שיטת אלבאום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שיטת אלבאום היא שיטה פסאודו-מדעית הוליסטית לאבחן ולטפל באדם. על פי השיטה מתרחש תפקוד אפקטיבי כאשר קיימים איזון, השלמה ושילוב בין ארבע מערכות התפקוד המרכזיות לאדם: המערכת הגופנית, המערכת הרגשית, המערכת הקוגניטיבית והמערכת החושית - תחושתית. השיטה נכללת בתחום הרפואה אלטרנטיבית ושייכת למקצועות הטיפול. שיטת אלבאום מתמקדת בקשיי תפקוד, בהפרעות קשב ובקשיי למידה תוך עבודה המשלבת טיפול בגוף ותנועה, מוטוריקה, רגש וקוגניציה. המטופלים מתקשים במיומנויות שונות (חברתיות, רגשיות, לימודיות, תפקודיות ואחרות) והתוצאה היא פגיעה בכישורי החיים ואיכות החיים שלהם. השיטה מקדימה אבחון לכל טיפול במטרה לזהות את ה"תחנה המרכזית" המהווה את הציר שעליו נשענת הבעיה המשליכה על מגוון התפקודים הפגועים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממציא ומייסד השיטה משה אלבאום, הלך לעולמו בשנת 2014. בילדותו סבל מקושי תפקודי בשרירי העיניים שהפריע לו לראייה ולתפקוד בלימודים, לכן חווה קושי להשתלב במערכות החינוך השונות (למד בארגנטינה עד גיל 10) ונשאר פעמיים בכיתה א' ופעמיים בכיתה ד', ולרוב היה נענש ומבודד משאר הילדים. אלבאום תיאר את עצמו כילד חולני וחלש, השינוי חל כשעלה ארצה עם משפחתו שהתיישבה בקיבוץ חמדיה. אז החל להכיר את עולם הספורט, הוא נהג לשחות בכל יום ארבעה קילומטרים ובגיל 25 הכיר את עולם הקראטה. לאחר מספר שנים עבר תאונת דרכים קשה, בה נפגע בחוליות הצוואר, בעודו מתאושש מהתאונה, למד שיאצו, רפלקסולוגיה, וביואורגונומי. בעקבות הידע הגופני שצבר בעברו, יחד עם הכלים החדשים שרכש, שיקם עצמו לתפקוד מלא. לאחר מכן הפך למאמן ומטפל והפיץ את סיפורו ואת דרכו השיקומית-טיפולית.

בשנת 1989 מכר את זכויותיו על השיטה, ובשנת 2003 ירד מהארץ. מאז שנת 2009 מיכל שפר מיכאלי היא הבעלים של שיטת אלבאום ומפתחת שיטת אלבאום המחודשת. שפר מיכאלי חידשה וממשיכה לחדש את השיטה המקורית, כאשר הסירה תכנים והעמיקה את הבסיס המדעי של השיטה.

הבסיס התאורטי של השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה מושפעת מגישתו של יונג ושואבת במובנים מסוימים מגישתו של אלפרד אדלר, ומבוססת על מגוון תאוריות מתחומי הפסיכולוגיה והטיפול.

ציר מנחה לרקע התאורטי של השיטה:[1]

אבחון וטיפול באמצעות השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה מתאימה לאבחון ולטיפול מגיל ינקות ועד הגיל השלישי. כיום מרבית המטופלים בשיטה הם ילדים. בגילאים צעירים המערכות הפיזיולוגיות והרגשיות נמצאות בתהליך התגבשות, ועל כן ניתן ביתר קלות להשפיע עליהן. על כן זיהוי נכון שנעשה בזמן עשוי לספק פתרון לקשיי תפקוד ולמנוע את היווצרותה של פגיעה בכישורי החיים. טיפול נכון ימנע התפתחות והחמרה של קשיים תפקודיים, זאת תוך חיזוק ארבע המערכות המרכזיות לאדם ואת הקשרים ביניהן.

