שירות המבחן לנוער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שירות המבחן לנוער הוא שירות סוציאלי טיפולי חינוכי הפועל כשירות ארצי במסגרת האגף לנוער, צעירים ושירותי תקון במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

ייחודו של שירות המבחן לנוער הוא באוכלוסייה המופנית אליו והשימוש בסמכות ככלי טיפולי. שרות המבחן לנוער הוא חלק ממערכת הפיקוח והסדר החברתי, העוסקים בנוער עובר חוק. היא כוללת גם את מחלק הנוער של המשטרה, כחושף את העבירות וחוקר את החשודים, את התביעה המעמידה אותם לדין, ואת בית המשפט לנוער, בו נדונה האשמה ומוכרע הדין. ברוב מדינות המערב קיימת התייחסות מיוחדת לקטינים עוברי חוק. קציני המבחן לנוער מסייעים לבית המשפט בבואו לבחון את ההיבט האישי והשיקומי של הקטין. אך בעוד שברוב המדינות ממוקמים קציני המבחן במסגרת המערכת המשפטית, בארץ פועל שירות המבחן לנוער במסגרת משרד הרווחה והשירותים החברתיים– הממונה על הספקת השירותים החברתיים לאוכלוסייה הנזקקת. עובדה זו מציינת את הדגש המיוחד שניתן להיבט החינוכי-טיפולי-שיקומי בהתייחסות לקטין עובר החוק.

בהמשך למגמה זו נקבע, כי ההכשרה המקצועית של קצין המבחן היא עבודה סוציאלית. מטרות העבודה הסוציאלית ועקרונות פעולתה מנחים את עבודת שירות המבחן לנוער. הטיפול בקטינים עוברי חוק בשירות המבחן לנוער נעשה על בסיס חוק הנוער "שפיטה ענישה ודרכי טיפול" תשל"א – 1971. חוק זה נותן ביטוי לעמדה חברתית לפיה התנהגות מנוגדת לחוק אצל בני נוער היא במידה רבה תוצאה של קשיים ומצוקות אישיות, משפחתיות או חברתיות. חובתם של באי כוח החברה לאתר את הקושי והמצוקה של הקטינים הללו, לפעול כדי לסייע להם להתמודד עם בעיותיהם. לעשות את המיטב כדי להחזירם למסלול תפקודי תקין, ולספק להם את הכלים להתפתחות תקינה.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשקפה היסודית של שיטת המבחן הייתה קיימת זמן רב לפני שהוכר המבחן כשיטה לשיפוט עבריינים. רישומים שנמצאו מעידים כי בספרד במאה ה 16 ובארצות הברית במאה ה 18 השתמשו במונח מבחן לגבי שיפוט אדם לתקופת ניסיון. נראה איפה ששיטת המבחן של היום היא גלגול מודרני של רעיון ישן.

עקרונות המבחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Probation, בתרגום מאנגלית מבחן, משמעו מתן תקופת ניסיון לאדם שנמצא אשם בדין, תקופה בה יעמוד בפיקוח קצין מבחן וייעזר בהדרכתו. צו המבחן ניתן על ידי בית משפט, על יסוד הערכה פסיכו-סוציאלית הכלולה בתסקיר קצין מבחן לתקופה הנראית דרושה למטרות הטיפול, בין שישה חודשים עד שלוש שנים. מתן הצו מותנה בהסכמתו של האדם להימצא בפיקוחו של קצין מבחן שכן המבחן אינו עונש אלא דרך של טיפול. כאשר המבחן אינו עולה יפה, ניתן לחדש את הדיון המשפטי ביוזמת קצין המבחן.

אחריות השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מתן שירותי אבחון וטיפול לקטינים בגילאי 12-18, המופנים על ידי המשטרה כחשודים בביצוע עבירות, במטרה לשקמם, לשפר את הסתגלותם האישית והחברתית ולמנוע ביצוע עבירות בעתיד.
  • סיוע למערכת אכיפת החוק לצורך התאמת החלטות בכל הקשור לקטינים עוברי חוק.

