שיקגו (מחזמר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיקגו
Chicago
Chicagomusicalposter.JPG
כרזת המחזמר בברודוויי
מילות השירים: פרד אב
מבוסס על: מחזה מאת מורין דלאס ווטקינס
ליברטיסט: פרד אב
בוב פוסי
מוזיקה: ג'ון קנדר
מדינה: ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
סוגה: מחזמר
הצגת בכורה: 1975
מספר מערכות: 2
שפה: אנגלית
פרסים: פרס טוני לחידוש המחזמר הטוב של השנה והכוריאוגרפיה הטובה ביותר

שיקגו הוא מחזמר שעלילתו מתרחשת בשיקגו של תקופת היובש. המחזמר מבוסס על מחזה באותו השם מאת הכתבת מורין דלאס ווטקינס, המספר אודות פשעים אמיתיים שעליהם דיווחה. עלילת המחזמר היא סאטירה על שחיתות שלטונית בניהול משפטים פליליים ועל הרעיון של "פושע מפורסם".

ההפקה הראשונה של המחזמר עלתה בברודוויי בשנת 1975 והוצגה 936 פעמים עד שנת 1977. בוב פוסי היה הכוריאוגרף של ההפקה וסגנונו המיוחד מאפיין אותה עד היום. בשנת 1979 עלתה הגרסה הלונדונית של המחזמר בווסט אנד ל-600 הצגות. לאחר מכן חודשה ההפקה בברודוויי בשנת 1996 ושנה מאוחר מכן חודשה בווסט אנד.

המחזמר נמצא במקום השלישי ברשימת מחזות הזמר שהוצגו מספר הפעמים הרב ביותר בברודוויי עם למעלה מ-6,700 הצגות לאורך השנים. ההפקה הלונדונית רצה במשך קרוב ל-15 שנה והפכה למחזמר האמריקאי שהוצג מספר הפעמים הרב ביותר בלונדון. לאור ההצלחה, בשנת 2002 יצאה לאור גרסת הסרט של המחזמר בבימויו של הבמאי רוב מרשל, ובהשתתפות רנה זלווגר, קתרין זיטה ג'ונס, ריצ'רד גיר וקווין לאטיפה. הסרט זכה לפרסים רבים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה I[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצע שנות ה-20 בשיקגו, ולמה קלי היא נערת וודוויל שרצחה את בעלה ואחותה כשתפסה אותם יחד במיטה. היא מברכת לשלום את הקהל של ההופעה הערב ("כל הג'אז הזה"). באותו הזמן, אנו שומעים על נערת מקהלה, רוקסי הארט, שרצחה את המאהב שלה, פרד קייסלי.

רוקסי משכנעת את בעלה איימוס שהנרצח היה פורץ, ואיימוס ברצון לוקח על עצמו את האשמה. רוקסי מבטאת את הערכתה לטיפשות של בעלה ("פוצי מוצי"). כשהשוטר מכריז על שמו של הנרצח, איימוס מחבר אחד ועוד אחד ומבין את התרמית. רוקסי נעצרת ונשלחת לאגף הנשים בכלא של מחוז קוק, המאוכלס בסוהרת הראשית, מאמא מורטון, ושאר האסירות ("טנגו אגף הנשים"). על האגף שולטת ביד רמה מאמא מורטון, שנוהגת בשיטה של עזרה הדדית המתאימה ללקוחותיה ("מי שטוב למאמא"). מאמא עזרה לוולמה להפוך לרוצחת מספר 1 של השבוע בתקשורת ומתנהגת כסוכנת של ולמה לקראת חזרתה לבמות.

ולמה לא מרוצה לראות את רוקסי, שגונבת לה את אור הזרקורים, יחד עם עורך הדין שלה - בילי פלין. רוקסי משכנעת את בעלה איימוס להשיג לה את הכסף הדרוש בשביל עורך הדין ("ריקוד סטפס"). בילי שר את ההמנון שלו, מלווה בחבורת רקדניות-מעריצות ("תנו לי אהבה עכשיו"). בילי לוקח על עצמו את הייצוג של רוקסי ומארגן מחדש את העובדות בסיפורה, בעזרתה של כתבת טור רכילות אוהדת - מרי סאנשיין ("טיפ טיפה של טוב"). מסיבת העיתונאים של רוקסי הופכת למופע פיתום כשבילי מספר את הגרסה החדשה של האמת ורוקסי מניעה את שפתיה ("יד שלחנו לאקדח").