הגישה הטיפולית של שיטת אלבאום עובדת על חיזוק דימוי עצמי שנפגע, מסייעת בגיבוש זהות, בזיהוי ותגובה לגבולות, מעניקה סיוע בהתמודדות חברתית ומציעה אסטרטגיית למידה ועבודה. הטיפול במבוגרים מציע הכוונה והעצמה אישית, איזון גוף-נפש, התמודדות של מטוריקה ויציבה מושפעות גיל, הפרעה לעיבוד התחושתי, גיבוש מטרות, ניהול זמן, התמודדות עם שינויים ומשברי חיים, יצירת קשרים אינטימיים, חרדה, העלאת ביטחון עצמי ועוד.

האבחון ב"שיטת אלבאום" מתחלק לארבעה שלבים:[2]

  1. שאלון מקיף הנותן אינדיקציה לגבי תפקודו של המאובחן מבחינה אטיולוגית (התפתחותית).
  2. אבחון סנסו-מוטורי לבניית פרופיל סנסורי שמטרתו לאתר נקודות חוזק לצד איתור המקור לקשיים: האבחון בודק מוטוריקה גסה ועדינה, מערכת הצלבה, יציבה, נשימה, תפקוד המערך החושי (SPD), תיאום בין מערכות – קואורדינציה כבסיס לקשיי תפקוד ולמידה.
  3. אבחון קריאה בכף היד - באבחון פסאודו-מדעי זה מעריכים את היכולות של האדם מול חסמים ושימוש במנגנוני הגנה. בתום כל אבחון בונה המטפל תוכנית טיפולית אישית.

חלוקה לארבע אינטליגנציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי "שיטת אלבאום" קיימים באדם ארבעה סוגי אינטליגנציה מרכזיים. בעיה או חוסר מסוים באחת האינטליגנציות הללו עשויה להתבטא בקושי בתפקוד חיי היום יום.

ארבע האינטליגנציות המרכזיות הן:

  • אינטליגנציה קוגניטיבית-שכלית - היכולת של האדם לחשוב בצורה מופשטת והגיונית. מאפשרת לאדם את היכולת לפתרון בעיות, הסקת מסקנות, למידה, זיכרון, הפנמה ומודעות.
  • אינטליגנציה רגשית - היכולת לזהות רגשות ולהסכים לבטאם. ניתן לזהות את האינטליגנציה הרגשית בשני מישורים: המישור העצמי והמישור הבין אישי. אינטליגנציה רגשית חשובה לתקשורת ותפקוד חברתי ולקיום חיי משפחה.
  • אינטליגנציה חושית - באמצעות אינטליגנציה זו, האדם קולט גירויים מסביבתו דרך חמשת חושיו, מפענח אותם בצורה מתאימה למציאות ומגיב באופן המתאים למצב הנתון. חוסר איזון בוויסות החושי (רגישות יתר או תת-רגישות) גורם לקושי ביכולת להגיב בצורה יעילה ומתאימה למתרחש. בעיה בוויסות חושי פוגמת במערכת התחושה העמוקה ועשויה להביא לקשיי למידה, להפרעת קשב וריכוז ולקשיי תפקוד אחרים.
  • אינטליגנציה פיזית-גופנית - מתייחסת לאופן התנועה במרחב, לכאבים גופניים, מחלות כרוניות, דימוי גופני. בתחומי האינטליגנציה הגופנית כלולים: קואורדינציה, תיאום עין-יד, מערכת שיווי המשקל, המערכת הקניסטטית.

הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמכה לטפל בשיטת אלבאום ניתנת לבוגרי התוכנית לאחר שעברו והצליחו בלימודי השיטה הפרקטיים והתאורטיים, עברו תהליך אישי כמתבקש בכל הסמכה קלינית והתנסו בפרקטיקום בליווי אישי.

מכללת אלבאום היא המכללה היחידה הרשאית ללמד את השיטה ולהעניק תעודת הסמכה למטפלי השיטה.

מכללת אלבאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

למכללת אלבאום שלושה סניפים: בתל אביב, בחיפה, ובמרכז האקדמי רופין.

