שירות הביטחון הפדרלי (רוסיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שירות הביטחון הפדרלי
Федеральная служба безопасности
סמל שירות הביטחון הפדרלי הרוסי
סמל שירות הביטחון הפדרלי הרוסי
לוביאנקה, מטה שירות הביטחון הפדרלי הרוסי
לוביאנקה, מטה שירות הביטחון הפדרלי הרוסי
דגל שירות הביטחון הפדרלי
מידע כללי
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט רוסיהרוסיה רוסיה
משרד אחראי נשיא הפדרציה הרוסית
תאריך הקמה 3 באפריל 1995 (חוק שירות הביטחון הפדרלי)
סוכנות קודמת השירות הפדרלי למודיעין מסכל של רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהל אלכסנדר בורטניקוב
מטה מרכזי כיכר לוביאנקה, מוסקבה, רוסיה
FSB.ru
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שירות הביטחון הפדרלירוסית: Федеральная служба безопасности, ובראשי תיבות: ФСБפה-אס-בה, פ.ס.ב. או פס"ב) הוא ארגון ביון וביטחון רוסי המהווה נדבך חשוב בקהילת המודיעין הרוסית. השירות כפוף לנשיא רוסיה ונועד להגן על המדינה מפני ריגול, חתרנות פנימית וטרור המסכנים את ביטחונה של הפדרציה הרוסית.

תפקידיו כוללים:

  • סיכול ריגול: סיכול פעילותם של מרגלים הפועלים ברוסיה[1][2].
  • סיכול טרור פנימי: חשיפת וחקירת התארגנויות טרור ברוסיה, סיכול ומניעת פיגועים (בסיוע כוחות ביטחון אחרים כגון משטרת הפדרציה הרוסית והכוחות המזוינים)[3][4][5][6].
  • פיקוח ואבטחה: פיקוח על אבטחת נכסים אסטרטגיים, אבטחת מידע ביטחוני ומדיני והגנת סייבר.

הארגון, שהוקם ב-3 באפריל 1995, הוא היורש העיקרי של סוכנות הק.ג.ב. לאחר התפרקותה של ברית המועצות. המטה הראשי נמצא בכיכר לוביאנקה שבמוסקבה. סמכויות הארגון מקבילות לאלה של האגף לביטחון לאומי ב-FBI, שירות האבטחה הפדרלי של ארצות הברית, והסוכנות לביטחון לאומי (NSA). זוהי סוכנות אכיפת החוק הפדרלית החשובה ביותר ברוסיה, האחראית לסיכול ריגול, חתרנות, ולמלחמה בטרור. עד שנת 2011, השירות עסק גם במאבק בפשע המאורגן, עד שהוקמה ועדת החקירות של רוסיה. מספר האנשים המשרתים בו וגודל התקציב השנתי שלו נחשבים לסוד מדינה (מעריכים שמדובר בכרבע מיליון עובדים). בשנת 2006 דווח שתקציבו קפץ ב-40%.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – אוכרנה, נ.ק.ו.ד., ק.ג.ב., השירות הפדרלי למודיעין מסכל של רוסיה

לפני הקמת השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוף ראשון לענייני ביטחון פנים הוקם עוד בתקופת הצאר ופעל תחת שמות שונים החל מהלשכה החשאית מהמאה ה-18 ועד למחלקה השלישית בלשכת הוד מעלת הקיסר משנת 1826.

ב-1917 הוקמה הצ'קה כגוף מרכזי לביטחון פנים ודיכוי פוליטי ברוסיה הסובייטית. בשנת 1922 עם הקמת ברית המועצות נוצר ג.פ.או. שאורגן מחדש כאו.ג.פ.או. והפך ב-1934 לנ.ק.ו.ד. שהיה אחראי על כל תחום ביטחון הפנים, כולל ביטחון המדינה, סיכול ריגול, אכיפת חוק ואחזקת מתקני המאסר. ב-1954 תפקידי ביטחון המדינה וסיכול ריגול הופקדו על המינהל הראשי השני של הק.ג.ב..

