לדלג לתוכן

שיטת כפאלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שיטת כַּפַאלַה (בערבית: نظام الكفالة; תעתיק עברי: נִזַאם אל-כַּפַאלַה; תרגום: שיטת הערבות[א]) היא שיטה הקושרת מהגרי עבודה למעסיק מסוים, למשך כל תקופת שהותם במדינה. השיטה, מחייבת כל עובד זר להיות תחת חסות של אזרח מקומי (לרוב, המעסיק) והוא אחראי על הוויזה והמעמד החוקי שלהם.

השיטה קיימת במדינות ערב רבות, בעיקר בחצי האי ערב, וכן בלבנון, ירדן וכווית.[1] מערכת דומה התקיימה גם בישראל עד 2006, אז בוטלה על ידי בית המשפט העליון.[2][3]

מערכת הכפאלה בקטר נקשרה להתעללויות בעבודה, שהתרחשו במהלך בניית האצטדיונים למונדיאל 2022.[4] בתמונה: בניית אצטדיון א-ת'ומאמה בשנת 2013.

מערכת זו ספגה וסופגת ביקורת מצד ארגוני זכויות האדם, בשל כך שהיא מאפשרת ניצול של עובדים. מעסיקים רבים מחרימים את הדרכונים של העובדים, מתעללים בהם, מבלי שיהיה להם כל סעד משפטי.

ב-2014, העריכה קונפדרציית איגודי העובדים הבין-לאומית כי במדינות המפרץ הערבי והלבנט ישנם כ-2.4 מיליון עובדי משק בית משועבדים, המגיעים כמעט כולם ממערב אפריקה, דרום אסיה ודרום-מזרח אסיה.[5]

אטימולוגיה והקשר משפטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסיקה האסלאמית המונח "כפאלה" מתייחס לאימוץ ילדים. המונח המקורי הורחב וכלל גם מערכת של חסות על עובדים זרים שהועסקו כעבדים בשליית פנינים במפרץ הפרסי לפני ביטול העבדות במאה ה-20.

בתחילת המאה ה-21, מערכת העסקת מהגרי עבודה במדינות ערב, באמצעות חסות מקומית, החלה להיקרא גם באנגלית "kafala system".

התייחסות לשיטה בכמה מדינות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחריין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, הייתה בחריין המדינה הראשונה במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ שהצהירה על ביטול מערכת הכפאלה. שר העבודה השווה בפומבי את השיטה לעבדות.[6] על פי החוק מאוגוסט 2009 עובדים זרים נמצאים בחסות הרשות להסדרת שוק העבודה (Labour Market Regulation Authority) ויכולים לעבור בין מעסיקים עם הודעה מוקדמת של שלושה חודשים בלבד, ללא צורך באישור מהמעסיק הנוכחי.[7] עם זאת, בנובמבר 2009, ארגון Human Rights Watch דיווח שהרשויות "עושות מעט מאוד כדי לאכוף" את החוקים, ומעסיקים ממשיכים להחרים דרכונים ולעכב משכורות, אף על פי שמעשים אלה אינם חוקיים.[8]

ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פעלה מערכת דומה לכפאלה (kafala) שנקראה "מערכת הכבילה", עד 2006. בדומה לשיטה הערבית, עובדים זרים היו קשורים למעסיק מסוים למשך כל תקופת שהייתם. בתקופה זו, החרמת דרכונים וצורות ניצול נוספות היו נפוצות ונשארו לרוב ללא ענישה.[3][9]

במרץ 2006, בג"ץ ביטל את המערכת בפסיקה תקדימית, קו לעובד נ' ממשלת ישראל, בנימוק של פגיעה בזכויות אדם.[2][3] עם זאת, מחקר של HRW מ-2015 מצא שעובדים זרים תאילנדים, חיים בקיבוצים בתנאים ירודים, אינם מקבלים ימי חופשה כנדרש, ומועסקים מעבר לשעות החוקיות ובשכר נמוך מהקבוע בחוק.[10]

