שיטת הסוכך

שיטה סוככנית
	שיטה סוככנית עברונה, בדרום הערבה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	קיטניתאים
משפחה:	קטניות
תת־משפחה:	קסאלפיניים
שבט:	מימוסיים
סוג:	שיטה
מין:	שיטה סוככנית
שם מדעי
	Acacia tortilis; ‏היינה, 1825
תחום תפוצה

שִׁטָּה סוֹכְכָנִית (שם מדעי: Vachellia tortilis subsp. tortilis) היא מין עץ מדברי קוצני ממשפחת הקטניות (Fabaceae), המשתייך לתת-משפחת הקסאלפיניים (Caesalpinioideae) ולשבט המימוסיים (Mimosoideae)^[1]^[2]. זהו עץ חסר גזע ראשי ברור, שגזעיו וענפיו יוצאים מבסיסו וגדלים באלכסון, וכולם מסתיימים במישור אחד, דבר המקנה לצמרתו מראה דמוי סוכך. תפוצתה בישראל מצומצמת לאזור צר לאורך חופי ים המלח, לעמק הערבה ולאזור אילת — אזורים הנמנים עם החמים ביותר בארץ^[3]. היא כמעט ואינה מצויה באזורים הגבוהים והקרים של הר הנגב. במקומות רבים גדלה שיטה סוככנית בצוותא עם שיטה סלילנית, הדומה לה בצורת הצמרת, אך נבדלת ממנה בכך שלשיטה סלילנית לרוב גזע יחיד זקוף, ולעיתים שני גזעים, חסר ענפים בחלקו התחתון.

שמות

שמה העברי הקודם של שיטה סוככנית היה שיטת הסוכך. בשנת 2003 קבעה האקדמיה ללשון העברית את השם שיטה סוככנית, וזאת כדי להימנע מצירוף סמיכות; בהתאם לכך הוחלף שם הלוואי הַסּוֹכֵךְ בצורת התואר סוֹכְכָנִית. בערבית ידוע המין בשמות סַמְרַה (سَمْرَة), טַלְח (طَلْح), וכן בשם סִיַאל (سِيَال). השם הערבי סנְט מֻלְתַוִי (سنط ملتوي) - שיטה מפותלת - מתייחס לתרמיליו המסולסלים.

אטימולוגיה וטקסונומיה

שמה המדעי של שיטה סוככנית היה בעבר Acacia tortilis. בעקבות שינויים טקסונומיים מקיפים בסוג Acacia, שונה שמה ל-Vachellia tortilis subsp. tortilis.

לפי המיון הטקסונומי העדכני, שיטה סוככנית ושיטה הסלילנית (Vachellia tortilis subsp. raddiana) נחשבות לשני תת-מינים של אותו מין, Vachellia tortilis.

שם הסוג Vachellia נקבע מחדש בעקבות פיצול הסוג הרחב Acacia, שהתברר כקבוצה פוליפילטית במחקרים פילוגנטיים שהתבססו על נתונים מולקולריים. במסגרת פיצול זה הוגדרו מחדש כמה סוגים נפרדים, ובהם Vachellia ו-Senegalia, שאליהם הועברו מינים שונים שנכללו בעבר ב-Acacia במובנה המסורתי והרחב. השם Vachellia ניתן על שמו של הבוטנאי והאספן האנגלי George Harvey Vachell (1799–1839), שפעל בעיקר בסין ובמזרח אסיה, והוא שם אפונימי שאינו נושא משמעות תיאורית. אף שהשם נטבע כבר במאה ה-19, הוא הושב לשימוש טקסונומי מודרני בראשית המאה ה-21, בעקבות עבודותיהם של חוקרים ובהם Kyalangalilwa ו-Boatwright, אשר בשנת 2013 העבירו את הטקסון לסוג Vachellia והגדירו אותו כתת-מין טיפוסי של Vachellia tortilis.

שם המין tortilis מקורו בלטינית, ומשמעותו "מפותל" או "מסולסל". שם זה מתייחס לתרמילים המסולסלים והמעוקלים של המין, תכונה מורפולוגית בולטת ומובהקת בשטח.

תיאור

שיטה סוככנית גדלה במקומות יבשים וחמים. שם המין נובע מצורת העץ - צורת סוכך. המוצא של שיטת הסוכך הוא באפריקה הטרופית. העץ גדל בישראל בערבה והתפוצה הצפונית שלו היא עד עין גדי. במקומות שחונים גדל העץ לגובה מטר עד שניים ומבשיל זרעים כעץ בוגר. במקומות בהם המים זמינים, העץ מגיע עד לגובה חמישה מטרים, כמו באזור עין יהב וחצבה.

לשיטת הסוכך עלים שעירים וגם הפרי שעיר וסלילי. לעץ אין גזע ראשי אלא גזעים מרובים המסתעפים מהבסיס. הענפים ממשיכים לצמוח באורך דומה, צמרת העץ שטוחה. הציר של העלים בולט בשעירותו. כאשר הקוצים והענפים צעירים הם שעירים ואחר כך השערות נושרות. העלים נושרים בקיץ והפריחה לקראת הסתיו. כך זה קורה גם באפריקה שהיא מוצא השיטה ובה גשמי קיץ. הפרחים צהובים והפירות בצורת תרמילים. הקוצים מגינים על העץ משיני בעלי חיים.

בישראל גדלים בר גם שיטת הנגב, שיטה סלילנית ושיטה מלבינה. בישראל גדלים גם עצי שיטה שהובאו מארצות רחוקות כמו אוסטרליה וניטעו במקומות שונים כמו צידי דרכים. על שם השיטה אבל שיטים ונחל שיטים אשר בנגב הדרומי והיישוב בית השיטה אשר בעמק יזרעאל. השיטה מוזכרת בספר שמות כחומר בניה להכנת המשכן, הארון והמזבח. השיטה מופיעה גם בספר ישעיהו ובתלמוד בבלי ראש השנה כ"ג א'. ^[4]

השיטה במקורות

שמות פרק כ"ה' י וְעָשׂוּ אֲרוֹן, עֲצֵי שִׁטִּים ... יג וְעָשִׂיתָ בַדֵּי, עֲצֵי שִׁטִּים; וְצִפִּיתָ אֹתָם, זָהָב.
שמות פרק כ"ו' טו וְעָשִׂיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֲצֵי שִׁטִּים, עֹמְדִים.
שמות פרק כ"ז, א וְעָשִׂיתָ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, עֲצֵי שִׁטִּים..
שמות פרק ל"ז, כה וַיַּעַשׂ אֶת-מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת, עֲצֵי שִׁטִּים
ישעיהו פרק מ"א, יט אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה, וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן; אָשִׂים בָּעֲרָבָה, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר--יַחְדָּו.
בבלי, ראש השנה כ"ג א' כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן.

לקריאה נוספת

עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל. משרד הביטחון – ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע. כרך 10 עמוד 144
הבריטניקה החדשה לנוער, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד וכתר הוצאה לאור. כרך 16 עמוד 52.
זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, 1980.