שיטת אכרה-באזזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במדעי המחשב, שיטת אכרה-באזזי היא שיטה המשמשת לניתוח ההתנהגות האסימפטוטית של יחס נסיגה (רקורסיה), אשר מופיע באנליזה של אלגוריתמי הפרד ומשול שבהם תתי-הבעיות הן בגדלים שונים בצורה משמעותית. השיטה מהווה הרחבה משמעותית של שיטת האב, אשר מניחה שתתי-הבעיות של הבעיה הנתונה הן בגדלים זהים.

שיטת אכרה-באזזי תקפה לנוסחאות חוזרות של הצורה:

התנאים לשימוש הם:

  • הוכחה לקיום בסיס לאינדוקציה
  • ו- הם קבועים לכל i
  • לכל i
  • לכל i
  • כאשר c הוא הקבוע, ו-O הוא סימון אסימפטוטי
  • לכל i
  • הוא קבוע

ההתנהגות האסימפטוטית של (T(x נמצאת כאשר קובעים את הערך של p כאשר ומכניסים את הערך למשוואה:

באופן אינטואיטיבי, מסמלת הפרעה באינדקס של T. כאשר מסמנים ש- ו תמיד בין 0 ל-1, יכול לשמש כדי להתעלם מפונקציית הערך השלם באינדקס. בדומה לכך, משוואה דומה יכולה לשמש כדי להתעלם מההפרעה בפונקציית התקרה. לדוגמה, ו-, יהיו בעלי אותה התנהגות אסימפטוטית לפי שיטת אכרה-באזזי.

השיטה קרויה על שם מפתחיה: מוחמד אכרה ולואי באזזי, שניהם מכהנים כמרצים לאלקטרוניקה והנדסת מחשבים באוניברסיטה האמריקנית בביירות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]