שירה חופשית
שירה חופשית היא שירה שאין בה כמעט אמצעים אמנותיים של חריזה או דימויים.[1] היא שירה פתוחה יחסית מבחינת הגדרות, שאינה משתמשת במשקל או חריזה קבועים[2] ונוטה לעקוב אחר קצב הדיבור המאפיין שפה טבעית או דיבור-בלתי סדיר. שירה חופשית כוללת מגוון רחב של צורות פואטיות וההבחנה בין שירה חופשית לבין סגנונות אחרים בכתיבה בכלל ובשירה בפרט היא לרוב מעורפלת.[3][4]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שניתן למצוא דוגמאות בודדות לשירה חופשית באנגלית עוד לפני המאה ה-20 (חלקים מהיצירות של ג'ון מילטון ביצירה Samson Agonistes ורוב השירה של וולט ויטמן למשל)[3], נהוג לראות את השירה החופשית כחידוש של תחילת המאה ה-20 לשירה החופשית שהייתה אופיינית לשפה הצרפתית בסוף המאה ה-19 (בצרפתית נקראה vers libre).[5]
המשוררים T. E. Hulme ו F. S. Flint הציגו לראשונה את הגרסה הלונדונית של מועדון המשוררים ("Poets' Club") בשנת 1909.[6] מאוחר יותר גרסה זו הפכה להיות הלב של תנועת האימג'יזם.[7] האימג'יזם, בעקבות הסימבוליזם הצרפתי, היה המקור שממנו יצא הזרם המרכזי של המודרניזם באנגלית.[8]
הגדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהוג לחשוב ששירה יכולה להיות מוגדרת כ"שירה חופשית" כאשר היא "אינה מתקבלת בעיקר על ידי קוי מדידה".[9] שירה חופשית אינה "מתקדמת על פי מערכת קפדנית של כללים... אינה סוגה ספרותית ולא נכתבת בהתאם למבנה פורמלי". השירה החופשית עדיין כפופה למרכיבים צורניים (שירה פואטית, העשויה להשתנות באופן חופשי; קצב או מקצב; תבניות סתמיות ויחידות ריתמיות) כמו בצורות אחרות של שירה. המשורר האמריקני דונלד הול הרחיק לכת ואמר ש"צורת השירה החופשית היא מחייבת ומשחררת כמו צורת רונדל" והסופר הבריטי ת"ס אליוט כתב: "שום פסוק אינו חופשי לאדם שרוצה לעשות עבודה טובה".
כמה משוררים התבטאו בנושא השירה החופשית וסברו כי היא מגבילה בדרכה שלה. בשנת 1922 המשורר הבריטי רוברט ברידג'ס הביע את הסתייגותו במאמר בשם Humdrum and Harum-Scarum. המשורר האמריקאי רוברט פרוסט, בהערה בנוגע לקרל סנדברג ציין מאוחר יותר שכתיבה של שירה חופשית היא כמו "לשחק טניס ללא רשת". סנדברג הגיב בין היתר כי "היו משוררים ששיחקו יותר ממשחק טניס אחד עם מחבטים בלתי נראים, כדורים אווריריים ופנטסטיים על רשת חסרת תוכן, על בד שברירי לאור ירח של מגרש".[10] המשורר ויליאם קרלוס ויליאמס אמר, "בהיותה צורה של אמנות, שירה אינה יכולה להיות חופשית במובן של חסרת מגבלות או עקרונות מנחים." המשורר והמבקר איבור וינטרס אמר כי "...הנזילות הגדולה ביותר של האמירה אפשרית היכן ששוררת הבהירות הגדולה ביותר של הצורה. ... השירה החופשית שהיא באמת שירה- הטובה ביותר, כלומר, של ויליאם קרלוס ויליאמס, הילדה דוליטל, מריאן מור, וולאס סטיבנס ועזרא פאונד - היא, באופן החופשי, האנטיתזה שלו."
בשירה הוולשית, לעומת זאת, למונח שירה חופשית יש משמעות שונה לחלוטין. לדברי יאן מוריס, "כאשר משוררים וולשים מדברים על שירה חופשית הם מתכוונים לצורות כמו סונטה או אודה, המצייתות לאותם כללים כמו משקל בשירה האנגלית (...)".
תקדימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפי שמציע המונח בשפה הצרפתית vers libre, לרוב אומרים כי טכניקה זו של שימוש במשקלים לא סדירים מקורה בשיטותיהם של משוררים צרפתיים מהמאה ה-19 כמו גוסטב קהן וז'ול לאפורג ביצירות משנת 1890. טאופין, משורר ומבקר צרפתי ממוצא אמריקאי, הגיע למסקנה ששירה חופשית לא בהכרח זהה להגדרתה בשפות הצרפתית והאנגלית שכן "השפה הצרפתית נוטה לתת משקל שווה לכל הברה מדוברת, בעוד שהברות באנגלית משתנות בכמותן בהתאם להטעמה.[11]
ניתן להתחקות אחרי סוג המקצב שאנו מכירים כעת בשירה חופשית לפחות עד לשירת המזמורים בספר תהילים בשפה עברית מקראית של הביבליה.[9] בהתייחסות לתהילים, אפשר לטעון ששירה חופשית באנגלית הופיעה לראשונה סביב שנת 1380 בתרגום של ג'ון ויקליף לתהילים וחזרה על עצמה בצורה שונה ברוב תרגומי התנ"ך מאז.
