שיעור קטלניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וידאו הדן בשיעור הקטלניות ומספר ההדבקה הבסיסי ביחס למגפת הקורונה.

באפידמיולוגיה, שיעור קטלניות (Case fatality rate, CFR) הוא שיעור התמותה, המכונה לעיתים סיכון מוות או יחס תמותה והוא שיעור מקרי המוות ממחלה מסוימת בהשוואה למספר הכולל של אנשים שאובחנו במחלה במשך תקופה מסוימת. השיעור מתבטא באופן קונבנציונלי כאחוז והוא מייצג מדד לחומרת המחלה. שיעורי קטלניות משמשים לרוב למחלות עם מסלולי דיסקרטיות מוגבלות בזמן, כמו התפרצויות של זיהומים חריפים והמדד יכול להיחשב סופי רק כשכל המקרים נפתרו (כשהחולים מתו או הבריאו). שיעור הקטלניות הראשוני, למשל, במהלך התפרצות עם עלייה יומית גבוהה וזמן רזולוציה ארוך יהיה נמוך משמעותית מהשיעור הקטלניות הסופי.

מינוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור תמותה - מבולבל לעיתים קרובות עם שיעור קטלניות - הוא מדד למספר מקרי המוות (באופן כללי, או בשל סיבה מסוימת) באוכלוסייה המוערכת לגודל האוכלוסייה ההיא בהתאם יחידת זמן.[1] לעומת זאת, שיעור הקטלניות הוא מספר המתים מבין מספר המקרים המאובחנים.[2]

טכנית, שיעורי הקטלניות, שלוקחים ערכים בין 0 ל-1 (או 0% ו-100%, כלומר שום מדד או אחידות), הם למעשה מדד לסיכון ואינם שיעורים, שיעורי שכיחות או יחסים (שאף אחד מהם אינו מוגבל לטווח 0–1). הם לא תמיד לוקחים בחשבון זמן מרגע הופעת המחלה ועד מוות.[3][4]

לעיתים משתמשים במונח "יחס תמותה במקרה" זה עם שיעור המתים במקרה, אך הם אינם זהים. יחס התמותה בין המקרים הוא ההשוואה בין שני שיעורי התמותה השונים, המתבטאים ביחס. ניתן להשתמש גם בהשוואה בין מחלות שונות או כדי להעריך את השפעת התערבות במגפה.[5]

שיעור תמותה מזיהום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח שיעור תמותה מזיהום (infection fatality rate, IFR) חל גם על התפרצויות של מחלות זיהומיות ומייצג את שיעור מקרי המוות בקרב כלל האנשים הנגועים. שיעור זה קשור באופן הדוק לשיעור הקטלניות, אך מנסה לתת דו"ח על כל הדלקות הא-סימפטומטיות והלא מאובחנות.[6] בכך, מדד שיעור תמותה בזיהום שונה משיעור הקטלניות בכך שהוא מכוון להעריך את שיעור המתים אצל כל הסובלים מהזיהום: המחלה שהתגלתה (כמות מקרים) ובאלה שלא אותרה בהם המחלה (קבוצה א-סימפטומטית ושלא נבדקה).[7] לכן, שיעור תמותה בזיהום יהיה תמיד נמוך יותר משיעור הקטלניות, כל עוד כל התמותה מיוחסת במדויק למעמד הנגוע או למעמד הלא נגוע.

חישוב דוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם מאה אנשים ביישוב מאובחנים באותה מחלה, ותשעה מהם לאחר מכן מתים מהשפעות המחלה, שיעור הקטלניות יהיה 9%. אם חלק מהמקרים טרם נפתרו (לא מתו ולא הבריאו במלואם) בזמן האנליזה, ניתוח נתונים מאוחר יותר עשוי לקחת בחשבון מקרי מוות נוספים ולהגיע לאומדן גבוה יותר של שיעור קטלניות. לחלופין, ייתכן שמאוחר יותר יתברר כי מספר גבוה יותר של אנשים נדבקו במחלה והתוצאה תביא לשיעור קטלניות נמוך יותר.