המינהל הראשי השני של הק.ג.ב., עסק בריגול נגדי, בחתרנות ובביטחון פנים. לאורך השנים עמדו בראשו פיוטר פדוטוב (1954-1956), אולג גריבאנוב (1956-1964), סרגיי באניקוב (1964-1967), גאורגי ציניוב (1967-1970), גריגורי גריגורנקו (1970-1983), איוואן מרקלוב (1983-1989), ויקטור גרושקו (1989-1991), גנאדי טיטוב (1991) ופיודור מיאסניקוב (1991).

לקראת סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, כשברית המועצות וכלכלתה עמדו לפני התמוטטות והתפרקות מוחלטת, היה הקג"ב אחד מהמוסדות הממלכתיים שהחזיקו מעמד היטב ושרדו את המשברים שיצרו הגלאסנוסט והפרסטרויקה. השמרנים הקומוניסטים שביקשו לשמר את הארגון ביצעו ניסיון הפיכה באוגוסט 1991 נגד מיכאיל גורבצ'וב, הניסיון כשל אך בשל השתתפותן של יחידות הקג"ב בהפיכה, החליט גורבצ'וב לפרק את הארגון, ובספטמבר 1991 הוא פורק.

ב-26 בנובמבר 1991 הוקמה סוכנות הביטחון הפדרלית, היורשת הישירה למינהל הראשי השני, ענף ביטחון פנים בקג"ב, שהייתה שירות הביטחון הראשון של הפדרציה הרוסית עד ה-24 בינואר 1992. בד בבד, כשפורק הקג"ב הסובייטי, פעל משרד הביטחון הבין-רפובליקני שהוקם ב-22 באוקטובר 1991 כארגון הביטחון האחראי לכל הרפובליקות הסובייטיות. מ-24 בינואר 1992 עד 21 בדצמבר 1993 התקיים משרד הביטחון הרוסי בתור משרד ממשלתי שבראשו שר הממונה על ביטחון פנים.

שירות הביטחון הפדרלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל משרד הביטחון של הפדרציה הרוסית

בדצמבר 1993 הוקם השירות הפדרלי למודיעין מסכל, שהפך ב-3 ביולי 1995 לשירות הביטחון הפדרלי. במאי 1997 נערך ארגון מחודש במבנה הארגון: מספר המינהלות צומצם מ-22 לחמש בלבד, ותפקידי שאר המינהלות פוזרו בין חמש מחלקות נוספות. באותן שנים שירות הביטחון שיתף פעולה עם הסוכנות הפדרלית למידע ולתקשורת ממשלתית בשדרוג ובאחזקת המערכת לפעולות חקירה מבצעיות.

במרס 2003, במהלך הרפורמה הפדרלית שהוביל ולדימיר פוטין, שירות הביטחון הפדרלי החל לעסוק במודיעין אותות, במקום הסוכנות הפדרלית למודיעין ותקשורת ממשלתית, שפורקה. ביולי 2004 שוב נערך ארגון מחודש, שבמסגרתו פורקו המחלקות בארגון ובמקומן הוקמו שירותים, ומספר סגני ראש הפס"ב צומצם מ-12 לארבעה בלבד. בשנת 2007 הואשם הארגון במעורבות בהתנקשות בחייו של אלכסנדר ליטוויננקו[7][8].