וולט ויטמן שביסס את שורותיו הארוכות באוסף השירים שלו עלי דשא על ניסוחים בתרגום המלך ג'יימס, השפיע מאוחר יותר על יוצרים אמריקאיים בתחום, בעיקר אלן גינסברג.[12]
משוררים רבים מהתקופה התקופה הוויקטוריאנית התנסו בשירה חופשית. המשוררים כריסטינה רוזטי, קובנטרי פטמור ו T.E בראון כתבו שירה חופשית אומנם בחריזה אך ללא משקלים קבועים.
שירה חופשית באנגלית זכתה לתמיכה נלהבת של המבקר הספרותי ט.א. הולם בהרצאה שלו על שירה מודרנית (1908). מאוחר יותר בהקדמה לכמה "משוררים" אימג'יסטים משנת 1916, הוא העיר, "רק השם חדש, תמצא דברים כמו vers libre ב־Threnodia Augustalis של ג'ון דריידן; הרבה מאוד ב Samson Agonistes של ג'ון מילטון, והעתיק ביותר בבית התהילה של ג'פרי צ'וסר."
בצרפת, כמה קטעים באוסף שירי הפרוזה של ארתור רמבו, Illuminations, היו מסודרים בכתב יד בשורות, ולא בפרוזה, ובהולנדית המשורר פרדריק ואן אידן השתמש בצורה לפחות פעם אחת בשירו "Waterlelie" ("שושן מים").[13]
הסופר יוהאן וולפגנג פון גתה השתמש בשירה חופשית בכמה מהיצירות המוקדמות שלו כמו "פרומתאוס" וגם פרידריך הלדרלין השתמש מדי פעם בשירה חופשית בין השאר בשל פרשנות שגויה של מה ששימש בשירת פינדארוס. הלדרלין המשיך לכתוב שירה חופשית גם לאחר שגילה את השגיאה הזו.[14]
המשורר הגרמני היינריך היינה תרם תרומה חשובה לפיתוח שירה חופשית בכתיבה של 22 שירים, שנכתבו בשני מחזורים[15] ופורסמו לראשונה ב־Buch der Lieder (ספר השירים) ב-1827.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורין רוזנר, חירות קשה: כמה חופש יש בכתיבת שירה?, באתר "בית אבי חי", 28 במרץ 2020
רן יגיל, "נפש אחת אחריךָ" של דורי מנור: רק לעתים נדירות מגיחה כאן יצירה אמיתית, באתר הארץ, 21 באפריל 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עידו בלאס, חריזה חופשית: 5 משוררים מדברים על חירות, באתר הארץ, 12 באפריל 2012
- ^ Abbs, Peter; Richardson, John (15 בנובמבר 1990). The Forms of Poetry: A practical study guide for English (15th ed.). Cambridge University Press. p. 137. ISBN 978-0-521-37160-5.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 DeFord, Sara; Harriss, Clarinda (1971). Forms of verse: British and American. New York: Appleton-Century-Crofts. pp. 292–293. ISBN 0390260002.
- ^ Kirby-Smith, H. T. (1996). The origins of free verse. Ann Arbor: University of Michigan Press. p. 43. ISBN 0472106988.
- ^ Kirby-Smith, Henry Tompkins, The origins of free verse, Ann Arbor (Mich.): the University of Michigan, 1996, עמ' press. p. 10
- ^ Pondrom, Cryrena, The Road from Paris, French Influence on English Poetry 1900-1920, Cambridge University: Cambridge University Press, 1974
- ^ F. S. Flint, The History of Imagism Essay, The Egoist, May 1915
- ^ Pratt William Preface to The Imagist Poem, modern poetry in miniature Uno Press 1963 edition ISBN 978-0-9728143-8-6
- ^ 1 2 Allen, Charles (1948). "Cadenced Free Verse". College English. 9 (4): 195–199. doi:10.2307/371561. JSTOR 371561.
- ^ The Robert Frost Encyclopedia. Nancy Lewis Tuten, John Zubizarreta. Greenwood Press (2001). Page 318. מסת"ב 9780313294648
- ^ Taupin, Rene. The Influence of French Symbolism on Modern American Poetry (1986), (translated by William Pratt), Ams Studies in Modern Literature, מסת"ב 0-404-61579-1
- ^ H. T. Kirby-Smith (1998). The Origins of Free Verse. University of Michigan Press. p. 44. ISBN 0-472-08565-4.
- ^ "De waterlelie < Frederik van Eeden". 4umi.com.
- ^ Michael Hamburger: Foreword in Robert Marcellus Browning (ed.): German poetry from 1750 to 1900 (The German Library, vol. 39), New York: The Continuum Publishing Company, 1984, p. XV, מסת"ב 0-8264-0282-8
- ^ Heine, Heinrich (22 בנובמבר 1995). Songs of Love and Grief: A Bilingual Anthology in the Verse Forms of the ... – Heinrich Heine – Google Books. Northwestern University Press. ISBN 9780810113244. נבדק ב-2013-04-23.
{{cite book}}: (עזרה)
