שיקיין
שיקיין (תעתוק מלועזית: Chicane) הוא מונח, המתאר התפתלות שנכללה בכביש בכוונה, ולא בשל הגאוגרפיה סביב הכביש. המונח מוכר בעיקר בספורט מוטורי, בו משתמשים בשיקיין כדי להאט את התנועה וליצור הזדמנויות עקיפה. המילה chicane נגזרת מהפועל הצרפתי chicaner, שפירושו "ליצור קשיים".
שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספורט מוטורי משתמשים בשיקיין כדי להוסיף מורכבות וריגוש למסלול מרוצים. לעיתים קרובות הם ממוקמים במקומות אסטרטגיים כדי לאלץ נהגים להאט ולנווט דרך סדרה של פניות והתפתלויות לפני שהם מאיצים שוב. זה יכול לייצר יותר הזדמנויות עקיפה והופך את המרוץ למאתגר יותר עבור הנהגים.
ישנם מסלולים המוסיפים שיקיינים כדי להגביר את הבטיחות במסלול, בדרך כלל, לאחר תאונת דרכים קטלנית או שאינה. במסלול הוקנהיימרינג, לדוגמה, נוספו שני שיקיינים לאחר מותו של נהג המרוצים ג'ים קלארק, ושיקיין נוסף לאחר מותו של פטריק דפיילה. כמו כן, לאחר מותו של איירטון סנה נוסף שיקיין למסלול הבין-לאומי אנצו ודינו פרארי, בו נהרג.
סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיקיין יכול לבוא בצורות שונות. כדי להאט את התנועה בכביש רגיל, השיקיין יכול להיות מורכב מקונוסים או ממחסומים פשוטים המונחים על הכביש.
סוג נפוץ של שיקיין הוא "תחנת אוטובוס". השיקיין הזה מורכב בדרך כלל מסדרה של פניות שנועדו להאט את המכוניות ולאלץ אותן לעשות פנייה איטית. השם "תחנת אוטובוס" נובע מהעובדה שהשיקיין מוצב לעיתים קרובות בקצה ישורת ארוכה ומהירה, שם הוא משמש כמעין "אזור בלמים" לפני שהמכוניות נכנסות לקטע צפוף יותר של המסלול.
צורה נוספת של שיקיין היא פנייה קצרה ורדודה בצורת S, המחייבת את הנהג להאט, לפנות מעט שמאלה ואז מעט ימינה כדי להמשיך בכביש.
במירוצי ראלי, הם ממוקמים לעיתים קרובות במקומות אסטרטגיים כדי לבחון את המיומנויות של הנהג, והם מורכבים לרוב ממכשולים טבעיים כגון עצים, סלעים או בולדרים, שהנהג חייב לנווט סביבם או דרכם כדי להישאר במסלול.
