שינוי (הלכה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המוציא כלאחר ידו, ברגלו, בפיו, ובמרפקו, באזנו, ובשערו, ובפונדתו ופיה למטה, בין פונדתו לחלוקו, ובשפת חלוקו, במנעלו, בסנדלו - פטור, שלא הוציא כדרך המוציאין

שינוי (גם 'כלאחר יד') הוא כינוי בהלכה לפעולה הנעשית שלא כדרכה. בחלק מהמצוות, כאשר אדם יעשה את המלאכה או האיסור כדרכם הוא יעבור על איסור מדאורייתא, אך כשיעשה בשינוי הדבר מותר. מכל מקום, חכמים אסרו, בדרך כלל, לעשות מלאכה בשינוי, שמא יבוא לעשות את האיסור כדרכו.

מקור הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד נאמר: ”אמר רבי אבהו, אמר רבי יוחנן: כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא דרך אכילתן. למעוטי מאי? אמר רב שימי בר אשי: למעוטי שאם אכל חֵלֶב חי שפטור"[1].” חלב דרכו להיאכל מבושל, האוכלו חי שינה מדרך אכילתו ולכן פטור ואסור רק מדרבנן.

דין שינוי קיים אף במצוות עשה, כגון האוכל בליל הסדר מצה המחויה במים לא יצא ידי חובתו[2]. וכן הנוטל ארבעת המינים כאשר לפחות אחד מהם אינו ניטל כדרך גדילתו[3].

במלאכות שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נכבד תופס דין שינוי במלאכות שבת.

במשנה נאמר: ”המוציא, בין בימינו, בין בשמאלו, בתוך חיקו, או על כתפיו - חייב, שכן משא בני קהת. כלאחר ידו, ברגלו, בפיו, ובמרפקו, באזנו, ובשערו, ובפונדתו ופיה למטה, בין פונדתו לחלוקו, ובשפת חלוקו, במנעלו, בסנדלו - פטור, שלא הוציא כדרך המוציאין"” (משנה, מסכת שבת, פרק י', משנה ג').

חכמים למדו שהעושה מלאכה בשבת חייב דווקא אם עשה באופן של "מלאכת מחשבת", בדומה לאופן עשייתה במשכן, וזהו "משא בני קהת". העושה בשינוי לא עמד בגדרי מלאכת מחשבת, ולפיכך פטור[4].

לדוגמאות שפירטה המשנה יש להוסיף המוציא (ולחלק מהדעות, הוא הדין לשאר אבות מלאכה) על ראשו[5]. כמו כן מלאכה שהדרך לעשותה בכלי ועשאה ביד הרי זה שינוי, וכן להפך[6]. קביעת הדרך המקובלת לעשיית הפעולה היא לפי דרך העולם[7].

יוצאת דופן בגדרי שינוי היא מלאכת הכותב. במשנה, מסכת שבת, פרק י"ב, משנה ג' נאמר: ”הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו... חייב”, ופירשה אביי בגמרא[8]: "בשולט בשתי ידיו", אולם ימני שכתב בשמאל פטור, וכן להפך. וכן כתב חיי אדם: "ומכל מקום, נראה לי דבין שעשה בימינו או בשמאלו חייב, חוץ מהכותב, דפטור בשמאל"[9].

מן הדוגמאות המובאות לעיל ניתן לראות הבדל מהותי בגדרי שינוי בין דיני שבת לשאר דיני התורה: בשאר דיני התורה, כמו איסור חֵלֶב, אכילת מצה וארבעת המינים, ייחשב לשינוי רק שינוי שמצד הנפעל ("חפצא"). בדיני שבת גם שינוי שמצד הפועל ("גברא") ייחשב שינוי. כך כתב רבי אברהם מסוכטשוב בספרו "אגלי טל"[10].

היתרים על ידי שינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים מסוימים עשיית מלאכה בשבת בשינוי הותרה גם מדרבנן.

  • לצורך חולה שאין בו סכנה[11].
  • מלאכה שנאסרה מדרבנן ובתנאי שיש צורך גדול[12].
  • במלאכות בורר, טוחן ולש עשיית המלאכה כדרכה היא מרכיב מהותי בגדרי המלאכה. שינוי ניכר עשוי להתיר עשייתה אף מדרבנן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]