בשנת 2010 נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב חתם על צו להרחבת סמכויות הארגון[9] וביולי 2014 בהיותו בתפקיד ראש הממשלה הוא חתם על הנחיה ממשלתית שחייבה את הרשתות החברתיות והפורומים ברשת האינטרנט הרוסית להתחבר להתקנים שפותחו על ידי הפס"ב. התקנים אלה לא היו אלא דרך קלה יותר עבור הארגון לפקח על אתרי האינטרנט הרוסיים, בצעד שגרר ביקורת רבה על המהלך. כמו כן, נחתם צו המאפשר לארגון לפעול מחוץ לגבולות רוסיה בתיאום עם שירות הביון והמודיעין הצבאי. ביולי 2019 נודע על מעצרם של כמה מחברי יחידת אלפא בחשד לגנבת כספים. בית המשפט במוסקבה שלח למאסר חמישה קציני שירות הביטחון הפדרלי בחשד לגנבת כספי ציבור, שניים נוספים נשלחו למעצר בית. בין הנאשמים היו שלושה אנשי יחידת הכוחות המיוחדים אלפא וקצין אחד מיחידת וימפל. בין המעורבים היו גם עובדי שירות הביטחון הכלכלי של שירות הביטחון הפדרלי, אשר עבדו בעבר ביחידת "K" למאבק בפשעי מחשב. הפרשה הביאה לפיטוריו של ואלרי קנאקין מפיקוד על יחידת אלפא וב-45 שנות קיומה של היחידה, זו הפעם הראשונה שקציני יחידת עילית נעצרים על פרשיות שכאלה.

תפקיד באוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2014, ה-FSB הקדיש משאבים ניכרים להתכונן להשתלטות רוסית על אוקראינה.[10]אף על פי שגם ה-SVR וה-GRU של רוסיה (שירות ביון החוץ ומודיעין צבאי) היו מעורבים, ל-FSB היה תפקיד ראשי ב"מבצעי מודיעין והשפעה".[11]

ראש ה-FSB בורטניקוב מילא תפקיד מפתח בהחלטתו של פוטין לפלוש לאוקראינה.[12]

השירות החמישי של ה-FSB, המכונה גם "המחלקה למידע מבצעי" ו"שירות מידע מבצעי ויחסים בינלאומיים", מוגדר על ידי ה-BBC ורדיו אירופה החופשית כמודיעין נגד בשטחים של ברית המועצות לשעבר, עבודה שנעשתה בעבר על ידי ה-KGB. שירות חמישי. המנהלה התשיעית של השירות החמישי שלה מכוונת לאוקראינה.[13][11][14] פוטין שוכנע לפלוש לאוקראינה על ידי קבוצה קטנה ממקורביו, במיוחד ניקולאי פטרושב, יורי קובאלצ'וק ואלכסנדר בורטניקוב.[12][15] לפי מספר מומחים, בורטניקוב מילא תפקיד מפתח בהחלטתו של פוטין לפלוש לאוקראינה.[12]

לפי דו"ח של Royal United Services Institute המצטט ראיונות של קצינים ואנליסטים של שירות הביטחון האוקראיני, צוות ה-FSB האוקראיני התרחב מאוד ביולי 2021, ועד פברואר 2022 היו בו "כ-200 קצינים" אף על פי שרוב הצוותים מורכבים מ10–20 בלבד.[16] לפני הפלישה ב-2022, סוכנויות מודיעין באוקראינה, גרמניה, בריטניה וארה"ב דיווחו כי ה-FSB תכנן להחליף את המנהיגים הנבחרים של אוקראינה באוקראינים המתגוררים כעת ברוסיה.[17][18]

מבנה שירות הביטחון הפדרלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל השירות לסיכול ריגול של פס"ב
סמל המחלקה לסיכול ריגול צבאי
סמל השירות להגנת המערכת החוקתית והמלחמה בטרור של פס"ב
סמל שירות המודיעין המבצעי ותקשורת בינלאומית של פס"ב

הארגון והשירותים שקדמו לו עברו שינויים מבניים רבים לאורך השנים. השינוי האחרון התרחש ב-11 ביולי 2004 בצו נשיאותי שהוציא נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. באותו ארגון מחדש בוטלו ה"מחלקות" והוחלפו ב"שירותים" וב"מנהלות".

