שירות בתי הסוהר (פולין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שירות בתי הסוהר
מידע כללי
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1918 עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה מרכזי ורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.sw.gov.pl
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קצין שירות בתי הסוהר לפני 1938.

שירות בתי הסוהרפולנית: Służba Więzienna) הוא הגוף הממשלתי בפולין המבצע משימות הקשורות לביצוע עונשי מאסר ומעצר לפני משפט ואחזקת מתקני המאסר בפולין. כפוף ישירות למשרד המשפטים ובעל מבנה ארגוני משלו.

משימות בסיסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות בתי הסוהר מבצע את משימותיו בהתאם לעקרונות הקבועים בחוק העונשין הביצועי של פולין וכוללים::

  1. ביצוע מעצר לפני משפט באופן שיבטיח את התהליך הראוי של ההליכים הפליליים
  2. הגנה על הציבור מפני מבצעי פשעים הכלואים בבתי כלא ובמרכזי מעצר לפני משפט
  3. הבטחת סדר וביטחון בבתי כלא ובמרכזי מעצר לפני משפט
  4. ביצוע מעצרים שהוחלו על פי הוראות אחרות ומתן סיוע משפטי על פי הסכמים בינלאומיים
  5. ביצוע פעולות שיקום חברתיות כלפי אנשים שנידונו למאסר, בעיקר על ידי ארגון עבודה שתורמת לרכישת כישורים מקצועיים, הוראה ופעילויות תרבות וחינוך.
  6. הבטחה כי אנשים הנידונים למאסר או עצורים לפני משפט מכבדים את זכויותיהם, בפרט תנאים הומניטריים, בריאות וטיפול דתי.

שירות בתי הסוהר הפולני פועל מכוח חוק משנת 2010 אודות סמכויות השירות.

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל שירות בתי הסוהר הוא הממונה על כל קציני שירות בתי הסוהר. הוא ממונה ומפוטר על ידי ראש הממשלה לבקשת שר המשפטים. המנכ"ל מנהל את עבודת הוועד המרכזי של שירות בתי הסוהר, אליו כפופים 15 מפקחי המחוז של שירות בתי הסוהר, מרכז ההדרכה המרכזי של שירות בתי הסוהר והמרכז להכשרת צוות. בראש מרכז ההכשרה עומד מנהל מחוז שירות בתי הסוהר, שממונה על ידי שר המשפטים לבקשת מנכ"ל שירות בתי הסוהר. הפיקוח המחוזי כולל בתי כלא, מרכזי מעצר לפני משפט ומרכזי הכשרה.[1]

הוועד המרכזי של שירות בתי הסוהר (CZSW) [2]
  • משרד תקציבים
  • משרד מנכ"ל שירות בתי הסוהר
  • משרד פיקוח אלקטרוני
  • משרד המידע והסטטיסטיקה
  • משרד טכנולוגיית מידע ותקשורת
  • משרד משאבי אנוש והדרכה
  • משרד ההשקעות
  • משרד לענייני ביטחון
  • משרד בית הסוהר
  • משרד משפטי
  • משרד שירות הבריאות
  • צוות הגנה על מידע מסווג

משרד הפנסיה של שירות בתי הסוהר פועל תחת תקנות נפרדות בוועד המרכזי.

פקחי המחוז של שירות בתי הסוהר (OISW)[1][3]
חלוקה טריטוריאלית
# מטה מספר מנהלות מספר בתי כלא
1 ביאליסטוק 5 3
2 בידגושץ' 5 ז
3 גדנסק 4 5
4 קטוביץ 8 5
5 קושאלין 3 5
6 קרקוב 2 8
ז לובלין 2 6
8 אולשטין 3 4
9 אופולה 3 8
10 פוזנן 6 6
11 ז'שוב 0 ז
12 שצ'צ'ין 2 4
13 ורשה ז 3
14 ורוצלב 4 8
15 לודז' 2 ז
16 קאליש - -
מרכז ההדרכה של שירות בתי הסוהר בקולה, מחוז שלזיה

שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם יכול להיות קצין בכלא אם הוא

  • בעל אזרחות פולנית,
  • בעל מוניטין חסר פגמים
  • ללא עבר פלילי
  • נהנה מזכויות ציבוריות מלאות,
  • עם השכלה תיכונית לפחות
  • יכולת פיזית ונפשית לשרת במערך המזוין של השירות.
  • לא חבר מפלגה פוליטית

המגויס, לאחר שקיבל את אישור המועצות הרפואיות, ממונה לקצין במכינה לתקופה של שנתיים. לאחר תקופה זו וקבלת חוות דעת חיובית, הוא ממונה לקצין בשירות קבע בשירות בתי הסוהר. קצין אינו רשאי לבצע העסקה רווחית מחוץ לשירות ללא הסכמת ראש היחידה הארגונית. קצין שירות בתי הסוהר מהווה עובד ציבור.

