לדלג לתוכן

שינג'י קגאווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שינג'י קגאווה
香川 真司
קגאווה במדי נבחרת יפן, 2018
לידה 17 במרץ 1989 (בן 37)
קובה שביפן
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.72 מטר
תקופת פעילות מ-2006 עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה קשר
www.kagawashinji.com
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2006–2010
2010–2012
2012–2014
2014–2019
2019
2019–2020
2021
2022–2023
2023–
סרסו אוסקה
בורוסיה דורטמונד
מנצ'סטר יונייטד
בורוסיה דורטמונד
בשיקטש
ריאל סרגוסה
פאוק סלוניקי
סינט טראודן
סרסו אוסקה
125 (55)
49 (21)
38 (6)
99 (20)
14 (4)
33 (4)
6 (0)
1 (0)
0 (0)
נבחרת לאומית כשחקן**
2008–2019 נבחרת יפן בכדורגל יפן 97 (31)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-1 בפברואר 2023
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-15 בינואר 2021

שינג'י קגאווהיפנית: 香川 真司; נולד ב-17 במרץ 1989) הוא כדורגלן יפני, המשחק בעמדת הקשר בסרסו אוסקה.

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קגאווה החל את דרכו בקבוצת סרסו אוסקה מליגת העל היפנית כשהיה בן 17. בעונתו הראשונה במועדון, לא שותף קגאווה כלל במשחקי הקבוצה, וצפה בחבריו מהצד נושרים לליגת המשנה. בעונה הבאה, עונת 2007 החל קגאווה לקבל דקות משחק ממאמנו. הוא שותף ב-35 מ-48 משחקי הליגה של קבוצתו, וסיים עם הקבוצה במקום החמישי בליגה. בעונת 2008 המשיך קגאווה לקבל קרדיט ממאמנו, וב-35 משחקים בהם שותף הבקיע 16 שערים, והיה לכובש המצטיין של המועדון בליגה במשותף עם רוי קומאטסו. הקבוצה סיימה את העונה במקום הרביעי בליגה, נקודה אחת בלבד מתחת לווגאלטה סנדאי שהתמודדה במשחקי ההעפלה לליגת העל. בעונת 2009 כבר היה קגאווה למלך שערי ליגת המשנה היפנית עם 27 כיבושים,[1] וסייע לקבוצתו לשוב לקדמת הבמה היפנית כשעזר לקבוצה לסיים את העונה במקום השני בליגת המשנה עם 104 נקודות ב-51 משחקים.

לאחר 11 משחקים בליגת העל היפנית בהם הספיק לכבוש שבעה שערים, עבר קגאווה בקיץ 2010 לקבוצת בורוסיה דורטמונד מהבונדסליגה תמורת 350,000 אירו.[2] בהופעת הבכורה שלו במועדון, במוקדמות הליגה האירופאית, הבקיע קגאווה שני שערים.[3] קגאווה כבש את שער הבכורה שלו בבונסדליגה במחזור השלישי בניצחון הביתי 0:2 מול וולפסבורג, ובמחזור העוקב הבקיע שני שערים בניצחון החוץ מול שאלקה 04. אף על פי שהפסיד כמעט את כל מחציתה השנייה של העונה בשל פציעה, ושותף ב-18 משחקי ליגה בלבד, כבש קגאווה לזכות קבוצתו 12 שערים בכל המסגרות, שני רק ללוקאס באריוס שהבקיע לאורך העונה 21 שערים. במשחקי הליגה הוא כבש שמונה שערים, וסייע לקבוצתו לזכות באליפות הליגה הגרמנית.

בעונה הבאה, עונת 2011/2012, היה קגאווה לבורג מרכזי במערך של דורטמונד. הוא כבש לאורך העונה 13 שערים והוסיף שמונה בישולים, וסייע לקבוצתו לזכות באליפות שנייה ברציפות. בעקבות יכולתו הטובה במשחקי הליגה, היה קגאווה מועמד לתואר שחקן העונה בליגה הגרמנית, תואר בו בסופו של דבר זכה חברו לקבוצה רוברט לבנדובסקי.[4] במסגרת משחקי הגביע הגרמני הבקיע קגאווה שלושה שערים בחמישה משחקים, כולל שער ובישול במשחק הגמר בו ניצחה קבוצתו בתוצאה 2:5 את באיירן מינכן וזכתה בדאבל הראשון בתולדותיה.[5]

לאחר שתי עונות בגרמניה, לקראת עונת 2012/2013 חתם קגאווה במדי מנצ'סטר יונייטד, תמורת 16 מיליון אירו ובכך הפך ליפני הראשון במדי הקבוצה האנגלית.[6] הוא ערך את משחק הבכורה שלו בפרמייר ליג בהפסד החוץ מול אברטון במחזור הראשון, ובמחזור השני הבקיע את שער הבכורה במדי השדים האדומים בליגה בניצחון הביתי 1:3 מול פולהאם. במהלך העונה כבש קגאווה שישה שערים, שלושה מהם בניצחון 0:4 על נוריץ' סיטי בו היה לאסיאתי הראשון שכובש שלושער בפרמייר ליג,[7] וסייע לקבוצה לזכות באליפות.