כווית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הכפאלה נהוגה בכווית. בשנת 2018, פרץ משבר דיפלומטי בין כווית לפיליפינים, שהסתיים בהסכם עבודה במאי 2018 שאסר על נהלים נפוצים במסגרת הכפאלה נגד עובדים זרים פיליפינים, כולל החרמת דרכונים והבטחת יום חופש אחד מהעבודה בשבוע.[11][12] על אף זאת, נכון ל-2025 השיטה עדיין נהוגה בכווית והממשלה מונעת יציאת עובדים זרים מהמדינה ללא הסכמת מעסיקיהם.[13]

קטר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריקטורה פוליטית המתארת עבודת כפייה בבניית האצטדיונים בקטר לקראת מונדיאל 2022[14]

מספר התושבים בקטר (2025) הוא כ-3,116,000 נפש[15] מהם כ-2,742,000, כ-88% עובדים זרים.[16] סוגיית זכויות העובדים הזרים בקטר ובתוך כך, שיטת הכפאלה זכו לתשומת לב מוגברת מאז זכייתה באירוח מונדיאל 2022 של פיפ"א. תחקיר של עיתון הגרדיאן משנת 2013 העלה טענות קשות נגד קטר, ובהן מניעת מזון ומים מעובדים, החרמת מסמכי זהות, כפייה לעבודת כפייה ואי-תשלום שכר בזמן או בכלל, מה שהפך חלק מהם למעשה לעבדים.[17] הגרדיאן העריך כי ללא רפורמות במערכת הכפאלה, עלולים למות עד 4,000 עובדים מתוך כ-2 מיליון עובדים זרים, עקב ליקויי בטיחות וסיבות אחרות עד למועד התחרות.[18] טענות אלו התבססו על נתוני תמותה של עובדים נפאליים[19] והודים[17] מאז 2010.

בשנת 2015, צוות של עיתונאי BBC נעצר ונכלא ליומיים כשניסה לדווח על תנאי העובדים.[20] ה-Wall Street Journal דיווח, ביוני 2015, על טענת הקונפדרציה הבינלאומית של איגודי העובדים שלמעלה מ-1,200 עובדים מתו בפרויקטים הקשורים למונדיאל, טענה שנדחתה על ידי ממשלת קטר.[21] ה-BBC הבהיר מאוחר יותר כי נתון זה לא מתייחס רק לעובדי בנייה או לעובדים בפרויקטים של המונדיאל, אלא לכלל מקרי המוות בקרב עובדים הודים ונפאליים בקטר.[22]

נשיא התאחדות הכדורגל ההולנדית המלכותית, מייקל ואן פראך (Michael van Praag), קרא לוועד המנהל של פיפ"א ללחוץ על קטר להבטיח תנאי עבודה טובים יותר.[23] במרץ 2016, אמנסטי אינטרנשיונל האשים את קטר בשימוש בעבודת כפייה, אילוץ עובדים לחיות בתנאים ירודים ומניעת שכר ודרכונים. הארגון גם האשים את פיפ"א בכך שלא פעלה למנוע בניית אצטדיונים על בסיס הפרות זכויות אדם.[24]

באוקטובר 2017, הקונפדרציה הבינלאומית של איגודי העובדים הודיעה כי קטר חתמה על הסכם לשיפור מצבם של למעלה מ-2 מיליון עובדים זרים, ובכלל זה רפורמות מהותיות במערכת העבודה, ביטול שיטת הכפאלה; העובדים לא יזדקקו עוד לאישור מעסיקיהם כדי לעזוב את המדינה או להחליף עבודה.[25] עם זאת, אמנסטי אינטרנשיונל הטיל ספק בכך שקטר תשלים את הרפורמות המובטחות לפני תחילת המונדיאל, וציין כי עדיין מתרחשות הפרות למרות הצעדים שננקטו.[26]

במאי 2019, תחקיר של ה-Daily Mirror חשף כי חלק מ-28,000 העובדים באצטדיונים, מקבלים שכר נמוך של 750 ריאל קטרי לחודש (כ-99 פני לשעה) בשבוע עבודה של 48 שעות).[27] חברת הנדריקס גרזודן (Hendriks Graszoden), ספקית דשא למונדיאלים קודמים, סירבה לספק דשא לקטר, בין היתר בשל האשמות על הפרות זכויות אדם.[22]

