לדלג לתוכן

שימון שימונוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שימון שימונוביץ
Szymon Szymonowic
שימון שימונוביץ
שימון שימונוביץ
לידה 24 באוקטובר 1558
לבוב, ממלכת פולין היגלונית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 במאי 1629 (בגיל 70)
Czernięcin Główny, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה לטינית, פולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה היגלונית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שִׁימוֹן שִׁימוֹנוֹבִיץפולנית: Szymon Szymonowic, בלטינית: Simon Simonides; 24 באוקטובר 15585 במאי 1629) היה משורר ומחזאי פולני מתקופת הרנסאנס הפולני. הוא נודע בכינוי "פינדארוס הפולני".

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימונוביץ נולד בלבוב והיה בנו של רקטור בית הספר של הקתדרלה וחבר מועצת העיר לבוב, שימון מבז'זיני (Szymon z Brzezin), למד באקדמיית קרקוב, שם קיבל תואר בוגר בשנת 1577, ומאוחר יותר ככל הנראה בבלגיה ובצרפת. לאחר שובו ללבוב (לפני 1584), הוא התמסר לעבודה פדגוגית. מ-1586 הוא היה קשור להטמאן גדול ולקנצלר המלכותי יאן זמויסקי, ואיתו ארגן את האקדמיה של זמויסקי (אנ') בזמושץ' בשנים 1593–1605.[1] זמויסקי השכיר לו נכס בכפר צ'רניינצ'ין (אנ') ומאוחר יותר הפקיד בידיו את חינוך בנו הקטין, תומאש.

המלך זיגמונט השלישי מינה את שימונוביץ ל"משורר המלכות" והעניק לו בשנת 1590 תואר אצולה (שלאכטה), וכאציל הוא כונה בנדונסקי (Bendonski),[2] והשתמש בשלט האצולה של קושצ'שה (Kościesza).

כסופר, שימונוביץ התבלט בתחילה עם שיריו הלטיניים, ומאוחר יותר הוסיף שירה פולנית כמו "Rytm po pogromieniu na teraźniejsze rozruchy" (קצב לאחר הפוגרום לקראת המהומה הנוכחית (אנ')) ו-"Sielanki" (אידיליות, 1614), אשר נוצרו בהשראת האידיליות של תאוקריטוס וורגיליוס. הוא כתב גם שתי טרגדיות בלטינית, "Castus Joseph" (יוסף הצנוע, 1587) ו-"Pentesilea" (פנטסילאה, (1617).

הוא נפטר בביתו בצ'רניינצ'ין שליד זמושץ'.

שלט האצולה של קושצ'ישה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שימון שימונוביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Simon Szymonowicz, Catholic Encyclopedia (1913)
  2. ^ הערך שִׁימוֹנוֹבִיץ, שִׁמְעוֹן באנציקלופדיה העברית, כרך ל"א, טור 811