  • שירות המודיעין הנגדי הוא השירות לסיכול ריגול של פס"ב, שנקרא גם שירות המודיעין הנגדי של שירות הביטחון הפדרלי (Служба контрразведки ФСБ), הוא הארגון העיקרי בשירות הביטחון הרוסי האחראי למניעת ריגול במדינה. אחראי למעקב ולמעצרם של מרגלים זרים[19][20][21].
  • המחלקה לסיכול ריגול צבאי של פס"ב (Департамент военной контрразведки, ДВКР ФСБ) היא הגוף העיקרי שמופקד על מניעת ריגול בזרועות הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית והיא כוללת את מינהל 3, שמכיל סניף אזורי בכל גוף צבאי במדינה. בעתות שלום נותרת המחלקה באחריות פס"ב, כפי שהיה נהוג במהלך התקופה הסובייטית. בעת מלחמה, הארגון מוכפף למודיעין הצבאי הרוסי. המחלקה נאבקת במרגלים של צבאות זרים ולרוב משתפת פעולה עם הגה-אר-או[22].
  • השירות להגנת המערכת החוקתית והמלחמה בטרור (СЗКСиБТ, Служба по защите конституционного строя и борьбе с терроризмом ФСБ) הוא הארגון המרכזי האחראי למלחמה בטרור, יורש מינהל 5 בקג"ב הסובייטי שעסק בסיכול ריגול פוליטי. הארגון הוקם ב-1992 בשם המינהל למלחמה בטרור. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 עסק הארגון במלחמה בטרור ובקיצוניות פוליטית. לאחר מאורעות בודנובסק פוטר מנהל המחלקה מתפקידו, והמינהל הפך למרכז ללוחמה בטרור. ב-1997 הוקמה על בסיס המרכז, המחלקה למלחמה בטרור של שירות הביטחון הפדרלי, כשבראשה ויקטור זורין. בזמנו כללה המחלקה את המחלקה המבצעית - טרור, יחידת אלפא, יחידת וימפל ומינהל K
  • המרכז למטרות מיוחדות של שירות הביטחון הפדרלי (רוסית: Центр специального назначения ФСБ) הוא גוף הגג ברוסיה המאגד את הכוחות המיוחדים הפדרליים והיחידות המובחרות של שירות הביטחון הפדרלי. מרכז האימונים המרכזי של הכוחות המיוחדים נמצא בבלשיחה, מחוז מוסקבה[23].
  • שירות הביטחון הכלכלי של פס"ב (ברוסית: Служба экономической безопасности ФСБ) נודע עד 2004 בשם "המחלקה לביטחון כלכלי". ארגון זה הוא יורש המינהל לסיכול ריגול כלכלי הקודם שהוא יורש מינהל 6 בקג"ב והמינהל השני הראשי. הארגון אחראי לאבטחת הכלכלה הרוסית ולהסרת איומים עליה, כמו גם סיכול חתרנות וריגול בתעשייה הרוסית. למעשה זוהי מחלקת אכיפה בשירות הביטחון הרוסי האחראית למלחמה בהונאות כלכליות וזיופי כספים במדינה[24].
  • שירות משמר הגבול הפדרלי הוא אגף בפס"ב הממונה על אבטחת גבולות המדינה ברוסיה ולמעשה אחראי על הגבול הארוך ביותר בעולם. בתקופתו של בוריס ילצין הארגון פעל כשירות פדרלי עצמאי, ב-2003 הנשיא ולדימיר פוטין הכפיף אותו לפס"ב. כולל את משמר החופים הרוסי.
