שירותרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו האגודה למען החייל.jpg
הרמטכ"ל גבי אשכנזי והשדרנית אילנה דיין בפתיחת אירועי שירותרום 2010

השירותרום הוא אירוע התרמה שנתי שקיים גלי צה"ל עבור האגודה למען החייל ובעבר גם עבור קרן לב"י .[1]

בשירותרום הופיעו בהתנדבות אמנים וסלבריטאים שונים לצד חיילי וקציני צה"ל. האירוע נמשך משעות הבוקר עד הערב המאוחר, והועבר בשידור ישיר בגלי צה"ל וכן בתחנות טלוויזיה שונות בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירותרום הראשון התקיים בשנת 1979 ולאחר מכן התקיים אחת לשנה בחודש דצמבר. בנוסף ליום השידורים הארצי התקיימו בשנותיו האחרונות "שירותרום דרום" (החל מ-1998), בשיתוף עם רדיו דרום ו"שירותרום ירושלים" בשיתוף עם רדיו ירושלים (החל מ-2006).

בשנת 2010, בעקבות אירועי השריפה בכרמל, הוקדש השירותרום לראשונה לכלל כוחות הביטחון שלקחו חלק באירועים - צה"ל, מכבי אש, מד"א, שב"ס ומשטרת ישראל.

בשנת 2012, לאחר 33 שנים, הופסק השירותרום, זאת בשל "התבזות הצבא בפני גופים מסחריים", על פי ועדה של דובר צה"ל.[2]

תרומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2005 נאספו כ-30 מיליון שקלים.
  • בשנת 2006 נאספו כ-33 מיליון שקלים.
  • בשנת 2007 נאספו כ-14 מיליון שקלים.
  • בשנת 2008 נאספו כ-8.5 מיליון שקלים.
  • בשנת 2009 נאספו כ-6.5 מיליון שקלים.
  • בשנת 2010 לא פרסמה האגודה למען החייל את סכום הכסף שנאסף, אלא את "כמות ימי החופש" שניתן יהיה לרכוש באמצעות התרומות.
  • בשנת 2011 נאספו כ-19 מיליון שקלים.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לירידה בכמות התרומות בשירותרום במהלך השנים, הועברה ביקורת על עצם האירוע ומדי שנה הועלו דרישות לבטלו.[3] המתנגדים טענו שבעקבות בדיקה שביצע בעבר מבקר המדינה נמצא כי מנכ"ל האגודה למען החייל, משתכר 51 אלף שקל בחודש, ו-13 בכירים אחרים מרוויחים יותר מ-40 אלף שקל בחודש, וכי על רקע נתונים אלה אין מקום להתרים כספים לאגודה.[4] בינואר 2006 פורסם במעריב כי הרמטכ"ל דן חלוץ שקל לבטל את האירוע ולבסס את תקציב האגודה על תקציב משרד הביטחון ולא על תרומות.[5]

ביקורת אחרת הופנתה לעצם ההתרמה עבור צה"ל, על רקע העובדה שתקציב משרד הביטחון הוא הגבוה ביותר בתקציב המדינה מכלל משרדי הממשלה. לפי ביקורת זו, המדינה, באמצעות כספי המסים המועברים אליה, היא הגוף שצריך ונדרש לממן את רווחת חיילי צה"ל ואין הצדקה לפנות אל הציבור בנושא זה.[6] על כך כתב ניב שטנדל, בעכבר העיר:[7]

מתוך הסיפורים האנושיים המרגשים, שמזכירים למי ששכח שיש עוד כמה עשרות אלפי אנשים נפלאים בעם הזה, עולים דווקא פניו המבישות של מפעל שכולו התרמה למען הגוף השמן ביותר במדינת ישראל. מערכת החינוך מדרדרת כמו רכבת אל התהום, מערכת הבריאות קורסת כמו מגדל קלפים, צירי התחבורה סתומים ומשק המים גווע, אבל לצה"ל כבר תרמתם? אז זהו, שכן. מדי שנה אתם תורמים לו, וביד רחבה. קוראים לזה, כנהוג בכל מדינה מתוקנת שלא מתרימה את אזרחיה, מסים. ואין מי שנתחו בארוחת המסים הישראלית גדול יותר ממשרד הביטחון.

שירי השירותרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה נבחר שיר רשמי שליווה את השירותרום. לרוב התבקשו יוצרים והרכבים פופולריים לקחת חלק ולכתוב שיר במיוחד לצורך העניין:

במקביל ליוו את המשדרים שירי להקות צה"ל דוגמת "יונה עם עלה של זית" שמילותיו שונו במיוחד ("על חורבותיה של אומה אחרת" נפסל להשמעה), "קום והתהלך בארץ" ועוד.

בשנים מאוחרות יותר בוצעו חידושים לשירי עבר:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מבקר המדינהמשרד הביטחון, הקרן למען ביטחון ישראל (לב“י), דוח שנתי 39 לשנת 1988 ולחשבונות שנת הכספים 1987, 4 בדצמבר 1989, עמ' 825.
  2. ^ יואב זיתון, סוף לשנור: השירותרום בוטל לאחר 33 שנה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2012
  3. ^ ליאור באקאלו, די לגיוס!, באתר nana10‏, 23 בדצמבר 2008.
  4. ^ עידן גרינבאום, מי צריך שירותרום, באתר ynet, 11 בדצמבר 2001.
  5. ^ אלון שינברג, הקץ לתרומות ליחידות ואולי גם לשירותרום, פורטל שבו"ז
  6. ^ רועי כ"ץ‏, אל תתרמו לשירותרום, באתר וואלה! NEWS‏, 5 בדצמבר 2007.
  7. ^ ניב שטנדל, שירותרום 2010: מביך שזה עדיין מתרחש מדי שנה, באתר עכבר העיר, 17 בדצמבר 2010.