שירת העשבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שירת העשבים הוא שיר שכתבה והלחינה נעמי שמר על בסיס שלוש אמרות של רבי נחמן מברסלב.

מקור המילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית הראשון של השיר הוא פרפרזה על דבריו של רבי נחמן מברסלב בספר ליקוטי מוהר"ן (תורה ס"ג במהדורא תנינא):[1]

וּכִּי דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן. כִּי כָּל עֵשֶׂב ועֵשֶׂב יֵש לוֹ שִׁירה שֶׁאוֹמֵר, שֶׁזֶה בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה, וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הָרוֹעֶה.

לקוטי מוהר"ן תנינא סג

הבית השני מקורו ב"שיחות הר"ן" (אות קס"ג):

אם היית זוכה לשמע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך בלי פניה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום תשלום גמול, כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאד ביניהם לעבד את ה' ביראה.

הבית השלישי הוא פרפרזה על משפט בליקוטי הלכות:[2]

עַל כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁהָאָדָם נִתְעוֹרֵר לֵילֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה.

השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמר סיפרה לימים כי מי שהביא לתשומת לבה את דבריו של רבי נחמן מברסלב היה השחקן שלמה ניצן, בתוכנית לרגל ט"ו בשבט,[3] ולכן הקדישה לו את השיר בספרה.[4] לדבריה, מרגע ששמעה את הסיפור – המנגינה הייתה בה.[3]

מכיוון ששלושת המשפטים של רבי נחמן קובצו יחד בספר המועדים על ט"ו בשבט, בעריכת יום-טוב לוינסקי[5] סביר להניח שניצן לקח את הדברים מספר זה.

נעמי שמר כתבה את השיר בשנת 1976 עבור המחזה "מסעות בנימין השלישי", עיבוד לסיפורו של הסופר מנדלי מוכר ספרים, שעלה אז בתיאטרון בימות, שאת כל שיריו חיברה שמר.[6] את השיר ביצעו לראשונה על בימת התיאטרון אברהם מור, ספי ריבלין ודינה גולן, לאחר מכן הוא זכה לגרסת כיסוי של אמנים שונים, בהם ירדנה ארזי, רוחמה רז, אתי אנקרי, המדרגות, אברהם פריד, ושולי רנד. כמו כן, השיר בוצע בידי שמר עצמה באלבומה "על הדבש ועל העוקץ" (1981).

חננאל מאק מונה את השיר בין שירי-תפילה ישראליים.[7] השיר נדפס בברכונים, ונהוג לזמרו בסדר ט"ו בשבט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליקוטי מוהר"ן, מכון פיתוחי חותם, תנינא, סי' סג, באתר HebrewBooks.
  2. ^ ליקוטי הלכות, הלכות ברכות ד', אות ד', באתר HebrewBooks.
  3. ^ 3.0 3.1 יוסי חרסונסקי, שירת העשבים, נעמי שמר, באתרו "חרסנוסקי מיוסיק", 12 בספטמבר 2012.
  4. ^ יואל רפל, משירת העשבים נעשה ניגון של הלב, בבלוג הגיון בשיגעון", 4 בפברואר 2015.
  5. ^ ספר המועדים, כרך ה', עמוד 398
  6. ^ דוד אסף‏, מ'שירת העשבים' ועד 'ערוגות החשק': ספי ריבלין כזמר, בבלוג "עונג שבת", 10 בדצמבר 2013.
  7. ^ חננאל מאק, תפילה ותפילות, ירושלים: ר. מס, תשס"ו 2006, עמ' 216–217.