  • שירות המודיעין המבצעי והיחסים הבינלאומיים (Служба оперативной информации и международных связей) הוא אגף של פס"ב שעד הרפורמה הפדרלית ב-2004 נודע בשם "המחלקה לניתוח, תחזית ותכנון אסטרטגי" (Департамент анализа, прогноза и стратегического планирования ,ДАПСП ФСБ). השירות הוקם ב-17 במאי 1991 על בסיס המחלקה האנליטית של הקג"ב. תחילה נודעה בשם מחלקת הניתוח המודיעינית. הלכה למעשה שירות אנליטי ראשון הוקם בקג"ב ב-1989 בשם שירות המודיעין והאנליזה המבצעית (ניתוח מבצעי). לאור המורא שהטיל הקג"ב על אויביו במערב, רבים חשבו שלארגון יש יכולות אנליטיות גבוהות, אולם לא היה קיים שירות אנליטי מאורגן לניתוח מצבים, אף שב-1967 התקיימה קבוצת יועצים של יו"ר הקג"ב (הדבר הכי קרוב לשירות אנליטי), אך זו לא התקיימה הרבה זמן והכילה 10 אנשים בלבד. רק עם נפילת חומת ברלין, החלו שירותי הביטחון הרוסיים לייחס חשיבות רבה לניתוח מצבים[25][26][27][28]. נחשב לשירות הביון של הארגון.
  • שירות הבקרה של שירות הביטחון הפדרלי (Контрольная служба ФСБ) נוסד ב-6 בינואר 1999 כמחלקת הפיקוח של שירות הביטחון הפדרלי האחראית לפיקוח פנימי על פעולות הארגון. שירות הבקרה אחראי על האווירה המוראלית בשירות הביטחון הפדרלי ועל חקירות פנים[29][30].
  • המחלקה לביטחון פנים של פס"ב (Управление собственной безопасности ФСБ) הוא מחלקת חקירות עליונה בשירות הביטחון הפדרלי שבסמכותה לפטר כל סוכן פס"ב שנחשד בפלילים ובביצוע עבירות שחיתות שונות. המחלקה הוקמה ב-1992 כשירות לביטחון פנים, כפופה ישירות לראש הפס"ב ונחשבת לאחת המחלקות החשאיות ביותר. המינהל פועל בנחישות רבה נגד סוכנים סוררים וידועה מאוד מעורבותה בפרשת "מוסט" כשקבוצת סוכני קג"ב לשעבר וסוכני פס"ב נחשדו בהתקנת מתקני האזנה במשרדיו של ולדימיר גוסינסקי, בעל השליטה על ערוץ אן.טי.וי. הסוכנים נעצרו לבסוף. ידועה גם חשיפת קשרים של סוכנים עם מחבלים צ'צ'נים, כמובסאר בסאייב[31][32].
  • השירות הטכנו-מדעי הוא אגף האחראי לכל הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים וכולל את המינהל לפעולות טכניות מבצעיות (Управление оперативно-технических мероприятий ,УОТМ ФСБ) שאחראי לביצוע האזנות גלויות והאזנות סתר. המחלקה היא אחת המחלקות הגדולות בפס"ב ועל פי החוק הרוסי היא אחת מחמשת ארגוני אכיפת חוק ברוסיה בעלי סמכות להאזין לאזרחי המדינה, לצורך חקירת פיגועי טרור ופשעים חמורים שונים. שאר הארגונים הם: שירות האבטחה הפדרלי, גר"ו, סו"ר ואם.וה.דה[33].
  • מינהל החקירות הוא מהגופים החשובים ביותר בשירותים החשאיים ברוסיה. המינהל עוסק בכל תיקי החקירה שמנהל שירות הביטחון הפדרלי. מחלקה זו היא שחקרה את פיצוצי הבתים ברחוב גוריאנוב במוסקבה ב-9 בספטמבר 1999 שהביא למות 92 איש. המחלקה הייתה גם זו שחקרה את פיצוצי הבניינים בוולגודנסק, הפיצוצים המסתוריים שגרמו לפרוץ מלחמת צ'צ'ניה השנייה וחקרה גם את הפיצוצים ברכבת התחתית של מוסקבה, שאירעו ב-6 בפברואר 2004 והביאו למות 43 איש[34].
  • המרכז לביטחון מידע (Центр информационной безопасности ФСБ), לשעבר המרכז לביטחון תקשורת (Центр безопасности связи ФСБ) הוא אגף בשירות הביטחון הפדרלי שהוקם על בסיס המינהל הראשי לביטחון תקשורת של פאפס"י (Главного управления безопасности связи ФАПСИ) ואחראי לביטחון מידע והצפנה, מאבק בהאקרים ופורצי מחשבים ובהתקפות על אתרי האינטרנט הממשלתיים. כולל את המרכז לביון רדיו אלקטרוני באמצעי תקשורת של פס"ב שהוקם על בסיס המינהל הראשי של פאפס"י למודיעין רדיו אלקטרוני באמצעי תקשורת[35].
