שיר עלי ח'אן, אמיר אפגניסטן
 | |||||||||||
| שיר עלי ח'אן בשנת 1869 | |||||||||||
| לידה |
1825 קאבול, האימפריה הדוראנית | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בפברואר 1879 (בגיל 54 בערך) קאבול, אמירות אפגניסטן | ||||||||||
| מדינה |
 אפגניסטן | ||||||||||
| מקום קבורה | מזאר-י שריף | ||||||||||
| עיסוק | שליט, מצביא | ||||||||||
| דת | אסלאם סוני | ||||||||||
| שושלת ברקאזי | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
שִׁיר עָלִי חָ'אן (פשטו: شېر علي خان; 1825 – 21 בפברואר 1879) היה בן לשושלת ברקאזי ואמיר אפגניסטן בין השנים 1863–1879. שלטונו של עלי היה אפוף במאבקי ירושה שהותיר כיסאו של אביו המנוח, דוסת מוחמד ח'אן. בתקופתו החלו רפורמות ליצירת ממשל ריכוזי אפגני שיהיה נעלה מעל ההיררכיה השבטית. מותו של שיר עלי ומאבק הירושה שבה אחריו בעת המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה שיחק לידי האימפריה הבריטית והשפיע על ניצחונה הסופית של האחרונה נגד האפגנית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיר עלי ח'אן היה הרביעי והצעיר ביותר מבניו של דוסת מוחמד ח'אן. הוא נולד בקאבול, האימפריה הדוראנית בשנת 1825. בעודו בן שנה מלחמת אזרחים קרעה את האימפריה ואביו של שיר, דוסת מוחמד ח'אן, עלה לכוח והפך לאמיר (נסיך) האמירות האפגנית החדשה שקמה מתוך הריסות האימפריה הדוראנית. דוסת העלה את שושלתו, שושלת ברקאזי (על שם ברק בן אבינעם) לשלטון על אפגניסטן והיה צפוי שבנו הבכור, מוחמד אפזל ח'אן, יירש את הכתר.
בשנת 1839 החל מאבק בין האפגנים לחברת הודו המזרחית הבריטית (חברה מטעם האימפריה הבריטית אשר שלטה במונופול על המסחר האימפריאלי עם תת-היבשת ההודית ועם הזמן כבשה שטחים נרחבים מתת היבשת). הבריטים פעלו בניסיון להשתמש באפגניסטן לחצוץ בין הודו הבריטית והאימפריה הרוסית (איתה הייתה בריטניה במאבק השפעה על מרכז אסיה אשר נודע בתור המשחק הגדול).
המאבק הפך למלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה במסגרתה לא צלחו הבריטים במטרתם להפוך את אפגניסטן למדינת חסות אך הצליחו להכתיר את בנו השני של דוסת, וזיר אכבר ח'אן (שהיה נאמן לבריטים), בתור האמיר האפגני החדש. במהלך המלחמה שירת שיר עלי כמפקד פרשים אפגני ופיתח קשרים עם מנהיים שבטיים רבים, בייחוד פשטונים. בשנת 1845 נפטר וזיר אכבר ואביו, דוסת, שב לכס האפגני.
אמיר אפגניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה רשמית, דוסת לא מינה יורש עצר עד להיותו על ערש דווי. דוסת נפטר בסופו של דבר בעיר הראת בשנת 1863 ולפי צוואתו הסופית הוא מינה במפתיע את שיר עלי, שכאמור היה הצעיר בבניו, ליורשו. שיר עלי היה מושל הראת בעת מות אביו והראשון לשמוע מבין אחיו על צוואת אביהם. ביחד עם כוחות תומכים שבטיים הוא השתלט על הבירה האפגנית קאבול ומיהר להכתיר את עצמו אמיר. תוך זמן קצר החלה מלחמת אזרחים על הירושה בין שיר עלי לשני אחיו הבכורים; מוחמד אפזל ח'אן ומוחמד אזאל ח'אן, אשר לא ראו את צוואת אביהם בעין טובה.
בתחילה הובסו, אך בהמשך האחים הבכורים הצליחו לכבוש את קאבול בשנת 1866 ואז את קנדהאר בשנה הבאה, בכך אילצו את שיר עלי לחפש מקלט בהראת. אפזל שלט בתור אמיר למשך שנה עד למותו ואזאל אחריו שלט גם הוא שנה עד מותו, מה שאפשר לשיר עלי להשיב לעצמו את הכס בשנת 1868.
שיר עלי עסק בפעילות דיפלומטית אינטנסיבית עם שכנות אפגניסטן, אם כי זה לא שינה את העובדה שכל השאלות החשובות הנוגעות לגאופוליטיקה האזורית המשיכו להיות מטופלות ישירות על ידי המעצמות הגדולות הגובלות באזור, בריטניה ורוסיה. משלחת בריטית עסקה בסכסוך הטריטוריאלי בין אפגניסטן והשושלת הקאג'ארית על גבי אזור סיסתאן ובלוצ'סתאן במסגרתו קבעו את הגבול והאדירו את השפעתם.
בשנת 1873, אמנה אנגלו-רוסית העניקה לכל מעצמה אזור השפעה במרכז אסיה, עם אפגניסטן ממוקמת בתחום הבריטי. היריבות המתמשכת בין שתי המעצמות האימפריאליסטיות השליכה כל שיווי משקל מוגדר כזה לאי עקביות וחוסר יציבות מתמיד; בעוד שרוסיה המשיכה באופן שיטתי את חדירתה למרכז אסיה התחתונה (ח'אנות קוקנד סופחה בשנת 1875), עלייתם לשלטון של המפלגה השמרנית תחת בנג'מין דיזראלי בשנת 1874 הנהיגה מדיניות של התפשטות והאדרת ההשפעה על אפגניסטן.
הנפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה
בנובמבר 1878 דיפלומטים בריטים דרשו רשות להיכנס לאפגניסטן לדון בתנאי היחסים בין בריטניה לאפגניסטן. מחשש כי מטרת המשלחת להאדיר את ההשפעה הבריטית באפגניסטן, שיר עלי לא אישר את כניסתם של הדיפלומטים. פעולה זאת הביאה לתחילתה של המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה כאשר צבא הודו הבריטית פלש לאפגניסטן דרך מעבר ח'ייבר. הצבא האפגני אשר הורכב בעיקר מפשטונים נאמנים לשלטון האמיר, הונהג בידי בנו הצעיר של שיר עלי, איוב ח'אן. על אף עליונותו האסטרטגית של איוב ח'אן, הכוחות הבריטים התקדמו וכבשו לקראת סוף שנת 1878 את הבירה קאבול.
בנקודה זאת הממשל האפגני חולק, ההנהגה הצבאית תחת איוב ח'אן עברה לקנדהאר בעוד ההנהגה השלטונית תחת שיר עלי נסוגה למזאר-י שריף. לפני ששלח בקשה לתמיכה צבאית מידי האימפריה הרוסית, שיר עלי נפטר ב-21 בפברואר 1879. במותו בנו הבכור, מוחמד יעקוב ח'אן, הפך דה יורה לאמיר החדש בעוד בפועל הכוח היה בידיו של איוב ח'אן.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפגניסטן, היסטוריה פוליטית, באתר אנציקלופדיה איראניקה
- שיר עלי ח'אן, אמיר אפגניסטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שיר עלי ח'אן, אמיר אפגניסטן, באתר הגלריה הפתוחה
| מונרכים אפגנים | |
|---|---|
|