/או מחקר

• דיסציפלינה חד תחומית – תחום דעת או מחקר שאין בו התעמקות בדיסציפלינה נוספת
• בינתחומי (אנגלית: Interdisciplinarity) – תחום דעת או מחקר שיש בו התעמקות בכמה דיסציפלינות ספציפיות כגון פסיכוטכנולוגיה.
• רב תחומי (אנגלית: Pluridisciplinar או Multidisciplinary) – תיאור של גישה, צוות, מחקר, או פרויקט אשר מעמיק בתחומי ידע אשר לא נכללים כסט בינתחומי סטנדרטי
• טרנסדיסציפלינריות (באנגלית: Transdisciplinarity) – גישת מחקר ופיתוח חדשה יחסית אשר החלה בסוף שנות ה-70, גישה זו דוגלת בחציית גבולות בין תחומי מדע מוכרים, שילובם והרחבתם.

הגדרה – ההגדרה של המושג להבדילו ממושגים אחרים.

• הגדרה נומינלית (nominal definition) – הגדרה המפרטת במעט את משמעות המונח התאורטי אך המונח נשאר עדיין מעורפל. למשל המונח אנרגיה יכול להיות מוגדר כ"היכולת לבצע עבודה או לגרום לשינוי" או המונח חשיפה למסכים "מצב שבו אדם מתבונן או משתמש באופן פעיל במסכים אלקטרוניים למטרות שונות". אומנם ההגדרה מבהירה יותר את המושגים אבל הם עדיין נשארים מעורפלים. אין קביעה חד משמעית מיהו נחשב לחשדן ומי לא, מי נחשב למשתמש פעיל במסך אלקטרוני ומי לא, מהי שינה טובה ומהי שינה לא טובה.
• הגדרה אופרציונלית (operatinal definition) – הגדרה הכוללת את הפעולות (האופרציות) הנדרשות על מנת להפוך את המונח (המשתנה) התאורטי, למונח תצפיתי. ליתר פרוט ההדגרה מפרטת את כל הפעולות שננקטו במחקר ספציפי על מנת למדוד או לתפעל את המונח (המשתנה) התאורטי. מבחינים בין הגדרה אופרציונלית ניסויית לבין הגדרה אופרציונלית נמדדת.
  • קריטריונים להערכת איכותה של הגדרה אופרציונלית:
    • מיצוי – היכולת לזהות את כל מה שכלול בהגדרה (כל מרכיבי המשתנה).
    • בלבדיות – היכולת לזהות רק את מה שכלול בהגדרה (רק מרכיבי המשתנה, ללא תוספות).
• הגדרה אופרציונלית ניסויית (experimental operational definition) – הגדרה אופרציונלית המפרטת את הפעולות שמבצע החוקר בניסוי. ליתר פרוט, זו הגדרה המפרטת את האופן שבו החוקר מתפעל או יוצר את ערכי המשתנה הבלתי-תלוי. למשל, חוקר המעוניין לבחון את ההשערה כי שתית משקה אנרגיה (משתנה בלתי תלוי) מסייעת להצלחה במבחני אינטליגנציה (משתנה תלוי), עשוי לתפעל או ליצור את ערכי המשתנה הבלתי תלוי באמצעות לקיחה של קבוצת מתנדבים, מחציתם (קבוצת הניסוי) תשתה פחית של משקה אנרגיה ומחיצתם ישתו מים (קבוצת בקורת). בהגדרה אופרציונלית זו החוקר הוא זה שיוצר את הערכים השונים של המשתנה הבלתי-תלוי והוא זה שקובע איזה ערך של משתנה יקבל איזה נחקר (מי יישתה משקה אנרגיה ומי ישתה מים). יש לציין כי רק את המשתנה הבלתי-תלוי אפשר להגדיר בהגדרה אופרציונלית ניסויית.
• הגדרה אופרציונלית נמדדת (measured operational definition) – הגדרה של מונחים (משתנים) תאורטיים, שהם בבסיסם משתני יחוס (assigned variables). הגדרה אופרציונלית נמדדת מפרטת את הדרך שבה יימדד המשתנה, למשל באמצעות שאלון מבחן תצפית, כדי לגלות את ערכו של כל נבדק במשתנה מסוים. למשל על מנת למדוד מידת ריכוז יכול החוקר לתת לכל הנחקרים גם כאלה ששתו משקה אנרגיה וגם לאלה ששתו מים לענות על מבחן אינטליגנציה כמו מבחן השטיחים של רייבן .