רוקסי הופכת לכוכבת החדשה של שיקגו והיא מכריזה על כך בזמן תכנון הקריירה העתידית שלה בוודוויל ("רוקסי"). ככל שהתהילה של רוקסי גוברת, כוכבה של ולמה דועך. ב"אקט של נואשות", היא מנסה לשכנע את רוקסי לחדש איתה את הקטע שלה ושל אחותה ("קשה לי לבד") אבל רוקסי מסרבת ומגלה שהכותרות הראשיות מספרות עכשיו על רוצחת אחרת ולא עליה. ולמה ורוקסי מבינות שאין אף אחד שהן יכולות לסמוך עליו אלא על עצמן ("יש לי רק אותי"). אחרי מחשבה מאומצת, רוקסי מחליטה שהיריון בכלא יחזיר אותה לכותרות.

מערכה II[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולמה מברכת את הקהל לשלום ומודיעה על המשך המזל הטוב של רוקסי ("ישנה אחת"), למרות השקרים הברורים שלה ("יופי של בייבי"). מעט מבוייש מהמעמד, איימוס מכריז בגאווה כי הוא האבא, אך עדיין אף אחד לא מבחין בו ("מר צלופן"). ולמה מנסה להראות לבילי את הטריקים שהיא הכינה למשפט שלה ("כשוולמה מול שופט"). עם אגו הולך ומתפתח, רוקסי רבה עם בילי ומפטרת אותו. היא חוזרת למציאות כשמגלה על הוצאה להורג של חברתה לתא.

יום המשפט הגיע ובילי מרגיע את רוקסי, הוא אומר לה שכל זה רק קרקס אחד גדול ("הוקוס פוקוס"). בילי מייעץ לרוקסי להשתמש בכל הטריקים של ולמה, לתדהמתן של ולמה ומאמא שמאזינות למשפט ברדיו ("קלאס"). בילי מצליח לזכות את רוקסי כמובטח, אך ברגע התהילה שלה מגיעה ידיעה על רוצחת מסעירה חדשה וכל עיני העיתונות נישאות לעברה. רוקסי מבינה ש-15 דקות התהילה שלה הסתיימו. בילי נוטש את רוקסי לבד, איימוס מופיע ומבטיח שהוא לא יעזוב אותה. אך כשרוקסי מתוודה שלא היה בכלל שום תינוק, איימוס עוזב אותה לתמיד. בודדה לגמרי, רוקסי נזכרת בהנאות החיים הקטנות ("כיום"). היא מצטרפת לוולמה למופע חדש בו הן מופיעות ורוקדות יחדיו ("דבש חם ראג") ולבסוף מצטרפת אליהן כל הלהקה ("פינאלה").

המחזמר בברודוויי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיקגו עלה לראשונה בברודוויי בשנת 1926 בתור מחזה שרץ בהצלחה 172 פעמים.

המחזמר עלה בברודוויי ב-3 ביוני 1975 בתיאטרון רחוב 46 בכיכובם של גוון ורדון בתפקיד רוקסי הארט, צ'יטה ריברה בתפקיד ולמה קלי, ג'רי אורבך בתפקיד העו"ד בילי פליין ובארני מרטין בתפקיד איימוס הארט. המחזמר היה מועמד ב-10 קטגוריות לפרס טוני אך לא זכה בשום פרס. ההפקה רצה עד ה-22 באוגוסט 1977 ובמהלך הריצה השתתפו גם לייזה מינלי ואן ריינקינג בתפקיד רוקסי.

החידוש למחזמר עלה ב-14 בנובמבר 1996 בתיאטרון ריצ'רד רוג'רס בבימויו של וולטר בובי בכיכובם של אן ריינקינג בתפקיד רוקסי הארט, ביבי ניווירת' בתפקיד ולמה קלי, ג'יימס ניוטון בתפקיד בילי פליין וג'ואל גריי בתפקיד איימוס הארט. המחזמר זכה בשישה פרס טוני (שיא זכיות למחזמר שעלה בהפקה מחודשת). בשנים 19972003 המחזמר הופיע בתיאטרון שוברט ומשנת 2003 ועד היום המחזמר מופיע בתיאטרון אמבדסור. מפורסמים רבים הופיעו במחזמר במהלך השנים כאוטה למפר (ולמה). רותי הנשל, מרילו הנר, שרלוט ד'אמבוזי, סנדי דאנקן, איימי ספנגר, מלאני גריפית, ברוק שילדס (רוקסי הארט). סופיה ורגרה (מאמא מורטון). פטריק סוויזי, מייקל האל, גרגורי האריסון, נרום לואיס, טום וופאט, אשר (זמר), בילי סיירוס, כריסטופר סיבר (בילי פליין).