רכב שיירה של שירות בתי הסוהר
רכב שיירה של שירות בתי הסוהר

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה הוצג נושא ארגון מערכת הכלא זמן קצר לאחר נפילת איחוד פולין-ליטא בדוכסות ורשה ואחר כך בממלכת הקונגרס. בשנת 1807 הציג ג'וליאן אורסין ניימביץ', לאחר שחזר מארצות הברית, פרויקט לארגון מערכת כלא על בסיס עקרונות הבידוד. בשנת 1819 הוצג "פרויקט שיפור כללי ומפורט של מצבם וניהולם של בתי כלא בממלכת פולין"[4].

כפיפות ארגונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1918–1939 - משרד המשפטים
  • 1945–1954 - המשרד לביטחון פנים
  • 1954–1956 - משרד הפנים
  • 1956–ואילך - משרד המשפטים

1918-1939[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכנות להקמת גוף פיקוח על בתי כלא החל כבר במרץ 1918. זו הייתה תוצאה של מסירת הרשות השופטת לידי מועצת המדינה הזמנית. ב-1 במאי 1918 הוקמה מחלקת בתי הסוהר, שהפכה מאוחר יותר למחלקת הכלא, המונה 24 איש. החיפוש אחר אנשים לארגן אחר כך את מערך בתי כלא בפולין החופשית החל. אורגנו קורסי ערב למועמדים לקצונה, הוכנו טיוטת חוק, תקנות, חוקים ותקציב מערכת הכלא הפולנית העתידית. ההשתלטות על בתי הכלא על ידי השלטונות בפולין התרחשה החל מ-1 בנובמבר 1918 (בשטחים שנכבשו על ידי אוסטריה) ועד 11 בנובמבר. בליל 12 בנובמבר, כל בתי הכלא בפולין הקונגרסאית היו בידי פולנים.

בשנת 1921 הפכה מחלקת הכלא למחלקת בתי הסוהר במשרד המשפטים. בגלל היעדר תפקידי לאום פולני הוכשרו בעלי תפקידים חדשים. אנשים עם לאום פולני, בעלי ניסיון צבאי, ובאופן חריג גם מומחים אזרחיים, גויסו לארגון. כל מתגייס נאלץ לסיים התמחות של 6 חודשים. קצינים קיבלו מדים פעם בשנה, ומעיל אחת לשלוש שנים. בתי הסוהר החלו לעבור שיפוץ, מנות האוכל למורשעים הוגדלו (2,400 קק"ל, 3,000 קק"ל לעבודה, 4,000 קק"ל לחולים). רכישות מרכזיות הושקו כדי לספק טקסטיל הולם, ביגוד והנעלה לאסירים וקצינים. במטרה לשקם ולפתח הרגל עבודה באסירים, אורגנו בתי מלאכה וחוות בבתי הכלא. חלק מהרווחים לאחר ניכוי עלויות המזון הנוסף, חיובים לאוצר ועלויות הניהול, היה מה שנקרא הרווח של האסיר ששולם עם שחרורו או אפשר לו לקנות בקנטינה של הכלא. נבנו גם בתי חולים בכלא, בתי ספר וקפלה. הצבא מסר עוד מתקנים, ובנו בתי כלא חדשים, כולל בית כלא מודרני בטרנוב.

ב-22 באפריל 1923 נרצחו קציני הכלא הראשונים: אנטוני אנטונאקפינסקי, יוזף קורובסקי והנריק רוצ'ינסקי במהלך בריחתם של 4 אסירים. על מנת להעלות את כישורי הצוות הוקם בית הספר המרכזי לקצינים בכלא בוורשה ב-16 במאי 1923. הקורס נמשך בממוצע 3–4 חודשים. מיומנות השימוש בכלי נשק וכישורים גופניים נכללו באימונים האינטנסיביים. נעשה שימוש גם בהכשרה בבתי ספר לשוטרים.

בשנת 1924, במקום בית הספר שהוקם שנה קודם לכן, מוקם בית הספר המרכזי של משרד המשפטים. לתוכנית נוספו שיעורים במשפטים, מדע סחורות מזון ודלק, היגיינה, הצלה, מימון והכרה בכתיבה סמויה. המרצים בבית ספר זה היו: אנשי אקדמיה בוורשה, בכירים במשרד המשפטים, שופטים, עורכי דין ומושלי בתי כלא בוורשה.