הַמְדָּדָה (גם אופרציונליזציה, מ-Operationalization) – תהליך בו מתרגמים מושגים מופשטים למושגים מדידים. נקרא אופרציונליזציה מהמילה operation. המטרה היא להגיע למונחים פשוטים אשר יהיה ניתן למדוד או לתפעל.

הנחה – אמונה מקדימה כגון "היום יהיה יום בהיר", שעליה בונים את גישת ושיטת המחקר.

הסתברות – מידת הסבירות שמאורע מסוים יתרחש

הפרכה (falcification) – מושג שהוצג על ידי הפילוסוף קארל פופר, כקריטריון שמבחין בין מה שהוא מדעי ולמה שהוא פסאודו מדעי (מדעי לכאורה). לפיו צריך לבדוק השערות דרך ניסיון להפריכן ולא דרך ניסיון לאוששן.

הַשְׁעָרָה (או הִיפּוֹתֵזָה) – היא הסבר אפשרי לתופעה בטבע או בחברה שטרם ניתן לה אישוש מספק. זאת להבדיל מתאוריה מדעית, שהיא הסבר של היבט של עולם הטבע והיקום שנבדק ואושש שוב ושוב בהתאם לשיטה המדעית, תוך שימוש בפרוטוקולים מקובלים של תצפית, מדידה והערכה של תוצאות.

חוק כללי (general rule) – הסבר כללי או הסבר מדעי (causal explanation). נוגע לשאיפה לגבש טעונים לגבי קיום קשר או קשרים בין אובייקטים או משתנים שונים תוך פירוט אופנות הקשר או הקשרים. חוק זה מגובש לאחר חקירה מדעית שיטתית. החוק הוא כללי כיוון שהוא חל על מגוון של מצבים ואובייקטים. חוק כללי מאפשר להבין להסביר ולשלוט. למשל, חוק הכבידה הוא חוק כללי לפיו כל שני גופים בעלי מסה מפעילים זה על זה כוח משיכה. חוק כללי מתחום מדעי החברה יהיה למשל כי חוסר אונים מוביל לדיכאון.

חקירה (inquiry) – דרך לרכישת ידע הפילוסוף האמריקני צ'ארלס פירס, מנה ארבע דרכים או שיטות כלליות לרכישת ידע:

טעויות – קבלת תוצאה שונה מהצפוי

• טעות שיטתית – טעות שהשונות שלה שווה לאפס, כלומר, בכל מדידה תמיד מתקיימת אותה הטעות.
• טעות מקרית – טעות שהשונות שלה שונה מאפס. כלומר, בכל מדידה הטעות נראית קצת אחרת.

ידע - הוא מידע צבור אשר מצוי ברשותה של ישות בעלת תודעה.

• פוזיטיביזם – פרדיגמה הטוענת לקיומה של מציאות אחת הניתנת לתפיסה על ידי החושים וקיומה של אובייקטיביות. במסגרת הפרדיגמה אוספים מידע כמותי.
  • מערכי ניסוי = כאשר מקיימים ניסוי לצורך מחקר עם קבוצת ביקורת.
• פוסט-פוזיטיביזם – פרדיגמה הטוענת כי קיימת מציאות אחת אותה החושים קולטים באופן חלקי, יחסי הלומד והנלמד מתקרבים לאובייקטיביות ונכונות הממצאים היא הסתברותית (קיימת סבירות אך לא וודאות לנכונות הממצאים).
• קונסטרוקטיביזם – פרדיגמה הטוענת שאין אמת אחת, המציאות היא מדומה וסובייקטיבית. שיטות המתודולוגיה בפרדיגמה זו הן נרטיביות: למשל, עריכת ראיונות עומק.
• ביקורתיות – פרדיגמה הטוענת כי המציאות מתגבשת על פי ערכי החברה. לא קיימת אמת אחת, אלא מגוון אמיתות בהתאם לתרבות ולמגדר. במחקר הפועל לפי פרדיגמה זו החוקר מושפע מהנחקר והמתודולוגיה מטרתה ליצור שינוי בחברה.