לקראת העונה הבאה פרש אלכס פרגוסון מאימון הקבוצה, ובמקומו מונה דייוויד מויס. קגאווה לא הצליח לרכוש את אמונו המקצועי של מויס, ואיבד את מקומו בהרכב הפותח. הוא שותף ב-18 משחקי ליגה בלבד לאורך העונה, ולא הצליח לכבוש באף אחת מהמסגרות.[8]

ב-31 באוגוסט 2014, לאחר שנתיים באנגליה, חתם קגאווה לארבע שנים בבורוסיה דורטמונד, בה פרץ לראשונה לתודעה הבינלאומית, תמורת 6.3 מיליון ליש"ט. הוא ערך את הופעת הבכורה המחודשת שלו במדי הקבוצה במחזור הליגה השלישי, ואף כבש שער בניצחון 1:3 על פרייבורג.

בינואר 2019, לאחר שאיבד את מקומו בהרכב הקבוצה, הושאל קגאווה לבשיקטש הטורקית עד לסוף עונת 2018/19. קגאווה הבקיע ארבעה שערים ב-14 הופעות בחצי העונה ששיחק בבשיקטש, וסיים עם הקבוצה במקום השלישי בליגה. בתום תקופת ההשאלה חזר קגאווה לדורטמונד.

ב-9 באוגוסט 2019 חתם קנגאווה לשנתיים בריאל סרגוסה מהליגה הספרדית השנייה.

ב-27 בינואר 2021 חתם קגאווה בפאוק סלוניקי מליגת העל היוונית.

ב-10 בינואר 2022 חתם קגאווה בסינט טראודן הבלגית.

ב-1 בפברואר 2023 חתם קגאווה בסרסו אוסקה היפנית .

קריירה בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קגאווה היה חלק מהנבחרת האולמפית של יפן לטורניר הכדורגל באולימפיאדת בייג'ינג (2008).[9]

במאי 2008 ערך קגאווה את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת הבוגרת במשחק ידידות מול נבחרת חוף השנהב, אך לקראת טורניר מונדיאל 2010 נותר מחוץ לסגל. לקראת טורניר גביע אסיה בכדורגל 2011 קיבל קגאווה זימון מאלברטו זאקרוני, מאמן הנבחרת. במשחק רבע הגמר מול קטר, כבש קגאווה צמד וסייע לקבוצתו לנצח בתוצאה 2:3 ולהעפיל לשלב הבא.[10] במשחק חצי הגמר מול קוריאה הדרומית הוא נפצע וסבל משבר בעצמות המסרק, פציעה שגרמה לו להפסיד את המשך הטורניר, ושארית העונה בגרמניה.[11]

סטטיסטיקות קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדון עונה ליגה גביע גביע הליגה באירופה אחר[א] סה"כ
הופעותשעריםהופעותשעריםהופעותשעריםהופעותשעריםהופעותשעריםהופעותשערים
סרסו אוסקה 2006 00000000
2007 35512367
2008 3516003516
2009 4427004427
2010 11710127
סה"כ 12555121012757
בורוסיה דורטמונד 2010/2011 18820842812
2011/2012 31135361104317
סה"כ 492173145107129
מנצ'סטר יונייטד 2012/2013 206300030266
2013/2014 18010208010300
סה"כ 386402011010566
בורוסיה דורטמונד 2014/2015 2855150386
2015/2016 299511234613
2016/2017 211325310306
סה"כ בקריירה 24087176430052029398

תארים והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בורוסיה דורטמונד
מנצ'סטר יונייטד

בינלאומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת יפן
  • המבקיע המצטיין של ליגת העל היפנית(1): 2009
  • קבוצת העונה של המגזין "קיקר"(2): 2010/2011, 2011/2012
  • קבוצת השנה של אירופה על ידי מגזינים אירופיים(1): 2011/2012
  • כדורגלן השנה באסיה (1): 2012

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שינג'י קגאווה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]