שירות האוויר של הצי המלכותי

**שירות האוויר של הצי המלכותי**
	סמל הכובע של שירות האוויר של הצי
	סמל הכובע של שירות האוויר של הצי
פרטים
מדינה	הממלכה המאוחדת
שיוך	האדמירליות של הצי המלכותי הבריטי
סוג	חיל אוויר
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1 ביולי 1914 – 1 באפריל 1918 (3 שנים ו־39 שבועות)
מלחמות	מלחמת העולם הראשונה
נתוני היחידה
כוח אדם	ערב מיזוגה:; 55,066 איש, 2,949 מטוסים, 103 ספינות אוויר
פיקוד
יחידת אם	הצי המלכותי

שירות האוויר של הצי המלכותי (באנגלית: RNAS - Royal Naval Air Service) היה זרוע האוויר של הצי המלכותי הבריטי. הזרוע הייתה כפופה לאדמירליות והתקיימה בין ה-1 ביולי 1914 ל-1 באפריל 1918, אז אוחדה עם גיס התעופה המלכותי של צבא בריטניה ליצירת חיל האוויר המלכותי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיס התעופה המלכותי נוסד ב-1912 עם שני אגפים: צבאי-יבשתי וימי. באותה שנה נוסדה גם מחלקה אווירית באדמירליות. ב-1913 נחנך בסיס מטוסים ימיים באי גריין (Isle of Grain) במחוז קנט ונפתח בית ספר לאימונים ולתרגילים צבאיים ב-Eastchurch הסמוכה. באותה שנה נעשה גם שימוש ראשון בספינה (HMS Hermes) כנושאת מטוסים. בנוסף נערכו ניסויים בספינות אוויר דמוית צפלין, הן ניידות והן נייחות, שנקשרו לעמדות חוף למטרות הגנה ותצפית. ב-1 ביולי 1914 נערך ארגון מחדש, במסגרתו הוכפף האגף הימי של גיס התעופה המלכותי לאדמירליות. ב-1 באוגוסט 1915 הפך לחלק בלתי נפרד מהצי.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היו לשירות האוויר של הצי המלכותי 93 מטוסים, שש ספינות אוויר, שני בלוני תצפית וסגל שמנה 727 קצינים וחוגרים. בעת המיזוג עם גיס התעופה המלכותי עמדה מצבת שירות האוויר על 55,066 איש, 2,949 מטוסים, 103 ספינות אוויר ו-126 תחנות חוף. בנוסף, שויכו לשירותי האוויר כ-12 כלי שיט באופן חלקי או מלא, בהם הארק רויאל (HMS Ark Royal), הספינה הראשונה בעולם שתוכננה ונבנתה כנושאת מטוסים.

בחג המולד 1914 התקיימה התקיפה האווירית הראשונה בהיסטוריה שהתבססה על המראה מנושאת מטוסים. בהתקפה זו שוגרו המטוסים הבריטיים להשמדת בסיסי הצפלינים הגרמניים באזור וילהלמסהאפן.^[1]^[2]^[3]

בהוראתו של הלורד הראשון של האדמירליות, וינסטון צ'רצ'יל, הוקמה גם מסגרת קרקעית של שריוניות (RNAS Armoured Car Section) שפעלה בצרפת מנובמבר 1914 ועד קיץ 1915 למטרת חילוץ טייסים מופלים וסיור. הכלי העיקרי של המסגרת היה שריונית רולס-רויס מצוידת במקלע ויקרס. לאחר מכן פורקה המסגרת, תוך משלוח חלק מיחידותיה לסיוע בחזיתות אחרות. לאחר הפירוק סייעה יחידה 20 של מסגרת למחקר, פיתוח ובדיקה מבצעית של הטנק הראשון וצוותה היה הראשון לקלוט את הטנק סימן 1.^[4]

בשנת 1924 הוקם הזרוע הימי בחיל האוויר המלכותי וב-1937 הוקם זרוע האוויר של הצי המלכותי שהיה ממשיך דרכו של שירות האוויר.

מטרות מבצעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיור וזיהוי כלי שיט של האויב, בפרט סיור אינטנסיבי מעל תעלת למאנש והים הצפוני לאיתור צוללות גרמניות; תקיפת כלי שיט, נמלים ומתקני חוף של האויב; תקיפת נמלי-עגינה של ספינות אוויר גרמניות (אפילו בעומק השטח היבשתי של גרמניה, הרחק מהחוף, עד פרידריכסהאפן); הגנה אווירית על לונדון.

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשירותי האוויר של הצי לא היה מבנה ריכוזי, והזרוע הייתה מורכבת ממספר כנפות (שלוש עם פרוץ המלחמה ושש בסיומה) בעלות מידה רבה יחסית של עצמאות מבצעית. כל מפקדי הכנפות ("מספרי 1") היו כפופים ישירות למחלקת התעופה של האדמירליות בראשות אדמירל צ'ארלס ווהן-לי (Charles Vaughan-Lee).

כנף 1 - כללה כלי טיס ששירתו משני צידי תעלת למאנש החל מ-1914
כנף 2 ו-3 - כללו כלי טיס שפעלו בדרדנלים בתקופת מערכת גליפולי. בתום המערכה, שגבתה אבדות כבדות, נספגה כנף 3 לתוך כנף 2 ובוטלה. כנף 3 הוקמה מחדש ב-1916 כטייסת הפצצה אסטרטגית.
כנף 4 ו-5 - התפתחו מכנף 1 למשימות מגוונות
כנף 6 - כללו כלי טיס שפעלו במשימות סיור מעל הים האדריאטי ומלטה

טייסות שפעלו בחזית המערבית סומנו במספרים 1-17. לאחר המיזוג עם גיס התעופה המלכותי, קיבלו הטייסות את המספרים 201-217 בחיל האוויר המלכותי.

טייסות שפעלו בחזית המזרחית סומנו באותיות A-G ו-Z. לאחר המיזוג עם גיס התעופה המלכותי, קיבלה טייסת A את המספר 222; B קיבלה את המספר 223; C את המספר 220; D את המספר 221; טייסת Z הועברה לצי היווני.

מפקדים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ארלס ראמני סמסון, האדם הראשון בעולם שהמריא מספינה נעה. היה מפקדו של האגף הימי של גיס התעופה (1912-1914, לפני הקמת שירות האוויר של הצי); מייסד ומפקד כנף 3 בפעולתה כמערכת גליפולי
רודריק דאלאס, אלוף הפלות, מפקד טייסת מס' 1 (1917)
סטנלי גולב - אלוף הפלות, מפקד טייסת מס' 5; לימים ראש מטה חיל האוויר המלכותי האוסטרלי
ארתור לונגמור - מפקד טייסות מס' 3 (1914) ומס' 1 (1915)
פרדריק סייקס - מפקד כנף 2, מפקד כוחות שירות האוויר של הצי במזרח הים התיכון (1915-1916); ראש המטה הראשון של חיל האוויר המלכותי