שיר ללא שם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שיר ללא שם / שלום חנוך

כי שירי הוא בת קול ברוח
מכתבי השלוח
מסילת חיי
געגועי
הד תפילותי.

הבית הראשון בשיר

שיר ללא שֵםמילותיו הראשונות: "כי שירי הוא בת קול ברוח") הוא שיר עברי שכתב והלחין שלום חנוך בשנת 1980, ואשר הושר לראשונה באותה שנה בפי יהודית רביץ.

השיר, בעיבודם של אילן מוכיח, דוד קריבושי, טומי פרידמן ויהודית רביץ,[1] התפרסם באלבומה של רביץ "גלוי ונעלם" (NMC,‏ 1980). בהמשך נכלל השיר באלבום הסולו של חנוך "על פני האדמה" (NMC,‏ 1983), אשר כלל בעיקר ביצועים של חנוך לשירים שכתב לאמנים אחרים. בשנת 2004 חודש השיר על ידי גלעד שגב.

על הולדתו של השיר סיפר לימים חנוך:

שיר ללא שם התחיל גם הוא כמנגינה. הועדתי אותה ליהודית [רביץ]. חשבתי שכדאי והצעתי למאיר [אריאל] לכתוב מילים. הוא כתב בלדה יפהפייה על שלושה בעלי מקצוע ונערה... נעזוב את זה. זה היה כבד. אז כתבתי אני.[2]

חוקר השירה והמוזיקה הישראלית נסים קלדרון מכליל את השיר בין אלה שחילץ חנוך מן הספרותיות של "שירי ארץ ישראל", "מן הטון הקולקטיבי, ומן המחויבות האידאולוגית שליוו את העבריות של השיר, גם כאשר תוכן המלים לא היה פטריוטי. "מאיה", "לילה", "שיר ללא שם" – כולם דומים לשירי ארץ ישראל בשקט שלהם, בכך שהם שרים רק את מה שעצוב ויפה, אבל הם לא מדברים בלשון "אנחנו". אלו שירים אישיים מאוד של זמר-כותב ששר על עצמו.[3]

לדברי הדס ועופר רגב, השיר "הפך לסוג של 'תפילת הדרך', המבקשת עבור המהלך בה שמחה, שלום והצלה מכף פורענות".[4]

בסיכום שנת תשמ"א קבע מבקר המוזיקה יואב קוטנר כי זהו "השיר היפה ביותר השנה".[5] לדברי מבקר המוזיקה יוסי חרסונסקי,

במדור הלירי-רומנטי של שלום חנוך נמצא אחדים מהשירים היפים במוזיקה הישראלית. זה השיר הזה. בא והולך, וכשהוא מגיע, אתה מתחבר אליו כאל מקור חיים שמכיל את הנופים, הניגונים שלך מרבות הימים, למעשה חלק מקיומך במקום נזה.
שיר ללא שם נולד נוגה, טון של געגועים, אווירה שמימית. על מעט שירים אפשר להגיד – אולטימטיביים. "שיר ללא שם" הוא אחד מהם. רגע בלעדי של חסד. שלום מדגיש דווקא את הפן העצוב שביצירה, את הרגע שההשראה נוטשת, שהשיר מתרחק. השיר הופך לישות בפני עצמה כשהדובר מאניש אותן – "אתה בא והולך", וכשהוא בא, נולד שיר כמו השיר המיוחד שנולד כאן.[6]

המנצח והמלחין הישראלי אורי לשמן רואה בשיר "אחד השירים הכי יפים במוזיקה הישראלית. אבל מה הופך אותו לכזה: המילים, הלחן, העיבוד, השירה, החיבור בין כל המרכיבים? אני מוכרח לומר שאין לי תשובה... אין שם, אין מילה, למה שהופך את השיר הזה לכל כך גדול".[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודית רביץ, גלוי ונעלם, באתר Mooma.
  2. ^ שלום חנוך, בלעדי: החדש של שלום חנוך להאזנה מלאה, באתר ynet, 16 במרץ 2012.
  3. ^ נסים קלדרון, יום שני: על שירה ורוק בישראל אחרי יונה וולך; עורכת: טלי לטוביצקי, אור יהודה: דביר ('מסה קריטית – סדרת ספרי מחקר בספרות עברית'); הקשרים – המכון לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2009, עמ' 354.
  4. ^ הדס ועופר רגב, ציוניוני הדרך ובת קול ברוח, פנים: תרבות חברה וחינוך, 51 (2010), באתר הסתדרות המורים.
  5. ^ יואב קוטנר, תקליט תשמ"א: מארגוב עד ארגוב, מעריב, 1 באוקטובר 1981.
  6. ^ יוסי חרסונסקי, שלום חנוך, שיר ללא שם, באתר "חרסונסקי מיוסיק", 16 ביוני 2015.
  7. ^ שיר ללא שם, באתר Pick A Music.