לדלג לתוכן

שיר על התוכי יוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"שיר על התוכי יוסי"
סינגל בביצוע אריק איינשטיין
מתוך האלבום "אוהב להיות בבית"
יצא לאור 1986
סוגה זמר עברי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 4.36 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים CBS
כתיבה אברהם חלפי עריכת הנתון בוויקינתונים
לחן מיקי גבריאלוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שיר על התוכי יוסי הוא שיר שכתב אברהם חלפי, הלחין מיקי גבריאלוב ושר אריק איינשטיין.

השיר פורסם לראשונה בעיתון "דבר" ב-13 בספטמבר 1935, כשחלפי היה בן 29.[1]

רקע לכתיבת השיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את השיר כתב חלפי בשנת 1935. בזמן כתיבת השיר התגורר בחדר בדירה ששכר.[2]

אֶקְנֶה לִי תֻּכִּי וּשְׁמוֹ יִהְיֶה יוֹסִי
עִמּוֹ אֲשׂוֹחֵחַ עֵת אִישׁ לֹא יִשְׁמַע

הדובר רוכש תוכי כדי לשוחח עימו על מנת שלא להיות בודד. זהו כנראה תוכי עצוב מאוד, אך זהו האלטר אגו של הדובר. המשורר מבקש רֵעַ כדי לספר לו את סודותיו הכמוסים ביותר ואין שומע זולתו. הסוד הראשון הוא העצבות.

המשורר המשוחח עם התוכי אומר לו: "הֲתֵדַע, תֻּכִּי יוֹסִי, אַתָּה יֶלֶד לִירִי". משורה זו מתברר כי המשורר מספר על עצמו וזאת הוא עושה דרך שיחה עם התוכי. בשורה זו יש רמז ארס פואטי על כך שחלפי עוסק בשירה לירית. בניגוד למשוררי התקופה שכתבו שירה ציונית על ארץ ישראל היפה והמולדת החדשה, חלפי מוסיף לשיר את המילה מולדת וייתכן שהוא מבקש לומר כי המולדת שבראש מעייניו היא לא מקום גאוגרפי מסוים אלא האדמה, המולדת אליה שב כל אדם באשר הוא. ”"וְיָשׁוּב אֶפְרְךָ מֵהַכְּלוּב לַמּוֹלֶדֶת – / מִן הַכְּלוּב הַלָּבָן לֶעָפָר הַצָּהֹב"”.

חלפי שהיה מתבודד רומז על כך בשיר: ”"עֲרִירִי, בְּלִי אִשָּׁה תֻּכִּיָּה וְיוֹלֶדֶת, לְתֻכִּי שֶׁכָּמוֹךָ אָסוּר לֶאֱהֹב"”. בשורות הסיום של השיר מתבררת מטרת השיר. חלפי המשורר מבקש נחמה בשיחה עם התוכי שתפיג את בדידותו, רצון לאדם שישוחח איתו.”פַּטְפֵּט, תֻּכִּי יוֹסִי, / נַחְמֵנִי כַּזַּיִת,/ לִבִּי הַיּוֹם רֵיק"”.[2]

תוגת המאירי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וְאָז אָנֹכִי בְּתוּגַת הַמְּאִירִי / אֶלְחַשׁ לַקִּירוֹת: יוֹסִי מֵת, / יוֹסִי מֵת"

חלפי השתייך לקבוצת משוררים ואנשי רוח שנקראה חבורת יחדיו, שאחד מחבריה היה המשורר אביגדור המאירי. בשנת 1933 פרסם המאירי את הפואמה "חלומות של בית רבן". בשיר מתאר המאירי את ילדותו הבודדת בהונגריה לאחר מות הוריו, שבעקבות מותם נאלץ להתגורר עם סבו. בבגרותו סיפר המאירי לחלפי, כי בילדותו היה לחברו הטוב ביותר תוכי, שמת כנראה מצער לאחר מות בנה של סוכנת הבית.[2]

את השיר הלחין מיקי גבריאלוב לבקשתו של אריק איינשטיין. השיר צעד שבעה שבועות במצעד הפזמונים של רשת ג' ובשיאו הגיע למקום ה-13. השיר מופיע באלבומו של איינשטיין, "אוהב להיות בבית".[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]