המחזמר בווסט-אנד לונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר עלה בלונדון לראשונה ב-10 באפריל 1979 בתיאטרון קיימברידג' בכיכובם של ג'ני לוגן בתפקיד רוקסי הארט ואנטוניה אליס בתפקיד ולמה קלי ורץ כ-600 פעמים.

החידוש למחזמר עלה ב-18 בנובמבר 1997 בתיאטרון אדלפי בכיכובם של רותי הנשל בתפקיד רוקסי הארט, אוטה למפר בתפקיד ולמה קלי והנרי גודמן בתפקיד בילי פליין. המחזמר רץ כ-15 שנה ונסגר בתאריך ה-1 בספטמבר 2012. המחזמר הופיע בתיאטרון אדלפי בשנים 19972006, בתיאטרון קיימברידג' בשנים 20062011 ובתיאטרון גאריק בשנים 20112012

במהלך הריצה השתתפו גם צ'יטה ריברה (ולמה קלי מההפקה המקורית בברודוויי), ברוק שילדס, פרנסס ראלף (אפונין מההפקה המקורית של "עלובי החיים (מחזמר)), בוני לנגפורד ואמריקה פררה בתפקיד רוקסי הארט.

המחזמר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר עלה לראשונה בישראל בהפקת תלמידי בית הספר למשחק "בית צבי" בשנת 1992, בתרגומה של רבקה משולח, בבימוי לארי סמית ובכיכובן של התלמידות שרית וינו אלעד ושרון שחל. בשנת 2004 עלה המחזמר בהפקה משותפת של תיאטרון בית ליסין והאופרה הישראלית בתרגומו של אהוד מנור, בבימוי וכוריאוגרפיה של קן אולדפילד ובניהולו המוזיקלי של אלדד שרים. בשנת 2012, 20 שנה לאחר שעלה לראשונה בארץ, חודש המחזמר ב"בית צבי", בהשתתפות תלמידי השנה השלישית, בבימויו של דניאל אפרת, כוריאוגרפיה של עוז מורג ובניהולו המוזיקלי של ליאור רונן. בשנת 2014 הועלה המחזמר בבימת הנוער ברחובות (באולם הקאמרי) בהשתתפות 22 חניכים בכיתות י-יב, כאשר הכוריאוגרפיה, הבימוי והניהול המוזיקלי נעשו כולם על ידי נמרוד פלד.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמות הפקת בית צבי 1992 הפקת בית ליסין והאופרה הישראלית 2004 הפקת בית צבי 2012
ולמה קלי שרית וינו אלעד מיה דגן יפעת כהן
רוקסי הארט שרון שחל ריטה נוי הלפרין
מאמא מורטון טלי עצמון ריקי גל שיר זלינגר / שירן גרוס
בילי פלין יורם חטב ששי קשת בר פלד
איימוס הארט חן חגי ישראל קטורזה עידן שמי / אבישי בן גל
מרי סאנשיין ישראל ארנסט רביב מדר
הלהקה נורמן עיסא, שירי גולן, נתי רביץ, תומי יואל, גילת חדי, יולי הרגיל, סיגל הררי, אדוה טס, גדעונה רז נתנאל בלאיש, נאוה יעקובי, יהונתן סוטחי, לולה פישביין, אנוש אברהם, דניאל אפרת, הילה ברייר, יניב טולדנו, מורן ליאני, שרון צור, עופר רגירר, קרן רמי ועומר שיש. עופר פלדמן, תדהר יששכר, ירדן מרחבי, דניאל שרי גרטמן, לירון ויגדור, סיון כהן, נופר ברקול, אור ברכה וצר, מונא חוא, שירן לגזיאל, שחר פרץ, אדם כהן, עומר זמרי, גל פופולר