דוגמאות בעולם האמיתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוגמאות הבאות מראות מספר שיעורי קטלניות של מחלות זיהומיות הקיימות בעולם:

  • שיעור הקטלניות של השפעת הספרדית (1918) היה> 2.5%, אך בערך 0.1% עבור מגפת השפעת האסייתית (1956–1958) והשפעת בהונג קונג (1968-1969),[8] ו-<0.1% עבור מגיפות שפעת אחרות.[9]
  • שיעור הקטלניות של COVID-19 נע בין 1% באיסלנד ל-4.6% בארצות הברית ו-5% בסין, לכדי 14% באיטליה ובבריטניה. ארגון הבריאות העולמי העריך את שיעור התמותה בזיהום ב-0.6%.[10]
  • למחלת הלגיונרים יש שיעור קטלניות של ≈15%.
  • לקדחת הצהובה יש שיעור קטלניות של כ-3-7.5%.
  • לדבר הבלוטות יש את הפרוגנוזה הטובה ביותר מבין שלוש צורות המחלה, אך אם היא אינה מטופלת, שיעור הקטלניות עשוי להגיע למעל 60%.
  • נגיף האבולה הוא בין הנגיפים הקטלניים ביותר, עם שיעור קטלניות של עד 90%.
  • נגלריאזיס (הידוע גם כ"מנינגואנצפליטיס אמבית ראשונית", או כ"אמבה אוכלת-מוח"), הנגרם על ידי האמבה Naegleria fowleri, הוא זיהום קטלני אשר כמעט תמיד מביא למוות, עם שיעור קטלניות של >99%.
  • נגיף הכלבת קטלני כמעט תמיד אם הוא לא מטופל, וכך גם שיעור הקטלניות שמתקרב ל-100% אם החולה החל לגלות תסמינים. עם זאת, לרוב הזיהום מטופל באמצעות תרופות וחיסונים המונעים מראש את התפתחות המחלה.
  • מחלות פריוניות, דוגמת מחלת קרויצפלד-יעקב, מתקדמות במהרה ותמיד קטלניות, ללא קשר לטיפול.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדוגמה, שיעור הקטלניות של סוכרת הוא 5 מתוך 1000, או 500 מתוך 100,000 חולים, והוא נקבע לפי מעקב אחרי 50 חולים שמתו מהמחלה מתוך קבוצה נבחרת של 10000 במשך שנה מסוימת. (ראה Harrington, Op. cit..)
  2. ^ "Coronavirus: novel coronavirus (COVID-19) infection". Elsevier. 25 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-2020-03-27. בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2020. 
  3. ^ Entry “Case fatality rate” in Last, John M. (2001), A Dictionary of Epidemiology, 4th edition; Oxford University Press, p. 24.
  4. ^ Hennekens, Charles H. and Julie E. Buring (1987), Epidemiology in Medicine, Little, Brown and Company, p. 63.
  5. ^ Bosman, Arnold (28 במאי 2014). "Attack rates and case fatality". Field Epidemiology Manual Wiki. ECDC. אורכב מ-המקור ב-2020-03-25. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2020. 
  6. ^ "Infection fatality rate". DocCheck Medical Services GmbH. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2020. 
  7. ^ "Global Covid-19 Case Fatality Rates". Centre for Evidence-Based Medicine. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2020. 
  8. ^ Li, F C K; B C K Choi; T Sly; A W P Pak (יוני 2008). "Finding the real case-fatality rate of H5N1 avian influenza". Journal of Epidemiology and Community Health 62 (6): 555–559. ISSN 0143-005X. PMID 18477756. doi:10.1136/jech.2007.064030. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2009. 
  9. ^ Taubenberger, Jeffery K.; David M. Morens (ינואר 2006). "1918 influenza: the mother of all pandemics". Emerging Infectious Diseases (Coordinating Center for Infectious Diseases, Centers for Disease Control and Prevention) 12 (1): 15–22. PMC 3291398. PMID 16494711. doi:10.3201/eid1201.050979. אורכב מ-המקור ב-2009-10-01. בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2009. 
  10. ^ "The Pandemic’s Big Mystery: How Deadly Is the Coronavirus?" New York Times, July 4th 2020.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.