ייצוגיות – המידה שבה המדגם דומה בתוצאותיו לאוכלוסיית המחקר. ייצוגיות גבוהה מאפשרת הכללה.

מגבלות מחקר – אוסף המסקנות אליהם לא ניתן להגיע באופן מהימן בעקבות המחקר. כתוצאה ממגבלות הכלים השיטות, המינוח, או המידע הזמין המושג מקביל ל"שטח מת" במראות הרכב.

מדידה – מציאת גודלו של מאפיין ניתן לתצפית של עצם נתון, והבעת גודל זה ביחידות המידה המתאימות

• מדידה במדעים המדויקים – היא מציאת גודלו של מאפיין הניתן לתצפית של עצם נתון, והבעת גודל זה ביחידות המידה המתאימות. לעריכת המדידה נעזרים לרוב במכשיר מדידה מתאים.
• מדידה והערכה במדעי החברה – התאמת ערך מספרי לתכונה או לגודל על פי כללים. דהיינו, בניגוד למדעים המדויקים, המדידה במדעי החברה אינה חייבת להיות מדידה של גודל ניתן לתצפית, אינה חייבת להיות השוואה של גדלים ואינה חייבת להשתמש ביחידת מידה המוגדרת היטב.
• מדידות והערכה בחינוך הפורמלי – תהליך בו מתקבל תיאור כמותי של תכונה או יכולת מסוימת – מספרים לפי כללים מסוימים – לביצועי תלמיד במטלה מסוימת (מבחן, עבודה וכן הלאה). המדידה העיקרית בחינוך פורמלי נעשית באמצעות מבחן.
• יש גם תחומים שבהם חלק מהמדידות דומות לאלה שבמדעים המדויקים ואחרות לאלה שבמדעי החברה או שהמדידות בהן בעלות מאפיינים חלקיים של המדידות מהמדעים המדויקים. תחומים אלה הם מדעי הרפואה, ביולוגיה וככל הנראה גם מדעי כדור הארץ (גאודזיה היא מדויקת לעומת הערכות הנעשות לפי מורפולוגיה של מאובנים).

מהימנות – מונח המסמל את היכולת של כלי המדידה לאמוד משתנה באופן עקבי ובעל הדירות. מדד נחשב למהימן, ככל שהוא משקף את הערכים האמיתיים שאותם הוא מיועד למדוד. כלומר, ככל שהוא מדויק יותר ושיש בו פחות טעויות מדידה.

מינוח (גם טרמינולוגיה) – דיסציפלינה תאורטית שעניינה מונחים ושימושיהם. "מונחים", במסגרת הטרמינולוגיה, הם מילים, או מילים-מורכבות, המשמשות בהקשר מסוים, להבדיל מן השימוש הצר המצוי במילה, המציין אוסף הגדרות ייחודיות המשמשות במסגרת פרקטיקה מסוימת

סוגי מונחים:

• מונח מטרייה – ביטוי או תיאור המתאר קטגוריה רחבה של רעיונות, דברים, או תופעות שונות שיש להם דמיון או קשר מסוים
• מונח תאורטי (theoretical concept) – הוא מושג כללי שיכול להיות מעורפל ובדרך כלל אינו מאפשר תצפית ישירה באמצעות החושים. כמו כן המשמעות של מונחים תאורטיים שונים אינה בהכרח מוסכמת על כלל החוקרים בתחום. דוגמאות למונחים תאורטיים: אנרגיה, מתח חשמלי, שדה מגנטי, חשדנות, חרדה חברתית, רמת החשיפה למסכים, איכות השינה.
• מונח תצפיתי (observational concept) – המונח שמתקבל לאחר ההגדרה האופרציונלית.