באפריל 2020, ממשלת קטר הקצתה 824 מיליון דולר לתשלום שכר לעובדים זרים שהיו בבידוד או בטיפול בשל מגפת הקורונה.[28] מאוחר יותר באותה שנה, הוכרז שכר מינימום חודשי של 1,000 ריאל קטרי (275 דולר ארצות הברית) לכל העובדים, עלייה משמעותית משכר המינימום הקודם של 750 ריאל.[29] חוקים חדשים אלו נכנסו לתוקף במרץ 2021.[30] ארגון העבודה הבינלאומי ציין כי קטר היא המדינה הראשונה באזור שהציגה שכר מינימום שאינו מפלה,[31] אך בעוד שקבוצת "זכויות מהגרי עבודה" (Migrant Rights) טענה כי שכר המינימום החדש נמוך מדי נוכח יוקר המחיה בקטר.[31]

הרפורמות כללו גם חובה על מעסיקים לשלם 300 ריאל למזון ו-500 ריאל למגורים אם אינם מספקים אותם ישירות, וביטול ה-"No Objection Certificate" המאפשר לעובדים להחליף עבודה ללא הסכמת המעסיק הנוכחי.[32] רפורמות אלו ביטלו למעשה את מערכת הכפאלה והציגו מערכת חוזית.[33]

תמותת עובדים והביקורת על פיפ"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תחקיר שערך ה-Guardian, מאז זכייתה של קטר באירוח המונדיאל (2010) ועד לסוף 2020, מתו בקטר מעל 6,500 עובדים זרים מהודו, בנגלדש, פקיסטן, נפאל וסרי לנקה.[34] הביקורת כוונה נגד קטר ונגד מארגנת המונדיאל, פיפ"א.

במרץ 2022, נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו טען כי קטר מתקדמת בתחום זכויות העבודה וזכויות העובדים הזרים.[35] עם זאת, זמן קצר לפני הטורניר, פראנס 24 שידרה דו"ח שחשף כי חוקי רפורמה רבים, כלל לא נאכפו.[36]

ב-20 באוקטובר 2022, אמנסטי אינטרנשיונל פרסם מאמר שבו מתח ביקורת על הרפורמות של קטר וקבע כי אינן שלמות, על אף שקטר עשתה צעדים חשובים בתחום זכויות העבודה בחמש השנים האחרונות.[37] ממשלת קטר הדגישה כי המונדיאל אינו קו הסיום של הרפורמות והן ימשיכו גם לאחר סיום האירוע.[38]

ממשל קטר חיזקה את "מערכת הגנת השכר" שלה והוסיפה פלטפורמת חדשה ונגישה להגשת תלונות וכתוצאה מכך, ב-84% מהמקרים, בשנים 2021–2022, הוכרעו לטובת העובדים.

ערב הסעודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דו"ח של ארגון HRW מ-2008, מערכת הכפאלה בערב הסעודית מעניקה למעסיק שליטה מלאה על העובד, בכך שהיא מחייבת את הסכמתו לכניסת העובד למדינה, לעבור עבודה או לעזוב את המדינה. הארגון מצא כי היו מעסיקים שניצלו את השיטה כדי לכפות על עובדים להמשיך לעבוד בניגוד לרצונם, מה שיצר "תנאים הדומים לעבדות".[39] ב-2018, דווח כי מעסיקים השתמשו ברשתות חברתיות כמו טוויטר כדי "למכור" עובדי משק בית, במה שזכה לכינוי "עבדות 2.0" (slavery 2.0).[40]

בין 2015–2018 הוצאו להורג מספר עובדות משק בית אינדונזיות בערב הסעודית. באחד המקרים, ב-29 באוקטובר 2018, הוצאה להורג טוטי טורסילאוואטי (Tuti Tursilawati) בגין הריגת מעסיקה, לטענתה מתוך הגנה עצמית מפני התעללות מינית.[41] שר החוץ האינדונזי הגיש תלונה רשמית, מכיוון שההוצאה להורג בוצעה ללא התראה.[41]

בין 1991 ל-2019, הגיעו כ-300,000 נשים מבנגלדש לערב הסעודית במסגרת מערכת הכפאלה. בתגובה למקרים של התעללות קשה, כולל תקיפות מיניות ועינויים, שבהן היו מעורבות נשים כמו סומי אקטר (Sumi Akter) ונאזמה בגום (Nazma Begum), פרצו הפגנות בדאקה (Dhaka) בירת בנגלדש.[42][43]

