שיר תל-חי
שיר תל-חי הוא שיר מאת זאב ז'בוטינסקי, שנכתב בשנת ה'תרפ"ט (1929). לשיר נכתבו מספר לחנים, אחד המפורסמים מהם הולחן על ידי יוסף כהן-צדק.
נושא השיר הוא מופת הגבורה אשר נתנו לוחמי מאורעות תל-חי ויישוב תל חי מחדש, כמופת להתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל.
מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
חֶרְמֵשִׁים לָכֶם – מַדּוּעַ? | לִפְנֵיכֶם פָּתוּחַ סֵפֶר – |
תכנים ואמירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
"שיר תל-חי" הוא שיר גיוס ותעמולה למפעל ההתיישבות של התנועה הציונית, כאשר היישוב תל חי, שעליו נאבקו יוסף טרומפלדור, שאותו הכיר מקרוב העריץ ז'בוטינסקי, וחבריו במאורעות תל-חי, וחזר ויושב בשנית על ידי קבוצת פועלים, מתמצה המאמץ וההקרבה החלוציים: כ"סֵמֶל דּוֹר". השיר מאזכר את הערכים שהעלתה על נס ובהם עבודה חקלאית ברחבי הארץ והמונחים: "קציר", "זרע" ו"החורש"; ביטחון והגנה והמונחים: "מגן וחרב". שלושת המונחים: "הַמֶּרֶץ", "הַכֹּחַ" ו"הָרוּחַ", מייצגים יחדיו כוליות של חיי האדם והציבור, כאשר החומר והרוח מונעים על ידי הרצון, אל היעד - בניין אומה יהודית עברית בארץ ישראל.
ככל שיריו ותרגומיו של ז'בוטינסקי, גם שיר זה נכתב בהברה ספרדית (בשונה למשל מרוב שירתו של ביאליק), מתוך אמונתו בהתאמתה ובעתידה בספרות העברית המתחדשת.[1] על פי פרופ' דן מירון, השיר הוא אחד משירתו הציונית הפוליטית של ז'בוטינסקי, שבה "מצא הז'אנר של ההמנון הציבורי, ...את גיבושו המודרני השלם, ה'קלסי', הראשון"; ז'בוטינסקי הטביע בהם "מוזיקליות", "בהירנות" במבע, ושימוש ב"מילון' הכלל יישובי, ובכלל זה של "השמאל הציוני".[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דן מירון (הקדמה), יוסף קיסטר (מבוא), אילן מצל בגיא, זאב ז'בוטינסקי ושירתו, תל אביב: הוצאת המסדר על־שם זאב ז'בוטינסקי, תשס"ו-2005.