לדלג לתוכן

שימג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שימג
Sümeg
סמל שימג
סמל שימג
סמל שימג
דגל שימג
דגל שימג
דגל שימג
מראה כללי של שימג
מראה כללי של שימג
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
חבל מרכז טרנסדנוביה
מחוז וספרם (מחוז)וספרם (מחוז) וספרם
נפה נפת שימג
שטח 64.13 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 5,791 (1 בינואר 2024)
 ‑ צפיפות 105.37 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 46°58′N 17°16′E / 46.967°N 17.267°E / 46.967; 17.267
אזור זמן UTC +1
http://www.sumeg.hu/

שימגהונגרית: Sümeg) היא עיר במחוז וספרם שבהונגריה, כ-20 ק"מ צפונית לאגם בלטון.

בעיר נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה, בהם כדים וגרזן אבן. היום נמצא במקום מוזיאון, שמשמר ממצאים אלה. בתקופת האימפריה הרומית היה האזור מיושב, ובאזור נמצאו שרידי מחנה צבאי ובנייני מגורים.

במאה ה-13 בנה בלה הרביעי, מלך הונגריה, את טירת שימג (אנ'), המהווה בימינו אטרקציה תיירותית. במאה ה-16, בתקופת ההתפשטות העות'מאנית, לאחר קרב מוהאץ' ולאחר כיבוש וספרם על ידי העות'מאנים, הייתה לטירה זו חשיבות בהגנה על העיר.

תצלום אוויר של שימג וטירת שימג

בשנת 1700 חרבה רוב העיר בשרפה.

לעיר היה תפקיד משמעותי ב"מלחמת העצמאות של פרנץ ראקוצי", בתחילת המאה ה-17. עקב המרד שרפו האוסטרים את העיר ב-1713 ושללו ממנה את זכויות העיר. רק בשנת 1984 הושב ליישוב מעמד העיר.

אתרים בעלי חשיבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר היא חלק מהאזור התיירותי של הפארק הלאומי רמות בלטון (אנ'). בעיר כנסייה קתולית בסגנון הבארוק המאוחר של לואי ה-16, ותוספות בסגנון הרוקוקו נבנו בה במאה ה-18. בתוכה פרסקו של האמן פרנץ אנטון מאולברץ' (אנ'). בעיר שוכנת גם "כנסיית בית הקברות", שנבנתה בסגנון הבארוק ב-1816. כנסיית הביקור בעיר היא מוקד צליינות, בעיקר של פרנציסקנים. בעיר גם מוזיאון לקדרות ומוזיאון ליין.

בינואר 1941 היו בעיר 226 יהודים שהיו סוחרים, בעיקר בענף היין, והשתייכו לקהילה הנאולוגית. במקום קיימים עדיין בית כנסת[1] ובית קברות[2]

ב-1942 גויסו יהודי העיר לשירות העבודה.

במרס 1944 כבשה גרמניה הנאצית את הונגריה, ובמאי 1944 רוכזו יהודי העיר בגטו. ביוני 1944 הועברו היהודים מהגטו לנקודת ריכוז במחוז זאלה, וביולי 1944 גורשו לאושוויץ.

ילידי המקום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שימג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]