ב-4 בנובמבר 2020, במסגרת חזון 2030 של סעודיה, הוכרז על רפורמה בחוק העבודה. החוק החדש, שנכנס לתוקף במרץ 2021, נועד לצמצם את מערכת הכפאלה על ידי דיגיטציה של חוזי עבודה וביטול הצורך באישור מעסיק כדי לקבל אשרת יציאה, כניסה חוזרת או להחליף מעסיק (בסוף החוזה).[44][45] עם זאת, ארגון HRW טען במרץ 2021 שהרפורמות אינן מפרקות את השיטה במלואה, ושהן אינן חלות על עובדי משק בית וחקלאים. בנוסף, הצורך באשרת יציאה כדי לעזוב את המדינה נותר בגדר פגיעה בזכויות אדם.[46]

מונדיאל 2034

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת מונדיאל 2034 בערב הסעודית הממלכה תעסיק אלפי עובדים זרים בבניית אצטדיונים ותשתיות. אמנסטי אינטרנשיונל הזהירה כי מספר ההרוגים יהיה גבוה.[47] ב-12 במרץ 2025 דווח על מקרה המוות הראשון של עובד זר. פועל מפקיסטן, נהרג בעת שעבד באצטדיון עראמקו בח'ובאר.[48]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ ניתן לתרגום גם ל: "מערכת הערבוּת", "שיטת החסות".