צוות בית הסוהר כלל:

  • פקידים - מושלי בתי כלא, עוזריהם, עוזרי כלא, פקידים במשרד, אנשי דת, רופאים, מורים,
  • קצינים נמוכים - שרתים ומטפלים, עוזרים רפואיים, סוהרים, שליחים.

אזרחי פולין עד גיל 40, עבר ללא דופי, כשירים פיזית ונפשית לעבוד בכלא ולאחר סיום השירות הצבאי התקבלו לשירות כמועמדים לפקידים. כמו כן, נדרשו מועמדים לפקידים להיות בעלי השכלה תיכונית לפחות. כן הוכנס שירות מכינה לשנה, שהסתיים בבדיקה בפני ועדה במשרד המשפטים, שהעניקה את הזכות לעטות מדים ולזכויות המובטחים בחוק לשירות המדינה הממלכתי. מועמדים לתפקידי סוהר התקבלו עד גיל 35, הגובה הנדרש היה מעל 165 ס"מ, שליטה בשפה הפולנית בדיבור וכתיבה, סיום השירות הצבאי. העדיפו לפחות חינוך בסיסי. שירות ההכנה נמשך גם שנה. לאחר שמונה שנות שירות בבית הספר המרכזי, ניתן היה למנות את הסוהר לתפקיד סוהר בכיר.

1944-1956[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 באוקטובר 1944 הקים ראש המחלקה לביטחון העם את משמר הכלא. לאורך התקופה הקומוניסטית, יום זה היה היום האסירים. בתקופה הראשונית של שחזור מבנים מינהליים אומצו תקנות שלפני המלחמה, כולל החוק הפלילי משנת 1932, תקנות הכלא משנת 1931 והוראות טיוטת התקנות החדשות משנת 1939.

מכיוון שלא היו די בתקנות שלפני המלחמה במצב הפוליטי החדש, הונפקה הוראה כיצד להתמודד עם אסירים בשנת 1945. מתחילת קיומו הוכפף משמר הכלא למחלקה 6 במשרד לביטחון פנים. קציניו לקחו חלק פעיל בפעילות שבוצעה על ידי מחלקת החקירות של שירות הביטחון של משרד הפנים הפולני, כולל רדיפות ועינויים של אסירים מסיבות פוליטיות. במחנות ובבתי הכלא, הוחלו אותם אמצעי התנהגות על אסירים כמו בברית המועצות. במדינה פעלה רשת של 204 מחנות עבודה בכפייה בה מתו כ-25,000 איש. המחנה הגדול ביותר מסוג זה היה ביאבוז'נו, סניף לשעבר של מחנה הריכוז הגרמני באושווינצ'ים, KL Auschwitz S-Lager Dachsgrube. המפקד הראשון שלה היה קפטן הנ.ק.ו.ד. מורדשוב ולאחר מכן סלומון מורל[5].

ביולי 1954 פורסם צו שירות בתי הסוהר. שמו של הארגון השתנה ונוספו כמה גופים ויחידות סמך. ב-7 בדצמבר פורק המשרד לביטחון פנים והשירות הוכפף למשרד הפנים. רק בנובמבר 1955 בוטלו תקנות הכלא שלפני המלחמה על ידי הנהגת תקנות חדשות. עם זאת, התקנות איבדו מהר מאוד את הרלוונטיות שלהם בשל השינויים הפוליטיים של 1956 והעברת שירות בתי הסוהר ב-1 בנובמבר 1956 למינהל משרד המשפטים.

1956-1989[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימות של שירות בתי הסוהר לאחר התמורות בשנת 1956 השתנו. התקנות הקיימות, אף על פי שכללו כמה תיקונים, לא היו מעודכנות. בשנים קודמות איש לא עסק בשיקום אסירים בשל היעדר כספים, בסיס, כוח אדם מתאים, ומעל לכל, האווירה הפוליטית. המודל המדכא שנשלט על ידי תכנים פוליטיים-אידאולוגיים וצבאיים, הפך למודל מעצב והפוליטיקה והאידאולוגיה הדומיננטית ננטשו לטובת תוכן פסיכולוגי-חברתי ותחומים משפטיים.

דרגות קצונה בשירות בתי הסוהר 1956-1976.