  • המרכז הלאומי לתיאום תקריות מחשוב (Национальный координационный центр по компьютерным инцидентам) שנועד לנטר את רשת האינטרנט ברוסיה ובסמכותו להשבית אתרי אינטרנט העוברים על החוק[36].
  • מרכז הטכנולוגיה המיוחדת של פס"ב (Центр специальной техники ФСБ) מכיל בתוכו את המכון לחקר הפשיעה. המרכז אחראי לפיתוח טכנולוגיות מיוחדות, בין השאר המרכז אחראי לפיתוח פרויקט המל"ט הרוסי. המרכז אחראי לפיתוח נשק מיוחד וכל נושא הפיתוח הטכנולוגי בפס"ב מופקד על המרכז לטכנולוגיה מיוחדת האחראי להצטיידות סוכני שירות הביטחון הפדרלי הרוסי. המרכז אחראי על המכון לחקר הפשיעה של פס"ב (Институт криминалистики ФСБ) שמנהל את יחידת החבלנים הרוסית. אף שהמכון הוא חלק מהפס"ב, הוא פועל כמכון אזרחי מקצועי ללא קשר להשתייכותו לארגון הביטחון הפנימי של רוסיה. בדומה למעבדת הזיהוי הפלילי של ה-FBI, זוהי אחת מאוסף המעבדות הגדולות והמקצועניות בעולם[37][38][39].
  • המינהל לרישום וקרנות ארכיוניםרוסית: Управление регистрации и архивных фондов ,УРАФ ФСБ России) הוקם ב-1 בספטמבר 1918 לניהול רישומי סוכנויות אכיפת החוק בברית המועצות. המחלקה מחזיקה ברשותה תיקים שונים על אזרחי רוסיה ועל פי החוק, כל אזרח יכול לגשת למחלקה ולבקש לעיין בתיקו, אם הפס"ב אכן מחזיק בתיק אודותיו.
  • הארכיון המרכזי של פס"ב (Центральный архив ФСБ) - הוקם במרץ 1922 כמחלקת סטטיסטיקה ורישום של או-גה-פה-או. תחת הקג"ב נודע הארכיון כמחלקה 10, ב-1992 הפך לארכיון המרכזי של שירותי הביטחון. בתקופת בוריס ילצין הארכיון פתח את שעריו לקהל הציבור, במטרה לחשוף את מעשי הקג"ב בעידן הסובייטי[40][41][42][43].
  • אקדמיית שירות הביטחון הפדרלי (רוסית: Академия Федеральной службы безопасности России) היא המרכז הלימודי הגבוה ביותר ברוסיה ללימודי השכלה גבוהה עבור סוכני פס"ב. זהו בית הספר הגדול ביותר במזרח אירופה להכשרת מרגלים, בעבר נודע כבית הספר הגבוה של הקג"ב. האקדמיה הוקמה במתכונתה הנוכחית על ידי הנשיא בוריס ילצין ב-24 באוגוסט 1992 כיורשת בית הספר הגבוה של הקג"ב ע"ש דזרז'ינסקי (Высшей школы КГБ им. Дзержинский, Феликс Эдмундович). במסגרת האקדמיה פועל מכון ההצפנה, תקשורת ומידע (Институт криптографии, связи и информатики) כאחד מבתי הספר הגדולים ברוסיה ללימודי תקשורת, הצפנה, פענוח ומודיעין אותות.
  • המועצה הציבורית (Общественный Совет при ФСБ) היא גוף בשירות הביטחון הפדרלי שהוקם על פי צו נשיאותי במאי 2007 ובה חברים 15 אישים, חלקם מהלשכה הציבורית של רוסיה. תפקידה לפתח את פעילויות פס"ב ולהבטיח פיקוח ציבורי על פעולות ארגוני ביטחון המדינה והשירותים החשאיים ברוסיה[44].

