שירת היפה והחיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שירת היפה והחיה בלהקת המטאל הגותי הסימפונית אפיקה בה יש שירה נשית מלודית של סימון סימונס לצד גרואלינג של מארק יאנסן.

שירת היפה והחיהאנגלית: Beauty and the Beast) היא כינוי לשיטת שירה הנפוצה בעיקר במטאל הגותי בה יש שילוב בין שירה נשית מלודית, לעיתים קרובות בקול סופרן, לנהמות גרואלינג או בס צרוד מצד הזמר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר באמצע שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 להקות דום מטאל שילבו לעיתים שירה נשית נקייה לצד הסולן. השיר המפורסם ביותר של שלב זה הוא Gothic של Paradise Lost שניגנה אז דום-דת'. שילוב זמרת נשית על בסיס קבוע החל מהמחצית השנייה של שנות ה-90 בנורווגיה, אז להקות כמו Theatre of Tragedy,‏ Trail of Tears,‏ Tristania ו-The Sins Of Thy Beloved החלו לשלב זמרת סופרן על בסיס קבוע לצד גרואלינג שביצע הסולן של הלהקה. להקות אלה פיתחו את סוגת המטאל הגותי הסקנדינבי שלצד שירת היפה והחיה הציג גם קלידים, כינור וליווי של מקהלה בשיריו. חלק מלהקות המטאל הגותי התפתחו ללהקות מטאל סימפוני ושילבו זמרות בעלי הכשרה אופראית לצידן. לעומתן, להקות אחרות, כגון Within Temptation התרככו וויתרו על שירת היפה והחיה לטובת שירה נשית בלבד.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף ששירת היפה והחיה היא אחד המאפיינים של המטאל הגותי ניתן למצוא להקות מטאל גותי שבהן יש רק זמר זכר או רק זמרת אישה, ללא שילוב בין שני הסגנונות. כמו כן, ישנן להקות מטאל, כמו Nightwish, שמשלבות לעיתים שירה בסגנון זה אך הן אינן להקות מטאל גותי.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון שירת היפה והחיה משלב בין הרכות והקול הצלול של השירה הנשית (בעיקר כשמדובר בקול סופרן) לבין החספוס והעוצמה של שאגת הגרואלינג (בקול באס). בדרך כלל הזמר והזמרת שרים בנפרד, בתורות, כל אחד חלק אחר מהשיר, אך לעיתים הם גם שרים ביחד שורות או בתים שלמים. ברוב להקות המטאל הגותי המבצעות את שירת היפה והחיה, קטעי הגרואלינג ארוכים יותר מקטעי השירה הנשית, אך לרוב את הפזמונים (בתים החוזרים על עצמם בשיר) מבצעת הזמרת. ישנן להקות, כמו טריסטניה, שלצד שירת היפה והחיה משלבות גם שירה גברית נקייה ואף ליווי של מקהלה.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]