מחקר – פעילות שיטתית לאיסוף ידע, פרשנותו וניתוחו. באופן היסטורי, מחקרים ותגליות שינו באופן תדיר את הידע האנושי אודות העולם. כך גם בהווה, מחקר מהווה כר מרכזי לתגליות המובילות לשינויים קטנים כגדולים להם יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על החברה האנושית כולה.

• מחקר ניסויי – מחקר בו יש השערה סיבתית לגבי המשתנה הבלתי תלוי והמשתנה התלוי.
• מחקר אורך – מחקר מסוג תצפית מדעית, העוקב אחר קבוצת נבדקים במשך תקופה מסוימת, החל מכמה חודשים ועד מספר שנים. נועד לבחון שינויים והתפתחות בגילאים שונים.
• מחקר מתאמי – מחקר מסוג תצפית מדעית הבוחן האם יש קשר בין מספר משתנים באמצעות איסוף נתונים על כל תופעה ובחינת המתאם ביניהם.
• מחקר רוחב – מחקר מסוג תצפית מדעית, שבו משווים החוקרים בין קבוצות של אנשים בני גילאים שונים בנקודת זמן אחת.
• מחקר איכותני מול כמותי – ההבדל העיקרי בין מחקר מתאמי לבין מחקר ניסויי הוא בכך שמחקר מתאמי מנסה להבין תהליכים באמצעות צפייה בהם, ואילו מחקר ניסויי מנסה לתפעל תהליכים ולשלוט בהם בכדי להבין את השפעתם. היתרון המרכזי במחקר ניסויי הוא שניתן לשלול הסברים חילופיים וכן לבסס קשר של סיבה ותוצאה באמצעות שליטה במשתנים המעורבים במחקר. אולם, היתרון שבשליטה במשתנים מהווה גם חיסרון משום שהדבר פוגע בתוקף החיצוני של המסקנות שניתן להסיק מהמחקר, היות שהתנאים במציאות שונים מאוד מהתנאים המבוקרים במעבדה - מבחינה זאת, מחקר מתאמי מהווה יתרון משום שהוא מתמקד בתופעה כפי שהיא במציאות מבלי להתערב ולהטות אותה.
• מחקר חסר – מחקר אשר שיטת הביצוע שלו לוקה בחסר ועל כן עשוי להוביל לטעויות ולהחשף למשבר השחזור.

מחקר איכותני – מחקר המגיע אל ממצאיו שלא באמצעות פרוצדורות סטטיסטיות או אמצעי כימות אחרים, אלא באמצעות נרטיבים.

מושגים במחקר איכותני:

• ראיונות עומק – ראיונות ארוכים המאופיינים בשאילת שאלות פתוחות.
• קבוצות מיקוד – קבוצה של אנשים בעלי מאפיינים דומים המרואיינים במקביל.
• תצפיות משתתפות – החוקר נטמע באוכלוסיית המחקר לשם איסוף הנתונים (משמש באנתרופולוגיה).
• מחקרים אתנוגרפיים – תצפית לא משתתפת. ביצוע סקירת ספרות על מאמרים מחקריים קיימים והגעה למסקנה כוללת.
• טכניקות השלכתיות – משתתפי המחקר מבצעים משימות והמחקר מתמקד בתגובותיהם בעת ביצוע המשימות.

מחקר כמותי – חקירה מדעית שיטתית של תכונות כמותיות (מספריות), בודק משתנים וקשר ביניהם.

מושגים במחקר כמותי:

• שאלונים
• ראיונות סגורים – ראיונות המתאפיינים בשאילת שאלות סגורות שהתשובות עליהן הן דיכוטומיות.
• ניתוח כמותי של טקסטים – כימות הטקסט למספר שיטות לניתוח נתונים במחקר כמותי:
• סטטיסטיקה תיאורית – רשימת הנתונים ללא הסקת מסקנות.
• סטטיסטיקה היסקית – ביצוע מבחנים סטטיסטיים (מבחן t, מתאם פירסון) שמהם ניתן להסיק מסקנות.

