שינה בחלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אסטרונאוט ישן בתחנת חלל
האסטרונאוט דון תומאס מרצה על שינה בחלל בכנס תוכנית רמון spacelab

שינה בחלל היא פעולה הכרחית להישרדות האסטרונאוטים.

בחלל דברים מתנהלים באופן שונה מאשר על פני כדור בארץ, אולם למרות זאת, אסטרונאוטים חייבים לשמור על אורח חיים בסיסי, הדורש שינה. זאת, על מנת להמשיך לקיים פעילות שגרתית.

לאסטרונאוטים מוקצים כ-8.5 שעות שינה בכל יום. אך, רבים מהם דיווחו כי מספיקות היה להם כ-6 שעות שינה בשביל הרגשה טובה וערנית. כמה מומחים מאמינים, כי הסיבה לכך היא חוסר הכבידה, היות שהשרירים לא צריכים לעבוד קשה כמו על כדור הארץ כדי לנוע.

סכנות ופתרונות בשינה בחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלל עלולות להיות בעיות גם בביצוע פעולות בסיסיות כמו שינה זאת מכיוון שהאסטרונאוטים חיים ישנים ופועלים באפס כבידה, מצב שונה מהתנאים בכדור הארץ.

בשינה בחלל קימות מספר סכנות:

  1. כאשר האסטרונאוט ישן ללא תנועה רבה יכול להיווצר סביב ראשו "בועה" של פחמן דו-חמצני ולכן האסטרונאוט חייב לישון ליד פתח אוורור.
  2. בשל חוסר כוח הכבידה בחלל האסטרונאוטים חשים חסרי משקל וביכולתם לרחף תוך כדי שינה ולהיתקל בחפצים שבסביבתם. הפתרון לכך הוא שינה בתוך שק שינה אשר קשור לקיר או דרגש שינה.
  3. שינה נוחה תפגע בגלל שבכדור הארץ האסטרונאוטים רגילים לישון על מזרן שמפעיל לחץ על הגב שלהם (בגלל כוח המשיכה) בחלל אין כוח משיכה זה .

פגיעה במערכת הביולוגית של השינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם צריך שינה רציפה בעלת דפוס שינה קבוע כדי להיות ערני (להיות בתפקוד מלא).

בחלל יש פגיעה במערכת השינה מכיוון שבעת הקפת כדור הארץ האסטרונאוטים עדים ל-16 זריחות ושקיעות כל 24 שעות, דבר זה מקשה על אסטרונאוטים לשמור על דפוס שינה. הגוף והמוח של האדם זקוקים למקצבי יממה מסוימים - מחזור 24 שעות ביממה של ערות ושינה - וכשמפרים מקצבים אלה יכולים להיגרם קשיי שינה. נדודי שינה ומניעת שינה הן בעיות חמורות ונפוצות לבני אדם בחלל.

התמצאות במרחב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלל לא חשים בכבידה, ונעלמת תחושת האוריינטציה (התמצאות במרחב בזמן תנועה). כתוצאה מכך, אסטרונאוטים חשים חסרי משקל וביכולתם לישון בכל כיוון. לדוגמה : האסטרונאוטים יכולים לישון הפוך (בכדור הארץ הדם מצטבר בראש לכן בן אדם לא יכול לישון הפוך) ובחלל אין כוח משיכה לכן האסטרונאוטים יכולים לישון עם ראשו לכל כיוון.

מה שמגדיר לאדם במוח את ה"למטה" וה"למעלה" הוא כוח הכבידה. בחלל אין כוח כבידה, האסטרונאוט לא נמשך לשום כיוון ולכן האסטרונאוט יכול לקבוע לעצמו מה למעלה ומה למטה (כל כיוון יכול להיות למעלה ולמטה). מצב זה מבלבל את מוח האסטרונאוט ולכן יכול לגרום לחוסר התמצאות במרחב ותחושה לא טובה כמו בחילה, סחרחורת וחוסר שיווי משקל.

חדר שינה וציודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל אסטרונאוט יש מעין "תחנת שינה", זהו חדר קטן אשר כולל ציוד שינה.

בחלל לא חשים כבידה, ונעלמת תחושת האוריינטציה (התמצאות במרחב בזמן תנועה). כתוצאה מכך, אסטרונאוטים חשים חסרי משקל וביכולתם לישון בכל כיוון. אסטרונאוט שישן ב"תחנת השינה" יכול לחבר את שק השינה בכל מקום (רצפה, תקרה, קיר וכול') . האסטרונאוטים חייבים לחבר את עצמם לקיר, מושב או דרגש שינה בתוך תא השינה, כדי שלא ירחפו ויתקלו בדברים או יפגעו בעצמם .

חדר השינה מכיל ציוד מתאים כגון: שק שינה, כרית, מנורה, פתח אוורור, מחשב נייד אישי, מקום לחפצים אישיים. האסטרונאוטים לרוב משתמשים במסכה ואטמי אוזניים כדי להימנע מהאור והרעש. בגלל שהאסטרונאוטים רגילים לישון בכדור הארץ על מזרן שמפעיל לחץ על הגב שלהם, בשק השינה שלהם ישנה כרית קשה שמפעילה לחץ על הגב שלהם.

השפעת הזריחות והשקיעות על השינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב בעלי-החיים ולבני האדם, יש שעון ביולוגי האחראי לתזמון כל התהליכים בגוף לאורך היממה. שעון זה מתאים את עצמו לשינויי האור והחושך בסביבה, אך התאמה זו אורכת זמן, ולכן שינויים מהירים וניכרים של המקצב הסביבתי גורמים לחוסר תיאום בין השעון הביולוגי לסביבה, והתוצאה - חוסר התאמה של התהליכים שקורים בגוף בזמן השינה בהתאם לזמן השינה, והעייפות. בחלל יש זריחה כל 90 דקות, זמן זה תלוי במרחק הלווין מכדור הארץ לכן האסטרונאוטים רואים כ- 16 זריחות ביממה, הזריחות והשקיעות הרבות מבלבלות את השעון הביולוגי וגורמות לבלבול הגוף מבחינת מתי צריך ללכת לישון ומתי צריך הגוף לעבור את התהליכים שהוא עובר בזמן השינה.