בשנת 1966 הוצגה מערכת של פעילויות שיקום חברתי, כולל הכנסת בתי סוהר פתוחים למחצה. בשנים 1969–1981 פותח מערכת חינוך לאסירים, יושמו גרסאות שונות של טיפול נגד אלכוהול, פותח ניסיון במערכת המעבר ונדרשו דרכי שיתוף פעולה עם החברה ושיתוף פעולה עם המשפחות הורחב בבתי כלא רבים.

לאחר 1981, בתי הכלא שימשו למאסר של פעילי ארגון האופוזיציה סולידריות. לאורך כל תקופה זו מערכת הכלא לא חמקה מהתפקיד הפוליטי שהוטלה עליה על ידי המדינה הטוטליטרית. לצד אסירים פליליים, היו גם אסירי מצפון[6]. ב-10 בדצמבר 1959 אומץ "חוק שירות בתי הסוהר" שהסדיר את תפקודם של אסירים במשך 37 שנה. חוק זה תוקן מספר פעמים, והשינויים החמורים ביותר היו הכנסת שמות דרגות צבאיות בשנת 1975, הרחבת מערך ההדרכה והכנסת חיל המפקד בשנת 1983.

1989-2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שינוי המערכת הפוליטית בפולין בשנת 1989, לא הוכרזה החנינה הצפויה, מה שהביא למרידות בבתי כלא רבים. החלה רפורמה במערכת הכלא שמטרתה לאמץ את מודל השיקום. בשנים הראשונות של הרפורמות כ-40% מהקצינים עזבו את שירות בתי הסוהר, מה שהביא למספר השפעות שליליות. תקופת המעבר במסגרת הרפורמות הסתיימה בסביבות 1994[6].

מבנה הדרכת הקצינים השתפר גם הוא ביחס לתקופה הקומוניסטית:

השוואה בין הדרכת קציני שירות בתי הסוהר הפולני
# חינוך שנות השמונים[7] 2003
1 בסיסי (בסיסי מקצועי) 22% 1.6%
2 תיכון (בוגר בית ספר תיכון) 56% 67.5%
3 חינוך משני - 3.3%
4 גבוה יותר 14% 27.6%

המאה ה-21 הביאה שינוי משמעותי בתנאי העבודה של קצינים, הנגרמת כתוצאה מהצפיפות הגוברת של בתי כלא. במקביל, מספר אנשי הצוות של יחידות הכליאה לא גדל. היחס בין מספר עובדי הכלא למספר המורשעים היה בהתאמה:

  • 1985 - סוהר אחד לכל 5.6 אסירים
  • 1996 - 1 לכל 2.6 אסירים
  • 2003 - 1 לכל 3.5[8]
  • 2006 - 1 לכל 4
  • 2011 - 1 לכל 2.76[9]

הפחתת ההוצאות על השקעות ומודרניזציות הורגשה גם היא קשה וגרמה להידרדרות בתנאי עבודתם של קצינים[8].

חגי שירות בתי הסוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החגים בשירות בתי הסוהר הם:

  • 11 בנובמבר - יום העצמאות הלאומי 1918 - ביום זה המדינה הפולנית השתלטה על כל בתי הכלא באזור שכבשה האימפריה הגרמנית
  • 8 בפברואר - יום שירות בתי הסוהר מאז 2011 (בשנים 1996–2010 נחגג החג ב-26 באפריל, היום בו עבר חוק שירות בתי הסוהר משנת 1996).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שירות בתי הסוהר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Informacje o służbie więziennej". אורכב מ-המקור ב-2010-02-28. נבדק ב-2020-07-23.
  2. ^ Centralny Zarząd SW (אורכב 06.12.2016 בארכיון Wayback Machine)
  3. ^ "Areszty do likwidacji".
  4. ^ Księga jubileuszowa więziennictwa polskiego 1918 – 1928 wyd. 1929 pod redakcją Zygmunta Bugajskiego.
  5. ^ Bronisław Urbański, Forum Penitencjarne nr 6/2004, artykuł Polski Gułag.
  6. ^ 1 2 Henryk Machel: Więzienie jako instytucja karna i resocjalizacyjna Wydawnictwo Arche Gdańsk 2003.
  7. ^ Teodor Szymanowski Przemiany systemu penitencjarnego w Polsce Warszawa 1996.
  8. ^ 1 2 Teodor Szymanowski Polityka karna i penitencjarna w Polsce w okresie przemian prawa karnego Wydawnictwo Uniwersytetu Warszawskiego 2004.
  9. ^ "Forum Penitencjarne 09/2013, s. 6 Polskie więziennictwo w statystykach" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-04-07. נבדק ב-2020-07-23.