מערך מחקר – תוכנית סדורה המנחה את החוקר בביצוע המחקר. התכנית כוללת את הגישות, השיטות המונחים והכלים, וסדר הפעולות אשר יובילו את החוקר בעת איסוף נתונים, הגדרתם, פיענוחם, והסקת מסקנות מהם

• השערות במחקר לפי קליר סטליץ
  • מחקר גישוש (formative or exploratory study) – שיטת חקירה גמישה מאפשרת להתבונן בו זמנית במספר רב של תופעות וגורמים. מחקר זה אינו מחקר מדעי שכן אינו בוחן השערות אלא לרוב רק מאתרן. נועד לבדוק תחום שעדיין לא נחקר לעומק, לזהות תופעות, תובנות או מגמות – בלי בהכרח לבדוק השערות מוגדרות מראש. לרוב, מחקר גישוש משמש כשלב ראשוני לבניית מחקר המשך.
  • מחקר תיאורי (descriptive study) – מטרתו לבחון ולתאר קבוצה (למשל, אחוז הבנים והבנות בבית ספר רימונים, ממוצע ההישגים בהבנת הנקרא לפי מין), מצב (למשל: התפלגות הבוחרים למפלגות השונות, אחוז העלייה לארץ לפי שנים) או תופעה (רמת האנטישמיות בעולם). או לתאר קשר בין משתנים, למשל, רמת האנטישמיות בעולם עלתה מאז פרוץ המלחמה, האם יש קשר בין רמת הצפיפות בעיר לבין הביטחון האישי, האם אנשים שמאליים הם אינטליגנטיים יותר. במחקר תיאורי הבוחן קשרים בין תופעות אין הטענה שמשתנה אחד (היות שמאלי או ימני) גורם לאדם להיות יותר או פחות אינטליגנטי. פשוט שיש קשר בין המשתנים.
  • מחקר הבוחן השערות על סיבתיות (a study testing causal hypotheses) – מחקר הבוחן קשר בין משתנים שלגביהם נטען כי היחסים בניהם הם של גרימה. כלומר, משתנה אחד הוא הסיבה להתרחשות המשתנה השני. למשל, כמות העצים ברחוב משפיעה על רמת הטמפרטורה ברחוב. עבודה מהבית גורמת להגדלת השחיקה בעבודה בהשוואה לעבודה מהמשרד.

מידע (או אינפורמציה) הוא תיאור הניתן להבנה על ידי המוח האנושי.

• משתנה (variable) – תופעה לה שני מופעים לפחות. המופעים השונים מכונים ערכים (values) או רמות (levels). לדוגמה, המשתנה רוחות השמיים כולל ארבעה ערכים/רמות: צפון, דרום, מזרח ומערב.
• משתנה בדיד/ קטגוריאלי (categorical variable) – משתנה בעל מספר סופי וקבוע של ערכים למשל שמות הרחובות בירושלים, יבשות העולם, עמדה פוליטית.
• משתנה רציף (countinious variable) – משתנה שיש לו מספר ערכים אינסופי למשל משקל, רמת הסוכר בדם, מרחק.
• משתנה בלתי תלוי (independent variable) – בכל טעון על קשר בין משתנים, הגורם או משתנה לגביו נטען שהוא המשתנה המשפיע (המסביר) הוא המשתנה הבלתי תלוי. למשל, בטיעון "כמות שעות השינה בלילה קשורה לרמת הריכוז במהלך היום". המשתנה הבלתי תלוי הוא כמות שעות השינה בלילה, והוא המשתנה המסביר או הקובע את ההבדלים במשתנה התלוי (המוסבר) – רמת הריכוז במהלך היום.
• משתנה תלוי (dependent variable) – בכל טעון על קשר בין משתנים, הגורם או משתנה לגביו נטען שהוא המשתנה המושפע (המוסבר) הוא המשתנה התלוי. למשל, בטעון "כמות שעות השינה בלילה משפיעה על רמת הריכוז במהלך היום". המשתנה התלוי (המוסבר) – רמת הריכוז במהלך היום, מנובא באמצעות המשתנה הבלתי תלוי (המסביר) – כמות שעות השינה בלילה.
• משתנה יחוס (assigned variable) – משתנה שערכיו הם נתונים ולא ניתן עקרונית לשנותם. למשל משתנים ביולוגים של האדם (מין), משתני אישיות (רמת חשדנות), צורת משטר במדינה, שפת דיבור בחברה, טמפרטורה.
• משתנה מופעל (active variable) – משתנה שניתן להחליט עבורם איזה ערך יינתן לכל פריט. למשל, סוג התרופה שתינתן, סוג הטיפול הפסיכולוגי שיינתן.
• משתנה תלוי – משתנה אשר נעשה חיפוש בניסוי אחר המשתנים שמשפיעים עליו. בגרף מיוצג על ידי ציר ה-y.
• משתנה מסביר – אחד המשתנים שחוקרים חושבים שיוכל להסביר את השינויים במשתנה המוסבר בתצפית מדעית. בגרף מיוצג על ידי ציר ה-x.
• משתנה מוסבר – משתנה אשר נעשה חיפוש בתצפית מדעית אחר המשתנים שמשפיעים עליו. בגרף מיוצג על ידי ציר ה-y.
• משתנה מציין

