שיתין נשמין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"שנת הסוס." סוס ישן בעמידה.

שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵיארמית - שישים נשימות) הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה. ישנן דעות שונות בספרות ההלכה לגבי אורכו של השיעור, וההכרעה המקובלת היא שהוא מעט יותר מחצי שעה.[1]

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי נאמר כי אסור לישון בשנת צהריים יותר משיתין נשמין. התלמוד מכנה את השיעור "שנת הסוס".

אמר רב: אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס. וכמה שינת הסוס - שיתין נשמי. אמר אביי: שנתיה דמר כדרב, ודרב כדרבי, ודרבי כדדוד, ודדוד כדסוסיא, ודסוסיא שיתין נשמי. אביי הוה ניים כדמעייל מפומבדיתא לבי כובי, קרי עליה רב יוסף: עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך.[2]

דין זה נפסק להלכה בשולחן ערוך "אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת צהריים – יישן. ובלבד שלא יאריך בה, שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס, שהוא שיתין נשמי.[3]" הפוסקים האחרונים סייגו את הדברים וכתבו כי אם ישן לצורך לימוד תורה בלילה וכדומה מותר לו לישון גם יותר מכך.[4]

שיעור הזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפוסקים ישנן כמה דעות מהו שיעור הזמן של שיתין נשמין.

  • החיד"א כתב כי "ירא אחד דקדק כמה פעמים בשינת הסוס" ומצא שהיא "יותר מחצי שעה".[5]
  • הרב צבי הירש בושקא כתב כי השיעור הוא לא פחות משלוש שעות, והוכיח ממה שמסופר על האר"י שישן שלוש שעות בשבת בצהריים, ולא ייתכן שישן יותר משיתין נשמין.[6]
  • הרמ"ע מפאנו כתב כי שיעור נשימה אחת הוא חלק אחד (1/1080) משעה, ולדבריו שישים נשימות הם שלוש דקות ושליש.[7] בעל התניא כתב גם כן כי שיעור נשימה הוא כך, אך הוסיף כי שישים הנשימות המוזכרות על דוד המלך הם נשימות גדולות הכלולות מ-18 נשימות, לדבריו השיעור הוא שעה אחת.[8]
  • הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין כתב "יש אומרים (שהשיעור הוא) כשתי שעות".[9]
  • יש שהביאו בשם האר"י שהשיעור הוא שש שעות.[10]
  • הרב אברהם דנציג כתב[11] כי שיעור שיתין נשמין הוא שיעור "מהלך מאה אמה",[12] ולדבריו השיעור הוא 54 או 72 שניות.[13] גם הט"ז צידד בכך.[14]
  • בספרות הקבלה נתנו משמעות אחרת ל"שיתין נשמין" על פי הזוהר,[15] כי אין הכוונה לשיעור זמן כלשהו, אלא כל אדם שקם משנתו לפני חצות הלילה, שנתו לא נחשבת כשנת שיתין נשמין אלא רק כ"שישים נשימות חסר אחת" כיון שהשינה לא מושלמת והוא לא התחבר לכל שישים הדרגות שיש בשינה.[16] אולם המלבי"ם הוכיח מהזוהר שהוא "פחות מארבע שעות".[17]

דינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי שלא ישן שיעור שיתין נשמין אינו חייב בנטילת ידיים כשקם,[18] יש אומרים כי אינו חייב בברכות התורה,[19] ואם היה זה באמצע סעודה אין זה נחשב הסחת דעת המחייבת שוב בברכה.[20]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב משה הלל, ביאור לשון הזוהר בעניין השינה לפני ואחרי חצות ופירוש השיתין נשמי, "מקבציאל" יט' ה'תשנ"ד עמודים קצ"א - ר"ב.
  • יחיאל דב פוקס, בעניין שינה ביום והמסתעף, קובץ "מדרכי דוד" ירושלים ה'תשס"ה, עמודים קע"א - ר"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מתנמנם כסוס" באתר פורטל הדף היומי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיצור שולחן ערוך סימן ב' אות ח'. אור לציון חלק ב' פרק א' סימן ז'.
  2. ^ תרגום על פי רש"י: אמר רב: אסור לאדם לישון ביום יותר משנת הסוס. וכמה שנת הסוס - שישים נשימות. אמר אביי: שנתו של מורי (רבה בר נחמני) היא כמו של רב ושל רב כמו של רבי, ושל רבי כמו של דוד, ושל דוד כמו של סוס, ושל סוס שישים נשימות. אביי היה ישן (ביום) כזמן ההליכה מ"פומבדיתא" ל"בי כובי" (שש פרסאות), קרא עליו רב יוסף: עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך.
  3. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רל"א.
  4. ^ פלא יועץ מערכת השין. פתח הדביר אורח חיים סימן רל"א. רב פעלים בקונטרס "סוד ישרים" חלק ב' סימן ט'.
  5. ^ מחזיק ברכה בקונטרס אחרון אורח חיים סימן ד'.
  6. ^ שו"ת תפארת צבי סימן א'.
  7. ^ אלפסי זוטא סוכה כו:. מובא בשערי תשובה אורח חיים סימן ד' סעיף טז'.
  8. ^ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח, עמוד תקמ"ג.
  9. ^ ערוך השולחן סימן ד' סעיף קטן יז'.
  10. ^ הרב שלום בוזגלו ב"מקדש מלך" על הזוהר בראשית ר"ז., שו"ת משנה הלכות חלק ה' סימן ד' סוף דיבור המתחיל "גם מש"כ".
  11. ^ חיי אדם כלל ז' אות ח'.
  12. ^ המוזכר בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד א'.
  13. ^ (תלוי במחלוקת הראשונים ב"כדי הילוך מיל" ) מידות ושיעורי תורה פרק כ' הערה 127. שמירת הגוף והנפש סימן נד' הערה מה'
  14. ^ טורי זהב, אורח חיים סימן מד' ס"ק א'.
  15. ^ ספר הזוהר, חלק א', דף ר"ז, עמוד א'
  16. ^ שלמי ציבור יז. בשם הרש"ש. כף החיים אורח חיים סימן ד' סעיף קטן נז'. שו"ת וישב הים חלק ג' סימן א'.
  17. ^ ארצות החיים, ארץ יהודה, סימן ד' סעיף קטן י'.
  18. ^ משנה ברורה, סימן ד', סעיף קטן ל"ד
  19. ^ הרב שלמה זלמן אוירבך ב"הליכות שלמה" תפילה פרק ו' סעיף א'. לוח לארץ ישראל בדיני הושענא רבה בשם האדר"ת.
  20. ^ חיי אדם כלל מ' סעיף י"ז.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.