תפקידי השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חקירה פסיכו סוציאלית והגשת תסקירים וחוות דעת הכוללים המלצות למשטרה, לפרקליטות, ולבתי המשפט, לגבי קטינים שנפתחו נגדם תיקים פליליים. הגשת תסקיר היא דרישה בחוק. התסקיר מוגש לבית המשפט לנוער, לאחר הכרעת הדין, כצעד ראשון בשלב הטיעונים לעונש. התסקיר כולל מספר נושאים קבועים, הבוחנים היבטים שונים הנוגעים לנער: נתונים על הקטין מצבו הגופני, השכלי, הנפשי של הקטין, אשר נבחנו בעיקר על סמך ממצאים שהתקבלו בראיון הקטין, תוך שהם נתמכים במקורות מידע נוספים ולעיתים במסמכים שקצין המבחן מקבל אודות הקטין. נתונים על תפקודו של הקטין במסגרת הלימודים או העבודה, קשריו החברתיים, בעיות שהתגלו, אפשרות של שימוש בסמים או אלכוהול, ומידת התחברותו לעוברי חוק. נתונים על משפחתו מצבם הכלכלי, החברתי והבריאותי של ההורים ובני המשפחה האחרים, והשפעתם על הקטין. נבחנים יחסי הגומלין במערכת המשפחתית, ומעמדו של הקטין בתוכה, השפעת ההורים עליו והיכולת שלהם להטיל עליו סמכות ולהציב גבולות להתנהגותו. דרך תגובתם של ההורים למעשה העבירה נדונה אף היא. יחסו של הקטין למעשה העבירה המניעים והסיבות כפי שהוא מביא אותם, מידת האחריות שהוא מקבל על עצמו ומשמעותה, מידת האשמה והחרטה, ויחסו לנפגעי העבירה. יש התייחסות למעשי עבירה קודמים ונוספים. בעקבות מכלול הנתונים מביא קצין המבחן את הערכתו בדבר מידת הסיכון שהנער יבצע עבירות נוספות וכן הצרכים והסיכוי של הנער להשתקם. בתסקיר מובא סיכום בדבר הקשר של הקטין עם קצין המבחן, ומידת הסיוע שהקטין עשוי להפיק מקשר זה. התסקיר מסתיים בסיכום הנתונים והערכה לגבי מצבו של הקטין, שעל פיהם קצין המבחן מגיע למסקנה בדבר דרך הטיפול שבה הוא ממליץ לבית המשפט לנקוט לגבי הקטין, כדי להביא לידי שינוי בהתנהגותו. התסקיר לבית המשפט לנוער הוא התוצר מרכזי בעבודתו קצין המבחן.
  • חקירה והכנת תסקיר מעצר וביצוע פיקוח מעצרים: קצין המבחן נדרש, בצו של בית משפט, לכתוב תסקיר מעצר ובו להמליץ על חלופה אפשרית במקום המעצר או תנאים מיוחדים לשחרור של הקטין ממעצר. כתיבת תסקיר מעצר וההמלצות הנדרשות מחייבות את קצין המבחן לנוער לבצע ראיון ייחודי לקטין, וזאת בתנאים ובנסיבות מיוחדים, כשהקטין נתון במעצר. תסקיר המעצר כולל את נסיבותיו האישיות של הקטין, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור, או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם. חוק המעצרים ותקנותיו אינם מפרטים מהן נסיבות אישיות של נאשם, יחד עם זה ברור כי יש להביא לפני בית המשפט תמונה מלאה ככל הניתן, בזמן קצר, על מצבו של הקטין. מידע זה צריך לכלול מספר נושאים הקשורים להיסטוריה ולהתנהגות הפלילית של הקטין בעבר, לתפקודו, ולמערכת היחסים המשפחתית והחברתית. המידע בתסקיר המעצר צריך לכלול התייחסות למשמעות המעצר לגבי הקטין. על קצין המבחן לבדוק את השפעת המעצר על הקטין, ולשם כך הוא צריך לאסוף מידע מספק ולגבש התרשמות אשר תאפשר לבית המשפט לשקול את החלטתו על בסיס מירב המידע הרלוונטי.
  • הגשת תסקיר אל היועץ המשפטי לממשלה לעניין עיכוב הליכים: תסקיר זה דומה במתכונתו לזה המוגש לבית המשפט, יוגש ליועץ המשפטי לממשלה, על פי בקשתו. הפנייה נעשית על ידי הקטין והוריו או בא כוחם המגישים בקשה לעיכוב הליכים ליועץ המשפטי לממשלה. התסקיר והמלצת קצין המבחן מסייעים ליועץ הממשלתי לגבש את החלטתו לגבי הליך זה, ואף לקבוע את התנאים שבהם הוא יאשר את עיכוב ההליכים.
  • מסירת דוחות ללשכת גיוס על קטינים מועמדים לשירות ביטחון (גיוס לצה"ל): על פי חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986.
  • טיפול בעוברי חוק קטינים על פי צווי בית משפט לנוער
  • חקירה וטיפול בקטינים שהופנו בהליך אי-תביעה סמים מותנה: על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, 51.056 (תיקון, התשנ"ז-1997).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]