שימושא רבא
 | |
| איור תפילין של ראש של שימושא רבא | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
רא"ש  |
| סוגה |
הלכה |
| נושא |
תפילין |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | שימושא רבא |
  | |
שימושא רבא הוא חיבור קצר על הלכות תפילין, אשר חובר בתקופת הגאונים. חלקים מהחיבור הועתקו על ידי הרא"ש בסוף פסקיו על הלכות תפילין (המכונות הלכות קטנות) ומובא בדפוסי התלמוד, בסוף מסכת מנחות.
הרא"ש מקדים לחיבור את המילים: ”ועתה אכתוב הלכות תפילין הנמצאים על שם גאון ז"ל ונקרא שימושא רבא”. החיבור מופיע גם באחדים מכתבי היד של הלכות גדולות כתוספת להלכות תפילין, בשם 'הלכות שימושי תפילין'.
כנראה שהספר כלל גם נושאים אחרים חוץ מתפילין שלא הגיעו לידינו.[1]
מחברו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחברו עדיין לא ידוע לנו, אם כי רוב הראשונים מייחסים אותו לראשית תקופת הגאונים, כנראה לתקופת ר' שמעון קיירא, בעל הלכות גדולות.
יש אומרים שמחברו הוא רבי שר שלום גאון[2].
תוקפו ההלכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני העתיק כנראה את החיבור כולו, או את רובו לספר 'העיתים' שלו, בחלק שלא הגיע לידינו, ושם השיג על כמה מהלכותיו וכתב שאולי לא רבוואתא קמאי (רבנים קדמונים) כתבוהו לעצמם אלא אחד מן התלמידים בשם רבותיו או שיש בו טעויות סופר. גם את השגה זו העתיק הרא"ש והביאה מיד לאחר החיבור. טענות המפקפקים נובעות מכך שיש בו הלכות שאינן כתובות בתלמוד.
גם במחזור ויטרי טען כי אין לסמוך על החיבור כשהוא נוגד את התלמוד.[3]
לעומתם רבנו תם ראה בו ספר מחייב להלכה, והוא מרבה לצטט אותו בכל הנוגע להלכות תפילין. ובעקבותיו רוב חכמי אשכנז וגם ספרד שאחריו ראו בו חיבור בר סמכא ומרבים לצטטו.
תפילין דשימושא רבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפילין שנכתבו לפי הסדר המופיע בספר 'שימושא רבא' מכונות 'תפילין דשימושא רבא'. לדעת התוספות (תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ד, עמוד ב') סדר הפרשיות בתפילין אלו הוא כדעת רש"י, אמנם לדעת ספר העיטור "והלכות גדולות" זו שיטה שלישית, לפי דעה זו, אכן הוא כדעת רש"י, אך לא כפי שנראה מצד הקורא העומד מול המניח כשיטת רש"י, אלא כפי הנראה מצד המניח.
ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין – שלפי שיטתו מתייגים אותיות נוספות (אפילו מאותיות 'מלאכ"ת סופ"ר'), ומוסיפים תגין (יותר מ3 תגין לאותיות 'שעטנ"ז ג"ץ', ויותר מתג 1 לאותיות בד"ק חי"ה). ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אחד ההיכרים לתפילין ד"שמושא רבא" הוא מקום יציאת "שער עגל. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דשמושא רבא זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון מימין הקורא לזה שלפניו.
בניגוד להלכות אחרות שנזכרו בספר שימושא רבא ואינן מקובלות להלכה כיום, יש שהקפידו להחמיר ולהניח גם את התפילין על פי הנפסק בשימושא רבא. הנוהגים להניח תפילין אלו, היו מניחים אותן בתפילת מנחה.
מסופר על מקובלים כרבי חיים ויטאל שהיו מניחים זוג תפילין אלו, אחרי שהיו מניחים תפילין דרש"י ותפילין דר"ת. כיום כמעט ואין מניחים תפילין אלו.
ישנם חסידי חב"ד שנוהגים להניח ארבעה זוגות תפילין, כולל תפילין לפי דעת רש"י, דעת רבנו תם, דעת שימושא רבא והראב"ד. נוהגים אצלם ליצור רק תפילין של ראש מיוחדות לפי דעות שימושא רבא והראב"ד, ובתפילין של יד משאירים את של רש"י (בשעה שמניח תפילין של שימושא רבא) ושל ר"ת (בשעה שמניחים תפילין של הראב"ד), ולכן מניחים של שימושא רבא קודם רבינו תם.[4]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב זמרוני ציק, ספר תפילין של ימות המשיח, הוצאת "האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה", ה'תשע"ד
- משמרת שלום סימנים ד'-ו' (סדר הפרשיות לפי השימושא רבא, וכן שמאל /ימין)
- שו"ת רמ"ע מפאנו סימן ק"ז
- ליקוטי לוי יצחק (אגרות קודש) דף תכ"ב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שימושא רבא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שימושא רבא מובא ברא"ש, ריש הלכות תפילין, טקסט הספר בהיברובוקס
- מידע על שימושא רבא בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תפילין | ||
|---|---|---|
| סוגי התפילין | תפילין של רש"י • תפילין של רבנו תם • תפילין דשימושא רבא | 
|
| הנחת תפילין | תפילין של ראש • תפילין של יד • ברכת לשמור חוקיו | |
| הפרשיות | קדש לי כל בכור • והיה כי יביאך • שמע ישראל • והיה אם שמוע | |
| חלקי התפילין | קשר של תפילין • ארבע פרשיות (תפילין) • בית התפילין • רצועות התפילין | |
| שונות | חינוך קטן לתפילין • כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות • מבצע תפילין • חבש פאר | |