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Kali Robinson, What Is the Kafala System? | Council on Foreign Relations, www.cfr.org (באנגלית)
  2. 1 2 בג"ץ 02/4542, באתר supremedecisions.court.gov.il, ‏2006
  3. 1 2 3 Adriana Kemp, Rebeca Raijman, [https://people.socsci.tau.ac.il/mu/adrianakemp/files/2017/03/Kemp_et_al-2014-International_Migration_Review.pdf#page=604 Bringing in State Regulations, Private Brokers, and Local Employers: A Meso-Level Analysis of Labor Trafficking in Israel], Center for Migration Studies of New York IMR Volume 48 Number 3 (Fall 2014), 2014, עמ' 604–642
  4. ↑ "Qatar World Cup stadium migrant workers being paid as little as 82p-an-hour". mirror (באנגלית). 2019-05-19.
  5. ↑ Rebecca Falconer and Annie Kelly, The global plight of domestic workers: few rights, little freedom, frequent abuse, theguardian.com, ‏17 Mar 2015
  6. ↑ Mohammed Harmassi, Bahrain to end 'slavery' system, bbc.co.uk, ‏6 במאי 2009
  7. ↑ Migrant Rights, Three months after the Sponsorship system in Bahrain was "scrapped", what really changed?, Migrant Rights, ‏2009-11-11 (באנגלית)
  8. ↑ Bahrain: Migrant Workers Denied Pay, Right to Travel | Human Rights Watch, ‏2009-11-04 (באנגלית)
  9. ↑ Migrant workers in Israel: A contemporary form of slavery - Israel | ReliefWeb, reliefweb.int, ‏2003-08-25 (באנגלית)
  10. ↑ HRW, A Raw Deal, Human Rights Watch, 2015-01-21
  11. ↑ Kuwait vows to look into 'kafala' system - envoy, ABS-CBN News, ‏May 23, 2018
  12. ↑ Ruth Michaelson, Kuwaiti star faces backlash over Filipino worker comments, theguardian.com, ‏23 Jul 2018
  13. ↑ Human Rights Research Center, Kuwait’s New Exit Permit Rule Deepens Grip on Migrant Workers, HRRC, ‏2025-06-20 (באנגלית)
  14. ↑ La Primera Tarjeta Roja del Mundial es para su Anfitrión, www.revistalevel.com.co (בספרדית)
  15. ↑ Qatar Population (2025), Worldometer (באנגלית)
  16. ↑ Demographics of Qatar, more.io.vn
  17. 1 2 Owen Gibson, More than 500 Indian workers have died in Qatar since 2012, figures show, theguardian.com, ‏18 Feb 2014
  18. ↑ Robert Booth, Qatar World Cup construction 'will leave 4,000 migrant workers dead', theguardian.com, ‏26 Sep 2013
  19. ↑ "Fifa 2022 World Cup: Is Qatar doing enough to save migrant workers' lives?". ITV News (באנגלית).
  20. ↑ Weaver, Matthew (2015-05-18). "Fifa to investigate arrest of BBC news team in Qatar". the Guardian.
  21. ↑ Rory Jones and Nicolas Parasie. "Blatter's Resignation Raises Concerns About Qatar's FIFA World Cup Prospects". WSJ (באנגלית).
  22. 1 2 "Have 1,200 World Cup workers really died in Qatar?". BBC News (באנגלית).
  23. ↑ Van Praag runs for FIFA president, ESPN.com, ‏2015-01-26 (באנגלית)
  24. ↑ Qatar World Cup of Shame, www.amnesty.org (באנגלית)
  25. ↑ Conn, David (2017-10-25). "Qatar World Cup workers' rights to improve with end of kafala system, claims union". the Guardian (באנגלית).
  26. ↑ "World Cup 2022: Qatar 'falling significantly short' on reforms - Amnesty International". BBC Sport (באנגלית).
  27. ↑ By Jeremy Armstrong, Qatar World Cup stadium migrant workers being paid as little as 82p-an-hour, The Mirror, ‏2019-05-19 (באנגלית)
  28. ↑ Qatar to pay sick worker’s wages amid labour-camp lockdowns - News - GCR, www.globalconstructionreview.com
  29. ↑ "Qatar extends minimum wage to all". Arab News (באנגלית). 2021-03-20.
  30. ↑ "Qatar's labour reforms outstanding, tangible". Gulf-Times (באנגלית). 2021-04-10.
  31. 1 2 AFP - Agence France Presse. "Qatar Extends Minimum Wage To All As World Cup Looms" (באנגלית).
  32. ↑ Qatar sets minimum wage, removes NOC for changing jobs - The Peninsula Qatar, www.thepeninsulaqatar.com
  33. ↑ Pete Pattisson, New labour law ends Qatar’s exploitative kafala system, theguardian.com, ‏1 Sep 2020
  34. ↑ "Revealed: 6,500 migrant workers have died in Qatar since World Cup awarded". the Guardian (באנגלית). 2021-02-23.
  35. ↑ "Infantino: Qatar 'not paradise' but World Cup seeing changes". AP NEWS (באנגלית). 2022-03-29.
  36. ↑ The plight of migrant workers in Qatar • FRANCE 24 English (באנגלית)
  37. ↑ "Qatar: Labour reform unfinished and compensation still owed as World Cup looms". Amnesty International (באנגלית). 2022-10-20.
  38. ↑ "Labour reforms in Qatar: Coming together around a shared vision" (באנגלית). 2022-10-31.
  39. ↑ “As If I Am Not Human”, hrw.org, ‏2008
  40. ↑ En Arabie saoudite, des employées de maison sont vendues sur Internet, Les Observateurs - France 24, ‏2018-03-13 (בצרפתית)
  41. 1 2 Erwin Renaldi, Tuti Tursilawati: Anger in Indonesia after Saudi Arabia goes ahead with execution of maid who killed employer 'in self-defence', abc.net.au, ‏Wed 31 Oct 2018
  42. ↑ Jesmin Papri, For Women Abused While Working Abroad, Trauma Lingers After Coming Home, Benar News, ‏2021-11-09 (באנגלית)
  43. ↑ At last Sumi returns home, The Daily Observer
  44. ↑ Ministry of Human Resources and Social Development Launches Labor Reforms for Private Sector Workers | Ministry of Human Resource and Social Development, hrsd.gov.sa (באנגלית)
  45. ↑ Global People Strategist, Saudi Arabian New Labor Reforms Changes, Aadmi, ‏2025-02-19 (באנגלית)
  46. ↑ Saudi Arabia: Labor Reforms Insufficient | Human Rights Watch, ‏2021-03-25 (באנגלית)
  47. ↑ Pete Pattisson, ‘Many migrant workers will die’: the likely human cost of awarding the 2034 World Cup to Saudi Arabia, theguardian.com, ‏11 Dec 2024
  48. ↑ Pete Pattisson, Imran Mukhtar & Redwan Ahmed, First migrant worker dies building a World Cup stadium in Saudi Arabia, theguardian.com, ‏21 Mar 2025
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שיטת_כפאלה&oldid=42255185"