כגוף מסונף לשירות פועלת אקדמיה להצפנה של רוסיה.

שירות הביטחון הפדרלי בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – קטגוריה:שירות הביטחון הפדרלי הרוסי בתרבות ובאמנות

ראשי שירותי הביטחון של הפדרציה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ראש שירות הביטחון הפדרלי הרוסי
דיוקן שם תקופת כהונה הערות
מיכאיל ברסוקוב 19951996 מנהל שירות הביטחון הפדרלי הראשון
ניקולאי קובאלב 19961998
ולדימיר פוטין 19981999 לימים ראש ממשלת רוסיה ונשיא רוסיה
ניקולאי פטרושב 19992008 לימים מזכיר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה
אלכסנדר בורטניקוב 2008 - מכהן לשעבר ראש שירות הביטחון הכלכלי בפס"ב

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יותר ויותר מרגלים נגד רוסיה?
  2. ^ שירות הביטחון הרוסי עצר מרגלים גאורגים
  3. ^ הרדיפות הפוליטיות לכל אורך ההיסטוריה הרוסית
  4. ^ סוכנויות הידיעות, שירות הביטחון הרוסי: אסון הרכבת בו נהרגו 26 בני אדם נגרם ע"י פיצוץ, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2009
  5. ^ סוכנויות הידיעות, ראש שירות הביטחון הפדרלי ברוסיה: חשפנו ניסיון לפעילות ריגול של ארה"ב, בריטניה, כוויית וסעודיה במדינה, באתר TheMarker‏, 12 במאי 2005
  6. ^ רויטרס, רוסיה: מחבלים מנסים לרכוש חומר גרעיני באזור, באתר ynet, 2 ביוני 2010
  7. ^ בריטניה: שירות הביטחון הרוסי אשם בהרעלת ליטביננקו
  8. ^ הרעלה רדיואקטיבית גרמה למותו של הסוכן הרוסי שהתנגד לפוטין
  9. ^ AP, רוסיה: מדבדב הרחיב את סמכויות שירות הביטחון, באתר ynet, 29 ביולי 2010
  10. ^ Ball, Tom (9 במרץ 2022). "Putin infuriated by Russian intelligence failures in Ukraine war". The Times. נבדק ב-13 במרץ 2022. Since 2014, the agency had spent a lot of time and resources on attempts to foment unrest in western Ukraine among far-right groups, which ultimately came to nothing, Soldatov said. Their assessments of popular support among Ukrainians for a Russian invasion and the extent to which the country would resist were also 'terribly miscalculated'. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 "US reveals claims of Russian 'kill list' if Moscow occupies Ukraine". BBC. 21 בפברואר 2022. נבדק ב-19 במרץ 2022. Back in 1992 Russia's Foreign Intelligence Service, the SVR, signed a deal with Ukraine and neighbouring states not to spy on them. That left the way open for the FSB which grew in power, particularly after its head in the late 1990s, Vladimir Putin, became Russia's leader. The SVR and military intelligence, the GRU, both still operate in Ukraine but the FSB leads on intelligence and influence operations. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 3 "A look at the trio who convinced Putin to invade". Yahoo News. 9 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Russian Officials Predicted A Quick Triumph In Ukraine. Did Bad Intelligence Skew Kremlin Decision-Making?". Radio Free Europe. 11 במרץ 2022. נבדק ב-13 במרץ 2022. The FSB unit that conducts foreign political analysis -- the Ninth Directorate of the Fifth Service – commissioned public opinion polls in Ukraine earlier in February, weeks before the war...The surveys suggest that Ukrainians' main concerns prior to the war were mundane things: food prices, energy prices, corruption. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Ukraine Through Russia's Eyes". Royal United Services Institute. 