משבר השחזור – תיאור למשבר מתמשך, שבמסגרתו התברר שמחקרים מצוטטים רבים אינם ניתנים לשחזור, כלומר אינם מקיימים את תנאי ההדירוּת,וזאת כתוצאה מטעויות אנוש, ומגישות מחקר לוקות בטעויות או ממחקר חסר.

מתאם – מציין קשר בין משתנים, לעיתים נקרא גם קורלציה

• מודל מחקר – משמש כאשר קיימים יותר משני משתנים במחקר, לרוב מתואר באופן גרפי או באמצעות מודל ציורי.
• מתאם אקראי – כאשר נראה לכאורה שקיים קשר בין שני משתנים, אך בפועל הקשר מוסבר על יד גורם שלישי. נקרא גם מתאם מדומה
• משתנה מתווך – משתנה שלישי אשר מסביר את הקשר שקיים בין שני משתנים
• משתנה ממתן – משתנה שלישי אשר משפיע על הקשר שקיים בין שני משתנים (מחזק/מחליש את הקשר), אך לא מסביר אותו לחלוטין

מתודה – שיטה סדורה מקובלת.

מתודולוגיה – תורת השיטות, תחום דעת טרנסדיסציפלינרי מדעי-פילוסופי, העוסק בלמידתם, חקירתם וניתוחם השיטתי של כלל העקרונות שעל פיהם מאורגנים ופועלים ענפי המדע השונים. ושל אופן פעולתו של המחקר המדעי בכללותו. ובבנייתם של שיטות פעולה (מתודות) איכותיות ותואמות. המתודולוגיה משתמשת בעקרונות חשיבה ביקורתית, לוגית אינדוקטיבית וסיבתית לצורך גיבוש מתודות ומתודולוגיות דיסציפלינריות.

ערך מורחב – מתודולוגיה

מתודולוגיה מעשית – מתודה מורכבת ומגובה בעקרונות הנובעים מגישה מתודולוגית.

מתודולוגיה דיסציפלינרית –ביטויי המתודולוגיה בתוך דיסציפלינה ספציפית.

ניסוי – בדיקת השערה בדבר קשר סיבה ומסובב בין הגורמים הנחקרים, על ידי השוואה בין מצבים.

• ניסוי טבעי – שיטת תצפית הננקטת כאשר אי אפשר לבצע מחקר מעבדה, ובה משווים החוקרים קבוצות בני אדם שנסיבות חייהם שונות מטבע הדברים בממדים המכריעים.
• ניסוי מדעי – שיטת מחקר מדעית לבדיקת השערה בדבר קשר שבין סיבה למסובב, על ידי השוואת מצב שבו מחוללים שינוי משמעותי ויזום במערכת הנחקרת או במודל שלה למצב שללא עריכת השינוי.
• ניסוי מבוקר – משווה בין שתי קבוצות:
  • קבוצת הניסוי. זו הקבוצה שבה מחולל המדען שינוי יזום ומשמעותי.
  • קבוצת הביקורת. בקבוצה זו המדען לא עורך שינוי.