טיפול בקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1991 ועד היום המטפלים משתלבים במרכזי אבחון ומוסדות טיפול וחינוך שונים:

גני ילדים, מרכזי הכנה לכיתה א', בתי ספר, מתנ"סים, עמותות טיפוליות, בתי אבות, בקופות החולים כחלק ממערך הרפואה המשלימה. בנוסף, רבים ממטפלי השיטה עצמאיים בעלי קליניקות פרטיות הפרושות ברחבי הארץ.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרי השיטה טוענים כי לא ניתנת הכשרה מעמיקה ומספקת למטפלים באמצעות השיטה, וכי פרצות בחוק הישראלי מאפשרות לאנשים רבים לעסוק בטיפול זה ללא פיקוח של מוסד ממשלתי או אגודה מקצועית מוכרת, וללא הכשרה מתאימה (למשל להשתמש במרכיבים מתוך הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ללא הכשרה בפסיכותרפיה).[3] גם מייסד השיטה, משה אלבאום העיד כי הוכשר בעיקר באמנויות לחימה וטיפולים אלטרנטיבים (שיאצו, ביו-אנרגיה ורפלקסולוגיה).[4][5]

נטען כי בהנחות היסוד של השיטה מבית היוצר של משה אלבאום יש שימוש במושגים שאינם מתחום הרפואה הקונבנציונלית ואינם מבוססים מדעית, כגון "אינטליגנציה אנרגטית". בשיטת אלבאום המחודשת, לעומת זאת, נזנחה כליל ה"אינטליגנציה האנרגטית" והונח הבסיס התאורטי מדעי לשיטה.

עד כה לא נערך מחקר מדעי מקיף לבדיקת יעילות השיטה;[6] מחקר כזה מתחיל להתנהל רק במהלך השנים האחרונות,[7] והטענות על יעילותה מתבססות על מחקרים שמצאו תוצאות חיוביות או מעורבות באשר ליעילות שיטות ותרגילים תנועתיים שונים המהווים מרכיבים ב"שיטת אלבאום".[8][9]

האבחון על פי השיטה ספג בעבר ביקורת על כך שאינו נערך על ידי אנשי המקצוע שהוכשרו לכך ורשאים לעסוק בו על פי החוק (פסיכולוג, פסיכיאטר או נוירולוג), ושאינו עומד בקריטריונים הסטנדרטיים לאבחון הפרעת קשב וריכוז ולקויות למידה על פי ספרי האבחנות ICD או DSM.[3] עם זאת, יש לשים לב שהמאבחנים בשיטת אלבאום אינם מאבחנים ואינם מצהירים על אבחון לקויות או הפרעות המוגדרות ב-DSM. מכללת אלבאום שמה דגש על הכשרת מאבחנים בתוכנית לימודים מקיפה המיועדת לבוגרי השיטה ולמטפלים מנוסים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הבסיס התאורטי של השיטה, באתר מרכז אלבאום
  2. ^ אבחון בשיטת אלבאום - סנסורי, מוטורי וכירולוגי, באתר מרכז אלבאום
  3. ^ 3.0 3.1 אריאלה אילון, מי מטפל בילד שלך, באתר ynet, 5 במאי 2003
  4. ^ Moshe Elbaum's Story, באתר Elbaum Intelligence Integration
  5. ^ משה אלבאום, באתר העמותה לקידום ופיתוח שיטת אלבאום
  6. ^ זלזול בשיטה, שאלות ותשובות למשה אלבאום על מחקר על שיטת אלבאום, באתר הקהילתי של שיטת אלבאום, 2009
  7. ^ מחקר לבדיקת יעילות שיטת אלבאום, באתר העמותה לקידום ופיתוח שיטת אלבאום
  8. ^ טיפולי תנועה בשיטת אלבאום, בפורטל "הדוקטור"
  9. ^ עודדה פלד, השלכות הטיפול בשיטת אלבאום על תהליכי למידה ועל איכות הקריאה