25 בפברואר 2022. נבדק ב-12 במרץ 2022. The KGB’s Fifth Service had been responsible for counterintelligence in the territories of the former Soviet Union. When the KGB became the FSB in the 1990s, and these territories became independent states, the Fifth Service transitioned into an intelligence agency targeting Russia's neighbours. Its Department for Operational Information is responsible for compiling data on Russia's 'near abroad' {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "How Putin blundered into Ukraine — then doubled down". Financial Times. 23 בפברואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "The Plot to Destroy Ukraine" (PDF). Royal United Services Institute. 15 בפברואר 2022. נבדק ב-19 במרץ 2022. The most concerning development to Ukraine is the expansion of FSB resources targeting Ukraine. Within the FSB's Fifth Service, run by Colonel General Sergei Beseda, the Department for Operational Information has teams dedicated to most of the 'territories' of the former Soviet Union. Most teams comprise 10–20 personnel. In July 2021, however, the Ukraine team of the FSB Fifth Service was expanded to form the 9th Directorate comprising around 200 officers. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Sabbagh, Dan (13 בפברואר 2022). "Russia's FSB agency tasked with engineering coups in Ukrainian cities, UK believes". The Guardian. נבדק ב-19 במרץ 2022. Beseda was wanted by Ukraine for questioning in the aftermath of the anti-Russian Maidan revolution in February 2014, believing he was part of a failed attempt to take control of violent efforts to suppress the popular protests. Moscow said he was present to help ensure the protection of the Russian embassy during a time of uncertainty. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "State overthrow being prepared by FSB officer, three defectors from Interior Ministry – media". en.interfax.com.ua.
  19. ^ שירות המודיעין הנגדי של פס"ב - מידע כללי
  20. ^ הקריירה שבונים מסכלי הריגול בפס"ב (רוסית)
  21. ^ ריאיון עם אולג סירומולוטוב, ראש שירות המודיעין הנגדי של פס"ב
  22. ^ מידע נרחב על המחלקה הרוסית לסיכול ריגול צבאי
  23. ^ מידע נרחב על הכוחות המיוחדים של רוסיה
  24. ^ אודות המחלקה לביטחון כלכלי של פס"ב
  25. ^ שירות המודיעין המבצעי והתקשורת הבינלאומית של פס"ב - אנליטיקה
  26. ^ מחלקת המודיעין המבצעי - מידע כללי
  27. ^ אנליזה בזרועות הביטחון הסובייטיים
  28. ^ הפס"ב לומד מטעויות הקג"ב (רוסית)
  29. ^ אודות הקמת מחלקת הפיקוח של פס"ב
  30. ^ שירות הבקרה באתר Agentura.ru
  31. ^ ריאיון עם ראש מינהל ביטחון פנים של פס"ב
  32. ^ המינהל לביטחון פנים של פס"ב (Agentura.Ru)
  33. ^ מחלקת ההאזנות של פס"ב במסד הנתונים של Agentura.ru
  34. ^ תיקי מינהל החקירות של פס"ב
  35. ^ המרכז לביטחון התקשורת של פס"ב (מידע כללי ברוסית)
  36. ^ ФСБ сможет убирать сайты из Рунета без суда
  37. ^ המרכז לטכנולוגיה מיוחדת של פס"ב באתר Agentura.ru
  38. ^ סיפורו של חבלן רוסי
  39. ^ אודות המכון לחקר הפשיעה של פס"ב
  40. ^ אודות מינהל הרישום והארכיון של פס"ב
  41. ^ דף הארכיון המרכזי באתר הפס"ב
  42. ^ אודות הארכיון המרכזי של פס"ב (רוסית)
  43. ^ מידע על הארכיון הפס"ב
  44. ^ האתר הרשמי של המועצה הציבורית של פס"ב