סקר – מדידה של תכונה במדגם

סיבתיות – יחסי סיבה-תוצאה

• קשר בין המשתנים – כדי לקבוע שקיימת סיבתיות יש צורך בקשר בין המשתנים, קשר שאינו חזק דיו אינו מספיק לקביעת סיבתיות
• קדימות בזמן – נדרש להראות שהמשתנה המסביר התרחש כרונולוגית לפני המשתנה המוסבר
• גורם שלישי אינו מסביר את הקשר בין שני המשתנים.

רציונליזם או שכלנות – גישת הטוענת באופן כללי, שהידע והמושגים אינם תלויים רק בניסיון החושים.

שאלת מחקר – שאלה שפרויקט המחקר שואף לענות עליה. או בעיה העוסקת בתופעה או חוויה שנבקש לפתור.

שיטת מחקר – כל כלי רעיוני, טכני (נוהל) או טכנולוגי (מכשיר גשמי), שהשימוש בו מקובל על הקהילה המדעית לצורך מחקרן של השערות. על פי רוב, פיתוח כלי חדש כזה דורש מחקר ייחודי לאישוש תקפותו של הכלי החדש.

תופעה – היא כל התרחשות הניתנת לצפייה. בשימושו העממי, מתייחס המונח לאירוע יוצא דופן.

תוקף - המידה שבה כלי מדידה פורמלי מודד את מה שהוא נועד למדוד במסגרת המחקר, וכן המידה שבה המסקנות והפעולות הננקטות על סמך ההערכה אכן מתאימות ומדויקות.

תורת ההכרה או אֶפִּיסְטֵמוֹלוֹגְיָה – עוסקת בשאלות יסוד כגון "מהי ידיעה?", "כיצד אנו יודעים מה שאנו יודעים?", והאם קיימת אמת אובייקטיבית.

• אפיסטמולוגיית המידות – ענף בתורת ההכרה המתמקד בהשפעת תכונותיהם של סוכני מידע על בחירת פרדיגמות להשגת ידע ולהגדרתו, ועל רמתו האפיסטמית של המידע שנאסף

תורת המחקר המדעי או מתודולוגיה – התורה המדעית העוסקת בדרכים לחקירה ומשתמשת בעקרונות חשיבה לוגיות אינדוקטיביות וסיבתיות. תורה זו כוללת פרוצדורות מובנות וסדורות לאיסוף מידע באופן שיטתי ולהסקת מסקנות תקפות מהמידע שנאסף. מטרת קיומן של פרוצדורות סדורות אלה הוא בדיקת השערות ספציפיות בפרט ופיתוח תאוריות בתחומים שונים של המדע, בכלל.

תֶּזָה (מיוונית: θέσις) – היא רעיון מנומק שניתן לבחון אותו, את מאפייניו, ואת משמעותו.

תיאוריה (theory) – מערכת הכוללת מונחים הגדרות, וטעונים הנוגעים לתופעות במציאות תוך הצגת היחסים בניהם. מערכת כזו בדרך כלל כוללת חוקים כלליים הנוגעים לאותם משתנים, ומפרטת את דפוס הקשרים בניהם. דפוסים אלה יכולים להיות מגוונים ושונים ויכולים לכלול דפוסים שונים של קשרים סיבתיים.

תצפית – תצפית בתנאים טבעיים: שיטת מחקר מסוג ובה צופים החוקרים ורושמים בקפידה על התנהגות המתרחשת בטבעיות בסביבות יום-יומיות.

ראו גם

• רצון
• אמונה
• תקווה
• פונדמנטליזם
• פאנאטיות
• דוגמטיות
• אלטעות

לקריאה נוספת

• ר' לנדאו, ג' שפלר, (עורכים), אתיקה במחקר, ירושלים: מאגנס, 1997
• ד' נחמיאס, ח' נחמיאס, שיטות מחקר במדעי החברה, תל אביב: עם עובד, 1998.
• Seife, C.,Proofiness, New York University, 2010
• Morris, T.,Social work research methods: four alternative paradigms, SAGE, 2006

קישורים חיצוניים

• קישורים חיצוניים, הצד האפל של המחקר: זיופים מדעיים, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 13 באוגוסט 2022