שירמל
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
נאן  |
| מטבח |
Awadhi cuisine, המטבח הפרסי |
| מוצא |
איראן |
| מרכיבים עיקריים |
חלב, הל, זעפרן, סוכר, קמח מאידה |
  | |
שירמל או שירמאל (בפרסית/באורדו: شیرمال; בהינדי: शीरमल; בבנגלית: শিরমাল/শীরমাল), הוא לחם שטוח מסורתי בטעם זעפרן הנאכל באיראן ובתת-היבשת ההודית.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה שירמל מגיעה מהמילה הפרסית شیر (תעתיק: שיר) שפירושה חלב, ומהמילה مالیدن (תעתיק: מאלידן) שפירושה לשפשף/להתחכך. בתרגום מילולי אם כן שירמל פירושו "משופשף בחלב". הפרסים הכירו אותו ב"דאקה העתיקה" (אנ'), הוא הובא לצפון הודו על ידי הקיסרים של האימפריה המוגולית בתקופת ימי הביניים. הלחם הפך למעדן במטבחים אחדים.[1] הוא חלק גם מהמטבח האוואדי[2] ובפקיסטן.
הכנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירמל הוא נאן מתוק עדין העשוי ממאידה, שימוש בתבנית אנ עבור "Maida (flour)" בשפה en כאשר הערך קמח מאידה כבר קיים(אנ') סוג של קמח חיטה שמקורו בתת-היבשת ההודית, מחמצת עם שמרים ואפוי בטנדור או בתנור. שירמל נעשה באופן מסורתי כמו רוטי. היום מכינים שירמל כמו נאן. המים החמים במתכון של נאן רוטי הוחלפו בחלב חם ממותק בסוכר ובתיבול זעפרן והל. המוצר הסופי דומה לדניש.
באיראן, ישנם שינויים אזוריים קלים בהכנת השירמל. ככזה, הוא נמכר לפעמים כמזכרת בנסיעה בין האזורים.
בהודו, במיוחד בעיר לאקנאו, מגישים לפעמים שירמל עם קבבים, אלו טיקי או לצד ניהארי.
