שירק (אסלאם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציור הממחיש עבודת אלילים

שירקערבית: شرك, תעתיק מדויק: שִרְכּ) הוא מושג בשריעה, אשר משמעותו המילולית הוא "שיתוף", ומשמעותו הדתית היא אֱלִילוּת, עֲבוֹדָה זַרָה או עֲבוֹדַת אֵלִילִים[1]. אלו אשר עוסקים בֻשירק נקראים מֻשְרִקוּן (مشركون)[2]. באסלאם, העבודה הזרה נחשבת לחטא הגדול ביותר. לפי התאולוגים המוסלמים, אללה יסלח על כל חטא מלבד עבודה זרה. יחד עם זאת, במסורת האסלאמית יש גם שאומרים שאללה יסלח גם על שירק, במידה והאדם מבקש סליחה באופן כנה לפני שהוא מת. הראייה שהם לוקחים לכך היא שרוב הצחאבה נהגו לעבוד אלילים לפני שהם קיבלו את האסלאם.

סוגים של שירק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פרשני הקוראן, ישנם מספר סוגים של שירק. סוג אחד הוא כאשר לוקחים את חכמי הדת, הנזירים, הכמרים, או שאר אנשי הדת כנציגים של האל, בין אם באופן ישיר, ובין אם באופן עקיף על ידי קבלת כל מה שהם אומרים כאמת גם אם זה סותר את הכתוב בקוראן.

סוג אחר של שירק הוא עבודת דברים חומריים, כמו למשל חטא העגל, אשר מוזכר גם בקוראן[3].

סוג נוסף הוא האמונה באלים נוספים מלבד אללה, או ייחוס תכונות אלוהיות לאחרים מלבד אללה[4][5].

עומר בן אל-ח'טאב אף אמר ש"כל הנשבע באחר מלבד באללה, ביצע כפירה או עבודה זרה"[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]